בהעלותך | אהרן והמנורה

א

"וידבר ה' אל משה לאמר: דבר אל אהרן ואמרת אליו בהעלתך את הנרת אל מול פני המנורה יאירו שבעת הנרת: ויעש כן אהרן אל מול פני המנורה העלה נרותיה כאשר צוה ה' את משה: וזה מעשה המנורה מקשה זהב עד ירכהּ עד פרכהּ מקשה היא כמראה אשר הראה ה' את משה כן עשה את המנורה:" (ח, א-ד).

וברש"י שם, על פי המדרש: "למה נסמכה פרשת המנורה לפרשת הנשיאים? לפי שכשראה אהרן חנכת הנשיאים, חלשה אז דעתו, שלא היה עמהם בחנכה לא הוא ולא שבטו. אמר לו הקדוש ברוך הוא: חייך, שלך גדול משלהם, שאתה מדליק ומיטיב את הנרות".

פלא גדול על אהרן הכהן. וכי כהנים יכולים להתלונן? הכהנים כל הזמן משרתים בקודש פנימה, כל הזמן מקריבים קרבנות. אהרן עצמו, אישית, נכנס לפני ולפנים. מה לך, אהרן, כי תלין?

נאמרו בעניין זה מספר רעיונות. הרב עמיטל הציע[1] שאהרן נתאווה להיות הראשון שיחנוך את המשכן בהקרבת קרבנות.

בכל אופן, עובדה: חלשה דעתו של אהרן. אני רוצים לעסוק בשאלה אחרת: איזו נחמה יש במעשה המנורה? כיצד "שלך גדול משלהם"? במה עדיפה הדלקת המנורה מהקרבת קרבנות?

ב

מסביר הרמב"ן: "ובלשון הזה מצאתיה במגילת סתרים... אמר לו הקב"ה למשה דבר אל אהרן ואמרת אליו, יש חנכה אחרת שיש בה הדלקת הנרות ואני עושה בה לישראל, על ידי בניך, נסים ותשועה, וחנכה שקרויה על שמם והיא חנכת בני חשמונאי... הקרבנות כל זמן שבית המקדש קיים הן נוהגין, אבל הנרות לעולם אל מול פני המנורה יאירו".

מה פשר הדברים? נראה, שהרמב"ן בא ללמדנו את היסוד הבא:

מי לנו ככהנים, שכל מהותם היא קדושה, "קדושים יהיו לאלקיהם"; ומי לנו כאהרן הכהן, שכל מהותו היא קדושה, "קדוש הוא לאלקיו". הכהנים הם עם קדוש. ובכל זאת, כל קדושתם מתבטאת סביב ציר מסוים, מקום מסוים: המקדש.

תפקיד המנורה הוא להאיר, אך לא בתוך המקדש, אלא מחוצה לו: "וכי לאורה הוא צריך? ...אלא עדות היא לבאי עולם שהשכינה שורה בישראל" (שבת כב:). העובדה שכיום כל אדם מדליק מנורה בביתו, בחג החנוכה, שהיא זכר לניסים ולתשועה שעשה הקב"ה לבני אהרן החשמונאים, הופכת את בתי ישראל למקדשי מעט. זהו היסוד שבו "שלך גדול משלהם". קרבנות הנשיאים הוגבלו בזמן ומקום: במשכן, בשעת חנוכתו; ואילו הדלקת המנורה של אהרן תמשיך בכל עם ישראל, ולדורותיו. איש איש, בביתו, ידליק מנורה המאירה את ביתו באור של קדושה. "עדות היא לבאי עולם שהשכינה שורה בישראל".

כל אחד ואחד מאיתנו שואף להאיר את חייו באור של קדושה, וליצור חיים שבהם גם המעשים הפשוטים והטריוויאליים יהיו מוארים באור של קדושה. דבר זה מחייב לא מעט מחשבה והשתדלות. כולנו תקוה שנזכה ונהיה ראויים לקיום היסוד של "שלך גדול משלהם".