המעלות ממעמקים: סגולת ישראל והשפעתה על החיים

  • הרב יהודה עמיטל

סגולת ישראל והשפעתה על החיים[1]

רעיון סגולת ישראל משמש אבן יסוד במשנתו המחשבתית של מרן הרב ז"ל, ברובי תורתו המפוזרים בספריו ומאמריו הרבים. הבנתו והבהרתו פותחות פתח להבנת פרקים רבים ממשנתו.

סגולת האומה - מקורה בנשמה הישראלית, שהיא נשמה אלוהית בעלת תכונות נפש מיוחדות. מהותה של נשמה זו, היא אותה השאיפה הפנימית הכמיהה לאלוהות השרויה תמיד במעמקי נפשו של כל אחד מישראל. שאיפה לקרבת אלוהים ולחיים אלוהיים תוך כדי הליכה בדרכים אלוהיים. שאיפה פנימית זו שלרוב היא נמצאת בתת-הכרתו של האדם או מעבר לה, היא בעלת עוצמה רבה. היא פועלת את פעולתה בחיי היחיד ובחי הכלל, ובקווים ברורים יותר רישומה ניכר בהיסטוריה של כנסת ישראל לדורותיה. היא מחפשת תמיד דרכים שונות לבטא את עצמה. לעולם אינה מסתפקת בקיים, היא שואפת תמיד לביטויים שלמים יותר ברורים יותר, ועזים יותר. יש שתוך כדי לבטיה להתבטא היא נכשלת בנסיונות ביטוי כושלים, המרחיקים אותה משאיפתה לקרבתו יתברך. אולם כשם שאין לעצור זרם מים במהלכו כך אין לעצור את זרמי החיים של כיסופי אלוהות, שבנשמה הישראלית ובסופו של דבר הם ימצאו את האפיק הטבעי הנכון למהלכם.

חיים אלוהיים פירושם הליכה בדרכים אלוהיים. וגילוייהם של דרכים אלה הם : הקדושה, המוסריות העליונה ושפע הטוב, לכל וללא גבול. ומכאן שמידות הללו: קדושה, מוסריות וטוב הינם ממהותה של תכונת הנשמה הישראלית. שונה היא על כן גם התכונה הלאומית של ישראל משל כל העמים. "בכל עם ולשון הנקודה הפנימית של חפץ החיים הקיבוציים מיוסדת על התוכן הכלכלי לכל צורותיו, ביסוד הדאגה הפנימית השרויה בקרב האדם לבצר את מעמד חייו הגשמיים והרוח העליון המחיה ומאיר את הנקודה הזאת הוא רוח הסדר והיופי שהוא חפץ העונג של החושים על פי משאלות לב האדם. וכשהם באיזה קיבוץ על פי סגנון אחד עושה השווי הזה את התוכן הלאומי. אומנם בישראל מונחת התכונה האלוהית במעמקי טבע נשמת האומה". התכונה הלאומית בישראל מבוססת על עומק הידיעה וההרגשה הפנימית שרק בדרך של חיים קיבוציים לאומיים על אדמת ארץ ישראל, מבוססים על טהרת האידיאה האלוהית תוך אפשרות של קיום כל תרי"ג מצוות ד', תוכל כנסת ישראל למלא את יעודה בעולם למצוא את מנוחתה ושלוותה תוך כדי מציאת דרכה לאלוהים.

שאיפתה של כנסת ישראל למילוי יעודה ההיסטורי לתקן עולם במלכות שדי נובעת מתכונות הטוב לכל והמוסריות שבנשמתה. "זוהי השאיפה שבאה מכוח ההכרה הברורה והעזה, והתביעה המוסרית הכוללת והרמה. להוציא את האנושיות מתחת סבל נורא של צרות רוחניות וחומריות ולהביאנה לחיי חופש מלאי הוד ועדן, באור האידיאה האלוהית, ולהצליח בזה את כל האדם כולו. למילואה של שאיפה זו צריך דווקא שציבור זה יהיה בעל מדינה פולי טית וסוציאלית וכסא ממלכה לאומית ברום התרבות האנושית 'עם חכם ונבון וגוי גדול', והאידיאה האלוהית המוחלטת מושלת שמה ומחיה את העם ואת הארץ במאור חייה. למען דעת, שלא רק יחידים חכמים מצוינים חסידים ונזירים ואנשי קודש, חיים באור האידיאה האלוהית כי גם עמים שלמים, מתוקנים ומשוכללים בכל תיקוני התרבות והישוב המדיני; עמים שלמים הכוללים בתוכם את כל השדרות האנושיות השונות, מן רום האינטיליגנציה האמנותית, הפרושית, המשכלת והקדושה עד המערכות הרחבות הסוציאליות, הפוליטיות, והאקונומיות ועד הפרולטריון לכל פלוגותיו, אפילו היותר נמוך ומגושם. אור האידיאה האלוהית העולה ומזדקק בקרב עם כזה ומטביע בו את חייו הלאומיים המלאים, פועל הוא אחר כך בעולם כולו.

בכדי שישראל יוכל להיות לאור עולם, צריך הוא לעלות על במת ההיסטוריה, לא כחבורת נזירים אלא כציבור מאורגן בעל מדינה פוליטית וסוציאלית הנתקלת במכלול הבעיות הכלכליות והסוציאליות שעמי עולם מתלבטים בהן ומצליח להשתלט עליהן בכחו האלוהי. וכאן נשקפת הסכנה שכל אותן הבעיות הנוגעות למשטר המדיני, לחיי המעשה והחולין של היחיד והצבור יתנגשו עם סגולת האומה אשר כולה קדושה, טוב ומוסריות, והיא תלך ותטשטש .

השמירה על חיוניותה ומלוא כוחה של סגולה אלוהית זו היא תנאי הכרחי לעצמת השפעתה על החיים. לשם כך דורשת היא טיפוח מתמיד להוציאה מן הכוח אל הפועל, להעלותה מנבכי תת-הכרה אל מעלות התודעה ולהמציא לה את הביטויים הנאותים בכיוון הגשמתה בחיים. ובו בזמן קיימת הסכנה שבעקבות התנגשותה עם מהומת חיי החולין שבחיי יום יום. היא תלך הלוך ודל. גם בזמנים כתיקונם, בשעה שסגולת האומה מוצאת את דרכה לצאת מן הכוח אל הפועל, קיימת בעיה. באופן טבעי, תולדתה הראשונה של סגולת הנשמה בסדר השפעתה על החיים, הנו החזון שבלב, האידיאה הפנימית שבהכרה. המרחק בין חזון שבלב לצורת הגשמתו בחיים הנו מרחק טבעי. החזון לעולם עשיר יותר ונמרץ יותר, ובזה גם כוחו וסוד השפעתו. ותמיד קיים החשש להחלשתו והמעטת דמותו בעקבות ההגשמה. כל עוד המרחק קיים הרי הוא מופיע לפני האדם והאומה כעמוד אש ההולך לפני המחנה ומאיר את דדך החיים.

אולם ברבות ימים בתקופת ההגשמה יש שנשלח רזון בחזון, אשר ילך ויצטמק, והמרחק בינו לבין דרך הגשמתו בחיים ילך ויתמעט ואתו גם השפעתו תלך ותעלם. לכן הצורך בנתינת רווח בין החזון להגשמה מפעם לפעם הנו צורך טבעי. יש צורך בזמנים של מנוחה חיצונית ושלווה פנימית, בהם המאמצים יהיו נתונים לטיפוח החזון בלב, וטיפוח השאיפה הפנימית, לגידולה, השתלמותה וטהרתה, מבלי שהגבולות חיי המעשה יעשו עליה ויצרוה. אולם בשעה שמתבוננים בטיב חיי המעשה של היחיד והחברה לכשעצמם, נתקלים אנו בתופעות שמעצם טבען הן מהוות אבני מכשול להתפתחותה של הסגולה הפנימית שבנשמה. הקשיחות שבמלחמת החיים והדאגה הכלכלית המתמדת ובמיוחד זו של הציבור שאווירה של קדושת כלל ישראל אופפת אותה, עלולים להסיט את מרכז הכובד מן ההתעניינות הרוחנית לדרישותיה של הנשמה, ולהעמיד במקומה את השאיפה החומרית לעצמה כלכלית במרכז החיים. העצבנות, העמל, הדאגה, הזעף והתחרות שבחיי יום יום מפריעים הם לשלווה הפנימית הדרושה כאוויר לנשמה. התבונה המוסרית שבסגולת אומה, דורשת וותרנות, ביטול אנוכיות, ושוויון ואחדות עם כל היצור. כנגד זאת מיבנה החיים הכלכלים מבוסס דווקא על שאיפות אנוכיות, על קפדנות לרכוש פרטי ועל קנאה ותחרות. הנשמה בוחלת בקטנות ושואפת לגדולות ונשגבות, באומה, באנושיות וביקום כולו. חיי הכלכלה דורשים לעומת זאת קטנוניות ועמידת על מקח זכויות פעוטות אישיות. הנשמה דרשת חסד ואמת, חמלה ורחמים, וחיי המשטר דורשים דין, כפייה כבלים, לחץ ונגישה. והבעיה הגדולה וניתן אולי לומר, הטראגית, הניצבת בפני ישראל, האם בתנאי חיים כאלה שהנם טבעיים בעולם הזה, יש מקום שיתגלה צביונה האמיתי של נשמת האומה במלוא הדרה ובסגולתה האלוהית.

אומה בעלת סגולות מיוחדות ובעלת יעוד מיוחד דורשת גם תנאי חיים מיוחדים וסגנון חיים מיוחד. אומה בעלת נשמה אלוהית דורשת גם חיים אלוהיים. דבר זה הכרח הוא לה וצורך הוא לה. וכאן באה לעזרתה של האומה התורה במצוותיה שהקדוש ברוך הוא רצה לזכות בהן את ישראל.

 


[1] שלוחות, אלול תשי"ח.