דילוג לתוכן העיקרי

שבת | דף פז | הוסיף יום אחד מדעתו

מובא בסוגייתנו שמשה הוסיף יום אחד על ימי הפרישה שנצטוו ישראל קודם קבלת התורה, מדעתו:

 

"אמר לך רבי יוסי: יום אחד הוסיף משה מדעתו, דתניא: שלשה דברים עשה משה מדעתו והסכים הקדוש ברוך הוא עמו: הוסיף יום אחד מדעתו, ופירש מן האשה, ושבר את הלוחות".

 

בהמשך הדברים הגמרא מבארת שאנו למדים שהקב"ה הסכים עם משה מייתור בציווי על הפרישה. משה למד להוסיף על הפרישה מכך שלשון הציווי היה "וקדשתם היום ומחר" (שמות יט, י) ולא "וקדשתם יומיים".

 

דברי הגמרא קשים מעט, אם משה דרש את המילים אז למעשה הוא לא הוסיף יום מדעתו (וכן הקב"ה לא הסכים או לא הסכים אתו). הרמב"ן שואל שאלה זו ומתרץ שזו הייתה כוונתו של הקב"ה שידרוש משה הפסוקים אולם משה לא היה מוכרח לעשות זאת (חידושי הרמב"ן מסכת שבת דף פז עמוד א):

 

"וי"ל ודאי אם רצה הקדוש ברוך הוא לאחר שלשה היה אומר לו והיו נכונים ליום הרביעי כדלקמן, אלא הוא ודאי לשלישי אמר אלא גלוי היה לפניו דעתו של משה ולפיכך משאמר לו ליום השלישי חזר ואמר היום ומחר כדי שיהא ברצונו של משה רבינו להתלות במדרשו ולא יהא כמעביר על דבריו במה שאמר ליום השלישי, אבל לא שיהא משה רבינו מוכרח לדרוש כן שאפי' בחצי היום שייך למימר היום ומחר".

 

יתכן שמסיבה זו כאשר משה מסר את דברי ה' אל בני ישראל, לא השתמש במילותיו של הקב"ה 'ליום השלישי' אלא אמר להם 'היו נכונים לשלושת ימים'. ר"ל, הציווי 'היו נכונים לשלושת ימים' יכול להתפרש כציווי להתכונן במשך שלושה ימים או להתכונן ליום שלישי ומשום שהוא לא היה משוכנע שהקב"ה יסכים לדעתו הוא השתמש בלשון שניתן להבין כשני הפירושים.

 

תא שמע – נודה לכם אם תשלחו משוב על שיעור זה (המלצות, הערות ושאלות)