איש הרוח ואיש המעשה

  • הרב אהרן ליכטנשטיין

איש הרוח ואיש המעשה[1] / הרב אהרן ליכטנשטיין

לפרשת לך לך

פרשת לך-לך חושפת בפנינו את דמותו של אברהם אבינו על שתי פניה. מחד גיסא, מוצאים אנו את אברהם הנביא, הזוכה לגילויים אלוקיים ועמהם הבטחה וכריתת ברית. מאידך גיסא, נגלה אברהם לעינינו כאיש המעשה, בעל הון עצום, הלוחם במלחמות המלכים ויכול להם.

אותו מישור של חיי המעשה עליו נעה דמותו של אברהם, מגלה לעינינו תהליך של התקדמות והתפתחות. אברהם מגיע לארץ כנען כגר, מטופל באשה ובקרובי משפחה, נע ונד במרחביה. שכם, אלון מורה, בית אל, הנגב. אך מגיע רעב לארץ וכבר נאלץ אברהם לארוז את מיטלטליו ולרדת למצרים. מאוחר יותר אנו מגלים אותו כבר כבעל רכוש. "צאן ובקר, וחמורים ועבדים ושפחות, ואתונות וגמלים" (בראשית יב, טז). הוא מתעמת עם פרעה - ויכול לו. מכאן ואילך חלה עליה במעמדו: "ואברהם כבד מאד, במקנה בכסף ובזהב" (בראשית יג, ב). בעימות עם לוט בן אחיו מופיע הוא כשווה-ערך, "כי אנשים אחים אנחנו" (יג, ח). עובר שלב נוסף ואברהם נגלה לעינינו כשליט ומנצח, המושל על ארבעה מלכים.

אכן, התבססותו הגשמית, שביטויה בכסף ובמעמד חברתי, לא עימעמו אצל אברהם את דרגתו הרוחנית. בכל אחד משלבי התקדמותו בעולם המעשה התורה מתארת לנו את פעילותו הרוחנית המקבילה. אברהם בונה מזבח לה' הנראה אליו (יב, ז), שב אליו וקורא בשם ה' (יג, ד), בונה מזבח נוסף (יג, יח), ומעלה שם שמים על שפתותיהם של כהני האומות (יד, יט).

מידת החסד של אברהם מתפשטת ומתפרשת על פני שני התחומים. בשטח המעשי, בעולם הגשמי, ולצד זה - בעולם הרוחני, של עבודת ה' ויראתו. אברהם מחדיר את שם ה' לתוך העולם הגשמי, ולכל אשר יגיע - קורא בקול גדול בשם ה'. וכל זאת, בדרך של השפעה מתוך ענווה וצניעות, ללא ציפיה לרווח אישי. "הרמתי ידי אל ה' אל עליון, קנה שמים וארץ, אם מחוט ועד שרוך נעל, ואם אקח מכל אשר לך, ולא תאמר אני העשרתי את אברם".

מעשה אבות זה - אך ראוי הוא שיהא סימן לבניהם.



[1] מתוך שיחה שניתנה בישיבה בסעודה שלישית, ש"ק לך לך, תשל"ב. כתב: רב אליהו בלומנצוויג. ערך: אביעד הכהן.