המחויבות לתורה

  • הרב אהרן ליכטנשטיין
פרשת משפטים
המחוייבות לתורה*

גרות בני ישראל בשלב הקרבת הקרבן

אנו נמצאים בפרשיות אלו, יתרו משפטים, בעיצומה של קריאה שעוסקת בקבלת תורה על מרכיביה ושלביה. הרמב"ם בתחילת פ"ג באיסו"ב אומר:
 "בשלושה דברים נכנסו ישראל לברית במילה וטבילה וקורבן...וקורבן שנאמר 'וישלח את נערי בני ישראל ויעלו עולות' - ע"י כל ישראל הקריבו".
 השלב הזה, של הקרבת הקורבן, היה המכה בפטיש של המילה והכניסה לברית. לא כאן המקום לדון במעמד ההלכתי בזמן שביה"מ היה קיים באחד שנכנס למילה וטבילה ולא הביא קורבן, אולם ברור שתהליך קבלת התורה מתפצל כאן לשניים. (אני יוצא מתוך הנחה, והרמב"ן על אתר מביא את מחלוקת התנאים בנדון, לפי פשוטם של מקראות שהשלב השני שבסוף פרשת משפטים הוא ברית האגנות ועליו ארצה לדון).
המעבר הבסיסי מהיות גוי להיות יהודי, מלהיות על סף יהדות ובאימוץ מעמד זה, על שלב זה קראנו בפרשת יתרו, אולם גם אדם שנכנס לברית עדיין ישנם שלבים מהי רמת הזהות. חכמים לימדו אותנו את השוני שבניסוח בין תגובת הציבור ביתרו לתגובת הציבור במשפטים. בהכנות לקראת מתן תורה נאמר שמשה רבנו בא אל הציבור וכולם אמרו "כל אשר דיבר ה' נעשה". בפרשת משפטים על סף ברית האגנות נאמר -"ויקח ספר הברית ויקרא באזני העם ויאמרו כל העם כל אשר דיבר ה' נעשה ונשמע". הביטוי נעשה ונשמע לעומת הביטוי נעשה הפך להיות עבורנו סיסמת יסוד - חז"ל מדברים על כך שזהו יסוד של מלאכי השרת שבנ"י אימצו אותו, וה' אומר "מי גילה סוד זה לבני". וכאן יש ביטוי מובהק כמובן של קבלת עול מלכות שמים שקודמת לקבלת עול מצוות - גם קבלת עול מצוות היא עול כולל, אולם קבלת עול מלכות שמים היא ההבנה הבסיסית בחייו של יהודי, "בטל רצונך בפני רצונו". לרמה כזו היו ראויים כאן ולא לפני מעמד הר סיני.

המעבר מ"נעשה" ל"נעשה ונשמע"-לשעה ולדורות

נשאלת השאלה מה אירע בינתיים, ומה חולל שוני ומהפכה בזמן הקצר שגרם לבני ישראל לומר "נעשה ונשמע", לתפוס את מטבע הלשון של מלאכי השרת, ולא רק "נעשה"? אם נשאל את עצמנו לפי סדר המקראות מה אירע מני המועד הקודם עד עכשיו ישנם שלושה מרכיבים ,שהם במידה רבה באבם, אולם הם מציינים כיוון. דבר ראשון הוא כמובן מעמד הר סיני עצמו. מעמד הר סיני וכריתת הברית שגלומה בו היא לא רק אירוע שחווים אותו ועוברים אותו ואז המעמד משתנה בין גוי ליהודי - גלוי שכינה שהיה שם, השילוב בין הריצה לקראת ד' והרתיעה מפניו שאפיינה את בנ"י , כל המאורע הגדול והנורא הזה היה בכוחו לחולל לא רק שינוי משפטי-הלכתי אלא גם מהפכה קיומית-"גר שנתגייר כתינוק שנולד דמי"
היבט שני: איני יודע כמה משה יכול היה ללמד באותו זמן, אולם הכיוון של עיסוק בתורה ותלמוד תורה. של קליטת הדברים ברמה הלימודים וממילא קליטתם ברמה הקיומית - על המסלול הזה עלו. ומשעלו על המסלול הזה התווסף מימד לעבודת ה' שלהם, לאישיותם, לזיקתם לתורה שאותה קבלו בצורה מעורפלת לימוד התורה. כעת התחילו ללמוד את הפרטים ולהפנים אותם. ולהפנים את דבר ה' זה לא רק ללמוד את השור שנגח את הפרה אלא גם לחבר את עבודת ה' והמודעות של "שיוויתי ה' לנגדי תמיד".
היבט שלישי: הוא השייך לתכנים של פרשת משפטים. החיבור לה' באמצעות תלמוד תורה יכול לבוא מכל פינה, בכל תחום ותחום שיעסוק האדם יפגוש שם את ה' ושכינה מעל ראשו, אולם בפרשת משפטים מדובר בעיקר על מצוות שבין אדם לחברו שבאות לעצב חברה וכנסת ישראל. "ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם" - לפני מי? ברמה ההלכתית הצרופה דורשים חז"ל "לפניהם ולא לפני עכו"ם ולא לפני הדיוטות" - לפני אנשים שראויים להקנות תורה וליישם תורה. אולם, הרמב"ן מדגיש שזהו אינו הפן היחידי, ובראותו את פרשת משפטים לפרטיה בתור המשך לעשרת הדיברות, הוא מבין ש"לפניהם" הכוונה היא לפני כל איש ואשה - "לפיכך אמר משפטים ישרים ינהיגו אותם בפניהם". ובכן, מה שהתווסף  לפני מתן תורה בסיני, ומה שגרם למעבר מן "נעשה" ל"נעשה ונשמע" היה גם הפן הדתי הצרוף במעמד הר סיני, כולל הפן החווייתי והאישיותי שבו, שנית, ולו בזעיר אנפין, ראשית העיסוק בלימוד והעמקת ידיעת התורה, ושלישית, ידיעת התורה ברמה האישית החברתית - מעבר ללימוד ולהפנמה - שלב המעשה.
שלושת הראשים האלה ברמה האישית וברמה הלאומית הם שנתנו את התמריץ והתנופה במעבר משלב ראשון של קבלת תורה לשלב השני של הקורבן. מדובר כמובן במאורעות חד פעמיים בהיסטוריה, מתן תורה וקבלתה, אולם יש כאן מודל מסוים גם לדורות אם נרצה ברמה הלאומית הציבורית, ואם נרצה ברמה האישית. קודם עצם המסר: קיבלת תורה נכנסת לבית המדרש, באת לישיבה, זאת ראשית הדרך, כניסה חשובה להמשך הבניה האישית ובניין המשך החיים, ודבר זה עצמו לא רק משקף את המטען שיש לאדם שמגיע אלא עצם הכניסה נותנת תנופה לערכים שהיוו את עולמו הפנימי, אולם מה שלמדנו בפרשת מתן תורה היא שיש עוד לעלות - נמצאים בפנים ועדיין יש להיכן להגיע, להעמקת הברית לחיזוקה ולהעמקתה. ומדובר בראש ובראשונה בעליה איכותית: ממתן תורה ועד כעת מצד כריתת הברית גם התווספו תכנים כמותיים שלא ידעו עליהם לפניכן, "ואלה המשפטים", אולם מדובר גם על עלית דרגה ברמה האיכותית.
אותם מאפיינים שמצאנו בפרשה נוגעים גם אלינו ברמה האישית-בני ישיבה ובני תורה. מצד אחד עליה שמתאפשרת מצד הנימה הדתית הצרופה, עולם של קבלת עול מלכות שמים וקבלת עול מצוות, ובמידה שאדם נמצא בבית המדרש הריהו חווה זאת יותר מאדם הרחוק מעולמה של תורה,וכך מעצים את אישיותו. שנית, ברמה הלימודית. מי שלומד תורה כחלק מעבודת ה' שלו ולא רק כחלק מפעילותו האינטלקטואלית והסקרנית, גם כאן מדובר על צעידה מתמשכת ומשמעותית לרמות חדשות. שלישית, מדובר על עיצובה של אומה, מלוכדת וערבה - התלכדות שיש לה משמעות חברתית ברמה אחת אולם בעלת משמעות דתית ברמה אחרת.
 עלינו לשאול את עצמנו באיזה מידה אישית וציבורית אנו אמנם צועדים ומה אנו אמורים להבטיח כדי שאמנם נצעד לאור שלושת היסודות הללו. עולם של עבודת ה' ויראת שמים, עולם של לימוד, עולם של פיתוח רגישות חברתית ומוסרית ינהיגו אותו בהתאם. יש להניח שאצל כל אחד ואחד משהו מן התחושה הזו מורגשת. עלינו לשאול את עצמנו אם התקדמנו ברמה האובייקטיבית אך לא די בזה, אנו צריכים למדוד את הישגי עצמנו ביחס לפוטנציאל ולאפשרויות שעמדו לרשותנו. האם מיצינו את האפשרויות שעמדו לפנינו הן מבחינת לימוד הן מבחינה חברתית והן מבחינת עבודת ה'?!
 וכאן אנו נדרשים לבדיקה עצמית ובדיקה אובייקטיבית  כדי לדאוג שנצעד מ"נעשה "לנעשה ונשמע", שנדע להעצים את מתן תורה וקבלתה.
 
*
**********************************************************
*
* * * * * * * * * *
*
*
**
כל הזכויות שמורות לישיבת הר עציון, תש"ע
עורך: יואב בר כוכבא
*******************************************************
 
בית המדרש הוירטואלי שליד ישיבת הר עציון
האתר בעברית:                        www.etzion.org.il
האתר באנגלית:            http://www.vbm-torah.org
 
משרדי בית המדרש הוירטואלי: 02-9937300 שלוחה 5
 
לביטול רישום לשיעור:
* * * * * * * * * *
*
*
*
*
*
**********************************************************
*
 
 
 

סוכם ע"י בנימין פרנקל תשס"ט ולא עבר את ביקורת הרב