בני גד ובני ראובן

  • הרב אהרן ליכטנשטיין
 
 
 
בקשתם של בני גד ובני ראובן להישאר בעבר הירדן המזרחי עוררה את זעמו של משה מכמה סיבות:
 
1) "האחיכם יבאו למלחמה ואתם תשבו פה" (ל"ב, ו) - תכניתם הייתה משום פגיעה בשאר העם, שייאלץ להילחם בלעדיהם. בעיה זו היא, אם כן, במישור שבין אדם לחברו. וכתב על כך הנצי"ב בפירוש העמק דבר לפסוק זה: "זה עוולה נגד ישראל, שיהא לכם ארץ נכבשת בידי כולם והמה יסכנו עצמם למלחמה".
 
2) "ולמה תניאון את לב בני ישראל מעבר אל הארץ אשר נתן להם ה' " (שם, ז). על כך כותב הנצי"ב: "הוא מחשבת עוון בינם לאביהם שבשמים, כי המה - ישראל - יאמרו שלא מחמת המקנה אתם חפצים בכך אלא משום שאתם יראים ממלחמת כנען, או שאין אתם חפצים בהשגחת ה' שהיא חזקה בארץ ישראל... ובזה תניאון גם לבבם": בקשתם עלולה להיתפס כנובעת מפחד מהמלחמה או מהשגחתו היתרה של הקב"ה בארץ ישראל.
 
3) המדרש על אתר אומר: "וכן אתה מוצא בבני גד ובני ראובן, שהיו עשירים והיה להם מקנה גדול וחבבו את ממונם וישבו להם חוץ מארץ ישראל, לפיכך גלו תחילה מכל השבטים, שנאמר 'ויגלם לראובני ולגדי ולחצי שבט מנשה' (דה"א ה', כו).  ומי גרם להם?  - על שהפרישו עצמם מן אחיהם בשביל קניינם". חז"ל ראו, אם כן, בחומרה את מעשה בני גד ובני ראובן וסברו שנענשו על פרישתם מן הציבור (שהעובדה שעברו חלוצים לא פתרה אותה). רש"י בפירושו למסכת סנהדרין (דף מז ע"א ד"ה מצרכי) כותב כי רק המומר לעבודה זרה נחשב פורש מן הציבור. אולם הרמב"ם בהלכות תשובה (פ"ג הי"א) כותב: "הפורש מדרכי ציבור, אף על פי שלא עבר עבירות אלא נבדל מעדת ישראל, ואינו עושה מצוות בכללן ולא נכנס בצרתן ולא מתענה בתעניתן אלא הולך כדרכו כאחד מגויי הארץ - אין לו חלק לעולם הבא". קיימות, כנראה, כמה רמות של פרישה מדרכי ציבור: זו המתוארת ברמב"ם היא החמורה שבהן, ואילו במעשה בני גד ובני ראובן הייתה פרישה ברמה נמוכה יותר.
 
מדיונו של הנצי"ב בפרשת בני גד ובני ראובן עולים שני לקחים חשובים:
1) השירות בצבא איננו רק מצווה חשובה וגמילות חסד אלא גם השתתפות בנטל הציבורי, ובהשתמטות ממנו יש משום פרישה מדרכי ציבור.
2) רצוננו העז לחיות בארץ ולשמור עליה צריך להיות ניזון, בין השאר, מהשגחתו היתרה של הקב"ה בה.
 
 
(השיחה נאמרה בסעודה שלישית של שבת קודש פרשת מטות-מסעי תשנ"ג וסוכמה על ידי מתן גלידאי.)
 
 
כל הזכויות שמורות  2001  לישיבת הר עציון.
*************************************