ערכין | דף לא | בין שנה מעוברת לשנה פשוטה

בשבת הבאה עלינו לטובה נברך, בעזרת ה', את חודש אדר. אף שהשנה איננה שנה מעוברת, נעיין בהלכה מעניינת הנוגעת ליחס שבין חודש אדר בשנה מעוברת, ובין חודש אדר בשנה שאינה מעוברת.

רבי יהודה מינץ [מפוסקי אשכנז האחרונים (נפטר באיטליה בראשית המאה ה-16); מצוטט לא אחת בדברי הפוסקים שאחריו - הבית יוסף, הבית חדש ועוד], מביא בספרו (שו"ת מהר"י מינץ סימן ט') חידה:

"שאלני דרך חידה איך נמצא שראובן נולד קודם שמעון ושמעון יהיה בר מצוה קודם ראובן".

התשובה לחידה זו מפורשת בסוגייתינו במסכת ערכין (אף שהמהר"י מינץ אינו מזכיר אותה): בגמרא נאמר, שאם אדם מכר בית באמצע חודש אדר הראשון ובית נוסף בתחילת חודש אדר השני, שנת הממכר של הבית הראשון תסתיים לאחר שנת הממכר של הבית השני: השנה של הבית הראשון תסתיים באמצע חודש אדר בשנה הבאה, ואילו השנה של הבית השני תסתיים בראשית אותו החודש.

הגמרא מניחה, שהאדר הראשון והשני גם יחד מוגדרים חודש אדר, והתאריכים שבשניהם יתלכדו בשנה הבאה, שבה יהיה חודש אדר אחד בלבד. הנחה זו משמעותית לתחומים הלכתיים שונים. כך, למשל, יום הזיכרון (יארצייט) של הנפטרים בחודש אדר הראשון ובחודש אדר השני יחול, בשנה פשוטה, בחודש אדר.

אם כן, התשובה לחידת המהר"י מינץ פשוטה, וכפי שהוא כותב:

"שראובן נולד בסוף אדר הראשון ושמעון נולד בתחלת אדר השני, והשנה של י"ג יהיה שנה פשוטה. ואם כן שמעון שנולד באדר השני יהיה בר מצוה לא' באדר, וראובן שנולד בכ"ט לאדר הראשון יהיה בר מצוה לכ"ט באדר דהיינו כ"ח ימים אחר שמעון".

דברים אלה צוטטו בפוסקים, וכך פסק להלכה גם השולחן ערוך (אורח חיים נה, י).

בהמשך דבריו, בוחן המהר"י מינץ תרחיש משעשע אף יותר: מה קורה אם אותם ראובן ושמעון הם תאומים? כידוע, ישנו מרווח זמן בין לידת הילד הראשון ובין לידת אחיו התאום; מה יהיה הדין, אם כן, אם האח הבכור נולד דקות ספורות לפני השקיעה בכ"ט באדר הראשון, ואחיו הצעיר ממנו נולד אחרי השקיעה, בראש חודש אדר השני? על פי תשובת המהר"י מינץ המבוססת על סוגייתינו, האח הצעיר יהפך בשנת בר המצוה למבוגר מאחיו הבכור! המהר"י מינץ סבור שאמנם כך, אך הוא מעיר:

"ומכל מקום נראה לי אם היו תאומים לוקח ראובן חלק בכורתו כי בפטר רחם תליא מילתא".

אם כן, אף שהאח הצעיר יהפוך בשנת בר המצוה למבוגר מאחיו, אין באפשרותו ליטול מאחיו הגדול את בכורתו, ואת העובדה שהוא - הבכור - פטר את הרחם בכ"ט באדר הראשון.

הפוסקים לדורותיהם נהנו לפלפל בתרחיש מיוחד זה, כאשר האח הצעיר הופך מבוגר מאחיו התאום. כך, למשל, עסק בנושא רבי יעקב חגיז (מרוקו, איטליה המאה ה-17), בעל שו"ת "הלכות קטנות". שמעתי מהרב אשר וייס שליט"א, שמהר"י חגיז כותב, שרוב התשובות שבספרו מבוססות על דרשות שנשא בקהילתו בשבת בצהריים. מסתבר, שבכדי לשמור על ערנות הקהל, בחר המהר"י חגיז בנושאים משעשעים המושכים את הלב, ושאלות מעין אלה מצויות לרוב בספריו.

לענייננו, מקבל המהר"י חגיז את חידוש המהר"י מינץ, ואף מרחיב אותו. לדבריו, אם יאלצו תאומים אלה לקיים מצות ייבום, הנדרשת לכתחילה בגדול שבאחים, תוטל המצוה על כתפיו של האח הצעיר, שהפך בשנת בר המצוה לגדול מאחיו. יתר על כן, האח הבכור, אף שהוא אמנם פטר רחם, מחוייב בכבוד אחיו הצעיר מדין "כבד את אביך ואת אמך - לרבות אחיו הגדול".

למעשה, מתחבט המהר"י חגיז האם חידושו של המהר"י מינץ הוא חידוש פורמאלי בלבד בנוגע לשנת בר המצוה, או שמא בכוחה של הלכה פורמאלית מעין זו לשנות את המציאות מיסודה, ולקבוע כי "רב יעבוד צעיר", והקטן יהפוך לגדול.