דילוג לתוכן העיקרי

מלכים ב | פרק י"ז | גלות שומרון

שתי גלויות היו להם לישראל בתקופת הבית הראשון - האחת גלות ישראל (גלות עשרת השבטים) והשנייה גלות יהודה. גלות יהודה עצמה מחולקת לשני שלבים: גלות החרש והמסגר - "והגלה את כל ירשלים ואת כל השרים ואת כל גבורי החיל... לא נשאר זולת דלת עם הארץ", וחלקה השני של הגלות - "ואת יתר העם הנשארים בעיר ואת הנפלים אשר נפלו על המלך בבל ואת יתר ההמון הגלה נבוזראדן רב טבחים". בין גלות ישראל לבין גלות יהודה חלפו כמאה ושלושים שנים, בהם אנשי יהודה נשארו בארץ יהודה והמשיכו לעבוד בבית המקדש.

גלות עשרת השבטים מכונה גם 'גלות שומרון'. בפרק יז במלכים ב מובא הרקע לגלות זו:

"וַיֵּלְכוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּכָל חַטֹּאות יָרָבְעָם אֲשֶׁר עָשָׂה לֹא סָרוּ מִמֶּנָּה עַד אֲשֶׁר הֵסִיר ה' אֶת יִשְׂרָאֵל מֵעַל פָּנָיו כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר בְּיַד כָּל עֲבָדָיו הַנְּבִיאִים, וַיִּגֶל יִשְׂרָאֵל מֵעַל אַדְמָתוֹ אַשּׁוּרָה עַד הַיּוֹם הַזֶּה".

מלך אשור לא הסתפק בהגליית עשרת השבטים למלכותו באשור, אלא דאג להשאיר את כל רכושם ובתיהם שבשומרון לנתיניו: לאחר שהגלה את ישראל מבתיהם, הוא קיים "הרצחת וגם ירשת" והושיב שבטים מאשור בבתי בני ישראל. וכך מובא בהמשך הפרק:

"וַיָּבֵא מֶלֶךְ אַשּׁוּר מִבָּבֶל וּמִכּוּתָה וּמֵעַוָּא וּמֵחֲמָת וּסְפַרְוַיִם וַיֹּשֶׁב בְּעָרֵי שֹׁמְרוֹן תַּחַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וַיִּרְשׁוּ אֶת שֹׁמְרוֹן וַיֵּשְׁבוּ בְּעָרֶיהָ".

בהמשך הפרק מתואר כי הגויים שנחלו את שומרון ואת בתי ישראל לא ידעו את משפט הארץ, וכעונש על כך שיסה בהם הקב"ה את האריות. מלך אשור שלח כהן משבטי ישראל ללמד את השומרונים את משפט הארץ:

"וַיְהִי בִּתְחִלַּת שִׁבְתָּם שָׁם לֹא יָרְאוּ אֶת ה', וַיְשַׁלַּח ה' בָּהֶם אֶת הָאֲרָיוֹת וַיִּהיוּ הֹרְגִים בָּהֶם. וַיֹּאמְרוּ לְמֶלֶךְ אַשּׁוּר לֵאמֹר - הַגּוֹיִם אֲשֶׁר הִגְלִיתָ וַתּוֹשֶׁב בְּעָרֵי שֹׁמְרוֹן לֹא יָדְעוּ אֶת מִשְׁפַּט אֱ-לוֹהֵי הָאָרֶץ, וַיְשַׁלַּח בָּם אֶת הָאֲרָיוֹת וְהִנָּם מְמִיתִים אוֹתָם כַּאֲשֶׁר אֵינָם יֹדְעִים אֶת מִשְׁפַּט אֱ-לוֹהֵי הָאָרֶץ. וַיְצַו מֶלֶךְ אַשּׁוּר לֵאמֹר - הֹלִיכוּ שָׁמָּה אֶחָד מֵהַכֹּהֲנִים אֲשֶׁר הִגְלִיתֶם מִשָּׁם, וְיֵלְכוּ וְיֵשְׁבוּ שָׁם וְיֹרֵם אֶת מִשְׁפַּט אֱ-לוֹהֵי הָאָרֶץ. וַיָּבֹא אֶחָד מֵהַכֹּהֲנִים אֲשֶׁר הִגְלוּ מִשֹּׁמְרוֹן וַיֵּשֶׁב בְּבֵית אֵל, וַיְהִי מוֹרֶה אֹתָם אֵיךְ יִירְאוּ אֶת ה'".

ניתן להבין את הסיפור על "משפט הארץ" כרמז שנותן הקב"ה לישראל, שגלותם אינה מנתקת את זיקתם לארץ. השומרונים לא יכולים באמת לרשת את בתיהם של בני ישראל. הזמנתו של כהן ישראלי שילמד את השומרונים את משפט הארץ מעידה כאלף עדים על כך שאין בכוחו של אף עם לרשת את אדמת ישראל, ואף בשעה שגולים ישראל מעל אדמתם - אין זה אלא עד שישובו בתשובה ובה בשעה ישובו לאדמתם.

תא שמע – נודה לכם אם תשלחו משוב על שיעור זה (המלצות, הערות ושאלות)