הבגד המחוייב בציצית

  • הרב אהרן ליכטנשטיין

הבגד המחוייב בציצית*

מאפייני הבגד

בשיעור שפורסם בשבוע שעבר דנו באופי חיוב מצוַת הציצית - האם זהו חיוב גברא או חיוב חפצא. בשיעור זה נדון בסוגי הבגדים החייבים בציצית, וננסה לראות כיצד משפיעים מבנה הבגד והחומרים שממנו הוא עשוי על החובה להטיל בו ציצית.

ראשית, נראה את דברי הרמב"ם בתחילת פ"ג מהלכות ציצית:

"כסות שחייב אדם לעשות בה ציצית מן התורה היא כסות שיש לה ארבע כנפים או יותר על ארבע... ותהיה הכסות של צמר או של פשתים בלבד, אבל טלית של שאר מינין, כגון בגדי משי ובגדי צמר... וכיוצא בהן - אין חייבין במצוות ציצית אלא מדברי חכמים, כדי להִזהר במצוות ציצית... שכל הבגדים שאמורים בתורה סתם - אינם אלא צמר ופשתים בלבד".

יש לשים לב שהרמב"ם אינו מזכיר את התנאי שרק בגד יום חייב בציצית, ובכך הוא חולק על הרבה ראשונים אחרים. הגמרא במנחות מג ע"א מבינה כי הפסוק "וראיתם אותו" מצמצם את חובת הציצית רק ליום, וכך פסק גם הרמב"ם (פ"ג ה"ז), שבלילה פטורים מציצית. ר"ת (מנחות מ ע"ב תוד"ה משום) הבין שהפסוק אינו מתייחס לשעת החיוב אלא לסוגי הבגדים החייבים בציצית: בגד יום חייב בציצית אף בלילה, ובגד לילה אינו חייב בציצית אף ביום. הר"ן (שם) הכריע להקל כשני השיטות, ולכן לשיטתו חייבים בציצית רק כאשר לובשים כסות יום במשך היום. כאן לא נעסוק בהרחבה בשאלה זו, ורק נציין שלמעשה נפסק להלכה כרמב"ם.

"בכלל חמש ארבע"

כבר בפסוקים שבפרשת כי תצא, אנו רואים שהתורה מגדירה איזה בגד חייב בציצית: "על ארבע כנפות כסותך אשר תכסה בה". הגמרא במנחות מג ע"ב דורשת את הפסוק כך:

"על ארבע כנפות כסותך - ארבע ולא שלוש.

אתה אומר ארבע ולא שלוש, או אינו אלא ארבע ולא חמש?

[אלא] כשהוא אומר 'אשר תכסה בה' - הרי בעלת חמש אמור! ומה אני מקיים 'על ארבע'? ארבע ולא שלוש!

ומה ראית לרבות בעלת חמש ולהוציא בעלת שלוש?

מרבה אני בעלת חמש, שיש בכלל חמש ארבע, ומוציא אני בעלת שלוש, שאין בכלל שלש ארבע"[1].

כלומר, לא רק בגד בעל ארבע כנפות חייב בציצית. התורה באה לקבוע את המספר המינימלי של כנפות המחייב ציצית, אך גם בגד בעל חמש כנפות חייב בציצית. את החיוב של בגד בעל חמש כנפות ניתן לפרש בשתי דרכים:

א. טלית בעלת חמש כנפות חייבת בציצית בגלל שיש לה ארבע כנפות, והכנף החמישית אינה פוגמת. לפי הבנה זו, הלימוד "בכלל חמש ארבע" מובן כפשוטו. מסתבר, שלפי הבנה זו יש להטיל ציצית רק בארבע מהכנפות.

ב. טלית בעלת חמש כנפות חייבת בציצית מצד עצמה, והתורה חייבה בציצית כל טלית בעלת ארבע כנפות ומעלה. לפי הבנה זו, כוונת הלימוד "בכלל חמש ארבע" היא שחובת הציצית כוללת את שתי הטליתות, ואין הבדל בין טלית של ארבע כנפות לבין טלית של חמש. מסתבר שלפי הבנה זו, טלית בעלת חמש כנפות תתחייב בחמישה גדילים - על כל אחת מכנפותיה.

הרמב"ם (פ"ג ה"ג) מתייחס במפורש למספר הגדילים שיש להטיל בבגד בעל חמש כנפות:

"על ארבע כנפות כסותך: בעלת ארבע ולא בעלת שלוש. אם כן, בעלת ארבע ולא בעלת חמש? תלמוד לומר: 'אשר תכסה בה' - אפילו בעלת חמש או יותר על זה. ולמה אני מחייב בעלת חמש ופוטר בעלת שלוש, ושתיהן אינן בעלי ארבע כנפות? מפני שיש בכלל החמש ארבע. לפיכך, כשהוא עושה ציצית לבעלת חמש או שש - אינו עושה אלא לארבע כנפיים המרוחקות זו מזו מאותן החמש או השש בלבד, שנאמר 'על ארבע כנפות כסותך'".

מדברי הרמב"ם משמע שהוא הבין כהסבר א', ולכן הוא פוסק שאפילו טלית בעלת חמש כנפות מחוייבת רק בארבעה גדילים.

מצווה אחת או ארבע?

בהמשך הדיון, הגמרא תולה את מספר הגדילים שיש להטיל בטלית בעלת חמש כנפות בחקירה אחרת. המשנה במנחות כח ע"א אומרת:

"ד' ציציות מעכבות זו את זו, שארבעתן מצוה אחת. ר' ישמעאל אומר: ארבעתן ארבע מצוות".

ושואלת על כך הגמרא (לז ע"ב):

"מאי בינייהו? [מה הנפק"מ אם זו מצווה אחת או ארבע מצוות שונות]... רבא בר אהינא אמר: טלית בעלת חמש איכא בינייהו".

ומסביר רש"י על אתר:

"לת"ק, דאמר 'מצווה אחת הן', סבר ארבעה דווקא למצווה אחת, וכי רביה רחמנא בעלת חמש - להטיל ארבע כנפותיה רביה... ולרבי ישמעאל, דאמר ארבעתן ארבע מצוות, כי רבי רחמנא בעלת חמש - נמי להטיל לכנפיה רבייה, דהא כל חד מצווה באנפי נפשיה".

 כלומר, אם הטלת כל ארבעת הגדילים היא חלק ממצווה אחת - להטיל ציצית בארבע כנפות הבגד - אזי הכנף החמישית אינה חלק מן המצווה, ואין חובה להטיל בה ציצית. אך אם יש מצווה נפרדת להטיל ציצית בכל כנף, אזי גם הכנף החמישית חייבת בציצית.

יתר כמאן דאיתיה או כמאן דליתיה דמי?

ניתן לבחון את הטלת הציצית בכנף החמישית בהקשר רחב יותר מהלכות ציצית. הגמרא בזבחים יח ע"ב דנה בפרטי דיני בגדיו של הכהן הגדול, שחייבים להיות על פי מידותיו. שואלת הגמרא:

"מרושלין [בגדים ארוכים מדי] שלא סילקן [וקיצר אותן - מה דינם]?... [כאן מביאה הגמרא את המחלוקת שראינו, על הפסוק "על ארבע כנפות כסותך", האם כנף חמישית מחוייבת בציצית או לא] מאי לאו בהא קמיפלגי, דמר סבר: יתר כמאן דאיתיה דמי, ומר סבר: כמאן דליתיה דמי?".

לפי סוגייה זו, השאלה האם הכנף החמישית מחוייבת בציצית או לא אינה תלויה בהבנת הפסוק, כפי שהסברנו לעיל, אלא תלויה בשאלה יסודית יותר - איך מתייחסים לכנף החמישית: האם היא "כמאן דליתיה דמי", ואז היא אינה חייבת בציצית, או שהיא "כמאן דאיתיה דמי", ואז היא חייבת בציצית. את החקירה היסודית הזו משליכה הגמרא על בגדי הכהן הגדול, במקרה שהם ארוכים מדי: האם אפשר להתייחס לתוספת האורך כ"מאן דליתיה", וממילא הבגד כשר, או שמא התוספת הופכת את הבגד לארוך מדי, ומידותיו אינן זהות למידותיו של הכהן הגדול והוא פסול. בהמשך מסיקה הגמרא:

"דכולי עלמא כמאן דאיתיה דמי, ושאני הכא דרבי רחמנא 'אשר תכסה בה'".

למסקנה, אם כן, יש ריבוי בפסוק "על ארבע כנפות כסותך אשר תכסה בה", המלמד אותנו שהכנף החמישית של הטלית אינה חייבת בציצית. את מסקנת הגמרא ניתן להבין באחת משתי צורות:

א. בהווה אמינא, הטלת הציצית בכנף החמישית הייתה תלויה בחקירה האם "יתר כמאן דאיתיה" או "כמאן דליתיה דמי", וגזירת הכתוב באה ללמדנו ש"כמאן דאיתיה דמי". לפי דרך זו, עדיין ניתן להשוות בין ציצית לבין שאר הסוגיות הדנות בדין יתר.

ב. גזירת הכתוב באה ללמדנו שתחום זה מופקע מההגדרות של כל התורה לעניין "כמאן דאיתיה" או "דליתיה", ובו המדד הוא שונה.

להלכה, נחלקו הראשונים כיצד לפסוק: הרמב"ם ורוב הראשונים פוסקים שטלית של חמש כנפות חייבת בציצית,  ואילו סיעה שלמה של חכמי אשכנז (תוספות, ספר התרומה, יראים ורבנו שמחה[2]) סברו שטלית בעלת חמש כנפות פטורה מציצית. למעשה, כדי להימנע מלהכריע במחלוקת זו, אנו נמנעים מללבוש בגדים בעלי חמש כנפות[3].

טלית בעלת שלוש כנפות

מדוע בגד בעל שלוש כנפות פטור מציצית - האם הוא אינו נחשב בגד, ולכן ממילא נפטר מציצית, או שמא הוא נחשב לבגד, אלא שאי אפשר להטיל בו ארבעה גדילים? במילים אחרות: האם הבעיה בטלית של שלוש כנפות היא ספציפית לקיום מצוַת ציצית, או כללית יותר, בחפצא של המצווה?

לכאורה, ניתן להכריע שאלה זו מסוגיית "תעשה ולא מן העשוי" (מנחות מ ע"ב). הגמרא שם קובעת כי אם יש לאדם בגד של שלוש כנפות, הוא מטיל בו ציצית ורק אז הופך אותו לבעל ארבע כנפות - הציצית פסולה, כיוון שבזמן שהטילו אותה בבגד, הבגד היה פטור. משמע מסוגיה זו שטלית של שלוש איננה כלל חפצא של ציצית, ולכן נוצרת בעיה של "תעשה ולא מן העשוי" אם מטילים בה ציציות ואח"כ הופכים אותה לחפצא כשר.

החומר שממנו עשוי הבגד

אילו סוגי בגדים חייבים בציצית? הגמרא במנחות לט ע"ב אומרת:

"אמר רחבה אמר רב יהודה: חוטי צמר ופשתים פוטרין בכל מקום, ואפילו בשיראין. ופליגא דרב נחמן, דאמר רב נחמן: השיראין [וכל הבגדים האחרים חוץ משל צמר ופשתים] - פטורין מן הציצית... [וחייבים רק] מדרבנן"

אם כן, בגדים העשויים מכל חומר פרט לצמר ופשתים חייבים בציצית לשיטת רב נחמן רק מדרבנן. רב נחמן בונה את דעתו על דברי תנא דבי רבי ישמעאל:

"דתנא דבי רבי ישמעאל: הואיל ונאמרו בגדים בתורה סתם, ופרט לך הכתוב באחד מהם [בדין עיר הנידחת] צמר ופשתים - אף כל [מקום שכתוב 'בגד' הכוונה היא ל]צמר ופשתים".

מחלוקת זו שבין האמוראים נטושה אף בין הראשונים, ואף להלכה: הרמב"ם פוסק שטלית העשויה משאר מינים (פרט לצמר ופשתים) אינה חייבת בציצית אלא מדרבנן, כשיטת ר' נחמן, ואילו התוספות (שם ד"ה ורב נחמן) חולקים עליו.

הרמב"ם מתנסח בצורה נדירה: הוא כותב שבגדים שאינם צמר ופשתים חייבים בציצית "מדברי חכמים" (ולא, כביטוי השגור יותר, "מדברי סופרים"). כמו כן, הוא מנמק את התקנה בצורה מוזרה - "כדי להיזהר במצוַת ציצית". נימוק דומה אינו מצוי ברמב"ם למצוות עשה אחרות. ראשונים אחרים הסבירו כי הסיבה לתקנה זו היא חיוב התורה "וראיתם אותם": כיוון שלהטלת הציצית יש השלכות רוחניות על האדם, ראו חכמים לנכון להרחיב את החיוב גם לבגדים שאינם עשויים מצמר ופשתים.

הלכה למעשה, אנו פוסקים כרמב"ם, שבגדים שאינם עשויים מצמר ופשתים מחויבים בציצית רק מדרבנן.

שני מסלולים בחיוב ציצית

עד כה הצגנו את רב נחמן ורבא כחולקים. ברם, כעת ננסה להציע אפשרות שתמצע ביניהם. תחילה נביא דוגמאות מתחומים שונים למודל שנציע להלן:

לגבי איסור חמץ בפסח, קיימים שני פסוקים בתורה: "לא ימצא בבתיכם" (שמות יב, יט) ו"ולא יראה לך חמץ... בכל גבולך" (שמות יג, ז). הגמרא בפסחים ה ע"ב מבחינה בשני הבדלים בין הפסוקים:

1. הפסוק "לא ימצא בבתיכם" מרחיב את חובת ביטול החמץ עד שיעור של "לא ימצא", ואילו הפסוק "לא ייראה לך חמץ" מסתפק ב"לא ייראה".

2. הפסוק הראשון מצמצם את מקום הביטול ל"בתיכם" בלבד, ואילו הפסוק השני דורש לבטל את החמץ "בכל גבולך".

הגמרא מסיקה כי הולכים על פי החומרות שבשני הפסוקים, משום שיש גזירה שווה "שאור" - "שאור". משמע מהגמרא שאלמלא הגזירה השווה היה אפשר לחלק בין שני מסלולי חיוב: "בבתיכם" אסור ש"יימצא" חמץ, ואילו "בכל גבולך" אסור רק ש"ייראה".

גם באיסור שעטנז אנו מוצאים דוגמא דומה לחיוב כפול. התורה אומרת "ובגד כלאים שעטנז לא יעלה עליך" (ויקרא יט, יט), וגם "לא תלבש שעטנז" (דברים כב, יא). שוב - קיימים שני הבדלים בין שני הפסוקים:

1. הפסוק הראשון מרחיב את מעשה האיסור - "לא יעלה עליך", בניגוד ל"לא תלבש" בפסוק השני.

2. הפסוק הראשון מצמצם את החפצא של האיסור ל"בגד שעטנז" בלבד, ואילו הפסוק השני מרחיב אותו לכל דבר, אפילו אינו בגד.

כאן אין גזירה שווה המשווה בין המסלולים, ואכן אנו מוצאים להם הדים בהלכות השונות. כך, למשל, נפסק שמותר למוכר ללבוש שעטנז אם הוא אינו משתמש בו כבגד אלא רק ככיסוי.

ננסה להשליך מודל זה על דיני ציצית. בתורה, כפי שכבר ביארנו, מוזכרת מצוַת ציצית בשני מקומות: בפרשת שלח נאמר "ועשו להם ציצית על כנפי בגדיהם", ובפרשת כי תצא מופיע "גדילים תעשה לך על ארבע כנפות כסותך אשר תכסה בה". שוב, קיימים שני הבדלים בין הפסוקים:

1. הפסוק הראשון מחייב רק "בגד" בציצית, ואילו הפסוק השני מרחיב את החיוב לכל "כסות". לכן, הפסוק הראשון מבהיר היטב את דברי תנא דבי רבי ישמעאל, המשווה בין "בגד" בציצית לבין "בגד" בכל התורה כולה. הפסוק הראשון גם עשוי להיות מקור לחיובם בציצית של "כלי קופסא" (=כלים המונחים בארון), למרות שאינם נחשבים ל"כסות". לדברינו, בגדים כאלו יתחייבו בציצית רק אם הם עשויים מצמר או פשתים (ולכן נחשבים ל"בגד").

2. הפסוק השני דורש שיהיו לבגד ארבע כנפות, והדבר אינו מוזכר בפסוק הראשון.

מעתה, נשוב לשאלה הראשונה שדנו בה - האם טלית בעלת חמש כנפות חייבת בציצית או לא. אם אכן קיימים שני מסלולים במצוַת ציצית, נוכל לומר כי טלית בעלת חמש כנפות ומעלה חייבת בציצית רק לפי המסלול הראשון (שאינו דורש ארבע כנפות), ולכן טלית כזו חייבת בציצית רק אם היא נחשבת ל"בגד" - עשויה מצמר או מפשתים. לעומת זאת, אם טלית אינה עשויה מצמר ופשתים - היא יכולה להתחייב בציצית רק במסלול השני, ולכן היא חייבת רק אם יש לה ארבע כנפות ומתכסים בה.

לפי דברינו, מספר הכנפות שבבגד והחומר שממנו הוא עשוי הן שתי שאלות הנעות סביב מוקד משותף. אמנם, בגמרא אנו מוצאים שהסוגיות מפרידות ביניהן, ולכן נראה שהצעה זו לא התקבלה להלכה.

 

*   הסיכום לא עבר את ביקורת הרב.

[1]   אפריורית היינו יכולים להבין שדווקא טלית בעלת חמש כנפות חייבת בציצית, ולא טלית בעלת שלוש כנפות, משום שבעלת חמש מכסה יותר מבעלת ארבע, וממילא היא זו שריבתה התורה במילים "אשר תכסה בה", אולם הגמרא מרבה ריבוי אחר.

[2]   לפירוט השיטות השונות עיין בבית יוסף אורח חיים סימן י סעיף א.

[3]   ישנה דעה בראשונים (המרדכי בשם תוספות שאנץ, מופיע בב"י אורח חיים סימן י), שאומרת שדווקא טלית של חמש כנפות חייבת בציצית ואילו טלית של שש כנפות ומעלה פטורה. דעה כזו קשה מאוד מסברא, ואף הב"י דחה אותה ותמה עליה.