דילוג לתוכן העיקרי

בישולי נוכרים

מאכל שבישלו עובד כוכבים - אסור באכילה מדרבנן. בראשונים אנו מוצאים שני טעמים מרכזיים לגזירה זו:

א. חשש חתונות (רמב"ם) - אכילה אצל גוי גורמת לקרבה שעלולה להביא לידי התבוללות, ולכן גזרו חכמים שיהודים לא יוכלו לאכול אצל גויים.

ב. חשש למאכלות אסורים - "שמא יאכילנו דבר טמא" (רש"י).

להלכה אנו פוסקים את שני הטעמים, אך כבר הגמרא מגבילה את האיסור ומוסיפה לו שני סייגים חשובים: ראשית, גזירת בישולי עכו"ם חלה רק על "דבר העולה על שולחן מלכים" - מאכלים חשובים. לכן, לדוגמא, קפה שהכין גוי מותר בשתייה, שכן קפה אינו מאכל העולה על שולחן מלכים. שנית, גזירה זו חלה רק על דברים שיש לבשלם כדי להכינם. לכן, פירות וירקות שניתן לאוכלם גם ללא בישול, אינם כלולים בגזירה זו.

כאשר נכרי מבשל אוכל, כיצד ניתן למנוע את החשבתו ל"בישולי עכו"ם"? בשאלה זו נחלקו השו"ע והרמ"א (יו"ד סי' קיג). הרמ"א פסק שדי בכך שיהודי ידליק את האש, ויש שהסתפקו אף בכך שיהודי ידליק את האש הראשונה, אפילו אם הגוי לוקח ממנה אש ומדליק את התנור. השו"ע, לעומת זאת, פסק שיהודי צריך להניח את הקדירה על האש.

אם הגוי כבר התחיל את הבישול, ניתן להתיר את התבשיל ע"י התערבות יהודי בבישולו, אם המאכל עדיין לא התבשל בשיעור שליש בישולו ("כמאכל בן-דרוסאי"). אם התבשיל כבר עבר שיעור זה, לדעת הרמ"א - די בכך שיהודי יגמור את הבישול, ואילו לדעת השו"ע - ניתן להקל בכך רק במקום צורך גדול: כשאובדן התבשיל כרוך בהפסד מרובה, או כאשר זהו תבשיל לשבת ואין זמן להכין תבשיל אחר.

במסעדות שיש בהן תעודת כשרות 'רגילה', ולא 'מהדרין', הרבנות הראשית מקלה כדעת הרמ"א ומסתפקת בכך שיהודי ידליק את האש בלבד. לכן, ספרדים, הנוהגים כדעת השו"ע, אינם יכולים לאכול במקומות כאלו. ובכל זאת, הרב עובדיה יוסף (שו"ת יחוה דעת ח"ה סי' נ"ד) מלמד זכות על ספרדים הנוהגים לאכול גם במקומות שיש בהם כשרות 'רגילה', וזאת משתי סיבות עיקריות: ראשית - הראשונים נחלקו האם בישולי עכו"ם אסורים גם כאשר הגוי מבשל בבית של יהודי; ושנית - כיוון שהגוי עובד אצל יהודי אין חשש לקרבה. בסיום התשובה, הרב עובדיה יוסף פוסק שטוב וראוי לבן ספרד להחמיר בכך, אך המקל - יש לו על מי לסמוך.

תא שמע – נודה לכם אם תשלחו משוב על שיעור זה (המלצות, הערות ושאלות)