דילוג לתוכן העיקרי

הלכות קריאת שמע

קובץ טקסט
א. מבוא
קריאת שמע היא הצהרת האמונה היהודית הנאמרת פעמיים ביום; ולהבדיל, גם בעתות צרה כאשר האדם עומד בפני גזרת שמד או סכנה גדולה,[1] כפי שנהג רבי עקיבא אשר יצאה נשמתו באחד (ברכות סא:)[2]. הצהרת אמונה זו עוסקת בשתי מצוות החשובות באמונה היהודית - ייחוד ה' (ספר המצוות לרמב"ם, עשין, ב') ואהבת ה' (שם, ג') ובלשון חז"ל (משנה, ברכות, ב', ב) - קבלת עול מלכות שמים (יחוד ה') וקבלת עול מצוות (אהבת ה'). מצוות אלו דורשות עבודה תודעתית ומשמעותית, אולם בקריאת שמע הן באות לידי ביטוי בפעולה פשוטה - הצהרת אמונה הנאמרת פעמים ביום, בלילה ובבוקר - "בשכבך ובקומך" (דברים, ו', ז).
המסגרת הלכתית של מצוות קריאת שמע מונעת את הפיכתה למלמול מילים חסר פשר - יש לקרוא את קריאת שמע בזמן מסויים ובאופן מסויים, ומעל לכל - יש חובה לכוונה ולתודעה אישית:
הקורא את שמע ולא כיון לבו בפסוק ראשון שהוא שמע ישראל - לא יצא ידי חובתו...
(הלכות קריאת שמע, ב', א).
הכנסת התודעה של "שמע ישראל ה אלוהינו ה' אחד" לתוך שגרת החיים מעניקה את הנופך המיוחד לחייו של היהודי; ולכן הרמב"ם פתח במצווה זו את ספר אהבה, העוסק במצוות המכניסות לתוך שגרת החיים את התודעה של יחוד ה', אשר מביאה גם לאהבתו.[3]
ב. תוכן קריאת שמע
קריאת שמע היא השם הכולל לשלושה פרשיות מן התורה שבכתב - "שמע" (דברים, ו', ד - ט), "והיה אם שמוע" (שם, י"א, יג - כא), "ויאמר" (פרשת ציצית; במדבר, ט"ו, לז - מא). כדי להבין כיצד נקבע כי אלו הן הפרשיות של קריאת שמע, ראשית נבחן את מצוות קריאת שמע במקדש:
ואחר שמעלין האיברים לכבש מתכנסין כולן ללשכת הגזית, והממונה אומר להם ברכו ברכה אחת, והן פותחין וקורין אהבת עולם ועשרת הדברות ושמע והיה אם שמוע ויאמר ואמת ויציב ורצה ושים שלום...
 (הלכות תמידין ומוספים, ו', ד).
כיצד הצטרפו עשרת הדברות אל מצוות קריאת שמע, ומדוע הם נעלמו בקריאת שמע שלנו קריאת שמע שבגבולין (מחוץ למקדש)?
לשאלה זו ניתן לתת תשובה מניתוח 'ספרותי-תנכ"י'. בספר דברים נסמכו פסוקי מעמד קבלת הלוחות הראשונים והשניים לפרשיות "שמע" ו"והיה אם שמוע": פרק ה' מתאר את סיפור הלוחות הראשונים ומיד לאחריו בפרק ו' מופיעה פרשת "שמע; סיפור הלוחות השניים מופיע בפרק י', ומיד לאחריו בפרק י"א מופיעה פרשת "והיה אם שמע". נראה, אפוא, שהביטויים "הדברים האלה" (ו, ו) בפרשת "שמע" ו"דברי אלה" (י"א, יח) בפרשיית "והיה אם שמוע" מתייחסים לעשרת הדברות. פרשיית "והיה אם שמוע" נרחבת מפרשיית "שמע" וכוללת גם התייחסות לשכר ועונש[4] כיוון שהלוחות השניים נתנו לאחר ובגלל חטא העגל - לאחר שבני ישראל חטאו היה צורך להעמיד להם מסגרת ברורה אשר תמנע את הישנות החטא. הקשר בין קריאת שמע לבין עשרת הדברות ברור, אפוא, ומובן מדוע הם נאמרו יחד במקדש. חז"ל מנעו את אמירת עשרת הדברות בגבולין בשל תרעומת המינים (ברכות יב.), דהיינו נסיון של כתות פורשות שונות לצמצם את קיום המצוות תוך סיוע לכאורה לשיטתם מאמירת עשרת הדברות בלבד בקריאת שמע. חשש זה לא היה קיים במקדש, כנראה כיוון שלא היה חשש שכתות אלו ישפיעו על הכוהנים ועל המקדש, אשר היו סמוכים לסהנדרין ולחכמים.
בנוגע לאמירת פרשת ציצית בקריאת שמע, הרמב"ם מסביר את העניין כך:
...ומקדימין לקרות פרשת "שמע", מפני שיש בה יחוד השם ואהבתו ותלמודו, שהוא העיקר הגדול שהכל תלוי בו. ואחריה - "והיה אם שמוע", שיש בה צווי על שאר כל המצות. ואחר כך - פרשת ציצית, שגם היא יש בה צווי זכירת כל המצות.
(הלכות קריאת שמע, א', ד).
ב"שמע" המרכז הוא יחוד ה' ואהבתו. ב"היה אם שמוע" ופרשת ציצית המוקד הוא זכירת וקיום כל המצוות, אך לשתי פרשיות אלו יש מוקדים שונים: בפרשת "והיה אם שמע" קבלת עול מצוות באה לידי ביטוי בלימוד והעברת המסורת ההלכתית מדור לדור - "ולמדתם את בניכם" (דברים, י"א, יט); ובפרשת ציצית קבלת עול מצוות באה לידי ביטוי בזכירה שהיא פעולה אישית יותר. זכירה זו נעשית על ידי מצוות ציצית - "ראיתם אותו וזכרתם את כל מצוותי" (במדבר, ט"ו, לט) ועל ידי זכרית יציאת מצרים - "אני ה' אלוקיכם אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים" (שם, מא).
בנוגע לתוקף חיוב מצוות זכירת יציאת מצרים, ישנה מבוכה בדברי הרמב"ם. מצד אחד, במשנה תורה הוא מדגיש שזוהי מצווה:
...אף על פי שאין מצות ציצית נוהגת בלילה, קוראין אותה בלילה מפני שיש בה זכרון יציאת מצרים. ומצוה להזכיר יציאת מצרים ביום ובלילה, שנאמר: "למען תזכור את יום צאתך מארץ מצרים כל ימי חייך" (דברים, ט"ז ג)...
לא רק שמדובר במצווה, אלא הזכרת הפסוק מספר דברים בנימוק למצווה, מורה לכאורה על כך שמדובר במצווה דאורייתא. מאידך, הרמב"ם לא מונה מצווה זו בספר המצוות, וגם לא במניין המצוות הקצר שבתחילת משנה תורה או במצוות שבכותרות של משנה תורה. לבעיה זו הוצעו מספר פתרונות,[5] וכאן נביא את שיטתו של ר' מאיר שמחה (אור שמח, קריאת שמע, א', ג). הוא מסביר שזכירת יציאת מצרים איננה מצווה כשלעצמה מן התורה, אלא היא תכלית של מצוות רבות (כגון מצוות פסח, שבת ועוד) ורצון ה'; ומכיוון שזכירה זו חשובה כל כך, חכמים קבעו אותה כמצווה בפני עצמה. בשל כך, מצווה זו איננה נחשבת למצווה דרבנן 'רגילה' אלא יש לה מעמד מיוחד כשל מצווה דאורייתא לגבי עניינים שונים.
ב. קריאת שמע שעל המיטה - אקורד הסיום של היום
בנוסף לקריאת שמע של שחרית ושל ערבית, ישנה גם קריאת שמע שעל המיטה:
...כשיכנס אדם למטתו לישן בלילה מברך ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם המפיל חבלי שינה על עיני...וקורא פרשה ראשונה מקריאת שמע...ואם אנסתו שינה קורא אפילו פסוק ראשון או פסוקי רחמים, ואחר כך יישן.
(הלכות תפילה, ז', א -ב).
נראה שקריאת שמע שעל המיטה היא בעלת אופי שונה מזה של קריאת שמע של שחרית ושל ערבית. הרמב"ם לא מזכיר אותה בהלכות קריאת שמע אלא בהלכות תפילה; ובדיעבד אין אפילו צורך בקריאת שמע כלל אלא די ב"פסוקי רחמים". הבנה זו עולה כבר בגמרא (ברכות ד:), בה מבואר כי המקור לקריאת שמע שעל המיטה הוא הפסוק "רגזו ואל תחטאו אמרו בלבבכם על משכבכם ודמו סלה". דהיינו, לפני השינה - "על משכבכם" יש לומר אמירה כלשהיא - "אמרו בלבבכם". נראה שהכוונה היא לכך שאקורד הסיום של היום, לפני השינה, יהיה אמירה שיש בה קשר לקב"ה.[6]
 
 
 
 
 
**********************************************************
 
 
כל הזכויות שמורות לישיבת הר עציון תשע"ח
נערך על ידי צוות בית המדרש הוירטואלי
*******************************************************
בית המדרש הווירטואלי (V.B.M) ע"ש ישראל קושיצקי שליד ישיבת הר עציון
The Israel Koschitzky Virtual Beit Midrash
האתר בעברית:                    http://vbm.etzion.org.il
האתר באנגלית:                 http://www.vbm-torah.org
משרדי בית המדרש הוירטואלי: 02-9937300 שלוחה 5
 
 
**********************************************************
 
 
 
 
[1]   עיינו כף החיים (ר' חיים פלאג'י), סימן י"ד, סעיף כא.
[2]   עיינו גם בגשר החיים, פרק ב', סעיף ג.
[3]   בשיעור הקודם הרחבנו בעניין זה.
[4]   ראו משנה, ברכות, ב', ב.
[5]   עיינו, למשל, שאגת אריה סימנים ט' - י"א, וכן אבן האזל, הלכות קריאת שמע, א' ג.
[6]   זאת בניגוד להבנת תוספות (ברכות ב., ד"ה "מאימתי"), הסבורים שקריאת שמע שעל המיטה היא מפני המזיקים.

תא שמע – נודה לכם אם תשלחו משוב על שיעור זה (המלצות, הערות ושאלות)