דילוג לתוכן העיקרי

בין יריחו למקדש

המשנה במסכת תמיד מספרת לנו:

"מיריחו היו שומעין קול השיר, מיריחו היה שומע קול השופר... מיריחו היו מריחין ריח פיטום הקטורת".

מהי כוונת חז"ל במשנה זו? נראה שחז"ל לא התכוונו שבאמת שמעו או הריחו ביריחו את הנעשה במקדש, אלא שהם רצו לרמוז לקשר מהותי הקיים בין המקדש ובין יריחו. אולם מהו טיבו של קשר זה (ע"פ הספר 'אתרי סגולה' של הרב ישראל רוזן, והספר 'עוז וענווה' של הרב יגאל אריאל)?

התשובה לשאלה זו מסתתרת בסיפור כיבוש יריחו, ותוכנה הוא השוואה בין כיבוש יריחו לבין מעמד הר סיני, ובין מעמד הר סיני לבין המשכן. כיוון ששלושת אלו שווים זה לזה, ברורה ההקבלה בין כיבוש יריחו לבין המשכן והמקדש.

הקשר בין מעמד הר סיני לבין כיבוש יריחו נרמז בהקבלה מילולים: "במשוך היובל המה יעלו בהר" (שמות יט, יג), לעומת: "בשמעכם את קול השופר יריעו כל העם תרועה גדולה, ונפלה חומת העיר תחתיה ועלו העם איש נגדו". הקשר בין קול השופר לבין עלייה הוא ייחודי לשני מקרים אלו, ובשניהם תפסו השופרות מקום מרכזי במהלך האירועים.

הקשר בין מעמד הר סיני לבין המשכן הוא ידוע, ומקבילות רבות מרמזות עליו. כאן נזכיר רק אחת מהן: במעמד הר סיני נאמר "ויכס הענן את ההר וישכון כבוד ה' על הר סיני" (שמות כד, טו), ואילו בסוף ספר שמות אנו פוגשים פסוק דומה להפליא - "ויכס הענן את אוהל מועד וכבוד ה' מלא את המשכן" (שמות מ, לב). המשכן הוא המשך של התגלות ה' בהר סיני, אולם לא באופן חד-פעמי אלא בצורה קבועה ותמידית.

ואכן, הקשר שבין יריחו לבין מעמד הר סיני נרמז בהקבלה שכבר רמזנו עליה בשבוע שעבר, בין מפגש יהושע עם המלאך לבין התגלות ה' למשה בסנה. בשני המקרים חוזר הפסוק "של נעליך מעל רגליך כי המקום אשר אתה עומד עליו קודש הוא", ושני 'מקומות הקודש' הללו הם הר סיני ויריחו.

על פי השוואות אלו, בין המשכן וכיבוש יריחו לבין מעמד הר סיני, ניתן להבין את הקשר המופיע בחז"ל בין המקדש ליריחו. מעתה, לא נותר לנו אלא לנסות להבין את משמעותו של הקשר בין המקומות. אף לכם הקוראים יש רעיון - אנא, כתבו לי ואשמח לפרסמו באחד השבועות הבאים...

תא שמע – נודה לכם אם תשלחו משוב על שיעור זה (המלצות, הערות ושאלות)