דילוג לתוכן העיקרי
דף יומי תשפ"א -
שיעור 142

סוכה | דף ח | הגדרת 'לימוד תורה'

עיקרה של סוגייתנו (ז ע"ב-ח ע"ב) בבירור דברי רבי יוחנן שבסוף הדף הקודם (ז ע"ב):

"אמר רבי יוחנן: סוכה העשויה ככבשן, אם יש בהקיפה כדי לישב בה עשרים וארבעה בני אדם – כשרה, ואם לאו – פסולה".

רבי יוחנן מנסה להמיר את דעת רבי, שסוכה צריכה להיות בגודל ד' על ד' אמות, למידות של סוכה עגולה ("העשויה ככבשן"). לשם כך הוא מתאר את ההיקף המינימלי של סוכה כזו, ומשתמש ביחידות מידה של "בני אדם" היושבים סביב סוכה היפותטית זו. לאור זאת, החלק העיקרי של דברי הגמרא דן בנוסחאות המתארות את היחס שבין שטח ריבוע לשטח עיגול. גם דברי הראשונים על אתר מתייחסים לנוסחאות אלו ומנסים לחדד ולדייק אותן. כך למשל אנו מוצאים את התוספות (ד"ה כמה) מאריכים להוכיח שריבוע יתר ברביע על העיגול המוקף על ידו, היינו ששטחו של עיגול הוא 3 פעמים הרדיוס בריבוע. עוד אנו מוצאים אותם (בד"ה כל) כשהם מסבירים שאורך האלכסון של ריבוע איננו 1.4 של צלעו, אלא 1.414. גם בדברי שאר הראשונים והאחרונים בסוגייתנו אנו מוצאים עיסוק דומה בנושאים מתמטיים אלו.

דומני שאחת השאלות המתעוררות אצל הלומדים בסוגיות אלו היא: האם כל זה נכלל בגדר "לימוד תורה"? אין כאן שאלה מחשבתית-רוחנית בלבד, אלא גם שאלה הלכתית: האם אדם הלומד את דברי התוספות בסוגייתנו צריך לברך ברכות התורה? האם מותר ללמוד את דברי התוספות ולהרהר בהם במבואות המטונפים?

מצד אחד, דברי הגמרא והראשונים בסוגייתנו עוסקים במישרין בשאלה הלכתית: מהו הגודל המינימלי של סוכה עגולה? ממילא, דברים אלו נכללים לכאורה בתוך מצות תלמוד תורה. מאידך, לפי הגדרה זו אפשר להרחיב את מושג "לימוד התורה" ללא כל גבול, שהרי יכול אדם לעסוק כל חייו בחשבון דיפרנציאלי ואינטגראלי ולטעון שהוא עושה זאת כדי לברר את כשרותה של סוכה הבנויה לפי פונקציה מסוימת. כך אפשר גם לעבוד במחקר זואולוגי כדי לחפש מינים חדשים שאסורים באכילה, או ללמוד רפואה ווטרינריה לשם בירור גדרי "טריפה". זאת מבלי להזכיר את האפשרות ללמוד פיזיקה תיאורטית כדי לברר את דינה של אישה שהתקדשה "על מנת שלגלי האור יש תכונות של זרם חלקיקים" (כמובן, כל אלו תחומים חשובים ומבורכים, והשאלה היא רק אם יש לברך עליהם את ברכת התורה).

על גבולותיו של המושג "לימוד תורה" אפשר לשאול שאלות נוספות, כגון ביחס ללימודי מחשבת ישראל ופילוסופיה: האם יש לברך ברכת התורה על לימוד מורה הנבוכים של הרמב"ם? ומה בדבר לימוד דברי אריסטו שהועתקו לתוך הרמב"ם? האם אותם דברים עצמם של אריסטו מותרים בלימוד במבואות המטונפים כשהם בתוך ה"אתיקה" או ה"פיזיקה" שלו ולא כשהם מועתקים על ידי הרמב"ם? ובכלל, היכן עובר הגבול בין "מחשבת ישראל" ל"פילוסופיה"?

כך גם ביחס ללימוד המוסר: דומני שתהיה הסכמה על כך שלימוד כתבי ר' ישראל סלנטר הוא בגדר מצות לימוד תורה, אך מה בדבר לימוד כתבי בנג'מין פרנקלין אשר ר' ישראל סלנטר הושפע והעתיק מהם?

הארכנו עד הנה בפרישׂת השאלות, ולא נותר לנו מקום להרחיב בעיסוק בתשובות. נראה שהתשובה לשאלות אלו צריכה להגיע מתוך בירור של שני נושאים:

א. הנושא המרכזי שיש לבחון הוא מטרתה ומהותה של מצות תלמוד תורה. ככל שנבין את מטרת המצווה כ"לימוד על מנת לקיים", נוכל להרחיב אותה ולכלול תחתיה כל אמצעי המסייע בידינו לקיים את המצוות כהלכתן. מאידך, אם מטרת המצווה היא הבנת הרצון האלוקי וההידבקות בו, יש להגביל אותה להבנת מהות הציווי האלוקי ולא ליישומו במציאות.

ב. נושא נוסף שיש לדון בו הוא הגדרתם של טקסטים מסוימים כ"חפצא של תורה" שכל עיסוק בו הוא בגדר מצות לימוד תורה. כמובן, יש מקום לדון גם מה נכלל בתוך טקסטים אלו – התורה, הנ"ך, הגמרא וכדו'.

לסיום נביא את דבריו של הרב יאיר בכרך, בעל שו"ת חוות יאיר. התשובה המצוטטת (סימן קעב) פותחת בשאלה הלכתית ומסתעפת מתוכה לדיון ארוך במשפטים של אאוקלידס, תוך ניסיון להוכיח את חלקם ולהפריך את האחרים בכלים מתמטיים טהורים. בסוף דבריו מתנצל בעל החוות יאיר על תוכן תשובתו, ואפשר ללמוד מדבריו על יחסו המורכב לסוגיה שבה עסקנו כאן:

"עד הנה הגיעו ונמשכו דברינו בקצת דברי רז"ל בחשבונות אשר כתבנו לעצמינו ולבני גילינו באגב שכתבתי והשבתי להשואל תשובה מה שנוגע אל שאלתו, והוכרחתי לומר שדברי רז"ל בחשבון רק בקרוב לא בדקדוק, כתבתי וחברתי אל זה גם שאר קצת דאמרו רז"ל במה שאמרו באלכסון ובריבוע ובעיגול שגם כן הם בקרוב ולא משום חסרון חכמתם רק מטבע החשבונות, ודקדקתי בהם קצת מה שראוי לשים אל לב. ולא אדמה שישת הקורא עלי חטאת לאמר כי קטפתי מלוח על שיח ומה לתבן שאר החכמות אל הבר ולחם מזון הנפש, כי לא זכרתי דבר מהמשולשים ומרובעים בשינוי כל צלעותיהם ובבני חמש שש ושבע צלעות ואורכן ורוחבן ותשבורתן וחילופן זה מזה ולא זכרתי רק גרגרים שנים שלשה דמישך שייכי בדברי רז"ל דרך כלל... ובזה אחריש ואתאפק מלהאריך עוד בחידושי חכמה זו כי אין זה מכוונת החיבור. וכמדומה לי שכבר הארכתי יותר מדאי, אגב חיבת המטרונא באתי לדבר גם בנערותיה המשרתות לה ויונקות ממנה. כן דברי הטרוד יאיר חיים בכרך".

תא שמע – נודה לכם אם תשלחו משוב על שיעור זה (המלצות, הערות ושאלות)