וארא | דמותו של מנהיג

השיחה נאמרה בסעודה שלישית של שבת קודש פרשת וארא תשנ"ח. סיכם מתן גלידאי

בסוף הפרשה הקודמת נחל משה אכזבה קשה. שליחותו לפרעה נכשלה, ובעקבות כישלון זה באה תגובה קשה של העם: "ירא ה' עליכם וישפט, אשר הבאשתם את ריחנו בעיני פרעה..." (ה', כא) - העם טען שמשה ואהרן הם נביאי שקר או שלא הבינו את דברי ה' אליהם ושה' ייפרע מהם על כך. בתחילת פרשתנו מרגיע ה' את משה ומבטיח לו גאולה, אולם כששב משה אל העם לבשרם על כך אין הם שומעים לו "מקצר רוח ומעבודה קשה".

מיד לאחר מכן מופיע פסוק שנראה כמינוי מחודש של משה, ובעקבותיו גם ויכוח מחודש על כשירותו של משה למינוי: "וידבר ה' אל משה לאמר: בא דבר אל פרעה מלך מצרים וישלח את בני ישראל מארצו. וידבר משה לפני ה' לאמר: הן בני ישראל לא שמעו אלי, ואיך ישמעני פרעה, ואני ערל שפתים?", ואחר כך גם מופיעה שושלת היוחסין של משפחת משה, כאילו אין אנו יודעים מיהו. מתקבל, אם כן, הרושם שמדובר בשליחות חדשה, שאינה המשך של השליחות הקודמת. ואכן, רמב"ן כותב (ה', כב) כי אפשר שעבר זמן רב מכישלון משה בפגישתו עם פרעה ועד לחזרתו למצרים, והוא מביא בשם המדרש שמשה חזר עם משפחתו למדיין ושהה שם שישה חודשים עד שנגלה אליו ה' וציווהו לחזור.

בפסוקים המתארים את השליחות המחודשת נאמר: "וידבר ה' אל משה ואל אהרן ויצום אל בני ישראל ואל פרעה מלך מצרים להוציא את בני ישראל מארץ מצרים" (ו', יג). רש"י מפרש בלשון עדינה: "ויצום אל בני ישראל - צוה עליהם להנהיגם בנחת ולסבול אותם". אולם המדרש (ז', ג) מנסח את הדברים באופן בוטה הרבה יותר: "אמר לו הקב"ה: בני סרבנים הם, רגזנין הן, טרחנין הן, על מנת כן תהיו מקבלין עליכם שיהיו מקללים אתכם, שיהיו מסקלין אתכם באבנים". למנהיגם של בני ישראל צפויה עבודה קשה: עליו להתמודד עם עם של טרחנים וסרבנים שיבוא אליו תמיד בטענות וינהג כלפיו באלימות.

בהמשך (ח', א) מסביר המדרש כיצד יכול המנהיג לעמוד בהתמודדות כזו: " 'מי הוא זה מלך הכבוד' - למה קרא להקב"ה 'מלך הכבוד'? שהוא חולק כבוד ליראיו. כיצד? מלך בשר ודם, אין רוכבים על סוסו ואין יושבין על כסאו, והקב"ה הושיב לשלמה על כסאו... והרכיב לאליהו על סוסו... מלך בשר ודם אין משתמשין בשרביטו, והקב"ה מסר שרביטו למשה... מלך בשר ודם אין לובשין עטרה שלו, והקב"ה עתיד להלביש עטרה שלו למלך המשיח...". הקב"ה נקרא מלך הכבוד לא מפני שחולקים לו כבוד אלא מפני שהוא חולק כבוד ליראיו. מנהיג צריך לדעת שתפקידו לתת לנתיניו ולא לקבל מהם. רק כך יוכל לזכות ליחס נאות ולהשפיע עליהם. מנהיג שסבור שהעם צריך לתת לו כבוד, ולא להפך, ימצא את עצמו רב עם העם וסופג ממנו קללות ואבנים.