דילוג לתוכן העיקרי

הפרשה מן היפה

המשנה בתרומות (פ"ב מ"ו) קובעת שיש להפריש תרומות ומעשרות מפירות יפים, ואין להפריש "מן הרע על היפה". בכמה ממדרשי ההלכה נלמד דין זה מן הפסוק בפרשת קורח, "בהרימכם את חלבו ממנו" (במדבר י"ח, לב). ברם, הלימוד מפסוק זה מופיע במדרשים בשני אופנים שונים: הספרי (קכ"ב) לומד את הדין מהמילה "חלבו" - "שלא יהו תורמים אותו אלא מן המובחר", ואילו הספרי זוטא (י"ח, כט) מתבסס על המילה "ממנו" - "שלא יפריש תרומה ממין על שאינו מינו, שלא יטול מן הרע על היפה".

ההבדל בין המדרשים אינו נוגע רק למקור הדין, אלא גם לניסוח שלו: הספרי דורש לתרום מן המובחר, ואילו הספרי זוטא אוסר לתרום מן הרע על היפה. נראה ששני הלימודים, ובמקביל שני הניסוחים, מובילים להבנות שונות לגמרי של הדין:

כאשר מדברים על איסור לתרום מן הרע על היפה, מתמקדים בפער שבין הפירות הנתרמים לבין שאר הפירות: פירות רעים אינם יכולים להיות תרומה על פירות יפים. דין זה נלמד מן המילה "ממנו", האומרת שיש להפריש על מאגר אחד מיניה וביה, ולא ממאגר אחד על מאגר אחר. הספרי זוטא באמת מזכיר באותה נשימה את הדין שאין תורמים ממין על שאינו מינו, ומשמע שהוא מקשר בין שני הדינים: כשם שאין לתרום מתפוחים על תפוזים, כך לא ניתן לתרום מתפוחים רקובים על תפוחים טובים.

אפשר להסביר, שבהפרשת תרומה צריך אדם לחלוק עם הכהן את כל הפוטנציאל הגלום בפירותיו. אם למשל יש לאדם תפוחים שחלקם ראויים לאכילה וחלקם ראויים רק להכנת רסק, אם יפריש רק תפוחים הראויים לרסק - נמצא שלא חלק עם הכהן את אפשרות אכילת התפוחים שיש לו. מבחינה זו, הפרשת תפוחים רקובים כמוה כהפרשת תפוזים: שתיהן אינן משקפות את הפוטנציאל הגלום בתפוחים שבידיו.

לעומת זאת, הספרי, הלומד שישנה חובה להפריש תרומה מן המובחר ("חלבו"), מדבר על עצם הצורך לתת לקב"ה (או לכהן) תרומה מהודרת ויפה, בלי קשר לשאלת היחס בין פירות התרומה לפירות הטבל. דין זה יכול להתקשר לדרישה הכללית לקיים מצוות בצורה מהודרת. מובן שמי שיש לו רק פירות רעים - לא נכריח אותו לקנות בשוק פירות יפים, אולם אדם שיש לו פירות באיכויות שונות - ראוי שיבחר בתור תרומה את הפירות היפים ביותר.

ניתן להציע מספר נפקא-מינות בין שתי ההבנות של הדין. כך, למשל, ייתכן שהדרישה להפריש מן המובחר שייכת רק בתרומה גדולה, שאדם נותן לקב"ה, ולא במעשר ראשון, שאדם נותן ללוי, ואילו הבעיה של "רע על היפה" שייכת גם במעשר. תיתכן גם נפקא-מינה הפוכה, במקרה שאדם נותן את השיעור הדרוש (כגון אחד מארבעים) מפירות יפים, ורוצה להוסיף על כך פירות רעים. הבעיה של "רע על היפה" לכאורה אינה קיימת כאן, כיוון שהפריש את מה שהפירות היפים שברשותו מחייבים אותו להפריש, אולם יש בעיה של "שלא מן המובחר", כיוון שסוף סוף מפריש פירות רעים.

תא שמע – נודה לכם אם תשלחו משוב על שיעור זה (המלצות, הערות ושאלות)