דילוג לתוכן העיקרי

בבא קמא | דף מט | יסודות החיוב בנזקי בור

המשנה בדף מט ע"ב פותחת סדרה של דיונים בנזקי בור. הגמרא מביאה את מחלוקת רבי עקיבא ורבי ישמעאל בדבר מיקומו של הבור שעליו חייבה תורה – ברשות היחיד או ברשות הרבים, ובהמשך למחלוקת זו דנים האמוראים בשאלת המפתח בביאור נזקי בור. לדעת רבה, יש יסוד אחד המקובל הן על רבי עקיבא הן על רבי ישמעאל:

"שעל עסקי פתיחה ועל עסקי כרייה באה לו".

לדעת רב יוסף, לעומת זאת, היסוד המקובל לכולי עלמא הוא:

"'בעל הבור' אמר רחמנא – בבור דאית ליה בעלים עסקינן".

רבה ממקד את החיוב במעשהו של האדם וביצירת התקלה, ואילו רב יוסף ממקד את החיוב בבעלות על הבור ובאחריותו של אדם לממונו (בדומה לאחריותו לנזקי בהמתו).

החיוב מצד הבעלות על הבור עשוי להיתקל בבעיה כאשר הבור מצוי ברשות הרבים, שהרי במקרה זה הבור אינו שייך לחופר, ואי אפשר להגדירו כ'ממונו'! רבי אלעזר (משום רבי ישמעאל) מתייחס לבעיה זו (בבא קמא כט ע"ב, פסחים ו ע"ב) וקובע כי הבור אכן איננו שייך לאדם, אך הכתוב עשאו כאילו הוא ברשותו, כלומר התורה העניקה לחופר הבור בעלות עליו (אף שהבור נמצא בקרקע ציבורית), ומכוח אותה בעלות הוא חייב על נזקיו. [הראשונים דנו במעמדו של הבור לאחר שעשאו הכתוב ברשות החופר – האם הוא אכן ממונו לכל דבר ועניין; ויעוין ברשב"א ב ע"א ד"ה שדרכן.]

מה פשרו של החיוב "על עסקי פתיחה ועל עסקי כרייה"? כמה ראשונים חידשו שחיוב זה חורג מגבולות נזקי בור ומגיע עד כדי אדם המזיק. כך למשל סבורה אחת הדעות בשיטה מקובצת (נ ע"ב, בשם הרא"ה) כי החיוב על נזקי בור הוא למעשה מדין גרמא: כידוע, גרמא בנזיקין פטור, אבל התורה חידשה – לפי דעה זו – שעל גרמא מסוג זה אפשר לחייב. כמובן, המושג 'גרמא' שייך לתחום נזקי האדם, ואף שלא מדובר בנזק שהאדם עושה בידיו באופן ישיר, זוהי תוצאה של מעשיו, וכאמור, כך אפשר לפרש את המושג 'עסקי כרייה ופתיחה'. [ועיין גם בדברי רבנו יהונתן בשיטה מקובצת שם, שלפיהם עילת החיוב היא משום שהחופר "התחיל בנזק". מסתבר שגם לדעתו החיוב על בור יסודו בחיוב אדם המזיק, וזו המשמעות של אותה 'התחלה בנזק'.]

ממורנו הרב ליכטנשטיין זצ"ל שמעתי שאפשר לבסס הבנה זו גם על דברי התוספות בסוגייתנו (מט ע"ב ד"ה ברה"י), המקבילים בין החיוב על נזקי בור ובין חיובו של "המבקע", דהיינו מי שביקע עצים, ואחד מהם ניתז והזיק. המבקע חייב כמובן משום אדם המזיק (ושוב – מזיק בעקיפין), וכנראה זה יסוד ההשוואה בינו ובין החופר בור.

תא שמע – נודה לכם אם תשלחו משוב על שיעור זה (המלצות, הערות ושאלות)