דילוג לתוכן העיקרי

היחס לגלות

מספרים כי לפני כמאה שנה, בזמן שהוויכוח בין החרדים לחילונים אודות הציונות היה בשיאו, הגיע שליח ציוני לקהילה ידועה בפולין. השליח ביקש להיפגש עם הרב, שהיה מגדולי החרדים, כדי לשכנע אותו בצדקתם של הציונים. אמר לו הרב: 'הגלות היא כמו כלא - הקב"ה שם אותנו כעונש בתוכו. אתם חושבים שהמפתח לכלא נמצא אצלכם, אך הוא מצוי רק אצל הקב"ה ועלינו לחכות שהוא יבוא וישתמש בו. רק אם נאמין שהמפתח אצלו, הוא יבוא וישחרר אותנו'. ענה לו הציוני: 'אתה צודק, הגלות היא כמו כלא, אך כיוון שחשבנו שהמפתח אצל הקב"ה, לא שמנו לב שהדלת בכלל לא נעולה! אפשר פשוט לפתוח אותה ולצאת...'.

מהו היחס הנכון לגלות - האם היא עונש מאת ה' שעלינו לקבלו בהכנעה, או שמא עלינו לפעול באופן אקטיבי להביא לסיומה? באופן מפתיע, נראה שריה"ל אוחז בשתי הגישות גם יחד! בשני מקומות בספר מתייחס ריה"ל לגלות, ובשניהם מודה החבר לכוזרי כי הוא נגע בחיסרון הקיים בעם ישראל.

במקום אחד קובע החבר כי עם ישראל מתייחס לגלות באופן שגוי: העם אינו מקבל את ייסורי הגלות באהבה, כעונש על מעשיהם הרעים: "מצאת מקום כאבי מלך הכוזרים! כי אמנם אילו קיבלו רוב בני עמנו את עניינו מתוך כניעה לא-לוה ולתורתו, כמו שאמרת, לא היה העניין הא-לוהי עוזבנו לזמן רב כל כך" (א', קטו). הסיבה להתמשכות הגלות, אפוא, היא סירובו של עם ישראל לקבל את הגלות בהכנעה.

במקום אחר, מסביר החבר את התמשכות הגלות דווקא בחוסר רצון של העם לעלות לארץ ישראל: "אמר הכוזרי: אם כן עובר אתה על מצוה המחייבת לפי תורתך אם אינך עולה אל המקום ההוא! (=ארץ ישראל)... אמר החבר: אכן, מצאת מקום חרפתי, מלך כוזר! כי אמנם חטא זה הוא אשר בגללו לא נתקיים הייעוד אשר יעד הא-לוה לבית השני... אף אנו, אילו היינו מוכנים להתקרב אל א-לוהי אבותינו בלבב שלם, כי אז היה הוא ית' מושיענו כאשר הושיע את אבותינו במצרים" (ב', כג-כד).

ההקבלה בין הקטעים ברורה - בשניהם מודה החבר כי המלך מצא את מקום כאבו וחרפתו. מהקבלה זו נראה כי ריה"ל רצה לקשור בין שני הגורמים שיוצרים את התמשכות הגלות. אך לכאורה הדברים סותרים: כיצד הגלות מתמשכת מצד אחד בגלל שאיננו מקבלים אותה בהכנעה, ומצד שני בגלל שאיננו עולים לארץ?

נראה כי ריה"ל סבר שהדברים אינם סותרים - גם הציוני וגם הרב צודקים. מצד אחד, צריך לפעול להבאת הגאולה ע"י עלייה לארץ, אך מצד שני, צריך לזכור כי לא הכול בידינו ובכוחנו. בסופו של דבר, המפתחות מצויים אצל הקב"ה, והוא שיחליט מתי להביא את הגאולה. עלינו לעשות השתדלות ומאמצים, אך גם לקבל בהכנעה את גזרתו של ה' על הגלות ולהאמין שהגאולה תבוא כאשר הוא ית' יחליט על סיום העונש.

תא שמע – נודה לכם אם תשלחו משוב על שיעור זה (המלצות, הערות ושאלות)