דילוג לתוכן העיקרי

החור שבנפה

לאחר הניפוי הבסיסי שנעשה בטחנת הקמח, יש לנפות את הקמח בנפה ביתית כדי להוציא ממנו את המזיקים הקטנים שלא נופו בטחנה, או שנכנסו לקמח בזמן ששהה על המדפים.

הרב עמרם אדרעי, מי שהיה אחראי על נושא ניפוי הקמח ברבנות הראשית לישראל בתקופת כהונתו של הרב מרדכי אליהו, קבע שאין נפה שיכולה להסיר את כל המזיקים באופן הרמטי ומוחלט, שכן נפה כזו - אי אפשר יהיה לנפות את הקמח באמצעותה. כל שיכולים אנו לעשות הוא להשתמש בנפות המסירות את המזיקים הנראים לעין האנושית: בשימוש ביתי יש להשתמש בנפה בשיעור 60 מש, אך בתעשיית המזון די בנפה ששיעורה 40 מש לצורך זה.

האחרונים בדורות הקודמים נזקקו לשאלה האם מזיקים שאינם נראים לעין אסורים באכילה, והסיקו שמזיקים שאינם נראים בעין בלתי-מזוינת - מותר לאוכלם. בעל ה"בינת אדם" (סי' ל"ח) מביא את דברי אחד החוקרים, שבדק חומץ במיקרוסקופ וגילה בו שקצים ורמשים, ועל כן מספר שהיו רבנים שרצו לאסור שתיית חומץ. בעל ה"בינת אדם" תמה על פסיקה זו - שהרי התורה התירה במפורש לשתות חומץ (למי שאינו נזיר), וכיצד הדבר ייתכן אם יש בו שקצים ורמשים? על כורחנו, שאין לחשוש לתולעים שאינן נראות בעין האנושית, ומותר לאכול מזון שלא נראים בו רמשים.

תא שמע – נודה לכם אם תשלחו משוב על שיעור זה (המלצות, הערות ושאלות)