בעלי המוסר על פרשת השבוע -
שיעור 21
הדור קבלוה בימי אחשוורוש
קובץ טקסט
בעלי המוסר על הפרשה
פורים
"הדור קבלוה בימי אחשוורוש"[1]
א. הקדמה
הגמרא במסכת שבת אומרת שבני ישראל קבלו את התורה בהר סיני בכפייה:
"ויתיצבו בתחתית ההר" (שמות, י"ט, יז). אמר רב אבדימי בר חמא בר חסא: מלמד שכפה הקדוש ברוך הוא עליהם את ההר כגיגית, ואמר להם: אם אתם מקבלים התורה - מוטב, ואם לאו - שם תהא קבורתכם.
(שבת, פח.)
מעיר על כך רב אחא בר יעקב:
אמר רב אחא בר יעקב: מכאן מודעא רבה לאורייתא.
ומפרש רש"י במקום:
"מודעא רבה" - שאם יזמינם לדין למה לא קיימתם מה שקבלתם עליכם - יש להם תשובה, שקבלוה באונס.
זאת אומרת שהעובדה שהתורה ניתנה בכפייה נותנת אפשרות לבני ישראל להתנער מהמחויבות לתורה, כיוון שהם היו אנוסים בנתינת התורה, ולא קבלוה מרצון.
מוסיף על כך רבא:
אמר רבא: אף על פי כן, הדור קבלוה בימי אחשורוש; דכתיב (אסתר, ט', כז) "קיימו וקבלו היהודים" - קיימו מה שקיבלו כבר.
חידושו של רבא הוא שלמרות שקבלת התורה בסיני הייתה בכפייה, בימי אחשוורוש בני ישראל חזרו וקבלו את התורה מרצון חופשי; ולכן הם אינם יכולים לטעון עוד שקבלת התורה הייתה בכפייה.
ב. משמעות קבלת התורה המחודשת בימי אסתר
על דברי רבא הללו שואל ר' ירוחם הלוי ליבוביץ ממיר:
אחז"ל[2] (שבת פח.) על "קימו וקיבלו" (אסתר ט, כז), קימו מה שקבלו כבר, קבלת התורה היתה באונס, דמכאן מודעה רבה לאורייתא, ובימי אחשורוש קבלוה ברצון. והנה מאמר זה אומר דרשוני, דור המדבר שהיו גדולים מאד מדורו של מרדכי, - הרי היו במצב של הארת פנים כ"כ[3] גדולה עד שמה שראתה שפחה על הים לא ראה יחזקאל בן בוזי מימיו (מכילתא בשלח), וזכו לדרגת פנים בפנים, אספקלרי'[4] המאירה, - לא היתה אצלם קבלת התורה אלא באונס, וקבלת התורה בשלימות נגמרה דוקא בדורו של מרדכי, שהיו קטנים הרבה מדור המדבר, ועליהם נאמר "קימו וקבלו", והר"ז[5] דבר מתמיה, וענין נפלא מאד.
(דעת חכמה ומוסר, ניו יורק, תשכ"ט, חלק שני, מאמר מ"ח, עמוד קנד).
קושייתו של ירוחם היא מדוע דווקא בני דור המדבר, שהיו במעלה גדולה, קבלו את התורה מאונס, ואילו בני דורם של מדרכי ואסתר, שהיו קטנים במעלתם הרוחנית מדור המדבר, זכו לקבל את התורה מרצון.
בתשובתו, ר' ירוחם עומד על עומק ההבדל בין ההנהגה האלוקית עם דור יוצאי ממצרים, לבין הנהגה האלוקית עם בני דורם של מרדכי ואסתר בשושן הבירה:
...בודאי זהו אמת שדור המדבר היו במדריגה היותר גבוה הרבה מדורו של מרדכי, הן אמת שלמצב של "פנים בפנים" זכו הם, הארת פנים היותר גדולה של "באספקלרי' המאירה" אצלם היתה. אבל מכיון שהי'[6] הכל אצלם במצב של הארת פנים חיו באור היותר גדול, דוקא משום זה עדין לא נשלמה בהם קבלת התורה. בדורו של מרדכי, אצלם הי' הכל היפך מהארת פנים, בחושך היותר גדול, אף זהרורית של אור לא ראו, הנס הי' אצלם במהלך הטבע, שכל פרט ופרט לעצמו אפשר לארע במהלך הטבע, "אסתר מן התורה מנין שנאמר ואנכי הסתר אסתיר פני ביום ההוא[7] (חולין קלט:) כל ההנהגה של מגילת אסתר היתה הסתר פנים בתכלית, עד שבכל המגילה לא נזכר שם השם, לא הזכירו את שם השם מפני ששם השם לא נראה להם, וכמו שמצינו בחז"ל (יומא סט:) שלא אמרו גבור ונורא, מפני שהם היו אמיתים ולא שקרו וכיון שלא ראו בעולם זה גבור ונורא לא אמרו, וכמו שאמרו שם חז"ל, "מתוך שיודעים בהקב"ה שאמיתי הוא לפיכך לא כיזבו בו"...וכיון שמצבם של מרדכי ואסתר הי' במדת ההסתר והחושך, לא ראו את שם השם, ע"כ[8] לא הזכירו במגילה כלל את שם השם, ודוקא ממצב זה, מצב של חושך בתכלית, יצא להם "קימו וקיבלו", קבלת התורה הגמורה, משום שזהו באמת יותר גדול, "נעשה קודם לנשמע", בבל החושך הגמור, יבשת בתכלית, זוהי מדריגה היותר גבוהה, וזוהי קבלת התורה האמיתית, נפלא מאד הדבר!
(שם, עמוד קנו).
ר' ירוחם מפרש שהכפייה במעמד הר סיני נבעה מכך שבני ישראל זכו לגילוי אלוקי פנים בפנים, והמפגש המוחשי עם ה' לא הותיר בפני בני ישראל ברירה אלא לרצות בתורה; ולאור זאת, הדורות הבאים יכלו לטעון שהברית שנכרתה על קבלת התורה במעמד הר סיני, איננה מחייבת בתקופות של הסתר פנים. אולם, בימי מרדכי ואסתר התברר שגם בתקופות של הסתר פנים ההשגחה האלוקית מנהיגה את המציאות. מתוך הכרה זו בני ישראל חזרו וקבלו את התורה שנית ברצון, ובכך הם נתנו תוקף לברית התורה גם בדורות של הסתר פנים.
ג. קבלת תורה מחודשת בכל עת
ר' יהודה ליב חסמן האריך לעסוק בנושא זה, ונצטט מדבריו:
"בלילה ההוא נדדה שנת המלך".[9]
אמרו חז"ל (מד"ר[10] שם פ"י[11]) נדדו שמים כסאו של מלך מלכי המלכים הקב"ה שראה את ישראל בצרה, וכי יש שינה לפני המקום והלא כבר נאמר (תהלים קכא[12]) הנה לא ינום ולא יישן שומר ישראל, אלא בזמן שישראל שרויין בצער ואומות העולם בשלוה לכך נאמר (שם מד[13]) "עורה למה תישן ד"', ונדדה שנת המלך אחשורוש וכו' ע"כ[14].
להבין המאמר הזה נראה דאמנם אם רואים כמגלת אסתר כל פרט וסיבה בפני עצמה לא נראה שום דבר יוצא מהנהגה הטבעית שמנהיג הקב"ה את העולם, כגון הריגת ושתי על אשר לא עשתה כדבר המלך, ועצת מהומן ובחירת אסתר למלכה, ושמיעת מרדכי מה שדיברו בגתנא ותרש וכו', וגדולת המן וכו' וכו' עד תחלת מפלתו בלילה ההוא שנדדה שנת המלך וכו', בכולם לא תמצא שום דבר מפליא בדרך נס יוצא מדרך הטבע. (אף כי בדברי חז"ל מבוארים כמה פרטים שהם גם בעצמן כולן נס ממש, כגון אסתר בת שמונים היתה לחד מאן דאמר (בב"ר[15] לט), ושהשרביט נמתח ע"י מלאך עד ששים אמה (ראה גמ' מגילה טו), ועוד כמה מאן דאמרי, אבל במגלה עצמה לא מצינו דבר משינוי הטבע).
אבל כל זה רק אם נלמד כל פרט בפני עצמו, מה שאין כן אם נבוא לצרף כל הפרטים יחדיו מתחלת ויהי בימי אחשורוש וגו' עד כי מרדכי היהודי משנה למלך וגו', נראה ברור עד כמה כל פעולה טבעית שנעשתה יש לה שלשלת ארובה וחשבון מדוייק מאד כחוט השערה ולא יחטיא, כי "אין עוד מלבדו"[16]! הלא תראה האיך באו כל הסיבות כל אחת בעת ובזמן - לא מוקדם ולא מאותר - לרגעים תבחנם - לרגעים ממש! צא ותשוב מה היה אילו בגתנא וחרש היו מסתתרים באיזה מקום בשושן ומדברים שלא בפני מרדכי, או שהיו גומרים דבריהם בכמה רגעים קודם שהגיע מרדכי למקומם. או חשוב כך, מה היה אילו היה אחשורוש משלם למררכי מיד עבור הטובה שעשה לו וכו' וכו'. וכן מה שבדיוק באותו לילה שנדדה שנת המלך התייעץ המן ובא למלך לומר לו לתלות את מרדכי, ומה היה אילו לא היה המלך סובל מנדודי שינה ולא היו מביאים את ספר הזכרונות. או שהיה בא מוקדם או מאוחר וכו' וכו', היה הכל בטל ומבוטל, והרי שכצירוף כל הסיבות בזמן ובמקום תראה ברור שלשלת גדולה של הרבה נסים ונפלאות נסתרים מעין לא בוחנת תחת מסך הנקרא "טבע"! ואדרבה נסים אלו עוד יתרים במעלה על הנסים הגלויים, כי הגלויים כל נס הוא בפני עצמו, וכאן כל נס מושך חבירו והיו למאות ולרבבות לאין מספר, אחד קשור ומהודק לשני לו וכו' וכו'. וממילא פשוט הוא להמתבונן בזה לראות את ה"אין עוד מלבדו" ולהתמיד ולהעמיק חקר בדעת ובתבונה בנסים אלו הנסתרים הרבה יותר מבנסים הגלויים! וכמו שנתבאר.
וזהו מה שהעמידו חז"ל הקדושים פסוקים אלו של הנה לא ינום ולא יישן שומר ישראל ועורה למה תישן וגו' אצל בלילה ההוא נדדה שנת המלך וכו' כאמור, לומר לך לבל תשכח ותדע כי כלילה ההוא שנדדה שנת המלך אחשורוש, לא במקרה ח"ו[17] היה כן, אלא עולם ומלואו רעשו אז, וגם על מלכו של עולם קאי כביכול, כי "הנה לא ינום ולא יישן שומר ישראל" - להצילם מצרתם ולהושיעם מיד אויביהם! וכבר הוכנו והיו גם מקודם ללילה ההוא כמה נסים גדולים בהמלכת אסתר, וכניסת מרדכי לשער המלך, והריגת בגתנא וחרש, וכתיבה בספר הזכרונות, ושלא נעשה עמו דבר וכו' וכו', הכל בסדר ומשטר מדוייק להשלים הדבר כאשר עלה ברצונו יתברך!
ויסוד זה "כי אין עוד מלבדו" הוא יסוד כל התורה כולה, לדעת כי אין לך שום תנועה ותנודה קלה בעולם שלא יהיה לו טעם, סיבה והמשך, למה שנברא ונעשה בעולם - על פי גזרת שמים - בחשבון קצוב ומדוייק, בכל זמן, ובכל מקום, בדומם, בצומח, בחי, ובמדבר, באש, וברוח, בעפר ובמים, מעמקי תהום רבה עד שמי שמים בכל היקף כל העולמות כולן - הכל תלוי ועומד בגערתו של מקום! כי "מלוא כל הארץ כבודו"![18]
ובהיות אנשי דור מרדכי ואסתר בצרה הגדולה ויצאו ממנו ו"ליהודים היתה אורה ושמחה וששון ויקר"[19], הטיבו לראות בעיניהם ונתוודע להם אמונה זאת, העמיקו בה, והשכילו אותה, המה ראו כן תמהו בנפשם על מה לא הבינו ולא ידעו עד כה עיקר ויסוד זה, על כן קראו לימים האלה פורים על שם הפור להורות על הנסים הנסתרים בדרך הטבע - שגם הגורל אינו מקרי ח"ו, ומכיון שגם כל הסדר בנס פורים היה מעוטף בדרך טבעי וכאמור למעלה, לכן קבעו שם זה לדורות כדי ללמד יסוד זה האמור. "ומה ראו על ככה ומה הגיע אליהם"[20], פירש רש"י: מה ראה אחשורוש שנשתמש בכלי הקודש, ומה הגיע אליהם - שבא שטן ורקד ביניהם והרג את ושתי, מה ראה המן - שנתקנא במרדכי, ומה הגיע אליו - שתלו אותו ואת בניו, מה ראה במרדכי - שלא יכרע ולא ישתחוה,[21] ומה ראתה אסתר - שזימנה להמן ע"כ. כלומר: כעת נתגלה להם הכל למפרע וראו יד ד' בכל הנעשה - "כי אין עוד מלבדו"! וכמו שביארנו.
(אור יהל, ירושלים, תשס"א, עמודים שפ - שפא).
על פי הדברים הללו ר' ליב מפרש את מימרת רבא שבה פתחנו, "הדור קבלוה בימי אחשורוש":
וזהו מה שכתוב מיד בסמוך לזה: "קיימו וקבלו היהודים עליהם ועל זרעם" וגו'. ואמרו חז"ל (שבת פח.) הדור קבלוה - לתורה - בימי אחשורוש, שנאמר קיימו וקבלו היהודים - קיימו מה שקיבלו כבר. והוא הוא מה שאמרנו כי לדעת יסוד זה "כי אין עוד מלבדו" הוא יסוד כל התורה כולה, וכשבאו להכרה מלאה זו מה ראו על ככה ומה הגיע אליהם כאמור, הרי ליהודים היתה אורה - זו תורה! (מגילה טז:) קבלת התורה מחדש ברצון ובאהבה! וכמו שכתב הרמב"ן שכל מי שאינו מאמין בנס נסתר אין לו חלק בתורה, וזהו שקיימו וקבלו וכמו שנתבאר.
(שם, עמוד שפא).
ר' ליב חותם את השיחה במסר אקטואלי:
והנה אמונה זו בנסים נסתרים הרי לעולם היא קיימת, וכמו שאנו אומרים המחדש בטובו בכל יום תמיד מעשה בראשית,[22] והיינו שלא תאמר כי ששת ימים עשה ד' את השמים ואת הארץ,[23] וכעת הם כבר עומדים מאליהם, ח"ו לא מיניה ולא מקצתיה, אלא הוא מחדשם בכל יום תמיד - בכל עת ובכל שעה - בלא הפסק כלל! והוא מה שאנו קוראים טבע! והם הם הנסים הנסתרים המתגלגלים תמיד בעולם, כאמור "אין עוד מלבדו", ודהו שקיימו וקבלו עליהם בימי מרדכי ואסתר, א"כ[24] הרי גם אנו יכולים לזכות ל"קיימו וקבלו"! אם נתעמק ונלמוד היטב תמיד את המחדש בטובו בכל יום תמיד מעשה בראשית. וזהו מה שאמר דוד המלך ע"ה (תהלים טז[25]) שויתי ד' לנגדי תמיד - כי מימיני בל אמוט.
(שם).
יהי רצון שמכוח הארת פורים נזכה גם אנו לדרגת "קיימו וקבלו".
פורים שמח!
|
*
|
**********************************************************
|
*
|
|
* * * * * * * * * *
|
כל הזכויות שמורות לישיבת הר עציון ולנחמיה רענן, תשע"ג
נערך על ידי צוות בית המדרש הוירטואלי
*******************************************************
בית המדרש הווירטואלי (V.B.M) ע"ש ישראל קושיצקי שליד ישיבת הר עציון
The Israel Koschitzky Virtual Beit Midrash
האתר בעברית: http://www.etzion.org.il/vbm
האתר באנגלית: http://www.vbm-torah.org
משרדי בית המדרש הוירטואלי: 02-9937300 שלוחה 5
דוא"ל: [email protected]
|
* * * * * * * * * *
|
|
*
|
**********************************************************
|
*
|
[1] שבת, פח.
[2] אמרו חז"ל.
[3] כל כך.
[4] אספקלריה.
[5] והרי זה.
[6] שהיה.
[7] דברים, ל"א, יח.
[8] על כן.
[9] אסתר, ו', א.
[10] מדרש רבה.
[11] פרק י'.
[12] פסוק ד.
[13] פסוק כד.
[14] עד כאן.
[15] בבראשית רבה.
[16] דברים, ד', לה.
[17] חס וחלילה.
[18] ישעיה, ו', ג.
[19] אסתר, ח', טז.
[20] אסתר, ט', כו.
[21] אסתר, ג', ב.
[22] תפילת שחרית, ברכת "יוצר אור".
[23] שמות, כ', י.
[24] אם כן.
[25] פסוק ח.
תא שמע – נודה לכם אם תשלחו משוב על שיעור זה (המלצות, הערות ושאלות)