Primary Sources for “Reading Midrash Aggada,” Lecture 21

An English translation will follow the Hebrew 

ויקרא רבה כ:ב

 

דבר אחר:
אחרי מות
ר' לוי פתח: (תהלים עה)" אמרתי להוללים אל תהולו."
להוללים - למערבביא, אלו שלבם מלא עליהם חלחליות רעות.
ר' לוי הוה צווח להון: אללייא שמביאין אללי לעולם.

"ולרשעים אל תרימו קרן"
אמר להם הקב"ה לרשעים: הצדיקים לא שמחו בעולמי ואתם מבקשין לשמוח?!
ריש לקיש בשם ר' שמעון בן מנסיא אמר: תפוח עקיבו של אדם הראשון היה מכהה גלגל חמה, קלסתר פניו על אחת כמה וכמה!
ואל תתמה, בנוהג שבעולם אדם עושה דיסקרי אחד לו ואחד לביתו. של מי עושה נאה לא את שלו?!
כך אדם הראשון נברא לתשמיש של הקדוש ברוך הוא וגלגל חמה לתשמישן של בריות.

אמר רבי לוי בשם ר' חמא בר חנינא: י"ג חופות קשר לו הקב"ה בגן עדן, שנאמר: (יחזקאל כח) "עדן גן אלהים היית כל אבן יקרה מסוכתך אודם פטדה ויהלום תרשיש שוהם וישפה ספיר נופך וברקת וזהב מלאכת תפיך ונקביך בך ביום הבראך כוננו."
ר' שמעון בן לקיש אמר: חד עשר.
ורבנן אמרי: עשר.
ולא פליגי.
מאן דעבד להן תלת עשר עביד, כל אבן יקרה מסוכתך תלת, מאן דעבד להון חד סר עבד להו חדא, מאן דעבד להון עשרה, לא עבד חד מנהון, ואחר כל השבח הזה (בראשית ג) "כי עפר אתה ואל עפר תשוב. "

אברהם לא שמח בעולמי ואתם מבקשים לשמוח?!
נולד לו בן למאה שנה ובסוף א"ל הקדוש ברוך הוא: "קח נא את בנך", והלך אברהם מהלך ג' ימים. לאחר ג' ימים ראה ענן קשור על גב ההר.
א"ל: אמר ליה: הן.
מה אתה רואה?
אמר ליה: ענן קשור על גב ההר, אני רואה.
אמר לישמעאל ולאליעזר: רואים אתם כלום?
אמרו ליה: לאו.
א"ל: הואיל ואינכם רואים כלום וחמור זה אינו רואה,"שבו לכם פה עם החמור" - עם הדומים לחמור. נטל את יצחק בנו והעלהו הרים והורידו גבעות העלהו על אחד מן ההרים, ובנה מזבח, וסדר עצים, וערך מערכה, ונטל את הסכין לשוחטו ואלולי שקראו מלאך מן השמים כבר היה נשחט.
 

תדע שכן שחזר יצחק אצל אמו ואמרה לו: אן היית ברי?
א"ל: נטלני אבי והעלני הרים והורידני גבעות וכו'.
אמרה: ווי! על ברי דריותא, אלולי המלאך כבר היית שחוט?!
א"ל: אין. באותה שעה צווחה ששה קולות כנגד ששה תקיעות.
אמרו: לא הספיקה את הדבר עד שמתה, הדא הוא דכתיב (בראשית כג) "ויבא אברהם לספוד לשרה ולבכותה."
ומהיכן בא?
ר' יהודה ב"ר סימון אמר: מהר המוריה בא.

 

והיה אברהם מהרהר בלבו ואומר:
שמא ח"ו נמצא בו פסול ולא נתקבל קרבנו?
יצתה בת קול ואומרת לו (קהלת ט) "לך אכול בשמחה לחמך."

ישראל לא שמחו בעולמי. שמח ישראל בעושיו אינו אומר, אלא "ישמח", עתידין הן לשמוח במעשיו של הקב"ה. לעתיד לבוא כביכול הקדוש ברוך הוא לא שמח בעולמו, שמח ה' במעשיו אינו אומר, אלא "ישמח", עתיד הקב"ה לשמוח במעשיהם של צדיקים לעתיד לבוא.

אלישבע בת עמינדב לא שמחה בעולם שראתה ה' כתרים ביום אחד:
יבמה מלך,
אחיה נשיא,
בעלה כהן גדול,
שני בניה ב' סגני כהונה,
פנחס בן בנה משוח מלחמה.
כיון שנכנסו בניה להקריב ונשרפו נהפכה שמחתה לאבל, הדא הוא דכתיב:

 

"אחרי מות שני בני אהרן."

 

Vayikra Rabba 20:2

 

Another exposition of the text,

"After the death of the two sons of Aaron."

R. Levi opened his discourse by citing:

"I say unto the arrogant (la-hollelim): Deal not arrogantly" (Tehillim 75:5). "La-hollelim" means "to those who create confusion,"

those whose hearts are full of evil intrigues. 

R. Levi used to call them "woe-makers"

because they bring woe into the world.

 

"And to the wicked: Lift not up the horn "(Tehillim, ibid.).

The Holy One, blessed be He, said to the wicked:

"The righteous were never happy in this world of Mine,

and you seek to be happy!"

 

Adam was never happy in this world of Mine,

and you seek to be happy!

Resh Lakish, in the name of R. Shimon the son of Menasya, said:

The apple of Adam's heel outshone the globe of the sun;

how much more so the brightness of his face!

Nor need you wonder -

In the ordinary way, if a person makes serving trays,

one for himself and one for his household,

whose will he make more beautiful?

Not his own?

Similarly, Adam was created for the service of the Holy One, blessed be He, and the globe of the sun for the service of mankind.  

 

 

R. Levi said in the name of R. Chama the son of Chanina:

The Holy One, blessed be He,

fitted up for him thirteen canopies in the Garden of Eden,

as it says,

"You were in Eden, the garden of God;

every precious stone was your covering -

the cornelian, the topaz, and the emerald, the beryl, the onyx,

and the jasper, the sapphire, the carbuncle, and the smaragad, and gold;

the workmanship of your settings and of your sockets was in you.

In the day that you were created, they were prepared (Yechezkel 28:13).

R. Shimon ben Lakish said there were eleven canopies,

and our Rabbis say there were ten.

And they are not in disagreement.

The authority who reckons them as thirteen makes the expression.

"Every precious stone was your covering" represent three.

The authority who reckons them as eleven makes these words represent one, while the authority who reckons them as ten

does not make these words represent even one.

 

 

And after all this glory, he is told:

"For dust you are, and unto dust shall you return (Bereishit 3:19)!

 

Abraham was not happy in this world of Mine,

and you seek to be happy!

A son was born to him when he was a hundred years old,

and in the end the Holy One, blessed be He, said to him:

"Take now your son... and offer him... for a burnt-offering (Bereishit 22:2)!

Avraham went a distance of three days’ journey.

After three days, he perceived a cloud resting on the top of a mountain.

Said he to Yitzchak: "My son, do you see what I see?"

"Yes," he answered him.

"What do you see?" he inquired.

He told him: "I see a cloud resting on the top of the mountain."

He said to Yishmael and Eliezer: "Do you see anything?"

"No," they answered him.

Said he to them:

"Since you perceive nothing and this ass perceives nothing,

'Abide you here with (im) the ass'" (ibid., 22:5).

By the expression "im the ass,"

he implied that they were a people (am) resembling the ass.

He took Yitzchak his son and led him up mountains and down hills.

He took him up on one of the mountains,

built an altar,

arranged the wood,

prepared the altar pile,

and took the knife to slay him.

Had not an angel from heaven called him,

Isaac would have already been slain.

 

There is proof that this is so,

for Isaac returned to his mother and she said to him:

"Where have you been, my son?"

Said he to her:

"My father took me and led me up mountains and down hills," etc.

"Alas," she said, "for the son of a hapless woman! 

Had it not been for the angel you would by now have been slain!"

"Yes," he said to her.

Thereupon, she uttered six cries, corresponding to the six blasts.

It has been said:

She had scarcely finished speaking when she died.

Hence it is written,

"And Avraham came to mourn for Sarah, and to weep for her" (ibid., 23:2).

Where did he come from?

R. Judah son of R. Simon said: He came from Mount Moriah.

 

Now Abraham harbored doubts in his heart and thought:

Perhaps, heaven forefend,

some disqualifying blemish has been found in him

and his offering had not been accepted.

A heavenly voice went forth and said to him:

"Go your way, eat your bread with joy...for God has already accepted your works" (Kohelet 9:7).

 

Israel did not enjoy happiness in this world of Mine,

as may be inferred from the fact that it does not say:

"Israel rejoiced in his Maker,"

but "shall rejoice" (Tehillim 149:2),

as much as to say:

They are destined to rejoice in the works of the Holy One,

blessed be He, in the Time to Come.

 

The Holy One, blessed be He, if the expression be permitted,

did not enjoy happiness in this world of His,

as may be inferred from the fact that it does not say,

"The Lord rejoiced in His works"

but, "The Lord will rejoice" (ibid., 104:31),

as much as to say:

The Holy One, blessed be He, will in the Time to Come

rejoice in the works of the righteous.

 

Elisheva the daughter of Amminadav did not enjoy happiness in the world.

True, she witnessed five crowns [attained by her relatives] in one day:

her brother-in-law was a king,

her brother was a prince,

her husband was High Priest,

her two sons were both Deputy High Priests,

her grandson Phinehas was a Priest anointed for war.

But when her sons entered to offer incense and were burnt,

her joy was changed to mourning.

Thus it is written,

 

"After the death of the two sons of Aaron."