הוצאת הניצוצות ממצרים

  • הרב יהודה עמיטל
הרב יהודה עמיטל שליט"א
הוצאת הניצוצות ממצרים
 
שיחה לפרשת ויקרא*
"ויאמר ה' אל-משה, עוד נגע אחד אביא על-פרעה ועל-מצרים, אחרי-כן ישלח אתכם מזה, כשלחו כלה גרש יגרש אתכם מזה. דבר-נא באזני העם, וישאלו איש מאת רעהו ואשה מאת רעותה כלי-כסף וכלי זהב. ויתן ה' את-חן העם בעיני מצרים...".      (שמות י"א, א-ג)
אומר רש"י בשם חז"ל (ברכות ט.):
"אין נא אלא לשון בקשה, בבקשה ממך הזהירם על כך, שלא יאמר אותו צדיק – אברהם" 'ועבדום וענו אותם' - קיים בהם, 'ואחרי כן יצאו ברכוש גדול' - לא קיים בהם".
ולכאורה קשה, האם הקב"ה צריך לבקש מהעם שישאלו כלי כסף וכלי זהב ממצרים? האם אין דרכים אחרות לקב"ה, להשיג "בכוחותיו" את הכסף, כדי שלא יעבור על הבטחתו לאברהם?
ודאי שיש להבין את הדברים גם כפשוטם, אך ניתן לראות גם פן אחר בדברים אלו. ודאי שאין כאן חשיבות רק לצד הממוני; כפי שאומרים בהלצה – מדוע בליל הסדר אנו עושים זכר למרור, ואין אנו עושים זכר לכסף שהוצאנו ממצרים? לפי שמהמרור נשאר לנו זכר, אך מהכסף לא נשאר דבר.
בני ישראל היו במ"ט שערי טומאה. האר"י הקדוש אומר – "ולא יכלו להתמהמה", כי אילו היו מתמהמהים הין עשויים להגיע לשער הנק', ולא להיגאל ח"ו.
אין כל בעיה להוציא את בני ישראל ממצרים ברכוש חומרי, הבעיה היא להוציאם עם רכוש רוחני. הגמרא במסכת מגילה (ו.) אומרת כך:
"אמר רבי יוסי בר חנינא, מאי דכתיב: 'והסירותי דמיו מפיו ושקוציו מבין שיניו ונשאר גם הוא לאלהינו'? והסירותי דמיו מפיו- זה בית במיא (כריא) שלהן. ושקוציו מבין שיניו- זה בית גליא שלהן. ונשאר גם הוא לאלהינו- אלו בתי כנסיות ובתי מדרשות שבאדום... שעתידין שרי יהודה ללמד בהן תורה ברבים".
הכוונה הפשוטה היא, ששרי יהודה ילמדו תורה במקומות שהיתה בהם בעבר עבודה זרה. אך אין זה הדבר היחיד שרוצים חז"ל לומר לנו. חז"ל רוצים לומר, שגם מתרבות הגויים ניתן להוציא דברים טובים. גם מהגויים ניתן להוציא את השיקוצים ולקחת את הטוב – "ונשאר גם הוא לא-להינו".
בכל הגויים ישנם דברים טובים (פרט לעמלק). דברים אלו נקראים "ניצוצות". הרב קוק הרחיב דברים אלו, שיש לקחת את הניצוצות מתוך הגויים.
האר"י כותב על הפסוק "גם אתה תתן בידינו זבחים ועולות ועשינו לה' א-להינו... כי ממנו נקח" – מתוך הטוב שבמצרים ניקח את הקרבן.
גם כיום בתרבות המערב, יש הלוקחים הכל – את כל התרבות על קרבה ועל כרעיה, ויש שאינם מוכנים לקבל דבר. הדרך הנכונה היא לקחת את הדברים הטובים.
ניצוצות אלו- אמר הקב"ה לבני ישראל, להוציא ממצרים. הקב"ה רוצה, שבני ישראל יקחו את הדברים הטובים שיש במצרים, את הניצוצות שיש במצרים. עם ישראל סולד מכל דבר שנעשה במצרים, מכל תרבות שנעשתה במצרים, על כן מבקש זאת הקב"ה מבני ישראל בלשון בקשה – "דבר נא". 
ציווי זה בא, לאחר מכת החושך (או בתוכה). במכת החושך מתו הרשעים, כדברי חז"ל: "וחמושים יצאו בני ישראל מארץ מצרים" – אחד מחמישים. יתכן להבין כפשוטו, ששמונים אחוז מתו, ורק עשרים אחוז יצאו ממצרים; אך נראה שאין להבין הדברים כפשוטם, שכן חז"ל מביאים דעה האומרת שיצאו אחד מחמש מאות וכו'. נראה שיש להבין, שאחד מחמש מאות יצאו והשאר נגררו אחריהם. מכל מקום, ודאי שהעם במצב רוחני קשה, ועל כן צריך הוא לקחת את הניצוצות שיכול להוציא ממצרים.
יש סכנה לקחת יותר מדי ניצוצות, שכן עשויים להיגרר אחר תרבות מצרים.  כאשר המצרים מתים בקריעת ים סוף – ניתן לקחת מהם את כל שאר הניצוצות; אשר על כן אומרים חז"ל על הפסוק: "תורי זהב נעשה לך עם נקודות הכסף" – גדולה ביזת הים מביזת מצרים. לפי שבביזת הים – במות המצרים, יכלו ישראל לקחת את כל הניצוצות שנותרו במצרים.
*
**********************************************************
*
* * * * * * * * * *
כל הזכויות שמורות לישיבת הר עציון, תשס"ד
עורך: יוסי גרשינסקי
*******************************************************
 
בית המדרש הוירטואלי שליד ישיבת הר עציון
האתר בעברית:          http://www.etzion.org.il/vbm
האתר באנגלית:            http://www.vbm-torah.org
 
משרדי בית המדרש הוירטואלי: 02-9931456 שלוחה 5
* * * * * * * * * *
*
**********************************************************
*
 
 
 
*  השיחה ניתנה בסעודה שלשית פרשת בא התש"ן, ופורסמה בעלון שבות מס' 140-141.