נמצאו 1231 תוצאות.

יוםיום עיונים בספר שופטים

#		כותרת	המחבר	תקציר
1		מ"ויהי אחרי מות יהושע" עד "בימים ההם אין מלך בישראל"	נריה קליין	כבר בפתיחתו של ספר שופטים בולטים שני דברים: העדרו של מנהיג והקשר בין העם ואלוקיו. אלו יהיו שני המוקדים לאורך כל הספר, והספר ילמד אותנו כי הם קשורים זה בזה.

פרשה בראשית

#		כותרת	המחבר	תקציר
2	פרשת בראשית	למך אבי נח	הרב יעקב מדן	כיצד ידע למך שבנו עתיד לנחם את העולם? ייתכן שהתשובה לכך נעוצה בהקבלה שבין נח למשה, או אולי בתקוותו של למך לכפרת קללתו של האדם הראשון. עוד ייתכן, שיש להשוות בין למך אבי נח לבין למך בן-בנו של קין: זה - אחד מ"בני האלוהים", בני דור המבול, שבעוונם נשחתה הארץ; וזה - אבי האחד ששרד, המבטא תקווה ובקשה לנחמה מאת הקב"ה.
3	פרשת נח	נח, יונה ועורב	הרב יונתן גרוסמן	מה משמעותה של פרשת שילוח העורב והיונה לראות הקלו המים? מדוע נזקק נח לשלחם אם בסופו של דבר ממילא יצא מן התיבה רק בעקבות דבר ה' אליו לעשות כן? ומה פשר יחסי הקרבה והחיבה שיש לו עם היונה, לעומת הניכור והריחוק השוררים בינו ובין העורב? השיעור מנתח את פרשיית שילוח העופות שלב אחר שלב, ועומד על משמעויותיה על רקע ההקבלה בין חידוש העולם לאחר המבול לבין בריאת העולם בפרק א'.
4	פרשת נח	נחמת האדמה	הרב יהודה ראק	בהולדת נח מייחל למך כי בהולדו ינחם העולם. נח משמש כתזכורת לכך שישנו טוב באדם, ובכך מפעיל הוא את מידת הרחמים אצל הקב"ה.
5	פרשת לך-לך	פשרה של מלחמת המלכים	הרב מאיר שפיגלמן	מה החשיבות הגדולה של הסיפור המפורט על מלחמת המלכים? מה הקשר בינו לבין ברית בין הבתרים? נראה, שהברית וגזירת השעבוד באו בעקבות הכרעתו המוסרית של אברהם להציל את לוט ואת אנשי סדום, למרות המחיר הרב שהוא וזרעו עתידים לשלם.
6	פרשת לך-לך	ברית בין הבתרים	הרב יעקב מדן	מדוע גזר ה' על בני אברהם גלות ושעבוד במצרים? לדעת שמואל, אברהם חטא בחוסר-אמונה. ר' אבהו ור' יוחנן, לעומתו, הזכירו חטא אחר שאברהם חטא בו. מסתבר, שמחלוקת זו משקפת גם שיפוט להתנהגותו של אברהם במלחמת ארבעת המלכים ולאופן הכריתה של הברית בין הבתרים.
7	פרשת לך-לך	לישוב סיכסוכים משפחתיים	אריאל שופר	הריב בין רועי אברהם לרועי לוט מוביל לפרידה משום שהוא מבטא פער מוסרי עמוק ביותר שאינו מאפשר ללוט ולאברהם לשבת ביחד. פרשת פגישת אברהם עם מלך סדום וסירובו לקחת מחוט ועד שרוך נעל מבטאת את התרחקותו של אברהם מממון זר. לוט עושה מעשים שאינם מוסריים תחת מעטה מוסרי לכאורה. הוא מפרש באופן מוטעה את המתנות שקיבל אברהם ממלך מצרים וחושב שמותר לו לגזול את הכנעני כי ממילא הוא יירש אותו בעתיד.
8	פרשת לך-לך	"במה אדע" - שאלה וברית	הרב חנוך וקסמן	מדוע הוזכר שעבוד מצרים בברית בין הבתרים? האם מדובר בעונש לאברהם על חוסר אמונתו? ראשית, נראה כי כריתת הברית היא שכר על התנהגותו של אברהם במלחמת ארבעת המלכים. שנית, קיימת הקבלה בין פרשיית הברית לבין סיפור בריחת הגר. הקבלה זו מלמדת את אברהם - ואותנו - משהו על השגחת ה' בעולם: ה' גואל את העשוקים מיד לוחציהם; ובכך טמון גם הפתרון לבעייתנו.
9	פרשת לך-לך	הקריאה בשם ה'	הרב יהודה ראק	אברהם קורא בשם ה'. המפרשים ראו במעשה זה השכנת שכינה וקריאה לעולם לראות את גדולת ה'. בכך מתבטא תפקידם של האבות בהבאת מלכות ה' בעולם.
10	פרשת חיי-שרה	קבורת שרה במערת המכפלה	הרב אלחנן סמט	מה התרחש בדיון בין אברהם לבין בני חת? מי מכר בסופו של דבר את המערה - עפרון או בני חת? ובשביל מה בכלל נכתבו כל חילופי הדברים בנוגע למכירה? המאמר עוסק בשאלות אלו על רקע המציאות של אותם ימים, ועל רקע ההקבלות והמילים המנחות בסיפור מכירת המערה ובסיפור מותו של אברהם.
11	פרשת חיי-שרה	ניסיון ופשרו	הרב מאיר שפיגלמן	מה מטרת ניסיונו של אליעזר על הבאר? האם אברהם שלח את עבדו דווקא למשפחת בתואל? אם כן - מדוע הוא ניסה את כל בנות חרן? מדוע לא ציווה אליעזר על אחד מהאנשים בשיירתו לעזור לרבקה להשקות את גמליו?
12	פרשת תולדות	אברהם הוליד את יצחק	הרב יונתן גרוסמן	נראה שמעשיו של יצחק אבינו דומים מאוד למעשיו של אביו אברהם. עיון מדוקדק יותר, בעיקר בפרשת היחסים של אברהם ויצחק עם אבימלך, מראה שיצחק בעצם מכריע בשאלות מוסריות שנותרו פתוחות מימי אברהם.
13	פרשת תולדות	זכותו של עשו	הרב יעקב מדן	עם כל עוינותם לעשו, חז"ל שמרו לו זכות אחת גדולה: כיבוד האב שקיים כלפי יצחק. מה חשיבותה של מצווה זו? מעיון בפסוקים, מתברר שעשו נמנע מלהרוג את יעקב רק בשל מצוֹת כיבוד האב שקיים. השבטים לא קיימו את כיבוד האב, ולכן הגיעו לידי (כמעט) רצח יוסף. מה בין עשו לדוד המלך?
14	פרשת ויצא	חלום יעקב	הרב תמיר גרנות	השיעור נפתח בהשוואת הבטחת הקב"ה ליעקב בחלום, לנדרו ותגובתו של יעקב לחלום. יעקב לא מקשר בין ההבטחה הכללית לפרטית, לכן נדרו הוא של אדם בצרה. מדוע לא מקבל יעקב את ההבטחה האלוקית אלא מתייחס לצד הפרטי? ומדוע הוא נצרך לנדר בכלל? יעקב מתלבט האם החלום היה התגלות נבואית או שמא רק חלום שבדה מליבו. החידוש הגדול הוא שהקב"ה הוא לא רק אלוקי הארץ אלא גם אלוקי העם והאדם.
15	פרשת ויצא	"בֵּית אֵל יִמְצָאֶנּוּ וְשָׁם יְדַבֵּר עִמָּנוּ" (הושע י"ב, ה')	הרב אלחנן סמט
16	פרשת וישלח	לדמותה של רחל	יהודה ראק	דמותה רחל, כמו דמויות רבות במקרא, היא דמות של תשובה. בתחילת דרכה, רחל חטאה באבק עבודה זרה, אך לפני מותה זכתה לשוב בתשובה והפכה למליצת יושר על ישראל לעתיד לבוא.
17	פרשת וישלח	בין שכם לנבו - מנהיגות, מלכות, קינאה	הרב חיים נבון	מדוע נשתנו גורלו ותפקידו של לוי מגורלו ומתפקידו של שמעון? המאמר עוסק בשאלה זו, וכן בתפקידי המלך והכוהן ובהשתקפותם אצל משה ואהרן.
18	פרשת וישב	למי ניתנה הבכורה	הרב מאיר שפיגלמן	מיהו הבכור בין השבטים? נראה שתפקיד זה התחלק לשלושה: ראובן הוא גדול האחים, יהודה הוא המנהיג והבכורה ניתנה ליוסף. המאמר עוסק בחלוקה זו על רקע ניתוח אופיים ומעשיהם של השלושה.
19	פרשת וישב	אברך אסיר	הרב חנוך וקסמן	מדוע יוסף יורד מגדולתו פעם אחר פעם? מה פשר סיפור יהודה ותמר, ומדוע הוא נמצא באמצע עלילות יוסף? אחד הנושאים המרכזיים של ספר בראשית, החל מפרשת וישב ועד סוף הספר, הוא מלוכה ומלכות; על פי נקודת מבט זו ניתן לענות על השאלות שהעלינו לעיל, ולהסביר את מבנה סיפורי יוסף.
20	פרשת וישב	תפקידי החלומות בסיפורי יוסף	הרב תמיר גרנות	בחינת התפתחות סיפור יוסף מגלה ששלב המפנה הוא השלב בו יוסף עובר להיות "פותר חלומות" - מנקודה זו ואילך משתפר מעמדו, עד שבסופו של המהלך הוא מתמנה למשנה למלך מצרים. המעבר מפאסיביות לאקטיביות ביחסו לחלומות, מחולם לפותר, משתקף גם במעבר מפאסיביות לאקטיביות ביחסו למציאות: מנקבע לקובע.
21	פרשת וישב	פרשת יהודה ותמר	הרב אמנון בזק	יהודה מונע את אחיו מהריגת יוסף, אך מציע למכרו לעבד. כיצד רואה התורה מעשה זה? מה הקשר בין מכירת יוסף לבין פרשת ער, אונן, שלה ותמר? ומה ניתן ללמוד מפרשה זו על קבלת אחריות ועל 'שקרים לבנים'?
22	פרשת מקץ (א)	יוסף פותר חלומות בארץ מצרים (ב) יוסף בעמדו לפני פרעה מלך מצרים (פרק מ"א)	הרב אלחנן סמט
23	פרשת מקץ (ב)	יוסף פותר חלומות בארץ מצרים (ב) יוסף בעמדו לפני פרעה מלך מצרים (פרק מ"א)	הרב אלחנן סמט
24	פרשת ויחי	עלי היו כולנה	הרב חנן שלזינגר	עלי היו כולנה - בגללי היו כולנה. יעקב מבין שבגלל שבועתו ללבן נגזרה מיתתה של רחל. עם תחושה זו הוא חי עד סוף ימיו, והיא באה לידי ביטוי בהתנהגותו לאורך השנים ובדבריו לבניו לפני מיתתו.
25	פרשת ויחי	מות רחל וקבורתה	הרב יעקב מדן	היכן נקברה רחל? מדוע דווקא היא מבכה על בניה, והקב"ה נענה לתפילתה? התשובה לשאלה זו היא מסע מרתק, העובר דרך תולדות יוסף ובנימין (מהולדת בנימין ומכירת יוסף ועד לפילגש בגבעה, חורבן שילה וגלות עשרת השבטים) ודרך מלחמות האחים לאורך ההיסטוריה (ממכירת יוסף, דרך רצח גדליה ועד לחורבן הבית השני ומרד בר כוכבא). זכותה הכפולה של רחל - מסירת נפשה על הולדת בנימין ומסירת הסימנים לאחותה - עמדה לה, כדי שהקב"ה ישמע לתפילתה בכל דור ודור.

פרשה שמות

#		כותרת	המחבר	תקציר
26	פרשת שמות	השעבוד ותחילת הגאולה - פרקים א' וְ ב' של ספר שמות	הרב תמיר גרנות	בפרקים א' וב' של ספר שמות מתואר השעבוד. אולם, נקודת המבט של שני הפרקים שונה: פרק א' מציג נקודת מבט כללית, ופרק ב' מציג נקודת מבט אישית. משום כך גם תחילת הגאולה - סיפורו של משה רבינו - מתוארת רק בפרק ב'.
27	פרשת וארא	קורות משה עד יציאת מצרים	הרב יעקב מדן	משה ברח למדין בגיל 20, והחל לדבר לפני פרעה בגיל 80. מה עשה משה בששים השנים שבאמצע? האם רעה את צאן יתרו? האם מלך על ארץ כוש? ואולי ניסה לשחרר את בני ישראל? מדוע סירבו ישראל לשמוע אליו?
28	פרשת וארא	איך מושיעים את ישראל	הרב עזרא ביק	שני הפרקים הראשונים של פרשת וארא מתמיהים למדי מבחינת הרצף הסיפורי. התורה חוזרת כמה פעמים על הציווי למשה (או למשה ולאהרן) ללכת לפרעה ולהוציא את בני ישראל ממצרים. ניכר אמנם שמשה מגלה חוסר רצון מובהק, אך טיבה של החזרה המשולשת על תיאורים הנראים כזהים אינו ברור.
29	פרשת בא	הפסח	הרב יעקב מדן	מה פירוש המילה "פסיחה" בפרשתינו, בסיפור אליהו בהר הכרמל ובמצור סנחריב על ירושלים בימי חזקיהו? האם הקב"ה היכה את בכורי מצרים בעצמו, או שעשה זאת על ידי שליח או מלאך? מה היחס בין ארבע המצוות המזכירות את יציאת מצרים ואת קבלת עול מלכות שמיים: התפילין, המזוזה, הפסח וברית המילה? מצוות אלו מסמלות את שמירת ביתו של היהודי ממזיקים חיצוניים, כדרך שאנו עושים מדי שנה בהגדה של פסח.
30	פרשת בשלח	אמונת חובה ואמונת רשות	הרב עזרא שבט	מייד לאחר קריעת ים סוף ושירת האמונה הגדולה החותמת אותה, בני ישראל מלינים על ה'. מה היה הפגם באמונת ישראל לאחר קריעת הים?
31	פרשת בשלח	מעבדות לחירות	הרב מאיר שפיגלמן	מדוע 'שיקר' משה לפרעה ואמר לו שהם רוצים ללכת רק לשלושה ימים? מדוע הקב"ה הביא כל כך הרבה מכות על מצרים, כאשר ניתן היה לשחרר את בני ישראל ביתר קלות? מדוע נאלצו בני ישראל לקבל את שכרם במרמה? המאמר עוסק בשאלות אלו על רקע ההשוואה בין יציאת מצרים לבין בריחת יעקב מלבן. המסקנה היא שמטרת הקב"ה הייתה שחרור מלא של עם ישראל ממצרים, מרצון ולא מכפייה.
32	פרשת יתרו	מעמד הר סיני	הרב מנחם ליבטאג	בחלקו הראשון, עוסק המאמר במשמעות הסדר בתורה באופן כללי. בחלקו השני, מתעסק המאמר באי-הבהירות המופיעה במעמד הר סיני: האם הקב"ה נגלה ממש לבני ישראל, או רק נתגלה אליהם בענן?
33	פרשת יתרו	אימתי היו שלושת ימי ההגבלה?	הרב יעקב מדן	מתי ניתנה התורה? מפשט הכתובים עולה שהתורה ניתנה בג' בסיוון, אך מסורת חז"ל מלמדת שהיא ניתנה בו' בו. האם הקב"ה אמר את עשרת הדברות לעם ישראל במישרין, או באמצעות תיווכו של משה? מהי ההקבלה בין מעמד הר סיני לבין מות נדב ואביהו ביום השמיני למילואים?
34	פרשת יתרו	מעמד הר סיני	הרב תמיר גרנות	למי נאמרו עשרת הדברות? מהו הסדר הכרונולוגי של הדיברות, כ]י שעולה מדהתיאור בספר דברים ובספר שמות? למה עוברת התורה מתיאור של התגלות הקב"ה בשם ה' להתגלות בשם אלוקים? כיצד זה קשור לחששו של העם מכך שהקב"ה ימשיךלידבר איתם?
35	פרשת תרומה	המשכן והכהנים - הנצחה אנושית של מעמד אלוקי	הרב ראובן טרגין	המאמר עוסק בבעייתיות שבבנייה אנושית של מקום המיועד להשראת שכינה. יש במשכן פן אלוקי, המוכתב מלמעלה, לצד פן אנושי. כך גם בעבודת ה': יש בה פן של הזדהות לצד פן של קבלת עול מלכות שמיים.
36	פרשת תצוה	המשכן והכהנים- הנצחה אנושית של מעמד אלוקי	הרב ראובן טרגין	תיאור המשכן בפרשת תרומה מקביל במבנה להר סיני ומבטא את העובדה שיסודות בנין המשכן נשאבו מהגילוי השמימי ולא מהחלטות אנושיות. פרשת תצוה עוסקת בכהנים ועבודתם. עבודת הכהנים הופכת את המשכן לבית מלא חיים כי הם מסמלים את נוכחות ה' הנתפשת בקנה מידה אנושי ורק באופן כזה יכול המשכן לבטא בצורה אנושית את הגילוי המקורי השמימי.
37	פרשת תצוה	גילוי כבוד ה' על המזבח	הרב תמיר גרנות	מהו מקור הציווי של משה לגבי היום השמיני למילואים? מנין לו שעתיד ה' להתגלות אם לא נאמר לו כך? מהו תאריכו של היום השמיני? לכאורה, כבר נגלה כבוד ה' בסוף ספר שמות. מהו היחס בין שם לכאן? ךמה מופיע בפרשתנו הציווי על קרבן התמיד? מהו היחס בין המשכן למזבח? מהו כבוד ה' שמשה מבטיח לישראל בספוק "וירא אליכם כבוד ה'"?
38	פרשת כי-תשא	לימוד זכות על חטא העגל	הרב אליקים קרומביין	מדוע חטאו ישראל בחטא העגל? האם הבנת מניעי חטאם של ישראל זהה ללימוד זכות על החוטאים?

פרשה ויקרא

#		כותרת	המחבר	תקציר
39	פרשת ויקרא	מבנה ספר ויקרא וחלוקתו	הרב תמיר גרנות	כיצד עלינו לחלק את הספר ולקבוע את מבנהו? השיעור מנסה להציע את חלוקתו של הספר ומבנהו על פי מבחנים פנימיים בלבד, ומתוך כך לקבוע את סדר הנושאים ומשמעותו. החלוקה מתבצעת על פי הקריטריונים הבאים: כל דיבור של ה' ייחשב כיחידה/פרק בפני עצמו. פתיחות כלליות או חתימות כלליות יגדירו יחידות גדולות יותר. מעבר מז'אנר אחד למשנהו, ייקבע סיום או התחלה של יחידה גדולה. יחידות בתוך הספר, שאינם חלק מרצף הדיבורים ההלכתיים, יהוו גם הם קריטריון לקביעת היחידות הגדולות יותר של הספר. נשים לב גם לנמענים של הדיבור.
40	פרשת ויקרא	קרבן המנחה	הרב יונתן גרוסמן	בין שני קרבנות הנדבה המובאים מהבהמה - העולה והשלמים - מביאה התורה את דיני קרבן המנחה. מה אופיו של קרבן המנחה. מה הקשר בינו לבין קרבן העולה, ומהם ההבדלים בין שניהם?
41	פרשת צו	זמן אכילת שלמים	הרב יונתן גרוסמן	זמן אכילת שלמי התודה הוא יום ולילה, בעוד זמן אכילת שאר השלמים הוא שני לילות והיום שביניהם. מהו טעמו של ההבדל? מה משמעותו של קרבן השלמים?
42	פרשת צו	רציפות ותמורה במשכן	הרב יונתן גרוסמן	בניגוד לפרשות החטאת, האשם והשלמים, אחרי הכותרת "זאת תורת העולה" התורה אינה מפרטת את פרטי קרבן העולה, אלא דנה (פעמיים) בפינוי המזבח מהדשן שעליו ובאש התמיד שעל המזבח. לדעת רש"י, יש הבדל בין פינוי הדשן מהמזבח לבין תרומת הדשן, אך בפשוטו של מקרא נראה שהיה רק פינוי אחד של הדשן. בפרשיית "תורת העולה", התורה רומזת לכך שבמקביל לכוהנים האוכלים חלק מהקרבנות האחרים, אש המזבח זוכה 'לאכול' את קרבן העולה.
43	פרשת צו	חזון ומעשה	הרב ברוך קץ	הבדלים בין פרשיות ויקהל- פקודי לתרומה - תצוה שההסבר להם הוא שמשה רואה את התמונה השלמה עם תכליתו של כל כלי ואילו עושי המלאכה אינם רואים את כל התמונה הכללית. זה ההסבר גם להבדלים בין פרשיות תצוה וצו בשבעת ימי המילואים: בזמן הזיית הדם ובפר החטאת. ההבדל הוא בין הצד הרעיוני והצד המעשי, בין חזון להגשמתו.
44	פרשת צו	תורה וממלכת כוהנים	הרב חנוך וקסמן	מדוע לא הובאו דיני הקרבנות כולם בקובץ אחד? מה כוונת התורה בהצגת שתי רשימות נפרדות של דינים אלו: הרשימה שבפרשת ויקרא וזו שבפרשת צו? ומדוע שונה סדרן של שתי הרשימות? על מהותן השונה בתכלית של שתי הרשימות - "תורת ישראל" שבפרשת ויקרא ו"תורת הכוהנים" שבפרשת צו - בשיעור שלפנינו.
45	פרשת צו	תורה וממלכת כוהנים	הרב חנוך וקסמן	מדוע לא הובאו דיני הקרבנות כולם בקובץ אחד? מה כוונת התורה בהצגת שתי רשימות נפרדות של דינים אלו: הרשימה שבפרשת ויקרא וזו שבפרשת צו? ומדוע שונה סדרן של שתי הרשימות? על מהותן השונה בתכלית של שתי הרשימות - "תורת ישראל" שבפרשת ויקרא ו"תורת הכוהנים" שבפרשת צו - בשיעור שלפנינו.
46	פרשת צו	איסורי הדם בספר ויקרא	הרב תמיר גרנות	מדוע יש לחזור על איסור אכילת הדם שלוש פעמים בספר ויקרא ועוד פעמיים בספר דברים? למה יש הבדל בין האיזכורים השונים של המצווה בספר ויקרא, בכל הנוגע לקשר בין איסור אכילת הדם לאיסור אכילת חלב? בכל המקומות איסור הדם מוזכר בקשר להקרבת קרבנות, וגם הפסוקים מצביעים על הזיקה בין מעמדו של הדם כמכפר לבין איסור אכילתו, אולם, דיוק בפסוקים יראה שאיסור הדם נזכר דווקא בהקשר של קרבן שלמים. איך אפשר להבין זאת? מהו טעם האיסור של אכילת הדם? האם מותר לאכול דם חיה? מה הקשר בין איסור חֵלֶב לבין איסור דם?
47	פרשת שמיני	שבעת ימי המילואים והיום השמיני	הרב מנחם ליבטאג	לכאורה, סיפור שבעת ימי המילואים היה צריך להופיע בחומש שמות. ממיקומו בספר ויקרא, ניתן ללמוד פרטים חשובים על תפקיד המשכן. מה ההבדל בין שבעת ימי המילואים לבין יום השמיני? מהו הקשר בין היום השמיני לבין יום הכיפורים ושבועות?
48	פרשת שמיני	היום השמיני - ההפתעה שבגילוי	הרב יונתן גרוסמן	למרבה הפלא, בציווי על ימי המילואים שבספר שמות - היום השמיני אינו נזכר כלל. השיעור בוחן את היחס שבין שבעת ימי המילואים הראשונים לבין היום השמיני לאור מבנים אחרים של 'שבעה ושמונה' בספר ויקרא. נראה, שכוונת התורה לרמוז לכך שבספר שמות - לא היה הכרח שהיום השמיני אכן יתרחש, וממילא לא ניתן היה לצוות עליו. התגלות שכינה היא תמיד אירוע המתרחש באופן לא-צפוי, ואי אפשר לחזותו מראש.
49	פרשת תזריע	משמעותו המקראית של המספר שמונה	הרב מנחם ליבטאג	המאמר בוחן את משמעותו של המספר שמונה במקרא. בחינה זו נעשית על רקע ברית המילה, טהרתו של המצורע, היום השמיני למילואים ושמיני עצרת. למסקנה, המספר שבע מייצג את הטבע, והמספר שמונה - את מה שמעבר לטבע.
50	פרשת אחרי מות	בגדי הלבן בעבודת יום הכיפורים	הרב יונתן גרוסמן	מדוע לובש הכהן הגדול בגדי לבן ("בגדי בד") בעבודת יום הכיפורים? הרמב"ן הסביר שהדבר מסמל מעלה מיוחדת של הכהן הגדול ביום זה, אולם השוואה למקומות אחרים שבהם נדרש הכהן ללבוש בגדי בד(תרומת הדשן ומכנסי הכהן) מלמדת שבגדי הבד מסמלים דווקא ירידה ממעלתו הרגילה של הכהן. נראה, שיום הכיפורים (במקביל ליום השמיני למילואים) הוא יום של 'התחלה מחדש'. הכהן, ביחד עם המקדש כולו, חוזר למצבו שלפני לבישת הבגדים, כדי שיוכל לשוב וללבוש את בגדי הקודש בטהרה ובקדושה.
51	פרשת אמור	פרשת המקלל	הרב אמנון בזק	פרשת המקלל מעלה מספר תמיהות: מדוע התורה קוטעת רצף של מצוות ודינים על ידי פרשייה זו, וממשיכה לאחר מכן שוב פעם ברצף של מצוות ודינים? מדוע נכללים בפרשה זו, בלי שום קשר לכאורה, דיני נזקים וחבלות? התשובה לבעיות אלו נעוצה בהדגשה של התורה כי המקלל היה 'בן איש מצרי', ובקדושתם המיוחדת של ישראל.
52	פרשת אמור	"לְנֶפֶשׁ לֹא יִטַּמָּא" – האיסור וטעמו, כחלק מן הציוויים על הכהנים בפרשתנו (פרקים כ"א-כ"ב)	הרב אלחנן סמט
53	פרשת בהר	בין הפרטים והכללים	הרב יהודה עמיטל
54	פרשת בחוקותי	הארץ והברית	הרב חנוך גמליאל	המאמר עוסק במשמעותה של ארץ ישראל, בעקבות הזכרת מעמדה בפרשת הקללות, ובעקבות הביטוי "ריצוי הארץ" המוזכר בפרשה.
55	פרשת בחוקותי	הארץ והברית	הרב חנוך גמליאל	המאמר עוסק במשמעותה של ארץ ישראל, בעקבות הזכרת מעמדה בפרשת הקללות, ובעקבות הביטוי "ריצוי הארץ" המוזכר בפרשה.

פרשה במדבר

#		כותרת	המחבר	תקציר
56	פרשת קורח	ממלכת כוהנים וגוי קדוש	הרב יאיר קאהן	בניגוד חד לתיאור התמציתי של מרד קורח עצמו, מתוארות תוצאותיו בפרטנות מפתיעה, המפתיעה עוד-יותר על רקע נטיית התורה לצמצם בתיאור נזיפות ועונשים. התיאור הנרחב של האירועים המתמיהים שהתרחשו בעקבות מרד קורח מעיד כי אי אפשר להבין את מלוא משמעותו של המרד בלי לפענח את החשיבות של מה שאירע לאחריו.
57	פרשת פינחס	על מפקד בני ישראל לפני הכניסה לארץ	הרב תמיר גרנות	מדוע יש לפחות שני מפקדים במדבר? מטרת המפקד הראשון היא לצרכים צבאיים ואילו מטרת המפקד השני היא לקביעת הנחלות בארץ ישראל. פירוט המפקד הראשון רק מדגיש את ההחמצה הגדולה שבחטא המרגלים, אולם נראה שיש משהו שלילי במפקד עצמו. החטא במפקד של דוד המלך הוא שמטרת המפקד היא התפארות בעוצמת הצבא ולא מטרה פרקטית. בטחון אנושי במקום בטחון בה'.מותר לפקוד רק עם מחצית השקל ולא לשם מפקד. המפקד השני הוא סמוך למגפה והוא לאחר הניצחונות הצבאיים שבהם ברורה תשועת ה' והוא מהווה תיקון למפקד הראשון.

פרשה דברים

#		כותרת	המחבר	תקציר
58	פרשת דברים	ספר דברים כ'סיפור'	הרב תמיר גרנות	מהם מאפייני ספר דברים, ומהו מעמדו של הספר בקרב שאר החומשים? מהי מטרת הנאום הראשון של משה? האם זהו מבוא כללי לציוויים של הספר ולקראת הכניסה לארץ? או שמא זהו סיפור, או צוואה של משה? אילו סיפורים בוחר משה לספר בנאום הראשון? האם ניתן ללמוד מכאן על ההבדל בין הסיפור בספר דברים לבין שאר התורה?
59	פרשת עקב	פרשת עקב	הרב אליקים קרומביין	מה משמעות הפסוק האומר "מה ה' שואל מעמך"? פסוק זה מבטא את מגמתו של ספר דברים שהיא לרומם מן המישור העובדתי אל ההבנה והמחשבה. הלומד בספר משנה תורה, מעתיק את עצמו מהתחום הפרטי והמעשי, ומסיט את עיונו אל הכללים, הרעיונות והרגש. יש קו חינוכי ורעיוני העובר דרך כל פרטי המצוות המעשיות והפסוק הנ"ל מבטא קו זה.
60	פרשת עקב	ואמרת בלבבך: כוחי ועוצם ידי עשה לי את החיל הזה	הרב יואל בן-נון	חלק מהמפרשים פירשו את הפסוק "כוחי ועוצם ידי" כבעל משמעות חיובית. המאמר בוחן פירושים אלו, ועורך סקירה היסטורית של מעמד הממלכה היהודית בתקופת המלוכה.
61	פרשת עקב	בין "שמע" ל"והיה אם שמֹע"	הרב אמנון בזק	"למה קדמה 'שמע' ל'והיה אם שמוע'? אלא כדי שיקבל עליו עול מלכות שמים תחלה ואחר כך יקבל עליו עול מצות" (ברכות פ"ב מ"ב). בשיעור נעמוד על שני ההבדלים המהותיים בין שתי הפרשות ובשני ההיבטים השונים בעבודת ה' שהן מבטאות.
62	פרשת ראה	תהליך הכפרה בספר ויקרא ובספר דברים	הרב אמנון בזק	לראשונה בתולדות עם ישראל, נאמר להם כי הקב"ה עתיד לבחור מקום מיוחד שבו ישכן את שמו, ואליו הם יביאו את מתנותיהם לה'. ברם, רשימת המתנות המובאת פעמים רבות בפרק מעוררת תהייה: מדוע מזכירה התורה את קרבנות הנדבה (עולות ושלמים, תרומות ומעשרות, נדרים ונדבות ובכורות), ומשמיטה את קרבנות החובה (החטאת והאשם)? ובכלל - מדוע מתעלם ספר דברים מקרבנות החובה? התשובה לשאלה זו עשויה ללמדנו גם את פשר ההבדל שבין ספר ויקרא וספר דברים במצוַת כיסוי הדם, ובמקור הקדושה בכלל.
63	פרשת שופטים	דמותו של המלך לפי התורה	הרב אליקים קרומביין	מה תפקידו של המלך? האמנם עליו רק לעסוק בצרכי ציבור?
64	פרשת שופטים	מצוות מינוי מלך	הרב אלחנן סמט	מצוַת מינוי המלך - האם היא מצווה חיובית או מצווה המותנית ברצון העם? המאמר מעיין בשיטות השונות על רקע הפסוקים שבפרשת שופטים ועל רקע מינוי שאול, המלך הראשון, על ידי שמואל.
65	פרשת שופטים	מנהיגות בעם ישראל	הרב מנחם ליבטאג	על סדרי המנהיגות בעם ישראל ועל מרכיביה: השופט, שבט לוי, הנביא והמלך.
66	פרשת שופטים	מידה כנגד מידה	הרב מאיר שפיגלמן	המאמר עוסק בשני מקרים בהם בא לידי ביטוי העיקרון של 'מידה כנגד מידה': עדים זוממים ורוצח בשגגה. מדוע נענשים העדים כאשר לא קרה דבר לניזק? מדוע נענש הרוצח בשגגה לנוס אל עיר המקלט? מדוע עונש הגלות הוא עד מותו של הכהן הגדול?
67	פרשת שופטים	לפרשת שופטים	נח חכם	הפרשה עוסקת במנהיגות. מי מוסמך להיות מנהיג ומהם ההגבלות המוטלות עליו. המאמר מתמקד בבחירת המלך הנעשית בבחירה אנושית ובעקבות זאת הוא נבחר גם משמים.
68	פרשת שופטים	"הכוהנים הלויים"	הרב תמיר גרנות	בפרשת שופטים אנו רואים את סדרי השלטון ורואים שהמלך כפוף לכהנים ולחכמי התקופה. המונח "הכוהנים הלויים" שבספר דברים אינו חופף למונח "הכוהנים" שבשאר ספרי התורה. לפי ספר דברים כל לוי יכול להפוך לכהן, אך בפועל רק אלו המשרתים בקודש אכן נחשבים לכוהנים. לוי יכול לבחור להפוך לכהן אך הדבר מחייב. זכות זו קיבלו הלווים בגלל בחירתם להצטרף לקריאת משה "מי לה' אליי" לאחר חטא העגל. דבר זה מתאים למודל הוולונטרי של ספר דברים.
69	פרשת כי תצא	"וקצותה את כפה" ו"עין תחת עין"	יהודה ראק	עונש "עין תחת עין" הינו מקרה בולט ביותר לפער שבין תורה שבכתב לבין תורה שבע"פ. ניתן לראות בפער ביטוי למידת הרחמים אל מול מול הדין. הפער מבטא רצון לעשיית צדק עבור הנחבל ובו בזמן לחנך את החובל.
70	פרשת כי תבוא	אבנים גדולות ואבנים שלמות	הרב אמנון בזק	משה מצווה את בני ישראל שלאחר הכניסה לארץ יקימו אבנים גדולות ויכתבו עליהן את כל התורה, ויקימו מזבח אבנים ויעלו עליו עולות ושלמים. כיצד קושרת התורה בין שני הציוויים? מה המשמעות של כתיבת התורה על האבנים? האם קיים יהושע את הציוויים בדיוק כשם שתוארו בתורה?
71	פרשיות ניצבים-וילך	ספר התורה וקריאת התורה בהקהל	הרב תמיר גרנות	הפסוקים בפרשה מלמדים אותנו שמשה כתב את התורה ונתנה שבט לוי. מה בדיוק כתב משה? איפה מתחיל ספר התורה שכתב משה? מהי התורה אותה חייב המלך לקרוא במעמד ההקהל? בספר מלכים מסופר על ספר תורה שמצא המלך יאשיהו. מהו הספר שנמצא אז? מהי משמעותו של מעמד ההקהל?
72	פרשת וילך	פרדתו של מנהיג	הרב מרדכי סבתו	פרשה זו משמשת כנאום הכנה למותו של משה. בנאום הוא משאיר אחריו 2 חלקים לתקופה שלאחר מותו: האחד הוא כתיבת התורה שנועדה להזהיר את עמ"י מהחטא- כפי שאכן קורה עם המלך יאשיהו ואילו השני הוא כתיבת השירה שתפקידה לאחר החטא לעודד את עמ"י לחזור בתשובה.
73	פרשת וזאת הברכה	פסוקי המסגרת של ברכת משה	הרב מרדכי סבתו	במרכז פרשתנו ניצבת ברכתו של משה איש האלוהים אשר בירך את בני ישראל לפני מותו. ברכה זו דומה לברכת יעקב לבניו לפני מותו, ושתיהן יחד יוצרות מעין מסגרת של ברכות העוטפת את תולדות יצירתו של עם ישראל. בפרטי הברכות יש מספר הבדלים, הקשורים, כמסתבר, לפער הזמנים שביניהן ולתמורות שחלו בעם ישראל במהלך תקופת היווצרותו. בעיוננו זה נעסוק באחד ההבדלים הבולטים: בעוד שברכתו של יעקב פונה לשבטים השונים מתחילתה (ראובן) ועד סופה (בנימין), משה מקדים להתייחסותו לשבטים דברי מבוא כלליים (פס' ב-ה) ומסיימהּ בפסוקי סיום כלליים (כו-כט). ברכתו של משה לשבטים נתונה אפוא בתוך מסגרת של התייחסות כללית לאומה.
74		המשך מאמרו של הרב יואל בן-נון, שנכתב בעיצומה של מלחמת יום הכיפורים	הרב יואל בן-נון	המאמר עוסק בלקיחת שלל מלחמה. הדוגמאות העיקריות הם אברהם אבינו שמסרב להצעת מלך סדום, מעילת עכן ביריחו ובעקבותיו הכשלון בעי, חלוקת השלל על פי ציווי דוד לאחר פשיטת עמלק על צקלג, והכשלות בחרם במלחמת שאול בעמלק שגרמה לאי סיום הכחדת עמלק. אי לקיחת שלל מראה על מוסריותו של עם ישראל ולקיחת שלל כאשר זו נאסרת גורמת להכשלות במלחמה ומעידה על רמה מוסרית ירודה בעם.

פרשה מועדים

#		כותרת	המחבר	תקציר
75	פרשת החודש	ייחודו של קרבן הפסח	הרב אמנון בזק	האם הפסח הוא קרבן? מדוע ציווה הקב"ה עוד לפני יציאת מצרים לאכול את הפסח על מצות ולא לאכול עמו חמץ? אם הוא קרבן - איזה קרבן הוא: עולה, מנחה או שלמים? המאמר מנתח את אופיו של קרבן הפסח, ומסיק שבפסח הבית כולו הופך למזבח, ושקרבן הפסח הוא שילוב אידיאלי בין שלושת קרבנות הנדבה, המבטא הכנה להשראת שכינה. כך, ניתן להסביר גם חלק מדיניו של קרבן הפסח: מצוַת אכילתו, אכילתו על השובע ואכילתו עם מרור.
76	יום הכיפורים	מלכות וזכרון בחדש השביעי	הרב תמיר גרנות	מתי תוקעים בתפילת ראש השנה? למה? מה עיקרו של יום כפי שעולה ממחלוקת ר' עקיבא ור'יוחנן בן נורי בשאלת מיקומן של המלכויות? מהי נקודת המחלוקת ביניהם, ומהן השלכותיה? כמי נפסקה ההלכה? מהו המקור לאמירת מלכויות בראש השנה? למה המלכות קשורה דווקא ל"חדש השביעי"? למה סודרו המועדים בחודש השביעי דווקא בראשון ,בעשירי ובחמישה עשר?
77	פורים	מדוע לא הגידה אסתר את עמה ואת מולדתה?	הרב אברהם שאמע	המאמר מביא את פירושו של רש"י המציג את אסתר כאנוסה ולכן לא אמרה את עמה ומולדתה וכן הוא מביא את שלושת הפירושים של אבן עזרא. השלישי שבהם מסביר שמרדכי מצוה עליה לא לומר את עמה כדי שתוכל לקיים מצוות בסתר. מרדכי שומר על אסתר כמו על בת: בהתחלה כדי לראות מה יעשה בה, ולאחר בחירתה למלכה לראות מה היא תעשה.

שיחות בראשית

#		כותרת	המחבר	תקציר
78	פרשת בראשית	אדם, חווה ו...הנחש	הרב יעקב מדן	המדרש מדבר על כך שהנחש הקדמוני היה בצורת אדם, ובעל תכונות כשל אדם, אך ללא צלם אלוקים. בעילת חוה הביאה להולדת קין, אשר היה הרוצח הראשון ולזרע של אנשים "מזוהמים". רק במבול נעלמים "בני האלוקים" ונותרים בני האדם.
79	פרשת לך-לך	מוסר המלחמה של אברהם אבינו	הרב אהרן ליכטנשטיין	עלינו ללמוד מאברהם אבינו את מוסר המלחמה. למרות שמלחמתו של אברהם בארבעת המלכים הייתה מוצדקת, הוא חשש מפגיעה באנשים חפים מפשע. כמו אברהם, גם עלינו מוטלת החובה להיות רגישים בזמן המלחמה לערכי המוסר, גם אם עצם המלחמה מוצדקת.
80	פרשת לך-לך	פדיון שבויים	הרב יהודה עמיטל	אברהם נפגש עם מלך סדום ומתמודד מולו על אף שהוא רשע. מכך אנו למדים על חשיבותה של מצוות פדיון שבויים.
81	פרשת וירא	הסתכלות כללית והסתכלות פרטנית	הרב אהרן ליכטנשטיין	בחינה מוסרית של מעשים נעשית הן בצורה כללית על המעשה כולו, והן בצורה פרטנית על כל פרט ופרט מהמעשה.
82	פרשת וירא	בין יצחק לישמעאל	הרב יהודה עמיטל	לדעת הרמב"ם, מטרתו של ניסיון העקידה הייתה לפרסם בקרב האומות שאמונת ה' היא אמונה אמיתית, ואברהם מוכן להקריב את בנו למענה כשם שהגויים עובדי האלילים היו מוכנים להקריב את בניהם למען אלוהיהם. גם כיום, רק הדת היהודית נותרה מזוקקת לחלוטין מגילויי גשמיות שונים. הנצרות קיבלה את אמונת השילוש, והמוסלמים מעודדים רצח בני אדם בשם התאווה לגן העדן הגשמי. הבנה זו מדגישה את ההבדל שבין מקדשי השם בכל הדורות לבין השאהידים המוסלמים של ימינו.
83	פרשת וירא	"לעשות צדקה ומשפט"	הרב אהרן ליכטנשטיין	ה' משתף את אברהם בהחלטתו להפוך את סדום כי אברהם מייצג את הצדקה והמשפט- שזהו ההפך הגמור ממעשיהם של סדום. אי עשיית משפט ואי עשיית צדקה הם חטאים ההפוכים ממידותיו של הקב"ה, לפיכך עונשם החמור.
84	פרשת חיי-שרה	"גר ותושב אנכי עמכם"	הרב אהרן ליכטנשטיין	גר ותושב הם מונחים סותרים לכאורה שדרים בכפיפה אחת. כמו אברהם, האדם היהודי צריך להשתלב בחיי המעשה אך יחד עם זאת להרגיש זרות בחיי המעשה כדי שיוכל להגיע לדרגות רוחניות גבוהות. בתורה יש שני דרכי הנהגה: האחת בלשון מצוה והשניה בהתבוננות בדמויות ומעשיהן ולמידה מאורחותיהן.
85	פרשת חיי-שרה	"שלשה סימנים באומה זו"	הרב אהרן ליכטנשטיין	במצרים משפחת יעקב הופכת ממשפחה לאומה. עם ישראל רוכש תכונות של רחמנים, וביישנין, וגומלי חסדים. אולם תכונות אלו קשה לראות היום במדינת ישראל שאינה דואגת לנזקקים. יש להבליט היום את הערכים של צדקה וגמילות חסדים.
86	פרשת תולדות	אברהם הוליד את יצחק	הרב יהודה עמיטל	מדרש ידוע מסביר שהתורה כתבה "אברהם הוליד את יצחק" כדי להוציא מאלו שחשבו שמאבימלך נתעברה שרה. מה כוונת המדרש?
87	פרשת תולדות	"ויבז עשו את הבכורה"	הרב אהרן ליכטנשטיין	יעקב ועשו מסמלים שתי תפישות עולם מנוגדות. בעוד עשו מחזיק בתפיסה תועלתנית בלבד ביחס לחיים, יעקב חי בתודעה של שליחות ושל מימוש רוחני, מעבר לחיים התועלתניים.
88	פרשת ויצא	המלכות בעם ישראל	הרב יהודה עמיטל	על חשיבותה של המלוכה בעם ישראל, ועל הסכנות הרבות הטמונות בה.
89	פרשת ויצא	מתי תקום מלכות ישראל?	הרב יהודה עמיטל	בכמה מקומות נראה כאילו ליעקב יש ספקות באמונתו בקב"ה: המדרש מספר שהקב"ה מזמין אותו לעלות בסולם והוא מסרב, הנדר המופיע במפורש בתורה כתוב בלשון שמעלה ספק בעזרתו של הקב"ה, והפסוק המתאר את פחדו של יעקב מפני עשו. מהי הסיבה לחוסר האמונה הזה של יעקב? ממה חושש יעקב, וכיצד חשש זה משפיע על התנהלותו? איך כל זה קשור למלכות ישראל?
90	פרשת ויצא	המלכות בעם ישראל	הרב יהודה עמיטל	יעקב תיקן את תפילת ערבית אשר כל כולה אמונה הקב"ה ללא ספקות גם בחושך מוחלט. אז מדוע יעקב מטיל ספק בהקב"ה? יעקב האמין בהקב"ה אך הכיר את טבע האדם וידע כי טבע זה יכול להביא להכשלת הקשר עם הקב"ה.
91	פרשת וישב	מלכות בישראל	הרב יהודה עמיטל	מלכות אינה מתאימה לעם ישראל, ולכן הוא מגיע אליה בדרך שאינה טבעית ובסיוע אומות העולם
92	פרשת וישב	מלכות בישראל	הרב יהודה עמיטל	מדוע אותה שושלת שממנה הוקמה מלכות ישראל היא כה בעייתית (יהודה ותמר, רות המואבייה)? הרבי מקוצק מסביר כי מלכות שבה יהודי אחד עולה על יהודי אחר היא דבר זר לישראל, ועל כן היו צריכים לייבא מלכות זו ממקומות זרים. ועל כך גם התרעמות החאים על יוסף- הם רואים ברצונו למלוך דבר שלילי כי הם מתנגדים למלוכה באופן כללי.
93	פרשת ויגש	תלמוד הבן ע"י אביו	הרב אהרן ליכטנשטיין	כאשר יוסף מודיע לאביו על קיומו הוא שולח לו הוכחה על ידי רמיזה למה שלמדו יחד לפני שירד למצרים. אנו לומדים מיעקב ויוסף את חשיבות לימוד התורה של אב ובן יחד. על אף קיום מוסדות לימוד תורה רבים, ישנה יחודיות ללימוד האב והבן.
94	פרשת ויחי	שיחה לי' בטבת- יום הקדיש הכללי	הרב יהודה עמיטל	אמירת הקדיש הפרטי באותו יום מטרתה להגדיל את שמו של הקב"ה בעולם. אך מטרתו של הקדיש הציבורי הוא אחר. אין לנו דרך להבין את שקרה בשואה, ואין לנו דרך לפרש את דרכיו של הקב"ה. על כן אמירת הקדיש הציבורי היא בעצם קבלת הדין- הצור תמים פועלו.

שיחות שמות

#		כותרת	המחבר	תקציר
95	פרשת שמות	"כי מן המים משיתהו"	הרב יהודה עמיטל	. כי מן המים משיתיהו": שמו של משה מרמז על מהותו המיוחדת, אדם שמשוי מן החומריות וכולו נתון לרוחניות. גם כשמשה עוסק בחומר הוא אינו נתון להשפעתו ולכן יכול לזכות לנבואה בכל עת". גם אברהם אבינו והמלך המשיח זכו להתגבר על החומריות. .
96	פרשת בא	העלאת ניצוצות	הרב יהודה עמיטל	מדוע מצווה הקב"ה לשאול כלים מהמצרים לפני יציאת מצרים? למה דווקא לשאול ולא לקחת? מה ניתן ללמוד היום מהעולם הכללי בכדי לשפר את לימוד התורה? למה מבקש הקב"ה את ציווי השאלה מהמצרים- "דבר נא"?
97	פרשת בשלח	ניסיון מרה	הרב יעקב מדן	מה מייחד את הניסיון במרה? התורה נספרת שהם לא ביקשו כאן לחזור למצרים. מהו שער הטומאה החמישים אליו לא נכנסו ישראל במצרים? נראה שישנם שני דברים: טהרת המשפחה ושמירה על הרצון להיגאל. הנסיון במרה, בו לא ציינו ישראל את הרצון לחזור למצרים הוכיח שהם רוצים להיגאל. על ההקבלה בין הנסיון במרה למים המאררים שמשקים אישה סוטה.
98	פרשת בשלח	השקד	הרב יעקב מדן	פריחתו המוקדמת של השקד, וכן התנבלותו המוקדמת מסמלים את עמ"י, את מטהו של משה ובסופו של דבר את הגאולה.
99	פרשת בשלח	מקומה של עבודת ד' בחיינו	הרב אהרן ליכטנשטיין	עבודת ה' זקוקה הן לכוחות לעבודה, אך גם הכוונה של הכוחות למיצוי עבודת ה'. שילוב של כוונה, כוחות ועשייה הם שמקרבים לעבודת ה', ועל זאת נדרשת התמדה.
100	פרשת יתרו	מקומה של פרשת יתרו	הרב יהודה עמיטל	התורה מספרת על בואו של יתרו קודם מעמד הר סיני, כדי להראות שניתן להגיע לקבלת עול מלכות שמיים בלי לראות ניסים גלויים. מינוי השופטים נזכר אף הוא קודם מתן תורה, כדי להדגיש שישנן מצוות שעלינו לקיים מתוך תחושה טבעית, ולא רק מחמת הציווי.
101	פרשת יתרו	יתרו וקבלת התורה	הרב יהודה עמיטל	מה עניין יתרו למהלך הכללי של הפרשיות? מדוע נקראת פרשה בתורה על שמו של יתרו הגוי, כאשר אפילו אבות האומה הישראלית לא זכו לכבוד זה? יתרו מגיע לאמונה לא בעקבות מראה עיניים אלא דרך ספקות ולבטים. התורה מלמדת אותנו שגם דרך אמונה כוז לגיטימית, עד כדי כך שיתרו זוכה לפרשה שתיקרא על שמו. סיבה נוספת היא ללמדנו שהתורה לא ניתנה רק לעם ישראל אלא יש לה תפקיד מחנך גם כלפי אומות העולם.
102	פרשת יתרו	הזית, ט"ו בשבט, עם ישראל ותלמוד תורה	הרב ברוך גיגי	דומים ישראל לזית שתהליך הפיכתו לשמן ארוכה היא וכך היא תשובתם של ישראל. ודומים לאילן שנותן כל כוחו בפריחתו, ומכך שיהיו ישראל עומלים בתורה.
103	פרשת משפטים	אשר כתבתי להורותם	הרב אהרן ליכטנשטיין	מהי תכלית לימוד העיון? ללימוד יש חשיבות גדולה כשלעצמו, גם בלי קשר למעשה. מצד שני, יש חשיבות גם למעשה. על הדילמה של לומד התורה לאזן בין לימוד התורה לעזרה לכלל. ישיבות ההסדר מממשות רעיון זה.
104	פרשת משפטים	"אשר תשים לפניהם"	הרב אהרן ליכטנשטיין	למי נועדו המשפטים והמצוות? ישנם פוסקים שראו בפרטי המצוות דבר שנועד רק לאליטה. ראיה זו מוטעת. לימוד התורה והכניסה לפרטי כל מצווה היא זכות לכל אחד בעם ישראל. היא חובה על המנהיגים, והיא זכות לכלל ישראל.
105	פרשת תרומה	ועשו ארון	הרב אהרן ליכטנשטיין	מעלת כתר התורה על פני כתר הכהונה והמלכות.
106	פרשת תרומה	המשכן – לכתחילה או בדיעבד?	הרב ברוך גיגי	אם קוראים את הפרשות על פי סדרן הקמת המשכן היא המשך בלתי נפרד של קבלת המצוות, והיא המהווה מקום אינטימי לבניית הקשר עם הקב"ה. רש"י קורא את הפרשות שלא ע"פ סדרן ורואה בהקמת המשכן תגובה לחטא העגל. על פי רש"י, המצב האידיאלי היה של במות אישיות, אך לאחר חטא העגל הייתה הבנה כי עבודה אישית מסוכנת לעמ"י. היום התפילה שאנו אומרים היא כללית ונכתבה לפני שנים רבות. בתוך תפילה כללית זו יש למצוא את המילים האישיות ולהוסיף את מה שעל ליבנו כחלק מהתפילה.
107	פרשת תצוה	זכור	הרב אהרן ליכטנשטיין	בין ההכנות למתן תורה לבין פרשת משפטים עוברים בני ישראל מ"נעשה" לנעשה ונשמע" היא מטבע לשון של מלאכים. מה השתנה? עם ישראל לאחר מתן תורה עובר תהליך של למידה. הם לומדים מצוות שבין אדם לחבירו ומכך הם מתקרבים לפני ה' ומתלכדים כעם אחד.
108	פרשת תצוה	האסתטיקה ביהדות	הרב אהרן ליכטנשטיין	מהו היחס ביהדות לאסתטיקה ויופי? כיצד משפיע עיצוב בית הכנסת על המתפללים בו? כאשר אדם מגיע במצב רוחני גבוה ההוד וההדר מרומם אותו
109	פרשת כי-תשא	מחצית השקל - על המיוחד והכללי בעם ישראל	הרב יהודה עמיטל	ספירת עם ישראל יכולה לגרור נגף כיוון שהיא עלולה להתפרש כמחיקת הייחוד שיש לכל אחד ואחד מישראל. לכן הספירה נעשית דווקא ע"י מחצית השקל - ניתן לספור רק את המחצית באישיות המשותפת לכלל עם ישראל, כיוון שכולם משותפים בסגולה הישראלית, אך לא את המחצית הייחודית.
110	פרשת כי-תשא	'מחצית השקל' – על המיוחד והכללי בעם ישראל	הרב יהודה עמיטל	מדוע מצוות ספירת עמ"י כל כך חשובה שאי עשייתה בצורה נכונה יכול להביא לנגף? ספירה עלולה לפגוע ביחוד של כל אדם כאשר הוא הופך למספר. משה רבינו היה מסוגל להכיל בתוכו את כל עמ"י ולשמור על יחודיות של כל אחד ואחד.

שיחות ויקרא

#		כותרת	המחבר	תקציר
111	פרשת ויקרא	חכמות בחוץ תרונה	הרב יהודה עמיטל	מדוע מדגישים חז"ל שהקול ששמע משה לא יצא החוצה? רק אז, היה צורך מיוחד לכך שקול ה' לא יישמע בחוץ, אך באופן כללי, תורת ה' צריכיה להדיע לכל רבדי הצבור והחיים, ולא להישאר בין כתלי בית המדש. בית המדרש צריך להיות מסוגל לשמוע את קול התינוק הבוכה בחוץ, אך עליו גם להצליח להוציא את דברי ה' החוצה.
112	פרשת ויקרא	חשיבות ההכנה בעבודת הבורא	הרב יהודה עמיטל	להכנה לפני קיום מצוות יש חשיבות גדולה. ההכנות לחג הפסח הן שהופכות אותו למיוחד ומרגש. החסידים היו מתכוננים לתפילה שעה אחת קודם על מנת להגיע לתפילה מוכנים.
113	פרשת מצורע	לימוד פרשות נגעים	הרב אהרן ליכטנשטיין	האדם אמנם צריך ללמוד תורה בנושאים המתאימים לו, אולם אל לו לומר ששאר התחומים שבתורה הם משעממים או 'יבשים'.
114	פרשת קדושים	שכל ומוסר	הרב אהרן ליכטנשטיין	קשר בין איסור עבודה זרה לבין איסור לא תקם ולא תטר. הקשר הוא גם בפניה אל השכל וגם בדרישה לשמוע לצו ה' למרות ההגיון והשכל. עלינו להיות שלמים עם הקב"ה בשני המישורים, החכמה והמוסר -הציווי מה'.
115	פרשת בהר	כלל ופרט	הרב יהודה עמיטל	אי אפשר להפריד בין הכללים שבתורה לבין פרטיה.
116	פרשת בהר	מה עניין שמיטה אצל הר סיני	הרב יהודה עמיטל	מצוַת השמיטה היא מודל, המלמד על ההקפדה על עשיית הפרטים ועל הבנת הרעיונות הכלליים.
117	פרשת בהר	אונאת דברים	הרב יהודה עמיטל	התורה מכירה בנטיות הטבעיות של האדם, ולכן אינה דורשת ממנו להתייחס בשוויון נפש למי שמעליב אותו, אלא רק להגיב לכך באופן ראוי.
118	פרשת בהר	בין הפרטים והכללים	הרב יהודה עמיטל	מדוע חשוב להדגיש כי פרטיה של שמיטה נלמדו בסיני? על מנת להראות את חשיבות הפרטים הקטנים בקיום מצוות. רבים רוצים לקיים את רוח המצוות ללא פרטיה, ואילו אחרים מדקדקים בפרטיה אך אינם מבינים את רוח המצווה. לא ניתן לנתק בין שני החלקים.
119	פרשיות בהר-בחוקותי	אם בחקתי תלכו - שתהיו עמלים בתורה	הרב יהודה עמיטל	לעבודת ה' אופי כפול: לעיתים אנו פועלים מתוך הסתכלות על כלל ישראל, ולעיתים - לומדים תורה בעיקר מתוך הסתכלות פנימה אל עצמנו.
120	פרשת בחוקותי	"יפה נוף משוש כל הארץ"	הרב אהרן ליכטנשטיין	הפוסקים נחלקו בדבר קדושתה של ירושלים אל מול קדושת ארץ ישראל. האם תלויות הן אחת בשניה? האם אחת עדיפה על השניה? קדושתה של ירושלים מחוברת לקדושתה של ארץ ישראל, אך מתקיימת בפני עצמה. כך גם בתחום המדיני והממלכתי.

שיחות במדבר

#		כותרת	מעביר	תקציר	תאריך השיעור	איכות
121	פרשת במדבר	נמשלה התורה לאש ולמים*	הרב אהרן ליכטנשטיין	התורה נמשלה למים ואש אשר הם מה שיצר את השמים. לשניהם כוחות של בניה והרס קיצוניים בשימוש לא נכון. המים אשר נמצאים בכל מקום והם חלק מהטבע לעומת האש אשר צריך לחפש אותה ולייצר אותה. בניית הקשר עם התורה צריכה לבוא מצמא ורעב ורק על ידי כך תהא ברכה.
122	פרשת בהעלותך	בשר ורוח	הרב יהודה עמיטל	ישנם מקרים בהם תאווה חומרית אינה כפי שהיא נראית אלא קבורה תחתיה תאווה רוחנית ללימוד תורה. כך מתפרשת תאוותם של ישראל מיד לאחר חנוכת המשכן
123	פרשת בהעלותך	הטבת הנרות	הרב משה ליכטנשטיין	הרמב"ם קובע כי הייתה הדלקה כפולה של מנורה. זו שבערב אינה הדלקה אלא היא הטבה. היא עבודה קשה על מנת להטיב את האור. בדומה לכך יש את לימוד התורה. כמה עמל מוכן אדם לתת למען לימוד התורה היום על מנת שיהיה תלמיד חכם בעתיד?
124	פרשת חוקת	ותקצר נפש העם בדרך	הרב אהרן ליכטנשטיין	בפרשתנו מוזכרות שתי תלונות של בנ"י. בתגובה לתלונה הראשונה, הקב"ה מצווה את משה להענות לבקשת העם; ואילו בתגובה לתלונה השניה מעניש הקב"ה את ישראל, ושולח בהם את הנחשים השרפים. מה ההבדל בין התלונות שגורם לתגובה השונה? האם התגובה השניה היתה זו ש'שברה את גב הגמל'? האם ההבדל בין שתי התלונות הוא במקורה של התלונה - הראשונה באה מתוך דאגה אמיתית למים לאחר מות מרים, והשניה באה רק מתוך מאיסה בדרך בה הם הולכים? מה הקשר בין תלונות אלו לגישה החילונית?

שיחות דברים

#		כותרת	מעביר	תקציר	תאריך השיעור	איכות
125	פרשת כי תבוא	מצוות ביכורים	הרב אהרן ליכטנשטיין	מצוות היכורים באה להתמודד עם השינוי הקיצוני שעוברים בנ"י בכניסה לא"י. היא באה ללמד אותם לעמול קשה על מנת ליצור, ומצד שני מחזקת את הבנתם שכל אשר יש להם הוא מאת ה'. אותה גישה קיימת גם בימים נוראים. מצד אחד תלותינו הגמורה בהקב"ה, ומצד שני אנו אלא שממליכים את הקב"ה.
126	פרשת האזינו	שובה ישראל*	הרב משה ליכטנשטיין	נחלקו הראשונים באיזו הפטרה לקרא בשבת שבין ראש השנה ליוה"כ. הפטרת "דרשו" באה ממקום של למידה ותשובה ומלאה, ואילו הפטרת "שובה" מתארת שיבה לה' מתוך שיברון. שתי ההפטרות מייצגות גישות שונות של תשובה ובניית קשר חדש עם הקב"ה.

שיחות מועדים

#		כותרת	המחבר	תקציר
127	יום העצמאות	שיחה ליום העצמאות	??	מזמור פ"ד בתהילים מדבר על הכיסופים לבית המקדש ולהשראת שכינה. מזמור פ"ה מדבר על תקומת עם ישראל וארצו ללא השראת השכינה וחצרות ה'. בסופו הוא מבקש מה' "הפר כעסך עמנו". פרק פ"ה מדבר על ה' באייר תש"ח וימינו. תקומת העם ללא השראת שכינה הכוללת הרבה נופלים וכאב. צריך לדעת להודות ולרקוד יחד עם השכול והספוד. אחת ממטרות מדינת ישראל היא השמירה על הזהות היהודית כשזו אינה נשמרת על ידי מצוות והבדלות מן הגויים בגולה.
128	שבועות	נמשלה התורה לאש ולמים - שיחה לחג השבועות	הרב אהרן ליכטנשטיין	התורה נמשלה לאש ונמשלה למים. המים מסמלים את הקמאיות של התורה, ואילו האש מסמלת את הפן היצירתי שבה. יחד עם זאת, כשם שהאש והמים הם בעלי פוטנציאל חיובי ושלילי כאחד, והשימוש בהם קובע את אופיים, כך גם התורה היא סם חיים ויכולה להפוך לסם המוות.
129	ראש השנה	כי טובים דודיך מיין - שיחה לראש השנה	הרב יהודה עמיטל	מהיכן שאבו חז"ל את הכח לאסור על תקיעת שופר בראש השנה שחל בשבת? האם הפיכת מידת הדין למידת רחמים אינה צורך חשוב דיו? כיצד פועלות תקנות חז"ל בעולם?
130	ראש השנה	בין יצחק לישמעאל	הרב יהודה עמיטל	לדעת הרמב"ם, מטרתו של ניסיון העקידה הייתה לפרסם בקרב האומות שאמונת ה' היא אמונה אמיתית, ואברהם מוכן להקריב את בנו למענה כשם שהגויים עובדי האלילים היו מוכנים להקריב את בניהם למען אלוהיהם. גם כיום, רק הדת היהודית נותרה מזוקקת לחלוטין מגילויי גשמיות שונים. הנצרות קיבלה את אמונת השילוש, והמוסלמים מעודדים רצח בני אדם בשם התאווה לגן העדן הגשמי. הבנה זו מדגישה את ההבדל שבין מקדשי השם בכל הדורות לבין השאהידים המוסלמים של ימינו.
131	יום הכיפורים	כפרת שעיר המשתלח ויום הכיפורים	הרב יואל בן-נון	ייחודיותו של יום הכיפורים נובעת ממידת הרחמים, שבה מנהיג הקב"ה את עולמו ביום הקדוש.
132	ראש השנה	וטהר לבנו לעבדך באמת	הרב יהודה עמיטל	מי תיקן את ההלכה שלא תוקעים בשופר בראש השנה שחל בשבת? מדוע שופר, המשמש להפוך את מידת הדין למידת הרחמים, אינו צורך חשוב דיו בשביל לוותר בשבילו על גזירת הטלטול?! מה משיגים החכמים על אף ביטול התקיעות בשבת? מה פירוש המילה "באמת"?
133	חנוכה	המנורה והמלחמה	הרב אהרן ליכטנשטיין	בחנוכה אנו מציינים שני עניינים: נס הנרות במקדש ונס הניצחון במלחמה. הדלקת הנרות מתמקדת בעבודת ה' בתוך הקודש פנימה, ואילו נס המלחמה מסמל את עבודת ה' בעולם החיצוני והכללי. החשמונאים ידעו לשלב בין עולמות אלו - בין הפנים והחוץ. עלינו ללמוד מדרכם וגם כיום לשלב בין העולמות.
134	פורים	דמותו של מרדכי	הרב אהרן ליכטנשטיין	על דמותו רבת הפנים של מרדכי, ועל החלטתו 'לסגור את הספר' ולהגן על עם ישראל בתור המשנה למלך.
135	פורים	מחלוקת מרדכי והסנהדרין	הרב אהרן ליכטנשטיין	כמה מחכמי הסנהדרין פרשו ממרדכי, הואיל ובחר להיות משנה למלך במקום לעסוק בתורה. מחלוקת זו יכולה להתבאר באופנים שונים, שיש בהם כדי לשרטט את הקווים האמורים להנחות כל אדם העומד בפני בחירת מקצוע.
136	פורים	מגילת אסתר והדילמה החינוכית	הרב משה ליכטנשטיין	היהודים הגולים בממלכתו של אחשוורוש משתלבים בתוך העם הפרסי. הם אומנם שומרים על דתם, אך הם אינם רואים בעיה בהשתתפות במשתה של אחשוורוש שהיוותה סמל לשחיתות ולבעיות מוסריות. מורדכי מייצג את היהודי השומר על דתו, ואילו אסתר מייצגת את היהודי שמתאים את עצמו לחברה והיא אכן נושאת חן בעיניה רואיה. מרדכי מזכיר לאסתר שבית אביה ימשך בעם ישראל רק אם היא תאבק על קיומו. מעשיה של אסתר, ויוזמתה להציל את העם היהודי הם אלו שזיכו אותה בכך שהמגילה תקרא על שמה. המאבק שבין הסתגרות בתוך הדת לבין פריצה מוחלטת קיימים בכל דור. השילוב בין השניים, וההתמודדות עם אתגרי השעה היא דרכה של הישיבה.

שיחות שונות

#		כותרת	המחבר	תקציר
137	עבודת ה'	התפילה במשנת הגרי"ד סולובייצ'יק זצ"ל - חלק א'	הרב אהרן ליכטנשטיין	במסורת בית וולוז'ין ובריסק, ערך התפילה ומעמדה - יחסית למיגזרים אחרים של עבודת ה' ובהשוואה לעיסוק בתלמוד תורה, ויחסית למעמדה ומשקלה הסגולי של התפילה לפי הנורמות המקובלות - היה מצומצם למדי. הדגש היה על שקידה בתורה. לצד הלימוד, היוותה התפילה מרכיב מרכזי ואינטנסיבי באישיותו ובעבודת ה' של הרב סולובייציק. הרב חידד מאד את היסוד של ה"בקשה" כמאפיינת את התפילה. התפילה היא עמידה לפני ה'.
138	עבודת ה'	על תורת חיים וחיי תורה	הרב אהרן ליכטנשטיין	מהו היחס בין התורה לבין החיים? יש הטוענים שהלימודים בישיבה אמורים להכין את התלמיד לחיים שאחריהם. למעשה, תפיסה כזו מצביעה על חוסר הבנה של הזהות בין התורה לבין החיים; של חשיבות לימוד התורה כשלעצמו. התורה היא "תורת חיים": היא נובעת מהקב"ה, מקור החיים, היא נותנת חיים ומובילה אליהם, היא מתאפיינת בחיוּת ובחיוניות, היא מקדשת את החיים בניגוד למוות, ובמידה מסויימת - היא אף מתחשבת בצורכי החיים הגשמיים. "חיים של תורה" הם חיים המושתתים על ערכי ההלכה, שמערכת הערכים של התורה עומדת במרכזם.
139	עבודת ה'	הלכה ופוליטיקה בזמן הזה	הרב אהרן ליכטנשטיין	מה היחס הראוי בין ההלכה לבין הפוליטיקה? מחד - להלכה יש עמדה ברורה בשני ענפי הפוליטיקה: בצורת השלטון הרצויה ("הלכות מדינה") ובאופן ההתנהגות של אותו שלטון. יש להלכה עמדה ברורה בשאלה הערכית, של קביעת סדר העדיפויות הלאומי, גם אם הוא נחשב מבחינה הלכתית ל"דבר רשות". כיום, חובה עלינו להדגיש דווקא את הערכים המלכדים את החברה הישראלית.
140	לימוד תורה	ישיבות ההסדר	הרב יהודה עמיטל	מה היה הרעיון שעמד ביסוד הקמתן של ישיבות ההסדר? האמנם אדם שמתגייס בצעירותו לצבא אינו יכול ללמוד תורה? ישיבות ההסדר נוסדו כדי לטפל אליטה של תלמידי חכמים בציבור הציוני-דתי.
141	אקטואליה	בין חיי פיצול לחיי אחדות	הרב אהרן ליכטנשטיין	כיצד אירועי מאורעות תש"ס ('אינתיפאדת אל-אקצא') משפיעים על השקפת העולם שלנו? עלינו לאמץ 'חיים כפולים': מחד - לשדר מסר של המשכיות ונורמליות, ומאידך - להישאר רגישים לצער הציבור, שהרי מוקד התשובה הוא בצעקה אל ה' בעקבות צרות. כך אולי נגיע ל'חיי אחדות', המשלבים בין עבודת ה' היומיומית לבין השותפות הרגשית בגורל העם. כפילות זו מקבילה להפרש בין שני צווי "פרו ורבו", שהופנו לאדם הראשון ולנח.
142	אקטואליה	בין יצחק לישמעאל	הרב יהודה עמיטל	לדעת הרמב"ם, מטרתו של ניסיון העקידה הייתה לפרסם בקרב האומות שאמונת ה' היא אמונה אמיתית, ואברהם מוכן להקריב את בנו למענה כשם שהגויים עובדי האלילים היו מוכנים להקריב את בניהם למען אלוהיהם. גם כיום, רק הדת היהודית נותרה מזוקקת לחלוטין מגילויי גשמיות שונים. הנצרות קיבלה את אמונת השילוש, והמוסלמים מעודדים רצח בני אדם בשם התאווה לגן העדן הגשמי. הבנה זו מדגישה את ההבדל שבין מקדשי השם בכל הדורות לבין השאהידים המוסלמים של ימינו.

סוגיות אורח חיים

#		כותרת	המחבר	תקציר
143	הלכות תפילין	הנחת תפילין בלילה	הרב משה טרגין	התנאים נחלקו האם הלילה הוא זמן הנחת תפילין. לדעת השוללים, ייתכן שקיים איסור להניח תפילין בלילה. ניתן להסביר שקיימים במצוַת תפילין שני דינים שונים, שאחד מהם דורש עלייה למדרגה רוחנית גבוהה, שאיננה אפשרית בלילה (מטעמי נקיות). מהי הגדרת ה"יום" וה"לילה" לעניין זה?
144	הלכות ברכות השחר	הרהור בדברי תורה	הרב משה טרגין	נחלקו האמוראים האם הרהור נחשב כדיבור, ונפסק להלכה ש"הרהור לאו כדיבור דמי". הגר''א הוכיח שכלל זה אינו חל על דברי תורה, שכן גם הרהור נחשב ללימוד תורה. מדוע אין מברכים ברכות התורה על הרהור בדברי תורה? מהו היקף דין "הרהור כדיבור"? מה דינו של אדם הכותב דברי תורה, פוסק הלכה או מהרהר בדברי תורה בתשעה באב?
145	הלכות תפילת עמידה	סמיכת גאולה לתפילה	הרב משה טרגין	מהי המטרה של סמיכת הגאולה לתפילה? לפי הירושלמי - הסמיכה מוסיפה לחוויית תפילת העמידה, ואילו לפי רבנו יונה - הדין שייך דווקא להלכות ברכת הגאולה. האם צריך לסמוך גאולה לתפילה גם בלילה? מה דינו של אדם היוצא לדרך, או כאשר דין זה עומד כנגד תפילה במניין?
146	הלכות עירובין ותחומין	מלאכת העברה	הרב משה טרגין	בראשונים יש דעות שונות ביחס למידת ההבדל שבין איסור הוצאה מרשות לרשות לבין איסור העברה ברשות הרבים. בין השאר נידונים הצורך בכוונה לעבור על האיסור, הצורך בעקירה והנחה והיכולת להפעיל את דין "קים ליה בדרבה מיניה". החילוק העולה הוא בין ההוצאה שעניינה בשינוי מקום החפץ לבין ההעברה שעיקרה הזזת החפץ בלבד, וכעין זה נמצא בחידושי ר' חיים מבריסק.
147	הלכות ראש חודש	עדות קידוש החודש	הרב משה טרגין	לשיטת רש"י, הכלל "לא תהיה שמיעה גדולה מראייה" חל רק לגבי עדות קידוש החודש. נראה שלדעתו עדות זו אינה נחשבת לעדות במובן המלא של המונח. תמיכה לדבריו אפשר למצוא בדעת התנאים המתירים עדות קרובים לקידוש החודש, בשיטת הרמב"ם המכשיר עדות של עדים זוממים, ובדברי רבי עקיבא איגר שהציע שעדים המעידים עדות שקר בקידוש החודש אינם עוברים על "לא תענה ברעך עד שקר".
148	הלכות בדיקת חמץ	זמן בדיקת חמץ	הרב משה טרגין	מדוע נקבעה בדיקת חמץ לליל י"ד בניסן? מן הבבלי ומפרשיו עולה גישה מעשית: זה המועד שבו אור הנר יפה לבדיקה, ומצד שני אין חשש שהבדיקה תישכח במרוצת ההכנות לחג. בירושלמי עולה גישה שונה, ולפיה התאריך הוא מרכיב מהותי של הבדיקה.
149	הלכות ליל הסדר	ארבע כוסות	הרב משה טרגין	האם מצוַת ארבע הכוסות היא מצווה ייחודית לליל הסדר, או שהיא חלק מהמצווה הכללית של ברכה על הכוס?
150	הלכות פסח	איסור עשיית מלאכה בערב פסח	הרב משה טרגין	מהו יסוד האיסור לעשות מלאכה בערב פסח? האם איסור זה מבוסס על חשש שהאדם לא יתכונן לליל הסדר, או שזהו איסור מהותי הקשור להקרבת קרבן הפסח? האם איסור זה חל גם בימינו?
151	הלכות ספירת העומר	'תמימות' בספירת העומר	הרב משה טרגין	התורה מחייבת לספור "שבע שבתות תמימות". מה בא ללמדנו המונח "תמימות"? האם דרישה זו נוגעת לכל אחד מימי הספירה, או למכלול הספירה בלבד? האם קיים הבדל בין מניין הימים לבין מניין השבועות? האם דרישה זו מעכבת בדיעבד? לדין זה השלכה חשובה לדינו של מי ששכח לספור באחד מימי הספירה.
152	הלכות תשעה באב	הרהור בדברי תורה	הרב משה טרגין	נחלקו האמוראים האם הרהור נחשב כדיבור, ונפסק להלכה ש"הרהור לאו כדיבור דמי". הגר''א הוכיח שכלל זה אינו חל על דברי תורה, שכן גם הרהור נחשב ללימוד תורה. מדוע אין מברכים ברכות התורה על הרהור בדברי תורה? מהו היקף דין "הרהור כדיבור"? מה דינו של אדם הכותב דברי תורה, פוסק הלכה או מהרהר בדברי תורה בתשעה באב?
153	הלכות יום הכיפורים	תפילת נעילה	הרב משה טרגין	מהו מעמדה של תפילת הנעילה? האם זוהי תפילה עצמאית, או הרחבה של שאר תפילות היום? מהו המקור לתפילה מיוחדת זו? מהו נוסח התפילה? מתי מתפללים אותה?

סוגיות יורה דעה

#		כותרת	המחבר	תקציר
154	הלכות כבוד תלמידי חכמים	איסור הוראת הלכה בפני הרב	הרב משה טרגין	ממה נובע האיסור על אדם להורות הלכה בפני רבו? האם יסוד האיסור הוא שמירה על כבוד הרב, או חשש מקלות ראש בפסיקת ההלכה?
155	הלכות חינוך ותלמוד תורה	הרהור בדברי תורה	הרב משה טרגין	נחלקו האמוראים האם הרהור נחשב כדיבור, ונפסק להלכה ש"הרהור לאו כדיבור דמי". הגר''א הוכיח שכלל זה אינו חל על דברי תורה, שכן גם הרהור נחשב ללימוד תורה. מדוע אין מברכים ברכות התורה על הרהור בדברי תורה? מהו היקף דין "הרהור כדיבור"? מה דינו של אדם הכותב דברי תורה, פוסק הלכה או מהרהר בדברי תורה בתשעה באב?
156	הלכות חינוך ותלמוד תורה	תלמוד גדול או מעשה גדול	הרב משה טרגין	מה עדיף: תלמוד תורה או קיום מצוות? האם חייב האדם להפסיק מלימודו כדי לקיים מצווה שנזדמנה לו?
157	הלכות קבורה ואבלות	איסור אבל ללכת לבית שמחה	הרב משה טרגין	מהו היקפו ומהו אופיו של האיסור על אבל ללכת לבית שמחה? מה הדין אם האבל אינו משתתף בסעודה?

סוגיות אבן העזר

#		כותרת	המחבר	תקציר
158	הלכות איסורי ביאה	איסור "לא תתחתן בם"	הרב משה טרגין	ממה נובע האיסור של "לא תתחתן בם"? האם יסודו בקדושת ישראל, או בחשש מהליכה אחרי עבודה זרה? האם איסור זה חל רק על שבעת העממים, או על כל הגויים?
159	הלכות קידושין ונישואין	פנים חדשות	הרב משה טרגין	הגמרא קובעת שבשבעת ימי המשתה מברכים את שבע ברכות הנישואין רק אם באו "פנים חדשות". מהו טעם הדין? האם חיוב הברכה מוטל רק על האנשים החדשים, או שמא הם גורמים לתוספת שמחה כללית ומחייבים בברכה את כל המסובים? משאלה זו נגזרים חלק מדיני הפנים החדשות: מי יכול להיות פנים חדשות, מי מוגדר 'חדש', מתי צריך פנים חדשות, האם קטנים יכולים להיות פנים חדשות, והאם יום השבת נחשב לפנים חדשות.

סוגיות חושן משפט

#		כותרת	המחבר	תקציר
160	סדרי דין כלליים	תפקיד הפשרה במערכת המשפט ההלכתית	הרב משה טרגין	מהי פשרה? מהו היחס בינה לבין הדין? האם פשרה מחליפה את הליכי הצדק הרגילים, או שגם היא כוללת בתוכה מרכיבים של דין?
161	סדרי דין כלליים	רבי חייא קמייתא	הרב משה טרגין	לדעת רבי חייא, אדם שנתבע על סכום מסוים והכחיש הכל, ובאו שני עדים והעידו שהוא חייב חלק מהסכום - חייב להישבע שבועת מודה במקצת על שאר הסכום. מהו טעם הדין? מהו יסוד דין מודה במקצת?
162	סדרי דין כלליים	שטרות העולים בערכאות של עכו"ם ודינא דמלכותא דינא	הרב משה טרגין	האם ניתן, על ידי הכלל של "דינא דמלכותא דינא", להכשיר שטרות שנכתבו בבתי משפט של גויים? האם יש הבדל לעניין זה בין שטרי ראיה לבין שטרי קניין? מהי סברת הדין של "דינא דמלכותא דינא"? האם בשטרות כאלו צריך להקפיד על כל כללי השטרות הרגילים?
163	סדרי דין כלליים	עביד איניש דינא לנפשיה	הרב משה טרגין	הגמרא אומרת שלפעמים אדם יכול לקחת את החוק לידיו מדין "עביד איניש דינא לנפשיה". האם דין זה הוא חוץ-משפטי, או חלק מהסמכות הרגילה של בתי הדין?
164	סדרי דין כלליים	הגדרת גמר דין	הרב משה טרגין	אדם שחייב את עצמו לשלם או להישבע - האם הוא יכול לחזור בו מחיובו? מה פשר השלב של "גמר דין"?
165	סדרי דין כלליים	טוען וחוזר וטוען - היכולת לחזור מטענה שנטענה בבית דין	הרב משה טרגין	הגמרא מביאה מחלוקת בדינו של אדם שטען טענה מסויימת, וחזר וטען טענה אחרת. האם יש פה חשש לשקר, או רק בעיה פורמאלית של סדרי משפט?
166	סדרי דין כלליים	שוויה אנפשיה חתיכא דאיסורא	הרב משה טרגין	לכאורה נראה שדין "שוויה אנפשיה חתיכא דאיסורא" סותר את הכלל של "אין דבר שבערווה פחות משניים". מהו אופיו והיקפו של דין זה? האם הוא נובע מגדרי העדות הרגילים, או מגדרי הנאמנות במקום שאין בו עדים?
167	סדרי דין כלליים	ברי ושמא - ח"א	הרב משה טרגין	דעה אחת בגמרא קובעת ש"ברי ושמא - ברי עדיף": אם תובע טוען טענה מסויימת בוודאות, והנתבע עונה על דרך הספק - התובע זוכה. כיצד מתיישב כלל זה עם דין "המוציא מחבירו עליו הראיה"? לדעת התוספות, הפער בין הטענות הוא ראיה לנאמנות התובע. לדעת הראב"ן אין כאן ראיה, אך המוחזקות בממון עוברת מהנתבע לתובע. נפקא-מינה לחקירה זו הם מקרה של "ברי טוב ושמא גרוע", ויישום דין "ברי ושמא" בדיני איסור והיתר (בין השאר, בעניין "שוויא אנפשיה חתיכה דאיסורא").
168	סדרי דין כלליים	ברי ושמא - ח"ב	הרב משה טרגין	כיצד ניתן להסביר את דעת הסוברים "ברי ושמא - לאו ברי עדיף"? לשאלה זו מספר יישומים, וביניהם ברי ושמא כשאין חזקת ממון, המקרה של "איני יודע אם פרעתיך", והשילוב בין ברי ושמא לבין גורמים הלכתיים אחרים (מיגו וחזקת הגוף).
169	סדרי דין כלליים	דבר הגורם לממון	הרב משה טרגין	לדעת רבי שמעון, "דבר הגורם לממון - כממון דמי". האם דין זה מצביע על סוג חדש של בעלות?
170	סדרי דין כלליים	תפיסה - ח"א	הרב משה טרגין	כלל גדול הוא: "המוציא מחבירו - עליו הראיה". מה יהיה הדין אם אדם אחד חטף בכוח את החפץ השנוי במחלוקת מהאדם השני (כמו למשל בסוגיית "תקפו כהן")? לפי גישת התוספות, בתנאים מסוימים השתלטות כזו היא לגיטימית; מכאן עולה ההבנה שההחזקה הפיזית בחפץ היא הגורם המכריע בדין.
171	סדרי דין כלליים	תפיסה - ח"ב	הרב משה טרגין	שיטת הרמב"ן היא שתפיסה חד-צדדית איננה תקיפה, והתופס אינו נחשב ל'מוחזק'. לכלל זה יש שני חריגים: כשהספק עומד להתברר, או במצב של 'תרי ותרי'. כנראה, הרמב"ן סבר שהמוחזקות הפיסית מהווה ראיה לבעלות, אך אין לה עוצמה משפטית משל עצמה.
172	הלכות עדות	גומלין	הרב משה טרגין	לעיתים אין מאמינים לעד אחד בגלל חשש ל"גומלין" עם אדם אחר. האם זהו חשש לשקר, או הפקעה של נאמנות מיוחדת?
173	הלכות עדות	מיגו נגד עדים	הרב משה טרגין	מדוע "מיגו נגד עדים - לא אמרינן"? האם הכוח של מיגו חלש מהכוח של עדים, או שמא אין למיגו שום משמעות במקום שיש עדים? מהן הנפקא-מינות של שאלה זו?
174	הלכות עדות	עדים זוממים	הרב משה טרגין	הגמרא קובעת שיש להתרות בעדים מייד אחרי עדותם, בתוך כדי דיבור. מהו יסוד דין "תוך כדי דיבור"? ומהו תפקידה של ההתראה?
175	הלכות מקח וממכר	שטר מודעה (ביטול מכירה)	הרב משה טרגין	כיצד שטר מודעה יכול לבטל מכירה? באילו מקרים הוא פועל? האם ניתן לבטל מודעה?
176	הלכות מקח וממכר	אופיו של קניין חצר	הרב משה טרגין	מספר סוגיות בגמרא קובעות שחצרו של אדם נחשבת כידו. האם יש לחצר מעמד ממש זהה ליד, או שקניין חצר דומה באופיו לקניין יד?
177	הלכות מקח וממכר	קניין חליפין	הרב משה טרגין	באילו חפצים ניתן לבצע קניין חליפין? האם יש צורך להשתמש דווקא ב'כלי', או שדי בכל חפץ בעל חשיבות? מהו אופיו של קניין החליפין?
178	הלכות מקח וממכר	קניין אגב	הרב משה טרגין	כיצד פועל קניין אגב? מה ניתן לקנות בקניין זה? מה מעמדה של הקרקע בקניין אגב?
179	הלכות מקח וממכר	קניין בדבר שלא בא לעולם	הרב משה טרגין	נחלקו האמוראים בשאלה האם ניתן לקנות דבר שלא בא לעולם. מהן סברות המחלוקת? האם הבעיה היא רק בגמירות הדעת, או שמא עצם מעשה הקניין פגום?
180	הלכות מקח וממכר	קניין משיכה	הרב משה טרגין	לקניין יש שני מרכיבים: גמירות דעת ומעשה קניין. מהי משמעותה של המשיכה? האם היא מבטאת שליטה על החפץ, או הכנסה לביתו של הקונה?
181	הלכות מקח וממכר	קניין הגבהה	הרב משה טרגין	מהו אופיו של קניין ההגבהה? לאיזה גובה צריך להגביה את החפץ כדי לקנות אותו? האם דין "לבוד" חל גם על קניין הגבהה?
182	הלכות נזיקין	מיטב - תשלום נזקים באמצעות קרקע	הרב משה טרגין	ר' עקיבא ור' ישמעאל נחלקו האם אדם שהזיק חפץ צריך לשלם ממיטב שלו או ממיטב של הניזק. מהו יסוד המחלוקת?

סוגיות נושאים שונים

#		כותרת	המחבר	תקציר
183		הקדמה למתודולוגיה תלמודית	הרב משה טרגין	השיעור מציג את מתודיקה ללימוד תלמוד שהוא סגנון אנליטי המכונה "דרך בריסק". יש גם סגנונות אחרים ללימוד תלמוד ואין סגנון אחד עדיף. כמו כן אין טכניקה אחת ויחידה לניתוח סוגיה ובדרכים שונות ניתן להגיע לאותם תוצאות. מטרת השיעורים היא הקניית תבניות ושיטות שיכולות לעזור בלימוד הגמרא.
184	שלטון ומלכות	מלך ומלכות - חלק א'	הרב משה טרגין	הרמב"ם מונה את מצוַת מינוי המלך כמצווה אקטיבית. כיצד ייתכן שמצווה זו היא אקטיבית, והרי המלוכה נמסרת בירושה מאב לבן? מהי משמעות המינוי? הפתרון לשאלה זו נעוץ באבחנה בין שני דינים במעמדו של המלך: המעמד האישי מחד, והישות הממסדית של שושלת המלוכה מאידך.
185	שלטון ומלכות	מלך ומלכות - חלק ב'	הרב משה טרגין	שיעור זה ממשיך לעסוק בשני הדינים שבמעמדו של המלך. הייתכן מלך בלא מלכות? ומלכות בלי מלך?
186	קרבן פסח	מינוי על קרבן פסח	הרב משה טרגין	כדי לאכול מקרבן פסח, חובה להימנות עליו מראש. מה פשר המינוי הזה? האם הוא מהוו רכישת בעלות על הקרבן, או רק רכישת זכות אכילה ממנו? כיצד מתמנים על הקרבן? האם ניתן להצטרף לחבורה באיחור? האם מחשבה להאכיל את הפסח למי שאינו מהחבורה נחשבת מחשבת פיגול? כיצד יש לחלק את הבשר בין המנויים עליו?
187	המצוות	תלמוד גדול או מעשה גדול	הרב משה טרגין	מה עדיף: תלמוד תורה או קיום מצוות? האם חייב האדם להפסיק מלימודו כדי לקיים מצווה שנזדמנה לו?
188	המצוות	מצווה הבאה בעבירה	הרב משה טרגין	הראשונים נחלקו האם פסול "מצווה הבאה בעבירה" הוא דאורייתא או דרבנן. מהירושלמי עולה שהבעיה במצווה כזו אינה במעשה המצווה, אלא בחפץ שנעשות בו המצווה והעבירה. להבנה זו השלכות על אופי הפסול: הוא יחול רק על מצוות שיש בהן חשיבות לחפצא של המצווה, כמו לולב, ולא כאשר החפץ אינו חשוב, כמו בקריעת בגד של אָבל או בשמיעת קול השופר (להבנת הרמב"ם). הראב"ד מציג הבנה אחרת, שלפיה הפגם נעוץ במעשה, ולא בחפצא.
189	המצוות	חצי שיעור (ח"ב) - חצי שיעור במעשים אסורים	הרב משה טרגין	האם דין 'חצי שיעור' חל גם על מעשי איסור? האם מותר לבצע פעולה חלקית מתוך מעשה שבקיומו המלא הוא מעשה איסור? בנידון זה נחלקו כנראה ה"מנחת חינוך" והראב"ד, בעניין איסורי הכנת שמן המשחה, מלאכת תולש בשבת וטלטול ברשות הרבים. מהירושלמי וממדרשי ההלכה מסתבר שבתחום זה ההסכמה בין האמוראים רחבה יותר מאשר בתחום דין חצי שיעור הרגיל.
190	המצוות	ספק ספיקא - ח"א	הרב משה טרגין	ההלכה מספקת לנו מספר כללים להכרעת ספקות הלכתיים. אחד מהכללים האלה הוא שאפשר להכריע לקולא במקום שמצטרפים בו שני ספקות. להבנת הרשב"א, מדובר בסוג של הכרעה על פי רוב. להבנת התוספות ולפי הגרי"ד סולוביצ'יק, מקרה כזה מוגדר כמצב של ודאי ולא כמצב של ספק. אחת מהראיות לשיטת תוספות עולה מסוגיית אלמנת עיסה, במסכת כתובות, העוסקת במשפחה שנטמע בה ספק חלל.
191	קידוש החודש	עדות קידוש החודש	הרב משה טרגין	לשיטת רש"י, הכלל "לא תהיה שמיעה גדולה מראייה" חל רק לגבי עדות קידוש החודש. נראה שלדעתו עדות זו אינה נחשבת לעדות במובן המלא של המונח. תמיכה לדבריו אפשר למצוא בדעת התנאים המתירים עדות קרובים לקידוש החודש, בשיטת הרמב"ם המכשיר עדות של עדים זוממים, ובדברי רבי עקיבא איגר שהציע שעדים המעידים עדות שקר בקידוש החודש אינם עוברים על "לא תענה ברעך עד שקר".

הלכה אורח חיים

#		כותרת	המחבר	תקציר
192	הלכות קריאת שמע וברכותיה	קריאת שמע ותלמוד תורה - חלק א'	יהודה ראק	מהו יסוד חיובה של מצוות קריאת שמע - קיום של מצוות תלמוד תורה, או מצווה שעניינה הכרזה על קבלת עול מלכות שמים? מאמר זה מבאר את עניינה וגדריה של מצווה זו על פי השיטות השונות.
193	הלכות תפילת עמידה	בדבר צירוף מחלל שבת בפרהסיה למנין עשרה	הרב יהודה עמיטל	בעיית צירוף מחללי שבת למניין קיימת עוד מקדמא דנא, ושבה ועלתה בדורות האחרונים. מאמר זה, שנכתב כתשובה לחיילים, פורש את היריעה של נושא זה, ומביא אף פסיקת הלכה למעשה המתייחסת למחללי שבת בדורינו.
194	הלכות נטילת ידיים	בדין נטילת ידיים	הרב אליקים קרומביין	חז"ל תיקנו את חובת נטילת הידיים מפני סרך תרומה, וכן מחשש ללכלוך. האם מי שידיו התלכלכו במהלך הארוחה חייב לשוב וליטול את ידיו ?
195	הלכות ברכות שונות	ברכת הגומל (ח"ב)	הרב אהרן ליכטנשטיין	בשיעור זה אנו עוסקים בשוני שבין ברכת הגומל לברכות האחרות. מתוך דברי הגמרא והראשונים ניתן להבין כי הברכה היא קיום של חיוב ההודאה, חיוב שיכול לבוא לידי ביטוי גם בקרבן תודה או בברכה ללא שם ומלכות.
196	הלכות קידוש	קידושא רבה למי שאינו סועד - חלק א'	הרב ברוך גיגי	האם ברכת "בורא פרי הגפן" בבוקר יום השבת מהווה קידוש? מהו בכלל החיוב בקידושא רבה בבוקרו של יום השבת? בחלקו הראשון של המאמר, דן הרב גיגי ביסודות דין הקידוש ביום, ומביא את שיטות הראשונים השונות: האם יש חובה מעשית לאכול ולשתות יין כדי לקדש את היום, או שמא יש רק חיוב לקבוע את הסעודה על היין.
197	הלכות קידוש	קידושא רבה למי שאינו סועד - חלק ב'	הרב ברוך גיגי	חלקו השני של המאמר דן בהפרדת הקידוש מהאכילה. המאמר תולה דין זה במחלוקת ראשונים אודות היחס שבין הקידוש לבין הסעודה: האם חיוב הקידוש נובע מחיוב הסעודה או להיפך. המאמר גם מתייחס לדינו של אדם שאינו אוכל - כיצד ינהג בערב שבת ובבוקרו של יום.
198	איסורי השבת	בגדרי שמירת נפש ו"שומר פתאים ה'" ובעניין פיקוח נפש דוחה שבת	הרב יהודה עמיטל	במהלך מלחמת המפרץ, נשמעה לפתע אזעקה במהלך תפילת העמידה. היו תלמידים שרצו מיד לחדר האטום, והיו כאלו שסיימו את תפילתם ורק אז רצו לחדר האטום. בעקבות כך, עלה לדיון הנושא של "שומר פתאים ה'", ועד כמה יכול האדם לסמוך על כך. מאמר זה עוסק בשאלה זו, ובשאלה האם במקרים שבהם הותר לאדם להסתכן - רשאי מי שאינו מוכן להסתכן לחלל שבת לשם כך.
199	איסורי השבת	ברור הלכה בדיני פלאטה בשבת (1)	הרב שלמה לוי	המאמר עוסק בפרטי דיני הנחה והחזרה של תבשיל יבש לכירה בשבת, ובהשלכות דין זה לענין השימוש בפלטה חשמלית בשבת.
200	הלכות בדיקת חמץ	המוכר כל ביתו לנכרי, האם צריך לבדוק חמץ בליל י"ד ניסן?	הרב שמואל דוד	למדנו שהנוסע מביתו פחות משלושים יום קודם הפסח - חייב בבדיקת חמץ. האם יכול אדם למכור את כל ביתו לנכרי, כדי להיפטר מבדיקה?
201	הלכות בדיקת חמץ	מועד בדיקת החמץ ואופיו של יום י"ד בניסן	ר' אליהו שי	מהי הסיבה לכך שבודקים את החמץ בי"ד בניסן דווקא? האם אין משמעות מיוחדת ליום י"ד, אלא שהתקנה נקבעה למועד הקרוב ביותר לפסח, ובדרך כלל חל מועד זה ביום י"ד? או שמא ליום י"ד כיום בדיקת וביעור חמץ ישנה משמעות עקרונית? השיעור סוקר את המקורות בסוגיה זו, מנסה למיין אותם לפי שתי האפשרויות האלו, ומנסה לדלות מתוכם גם הסברים שיִצקו תוכן נוסף לשתי אפשרויות אלו.
202	הלכות חמץ ומצה	בעניין מכירת חמץ ומכירת הערמה במצוות ואיסורים	הרב בנימין תבורי	המאמר עוסק בנושא מכירת החמץ, תוך דיון כללי בנושא הערמה במכר. נראה, שיש לחלק בין הערמה שמטרתה להיפטר ממצווה לבין הערמה שמטרתה לברוח מאיסור.
203	הלכות חמץ ומצה	מכירת חמץ	הרב אהרן ליכטנשטיין	המאמר סוקר את הבעיות הקיימות ביחס למכירת חמץ - כיצד ניתן להתגבר על איסור בל ייראה ובל יימצא? האם מותר להערים? וכיצד נעשית ההקנאה לגוי?
204	הלכות ליל הסדר	סדר העדיפויות באכילת מצת מצווה בליל הסדר	הרב שלמה לוי	מה דינו של אדם שאין לו מצה שמורה לליל הסדר?
205	הלכות ליל הסדר	איסור מלאכה בערב פסח	הרב יאיר קאהן	מהו גדרו וטעמו של האיסור לעשות מלאכה בערב פסח? מאמר זה מפרט את השיטות השונות, החלוקות ביניהן בזמן האיסור - היום כולו או רק חצי ממנו, ובטעמו - משום הקרבת הקרבן או כדי לאפשר הכנה נאותה לליל הסדר.
206	הלכות ראש השנה	בעניין אמירת "המלך הקדוש" ו"המלך המשפט" בעשרת ימי התשובה	הרב אהרן ליכטנשטיין	מה דינו של מי ששכח ולא אמר "המלך הקדוש" או "המלך המשפט" בעשרת ימי התשובה? מאמר זה מביא את השיטות השונות בעניין, ומבאר את הרעיון המחשבתי המנחה את פסיקת ההלכה.
207	הלכות ראש השנה	"בחצוצרות וקול שופר - הריעו לפני המלך ה'"	הרב יצחק ברנד	האם יש לתקיעה בשופר בראש השנה קשר לתקיעה במקדש על הקרבנות? מאמר זה מרחיב בנושא זה ומסביר לאורו דינים ומדרשים שונים הקשורים לתקיעה בשופר.
208	הלכות ראש השנה	"עלה אלוקים בתרועה, ה' בקול שופר"	ר' שמואל זיידרמן	מהי מהותה של תקיעת השופר בראש השנה? מאמר זה מנסה להבין, לאור מדרשים והלכות הקשורים בתקיעת השופר, את טעמה של מצווה זו. מחד - יש בה פן של קריאה לתשובה, אך מאידך - יש בה גם פן של המלכה . כמו כן, המאמר משווה בין תקיעת השופר בראש השנה לבין התקיעה בשופר ביובל.
209	הלכות ראש השנה	בין תפילת ראש השנה לתפילת תעניות ומלחמה	הרב משה ליכטנשטיין	חכמים ורבי יהודה חולקים האם יש לומר זכרונות ושופרות בתפילת תענית גשמים. רבי יהודה סובר שיש להוסיף ברכות אלו במלחמה בלבד. מהי עמדת חכמים ביחס לתפילת מלחמה? למה הוסיף רש"י את ברכת מלכויות אע"פ שאיננה מופיעה בגמרא? מה היחס בין ברכת המלכויות לברכת זכרונות ושופרות? האם מלכויות זכרונות ושופרות הן מדאורייתא או מדרבנן?
210	הלכות ראש השנה	בין כסה לעשור	קובי גניזי	למי נועדו עשרת ימי תשובה? ראש השנה, כיום זכרון, משמש כיום הדין עבור כלל העולם, שבו מידת הרחמים, וזכות האבות מגנים על השבים בתשובה. עשרת ימי תשובה משמשים זמן בו עמ"י שב בתשובה ומקווה לכפרה ומחילה של יוה"כ.
211	הלכות חנוכה	הדלקת נר חנוכה לחיילים ולמטיילים	הרב אהרן ליכטנשטיין	האם חיילים ומטיילים חייבים להדליק נר חנוכה? מהי הגדרת ה"בית" שחייבים להדליק בו נרות?
212	הלכות חנוכה	דיני חנוכה	הרב שלמה לוי	במקרה שאדם נוסע בליל חנוכה ממקום למקום - היכן הוא צריך להדליק את הנרות? מהי ההגדרה של "בית" לעניין חנוכה? היכן צריך להדליק נרות תלמיד ישיבה?

הלכה יורה דעה

#		כותרת	המחבר	תקציר
213	הלכות ייהרג ואל יעבור	בגדרי שמירת נפש ו"שומר פתאים ה'" ובעניין פיקוח נפש דוחה שבת	הרב יהודה עמיטל	בעקבות מקרה במהלך מלחמת המפרץ בו נשמעה אזעקה במהלך תפילת העמידה, והיו תלמידים שרצו מיד לחדר האטום, אך חבריהם נותרו לסיים את תפילתם ורק אז רצו לחדר האטום - עלה לדיון הנושא של "שומר פתאים ה'", ועד כמה אדם יכול לסמוך על כך. מאמר זה עוסק בכך ובשאלה האם במקרים בהם הותר לאדם להסתכן, האם מי שאינו מוכן להסתכן - הותר לו לחלל שבת לשם כך? בשאלות אלו עוסק מאמר זה, שהועבר כשיעור לתלמידי הישיבה.
214	הלכות ריבית	מכירה בתשלומים	הרב דני וולף	האם מותר למכור ולקנות חפץ כלשהו אם מחירו באשראי גבוה יותר מן התשלום המקורי, או אם יש הנחה על תשלום במזומן, ואם משלם בתשלומים - ישלם יותר? שאלה זו אינה נוגעת להלכות ריבית, ששייכת רק להלוואות, אלא להלכות מקח וממכר, וכלולה באיסור "אגר נטר". בהבנת האיסור ומפרטים הכלולים בו עוסק מאמר זה ומבאר כיצד בימינו, ברכישת שירותים או חפצים מסויימים אפשר לשלם בצורות השונות, וכיצד הדבר כרוך באיסור.
215	הלכות חינוך ותלמוד תורה	האב חייב בבנו ללמדו תורה	הרב משה טרגין	האם קיימת חובה מיוחדת על האב ללמד את בנו תורה, או שמא זהו חלק מהמצווה הכללית ללמד את התורה לתלמידים?
216	הלכות צדקה	מצות צדקה	הרב אהרן ליכטנשטיין	הרמב"ם במצוות צדקה מביא כמקור את הפסוקים בפרשת ראה ובפרשת בהר. אך ניתן למצוא מספר הבדלים בין שתי פרשיות אלו. מאמר זה, השני בסדרה, מבאר את ההבדלים השונים בין הפרשיות - בין חיובים ספציפיים לבין חיובים כלליים במצוות צדקה, ואף מבין כי הן משלימות אחת את השניה.
217	הלכות צדקה	קדימויות בצדקה וחסד	הרב אהרן ליכטנשטיין	מי קודם למי בצדקה? האם יש להתחשב רק בזהות המקבל, או שמא גם ביחס בין הנותן למקבל? האם ישנה עדיפות לתת את הכספים הפנויים לצדקה או שמא יש להשתמש בהם לעשיית גמילות חסדים?איזה חסד עדיף לעשות, במידה והיכולת לעשות חסדים היא מוגבלת, וכן איזו צדקה עדיפה? כיצד צריכה הנתינה עצמה להתבצע? האם צריך להכניס גם שיקולים סובייקטיביים? האם יש הבדל בין שיקול של אדם פרטי לשיקולים של מדינה?
218	הלכות מילה	תהליך המילה	הרב אהרן ליכטנשטיין	שיעור זה עוסק בחלקיה השונים של מצוַת המילה: חיתוך הערלה, הפריעה, המציצה, והידור המצווה בציצין שאינם מעכבים את המילה. השיעור בוחן את היחס שבין הפריעה למילה עצמה: האם הפריעה היא חלק מהותי מהמצווה, או חלק נפרד וייחודי. כמו כן, עוסק השיעור בחובת המציצה, הקשורה לצרכים הרפואיים הנלווים למילה, ואיננה מהווה חלק אקוטי מן המילה עצמה.
219	הלכות עבדים	"כי לי בני ישראל עבדים"	הרב בנימין תבורי	מדוע אסור לאדם למכור את עצמו לעבד? מדוע רוצעים את אוזנו של עבד שאינו רוצה להשתחרר אחרי שש שנים? כיצד יכול אדם להשכיר את עצמו לפועל או לקבלן - והלא הוא משועבד רק לקב"ה?
220	הלכות כתיבת ספר תורה	מכירת ספרי קודש	הרב שמואל דוד	האם מותר לאדם למכור ספרי קודש שברשותו? מאמר זה דן בשאלה זו על היבטיה השונים - איסור למכור ספר תורה, והיחס בין ספר תורה לספרי קודש אחרים, ואף מגיע בסופו למסקנה פסיקתית - הלכה למעשה.
221	הלכות ערלה וכלאיים	המצוות התלויות בארץ	הרב אהרן ליכטנשטיין	השיעור עוסק בסקירה כללית של המצוות התלויות בארץ: סוגי המצוות השונים, ההבדלים ביניהם, ההיבטים הממוניים של מצוות אלו, פן הקדושה והבעלות במצוות התלויות בארץ והאיסורים השונים הקשורים אליהן.
222	הלכות חלה	המצוות התלויות בארץ	הרב אהרן ליכטנשטיין	השיעור עוסק בסקירה כללית של המצוות התלויות בארץ: סוגי המצוות השונים, ההבדלים ביניהם, ההיבטים הממוניים של מצוות אלו, פן הקדושה והבעלות במצוות התלויות בארץ והאיסורים השונים הקשורים אליהן.
223	הלכות תרומות ומעשרות	המצוות התלויות בארץ	הרב אהרן ליכטנשטיין	השיעור עוסק בסקירה כללית של המצוות התלויות בארץ: סוגי המצוות השונים, ההבדלים ביניהם, ההיבטים הממוניים של מצוות אלו, פן הקדושה והבעלות במצוות התלויות בארץ והאיסורים השונים הקשורים אליהן.
224	הלכות שמיטה	גדרי שמיטת קרקע ושמיטת כספים	הרב יהודה עמיטל	האם הפקר הפירות הוא הפקר האדם או אפקעתא דמלכא? האם איסורי מלאכות בשמיטה הן מצד שביתת האדם או מצד שביתת הארץ? האם השמטת הכספים בשמיטה נעשית באופן אוטומטי על ידי התורה, או שמא האדם מצווה להשמיט את החובות, וכל זמן שלא השמיט המלוה הרי שהחוב עדיין קיים?
225	הלכות קבורה ואבלות	מצוות קבורת המת	הרב אורן דובדבני	בתורה מופיע הציווי לקבור את המת כעשה (לקבור באותו היום) ולא תעשה (לא להלין את נבלתו). מהו היחס בין שני חלקי הציווי? מה היחס בין הרוגי ב"ד, שעליהם נאמר הפסוק בתורה, לבין מצוות הקבורה הכללית? האם יש הבדל באיסור בזיון המת בין הרוגי ב"ד לכל אדם? מה דינו של אדם שאומר "לא תקברוני"?

הלכה חושן משפט

#		כותרת	המחבר	תקציר
226	הלכות דיינים	מינוי אשה לתפקיד ציבורי	הרב בנימין תבורי	האם מותר - הלכתית- למנות אשה לתפקיד ציבורי? מאמר זה סוקר את השיקולים השונים שיש לשקול כדי להכריע בשאלה זו, עפ"י המקורות השונים: האם נאסר על אשה להתמנות למלכות ולתפקידים אחרים, האם הדבר נכון גם כאשר היא תבצע את התפקיד יותר טוב מגברים אחרים והאם קבלת הציבור עליהם מועילה לכך.
227	הלכות הלוואה ופרעונה	מכירה בתשלומים	הרב דני וולף	האם מותר למכור ולקנות חפץ כלשהו אם מחירו באשראי גבוה יותר מן התשלום המקורי, או אם יש הנחה על תשלום במזומן, ואם משלם בתשלומים - ישלם יותר? שאלה זו אינה נוגעת להלכות ריבית, ששייכת רק להלוואות, אלא להלכות מקח וממכר, וכלולה באיסור "אגר נטר". בהבנת האיסור ומפרטים הכלולים בו עוסק מאמר זה ומבאר כיצד בימינו, ברכישת שירותים או חפצים מסויימים אפשר לשלם בצורות השונות, וכיצד הדבר כרוך באיסור.
228	הלכות מקח וממכר	דעת וכוונה בקניין	הרב אהרן ליכטנשטיין	ידוע כי בקניין דרושים שני מרכיבים: דעת ומעשה. אך האם יכול להיות קניין ללא אחד מן המרכיבים? מאמר זה דן באפשרות זו, ומחלק בין דעת לבין כוונה, וכך מסביר את שיטות הראשונים השונות בעניין הצורך בדעת בקניינים השונים.
229	הלכות מקח וממכר	"והארץ לא תימכר לצמיתות"	הרב אהרן ליכטנשטיין	האם יש כיום איסור למכור קרקעות בארץ ישראל? מאמר זה מביא את הגישות השונות בקשר להבנת הפסוק שבכותרת, ואת משמעותן להלכה.
230	הלכות מקח וממכר	בעניין דין אסמכתא בכרטיס מפעל הפיס	הרב אהרן ליכטנשטיין	האם מותר לאדם לרכוש כרטיס הגרלה, או שמא האדם חושב שהוא ודאי יזכה, ולכן יש בכך משום אסמכתא?
231	הלכות מקח וממכר	יורד לתוך אומנותו של חבירו	הרב שלמה לוי	עד היכן מגיע גבולו של האיסור לירד לתוך אומנותו של חבירו? האם ההלכה אוסרת על תחרות עסקית?
232	הלכות מקח וממכר	מחוסרי אמנה	הרב שלמה לוי	הגמרא כותבת שאדם שהבטיח דבר ולא קיים - נחשב "מחוסר אמנה". מהן ההשלכות של הגדרה זו? האם מותר לאדם לחזור בו מדיבורו?
233	הלכות אונאה ומקח טעות	אונאת דברים	הרב ברוך גיגי	מהי אונאת דברים? מהו יסוד האיסור? מה הקשר בין אונאת דברים לבין אונאת ממון? מה היחס בין אונאת דברים לבין הלאו של "לפני עיוור" ולאיסור "גניבת דעת", ובין האיסור הכללי לבין האיסור המיוחד לגרים?

הלכה נושאים שונים

#		כותרת	המחבר	תקציר
234	ואהבת לרעך כמוך	עיונים במצוות אהבת הרע	הרב יהודה שביב	מה בין "ואהבת לרעך כמוך" לבין "דעלך סני לחברך לא תעביד"? האם יש רמות שונות של אהבה לאנשים שונים? מה היחס בין המצווה הכללית של "ואהבת לרעך כמוך" לבין המצוות הפרטיות שבין האדם לחברו?
235	יישוב ארץ ישראל	"והארץ לא תימכר לצמיתות"	הרב אהרן ליכטנשטיין	האם יש כיום איסור למכור קרקעות בארץ ישראל? מאמר זה מביא את הגישות השונות בקשר להבנת הפסוק שבכותרת, ואת משמעותן להלכה.
236	יישוב ארץ ישראל	ירושלים בתורה?!	הרב יהודה שביב	ירושלים אינה מוזכרת בתורה. המאמר מעלה סיבות רבות מדוע לא נתקדשה העיר ירושלים מההתחלה או שנתקדשה אך חיכתה למימוש קדושה זו.
237	שלטון ומלכות	התדיינות בערכאות וסמכויות השיפוט	הרב שלמה לוי	מהגמרא ומהפוסקים משתמע שיש איסור להביא עניינים משפטיים לפני ערכאות של עובדי כוכבים. מהו טעם האיסור? מה מעמדם של בתי המשפט היום? האם מותר לנתבע בבית משפט להגן על עצמו? ומה יעשה תובע כאשר הנתבע אינו מוכן לפנות לבית דין רבני?
238	שלטון ומלכות	מלכות ישראל ומלכות בית דוד	הרב בנימין תבורי	האם ניתן למנות מלך על ישראל שאינו מצאצאי בית דוד? מאמר זה מפרט את המקורות השונים בענין, ואת דברי האחרונים, עד אחרוני זמנינו, שהבינו כי יש אפשרות כזאת - אך עם מגבלות מסויימות.
239	שלטון ומלכות	מקרב אחיך תשים עליך מלך	הרב יהודה עמיטל	האם מלך ישראל יכול להיות מישהו שאינו יהודי? מאמר זה עוסק בשאלה זו, ומסביר לפי הדעות השונות את מלכות הורדוס ואת מלכות החשמונאים - המבהירים ביתר חדות את הנתונים הנדרשים ממלך בישראל.
240	שלטון ומלכות	סמכויות השלטון וחובת הציות - גבולות ומגבלות - חלק א'	הרב יהודה שביב	האם ישנו גבול לציות לשלטון ולרשויות החוק במדינה? מאמר זה דן בשאלה זו על יסוד סוגיות שונות בנביאים - מתקופת יהושע בן נון, שאול, דוד ושלמה.
241	שלטון ומלכות	סמכויות השלטון וחובת הציות - גבולות ומגבלות - חלק ב'	הרב יהודה שביב	מה קורה כאשר צו המלכות מנוגד למצוות ה'? חלקו השני של מאמר זה דן במקרים אלו, ומביא את שיטות הראשונים השונות בנידון.
242	שלטון ומלכות	סמכויות השלטון וחובת הציות - גבולות ומגבלות - חלק ג'	הרב יהודה שביב	האם לממשלה בישראל יש דין של מלכות לכל דבר? חלקו השלישי של המאמר דן בשאלה זו, על פי דברי גדולי אחרוני זמנינו, ומביא אפשרות לחלק בין עת מלחמה לעת שלום לעניין זה.
243	שלטון ומלכות	מינוי אשה לתפקיד ציבורי	הרב בנימין תבורי	מה מקור האיסור למנות אשה לתפקיד ציבורי? האם ניתן למנותה במקרה שהציבור מקבל עליו? האם ניתן למנותה כאשר אין טוב ממנה?
244	שלטון ומלכות	מפני כבוד המלכות	שמואל טיילור	השיעור יעסוק בשאלת הגילוח של יוסף בשעת בואו אל פרעה מבית האסורים. יש המפרשים שיוסף היה נזיר, ומכאן עולות שאלות כיצד שתה יוסף יין עם אחיו, וכיצד הוא התגלח בבואו לפני פרעה. שאלה נוספת שעולה בהקשר זה, היא מהגמרא שאומרת שיוסף שוחרר מבית האסורים בר"ה. כיצד יכול היה יוסף להתגלח ביום זה? התשובה המרכזית לכל השאלות היא שיוסף עשה זאת מפני כבוד המלכות.
245	שלטון ומלכות	מכירת נשק לגויים	אוהד פיקסלר	מהו מקור הדין של איסור מכירת נשק לגויים? מהי הסיבה לאיסור זה? על בסיס אילו יסודות ניתן בכל זאת להתיר מכירה שכזו? ניתן למנות מספר גורמים: קשרי ידידות והגנה, על אילו עובדי עבודה זרה חל האיסור ותפיסת מדינת ישראל כיום בניגוד למצב בזמן הגמרא.
246	שלטון ומלכות	הקצאת משאבים לאומיים	הרב ברוך גיגי	מהן אמות המידה לקביעת סדרי עדיפות בהקצאת משאבים לאומיים? מאיזה סוגיות ניתן לדלות מקורות לשאלות אלו? מדוע לא עסקו בשאלה זו בספרות השו"ת?
247	שלטון ומלכות	חילול השם של מדינה	הרב יהודה עמיטל	מהו היחס בין חילול השם של יחיד לחילול השם או קידוש השם של מלך או שלטון? למה פוסק הרמב"ם שאסור להפר ברית לאויב שמשלים עם בנ"י ומקבל עליו שבע מצוות בני נח? האם המקור הוא בברית של יהושע לגבעונים? האם יש למגילת העצמאות ולכתוב בה מעמד הלכתי? אם כן, באיזה תחום בדיוק?
248	שלטון ומלכות	ערבות הדדית במדינה יהודית	הרב אהרן ליכטנשטיין
249	היחס לחילונים	בדבר צירוף מחלל שבת בפרהסיה למנין עשרה	הרב יהודה עמיטל	בעיית צירוף מחללי שבת למניין קיימת עוד מקדמת דנא, ושב ועלה בדורות האחרונים. מאמר זה, שנכתב כתשובה לחיילים פורש את היריעה לגבי נושא זה, ומביא אף פסיקת הלכה למעשה, בהתייחסות כלפי מחללי שבת בדורנו - שהם כתינוק שנשבה.
250	ברוב עם הדרת מלך	"ברב עם הדרת מלך"- חלק א'	שמואל שפירא	באילו מצבים אנו נדרשים לדין של 'ברוב עם הדרת מלך'? מאמר זה דן ביסודות דין זה, ומחלק בין סוגי מצוות שונים, וכן דן בשאלה האם חיוב זה של 'רוב עם' הוא חיוב נפרד או הידור במצווה כאשר היא מתקיימת על ידי רבים.
251	ברוב עם הדרת מלך	"ברב עם הדרת מלך"- חלק ב'	שמואל שפירא	חלקו השני של המאמר דן בחלוקה בין מצוות בעלות אופי ציבורי, לבין מצוות שאינן כאלו - לגבי דין 'ברוב עם הדרת מלך' לגביהן, וכן מביא את שיטת הרמב"ם בנושא - שמזכיר את הדין הזה רק לגבי מצוות ביכורים, שכאשר תתקיים במיעוט - תיפגם.
252	מלחמות ישראל	מבצע חומת מגן - הנחיות הלכתיות	הרב יוסף צבי רימון	מאמר זה מביא תשובות שענה הרב לחיילים במהלך מבצע חומת מגן, הכוללים את המקורות השונים, את פסיקת ההלכה וכן גם פתרונות מעשיים.
253	המקדש	עולת ראייה ומצוות ראיה	הרב משה ליכטנשטיין	מהו היחס בין מצוַת הראיה - העלייה לרגל, ובין חובת הבאת הקרבן - עולת הראייה? האם זוהי מצווה אחת או שתי מצוות? השיעור עוסק בגישות השונות בעניין ובפסק הרמב"ם בנושא. לשאלה זו כמה נפקא-מינות: חיוב נשים בשתי המצוות, חובת תשלומין למי שלא הביא את הקרבן בזמנו, וכן שיעור שווי הקרבן.
254	הלכות עבודת יום הכיפורים	חתיית גחלים ביום הכיפורים	הרב משה טרגין	מה מעמדה של לקיחת הגחלים במחתה מעל המזבח החיצון והבאתם לקדש הקדשים ביום הכיפורים? האם היא נחשבת עבודה פורמלית, או שהיא רק 'היכי תמצא' לאפשר את עבודת ההקטרה? האם יש לגחלים קדושת קרבן (לגבי פסול יוצא ולינה וכדומה) או לא?
255	המצוות	בעניין מכירת חמץ ומכירת הערמה במצוות ואיסורים	הרב בנימין תבורי	המאמר עוסק בנושא מכירת החמץ, תוך דיון כללי בנושא הערמה במכר. נראה, שיש לחלק בין הערמה שמטרתה להיפטר ממצווה לבין הערמה שמטרתה לברוח מאיסור.

בשבתך בביתך ברכות

#		כותרת	המחבר	תקציר
256	ברכות ב ע"א; כא ע"א	חיוב קריאת שמע	אביעד ברטוב ונעם מלכי	מה תוקף חיוב קריאת שמע - מדאורייתא או מדרבנן? מה דינו של אדם המסופק אם קרא קריאת שמע?
257	ירושלמי ברכות פ"א ה"א; בבלי כז ע"ב	תפילת ערבית קודם זמנה	אביעד ברטוב ונעם מלכי	התנאים נחלקו אודות סוף זמן תפילת מנחה. האם ניתן לבחור כיצד לפסוק במחלוקת זו? האם ניתן להתפלל ערבית לפני השקיעה? ומתי קורים קריאת שמע במקרה כזה?
258	שבת לד ע"ב	בין השמשות	אביעד ברטוב ונעם מלכי	האם מותר להתפלל מנחה לאחר השקיעה? מתי חל זמן "בין השמשות" ומה שיעורו? כיצד מוגדר "בין השמשות"?
259	ברכות י ע"ב	אכילה לפני קריאת שמע וערבית	אביעד ברטוב ונעם מלכי	האם מותר לאדם המחוייב במצווה מסויימת לעשות פעולה אחרת לפני קיומה? האם צריך להפסיק עשיית פעולה (או אכילת סעודה) כדי לקיים מצווה? ומי שהתחיל לעשות מלאכה באיסור - האם עליו להפסיק לשם קיום המצווה?
260	ברכות ד ע"ב; ט ע"ב	סמיכת גאולה לתפילה	אביעד ברטוב ונעם מלכי	מה טעם דין סמיכת גאולה לתפילה? האם זהו דין בתפילה או דין בקריאת שמע? האם יש לסמוך גאולה לתפילה גם בתפילת ערבית?
261	ברכות ח ע"א	שניים מקרא ואחד תרגום	אביעד ברטוב ונעם מלכי	מהו זמן חיוב "שניים מקרא ואחד תרגום"? מהי מהותו של דין זה? האם קריאת פירוש מסויים יכולה לשמש כתחליף לתרגום?
262	ברכות יב ע"א	פתח בשיכרא	אביעד ברטוב ונעם מלכי	מי שכיוון לברך, וטעה ובירך נוסח לא נכון - האם יצא ידי חובת הברכה? האם כוונה שלילית או הפוכה מעכבת בברכות?
263	ברכות ב ע"א; ד ע"א; ח ע"ב; כז ע"א	סוף זמן קריאת שמע של ערבית	אביעד ברטוב ונעם מלכי	מתי הוא סוף זמן קריאת שמע של ערבית?
264	ברכות יג ע"א	כוונה בקריאת שמע ובקיום מצוות	אביעד ברטוב ונעם מלכי	איזו כוונה דרושה בקריאת שמע? איזו כוונה דרושה בכל המצוות? האם יש מצוות שבהן הכוונה אינה מעכבת? האם יש צורך לכוון על קיום מצוות דרבנן? האם ניתן להתנות על הכוונה במצוות?
265	ברכות יג ע"א	שיעור קריאת שמע מן התורה	אביעד ברטוב ונעם מלכי	לשיטת רוב הראשונים, שחיוב קריאת שמע הוא מדאוריתא, אילו פרשות נכללות במסגרת מצווה זו?
266	ברכות יד ע"א	הלל	אביעד ברטוב ונעם מלכי	מדוע אין גומרים את ההלל בראש חודש ובחול המועד של פסח? האם מצוַת קריאת ההלל היא מדאורייתא או מדרבנן? האם מותר לברך על מנהג?
267	ברכות טז ע"א	העוסק במצווה פטור מן המצווה	אביעד ברטוב ונעם מלכי	מדוע העוסק במצווה פטור מן המצווה?
268	ברכות יד ע"א	טעימה בתענית	אביעד ברטוב ונעם מלכי	מה ההבדל בין אכילה לבין טעימה? האם מי שטועם תבשיל חייב לברך ברכה ראשונה? האם אדם שקיבל על עצמו תענית מותר לטעום תבשיל?
269	ברכות כא ע"א	ברכות התורה	אביעד ברטוב ונעם מלכי	מהו המקור והתוקף של ברכות התורה? מדוע נשים מברכות ברכות התורה, הרי הן לא נצטוו על לימוד תורה? מדוע אין צורך ללמוד תורה מייד בסמוך לברכות התורה?
270	ברכות כ ע"ב	הרהור כדיבור	אביעד ברטוב ונעם מלכי	מהו היחס בין דיבור לבין הרהור בלב? מהו היחס בין קריאה בשקט לבין הרהור? אם "הרהור כדיבור" - האם מחשבות זרות בזמן התפילה נחשבות להפסק? מה היחס בין דין "שומע כעונה" לבין "הרהור כדיבור"?
271	ברכות כ ע"א	חינוך קטנים (ח"א)	אביעד ברטוב ונעם מלכי	על מי מוטלת מצוַת החינוך? מהו תוקף מצווה זו - מדאורייתא או מדרבנן? האם יש חיוב על האב להפריש את בנו מאיסורים?
272	ברכות כ ע"א	חינוך קטנים (ח"ב)	אביעד ברטוב ונעם מלכי	השיעור עוסק בדינים ספציפיים של מצוַת החינוך: מצוַת והגדת לבנך (האם היא חלק ממצוַת זכירת יציאת מצרים, או מצווה עצמאית) ומצוַת הראיה ("יראה כל זכורך").
273	ברכות יט ע"ב	למעמדן של מצוות דרבנן	אביעד ברטוב ונעם מלכי	מה תוקפן של תקנות חז"ל? האם מי שעובר על דברי חז"ל עובר על איסור דאורייתא או על איסור דרבנן? מהו היחס בין המצוות דאורייתא לבין המצוות דרבנן? מהו היקף סמכותם של חכמים?
274	ברכות כ ע"ב	חיוב נשים בקידוש	אביעד ברטוב ונעם מלכי	האם נשים יכולות להוציא גברים בקידוש היום? מה היחס בין מצוַת התוכחה לבין מצוַת הערבות? מהו טעמה של מצוַת הקידוש? האם קיים הבדל בין קידוש הערב לבין קידוש הבוקר?
275	שבת כא ע"ב	הידור במצוַת נר חנוכה	אביעד ברטוב ונעם מלכי	כיצד מדליקים נרות חנוכה המהדרין מן המהדרין? האם יש צורך בהיכר למספר הימים בהדלקת הנרות? מדוע מדליקים כנגד מספר הנפשות שבבית? מהו היחס בין עיקר המצווה לבין הידור המצווה?
276	שבת כא ע"א	חיללו כל השמנים	אביעד ברטוב ונעם מלכי	מדוע נזקקו החשמונאים לנס? כיצד פקעה קדושת המקדש? האם היוונים טימאו את המקדש או חיללו אותו?
277	שבת כא ע"א	תנו לשמש לעלות	אביעד ברטוב ונעם מלכי	מדוע אנו נוהגים להדליק שמש בחנוכייה? האם זהו מנהג או חובה? מדוע יש שנהגו להדליק שני שמשים? האם גם היום יש צורך בשמש? מדוע לדעת המהרי"ל, קדושת השמש גדולה מקדושת נרות החנוכה?
278	ברכות כא ע"א	איזו היא עבודה שבלב?	אביעד ברטוב ונעם מלכי	האם חובת התפילה היא מדאורייתא או מדרבנן? מהו ההבדל בין מעשה מצווה לבין קיומה? מהו היחס בין תפילת היחיד לבין תפילת הציבור? מדוע נשים חייבות בתפילה - הרי זו מצוַת עשה שהזמן גרמא?
279	ברכות ז ע"ב; כא ע"ב; מז ע"ב	ה' ניצב בעדת א-ל.	אביעד ברטוב ונעם מלכי	מהו המקור לצורך בעשרה יהודים לאמירת כל דבר שבקדושה? האם די בעשרה נוכחים, או שצריך עשרה מתפללים? האם יש חובה להתפלל בציבור?
280	ברכות כא ע"א	נדיב לב עולות	אביעד ברטוב ונעם מלכי	מהו אופייה של תפילת נדבה? מדוע המתפלל תפילת נדבה צריך לחדש בה דבר? מה דינו של מי שמסתפק אם התפלל את אחת מתפילות החובה שלו? האם גם כיום ניתן להתפלל תפילת נדבה?
281	ברכות טו ע"א	ברכת המצוות	אביעד ברטוב ונעם מלכי	מדוע צריך לברך קודם קיום מצוות? האם הברכה היא חלק מקיום המצוה, או חובה נפרדת? מתי יש לברך - לפני קיום המצווה או אחריה? מדוע המסתפק אם קיים את המצוה צריך לחזור ולקיימה בברכה, הרי ספק ברכות להקל?
282	ברכות כב ע"א	טבילת עזרא	אביעד ברטוב ונעם מלכי	ידוע לכל שעזרא תיקן טבילה לבעלי קרי. מה טעמה של תקנה זו? מדוע אין אנו נוהגים כך כיום למעשה? כיצד מתאר הרמב"ם את גלגולה ההיסטורי של התקנה?
283	ברכות כו ע"א	תפילת תשלומין	אביעד ברטוב ונעם מלכי	מהי מהותה של תפילת התשלומין? האם זהו קנס, אפשרות לתיקון, או הגדרה אחרת? מדוע יש להקדים את תפילת החובה לתפילת התשלומין?
284	ברכות כז ע"ב	ויפגע במקום	אביעד ברטוב ונעם מלכי	מהו מעמדה של תפילת הערבית: האם היא רשות, מצווה או חובה?
285	סנהדרין מב ע"א	ברכת הלבנה	אביעד ברטוב ונעם מלכי	מהו אופייה של מצוַת קידוש הלבנה? מהו נוסח הברכה, והאם נשים חייבות בה? כיצד ניתן ליהנות מהלבנה?
286	ברכות כז ע"א	תוספת שבת	אביעד ברטוב ונעם מלכי	מהו מקור דין תוספת שבת, ומהו אופייו? מהו היחס בין תוספת שבת לבין זמן "בין השמשות"?
287		בעניין פרסומי ניסא	אביעד ברטוב ונעם מלכי	מדוע תלו את בני המן על עץ גבוה חמישים אמה? מה היחס בין דיני פרסום הנס לבין דיני הרחקות הנזיקין? האם יש הידור מצווה במצוַת מחיית עמלק? עיון פורימי בעונשם של בני המן.
288	מגילה ז ע"א	"ומשלוח מנות איש לרעהו"	אביעד ברטוב ונעם מלכי	הראשונים מנמקים בשתי צורות את מצוַת משלוח מנות. האם אדם יכול למחול על משלוח המנות שלו? האם ניתן לשלוח מנות בתורת "מתנה על מנת להחזיר"? מדוע אין מברכים על מצווה זו?
289		בעניין פרסומי ניסא	אביעד ברטוב ונעם מלכי	מדוע תלו את בני המן על עץ גבוה חמישים אמה? מה היחס בין דיני פרסום הנס לבין דיני הרחקות הנזיקין? האם יש הידור מצווה במצוַת מחיית עמלק? עיון פורימי בעונשם של בני המן.
290	ברכות מג ע"א	שואלין ודורשין	אביעד ברטוב ונעם מלכי	"שואלים ודורשים בהלכות החג שלושים יום קודם החג" - האם זוהי חובה, או מתן רשות לשנות את סדר הלימוד הקבוע? מהי ברכת האילנות? מתי מברכים אותה? האם אפשר לברך ברכת האילנות על הפרי? והאם אפשר לברך בשבת?
291	פסחים קח ע"א	ארבע כוסות	אביעד ברטוב ונעם מלכי	מהו טעמה של מצוַת שתיית ארבע כוסות? מדוע דווקא ארבע? האם שתיית כל כוס היא מצווה בפני עצמה? האם ההסבה בזמן השתייה מעכבת?
292	ירושלמי ברכות פ"ו ה"א	והגדת לבנך	אביעד ברטוב ונעם מלכי	דיון בכמה מדיני ליל הסדר: מדוע לא ניתקנה ברכה על מצוַת ההגדה? האם צריך להמחיז את סיפור יציאת מצרים? מדוע המצה נקראת "לחם עוני"? מדוע אין מברכים על נטילת הידיים של "רחץ"? ומדוע אין מברכים על ההלל שבסוף ההגדה?
293	מנחות סו ע"א	ספירת העומר	אביעד ברטוב ונעם מלכי	מהו אופייה של מצוַת ספירת העומר? ומהי הגדרתם של מנהגי האבלות בתקופת הספירה - האם אלו הם מנהגי אבלות, או מנהגים עצמאיים?
294	ברכות כז ע"ב	כבוד ציבור וטורח ציבור	אביעד ברטוב ונעם מלכי	מה ההבדל בין "טרחא דציבורא" לבין "כבוד הציבור"? האם כבוד הציבור יכול לדחות איסורים דאורייתא? האם מותר לעבור לפני מתפלל העומד באחד המעברים שבבית הכנסת?
295	ברכות כז ע"ב	הבדלה	אביעד ברטוב ונעם מלכי	מהו מקורו ותוקפו של חיוב ההבדלה? האם יש להבדיל על הכוס, או שדי בהבדלה בדברים?האם נשים חייבות בהבדלה? כיצד ניתן להבדיל לפני צאת השבת?
296	ברכות כח ע"א	מזה בן מזה - יזה	אביעד ברטוב ונעם מלכי	האם משרה רבנית יכולה לעבור בירושה? האם השררה הרבנים היא זכות ממונית של היורש, והוא יכול להחליט למי להעביר את המינוי, או שהיורש רק זכאי לקבל את השררה, ואינו יכול להעבירה הלאה? מדוע הדיחו את רבן גמליאל מנשיאותו?
297	ברכות כח ע"ב	תפילת שמונה עשרה	אביעד ברטוב ונעם מלכי	האם כל הברכות של תפילת העמידה הן מצווה אחת, או שכל ברכה היא מצווה בפני עצמה? מהו היחס בין תפילת העמידה לבין תפילת "הביננו", ובין שתיהן לבין 'תפילה קצרה'?
298	יבמות עט ע"ב	על הגאולה ועל התמורה	אביעד ברטוב ונעם מלכי	מהי מהותה של מצוַת הייבום - הדאגה לאלמנה או הצורך לדאוג למת?
299	ברכות כט ע"ב	יעלה ויבוא	אביעד ברטוב ונעם מלכי	מה היחס בין ברכת "יעלה ויבוא" לבין שאר ברכות שמונה עשרה? מדוע מי ששכח "יעלה ויבוא" צריך לחזור ולהתפלל? מדוע צריך להשלים תפילת ערבית, הלא זוהי תפילת רשות בלבד?
300	ברכות כט ע"ב	שתוליכנו לשלום	אביעד ברטוב ונעם מלכי	הגמרא מביאה שתי נוסחאות לתפילת הדרך: מהו היחס ביניהן? האם יש להתפלל תפילת הדרך בשעת טיסה? ומתי יש לאומרה? איזו דרך מחייבת תפילת הדרך? מהי 'סכנה' לעניין זה?
301	ברכות ל ע"ב	אין עומדין להתפלל אלא מתוך כובד ראש	אביעד ברטוב ונעם מלכי	ידוע כי הכוונה בתפילה הינה חלק מהותי מהתפילה, אולם מה העיקר: אמירת המילים או הכוונה? מהי הכוונה הנדרשת? איזו כוונה מעכבת בתפילה ואיזו לא?
302	ברכות לג ע"ב	הזכרת גשמים ושאילת גשמים	אביעד ברטוב ונעם מלכי	האם בקשת גשמים הינה חלק נפרד מהתפילה או חלק מהותי ממנה? מדוע קיים הבדל בין שאילת גשמים לבין הזכרת גשמים? האם יש דין מיוחד להזכרת גשמים בליל שבת?
303	ברכות לג ע"ב	קידוש השם	אביעד ברטוב ונעם מלכי	מה הם גדרי קידוש השם? מתי מותר לאדם למסור את נפשו על קיום המצוות, ומתי הדבר אסור עליו? ממה נובע ההבדל בין ביצוע עבירה בצנעא לבין ביצועה בפרהסיא? האם על מנהיג ציבור ישנן הגבלות מיוחדות?
304	ברכות לא ע"ב	דין 'עונג שבת' ותענית בשבת	אביעד ברטוב ונעם מלכי	כידוע, בשבת קיים מושג של 'עונג שבת'. מה משמעות מושג זה? האם זוהי מצווה? מה ההבדל בינו לבין 'כבוד שבת'? האם ייתכן מצב שבו תענית בשבת תהווה 'עונג שבת'?
305	ברכות לג ע"ב	משתקין אותו	אביעד ברטוב ונעם מלכי	המשנה אומרת כי האומר 'על קן ציפור יגיעו רחמיך' - משתקין אותו. מדוע? האם הדבר מוסכם על כל האמוראים? האם קיימים טעמים למצוות, או שמא הן גזרות חסרות טעם?
306		ספיקות במצוות	אביעד ברטוב ונעם מלכי	כיצד יש לנהוג כאשר נוצר ספק אם האדם מחוייב במצווה מסויימת? האם יש הבדל לעניין זה בין מצוות דאורייתא לדרבנן? מדוע 'ספיקא דאורייתא לחומרא'? האם כלל זה הוא חומרא בלבד, או כלל הנוהג מעיקר הדין?
307		מזיק בנר חנוכה	אביעד ברטוב ונעם מלכי	מה דינו של אדם שהזיק את חבירו תוך כדי עשיית מצווה? מה קורה אם נרות חנוכה שרפו רכוש של אדם אחר? האם אפשר לחלק בין מצוות שונות? האם ניתן לפטור מלמד שהזיק את תלמידיו, מכיוון שהוא עושה זאת לצורך חינוכם?
308	ברכות לד ע"א	אמצעיות אין להן סדר	אביעד ברטוב ונעם מלכי	מה דינו של אדם ששכח ברכה אחת מברכות תפילת העמידה? האם עליו לחזור לברכה ששכח, לאומרה במקום שנזכר או להמשיך כרגיל? האם ישנה חשיבות לסדר הברכות בתפילת שמונה-עשרה? האם תפילות השבת והמועדים ניתקנו ביחד עם תפילות ימות החול?
309	ברכות לד ע"א	כל המחמיר - תבוא עליו ברכה?!	אביעד ברטוב ונעם מלכי	האם חומרות הן תמיד חיוביות, או שמא ישנם מקומות שאסור להחמיר בהם? האם מותר לאדם 'להגדיל ראש' ולעשות דברים שהוא אינו מצווה עליהם? מה יכולות להיות הבעיות בהחמרה במצוות?
310	ברכות לה ע"א	מאה ברכות	אביעד ברטוב ונעם מלכי	השיעור עוסק בחיוב לברך מאה ברכות בכל יום. מהו תוקף דין זה? האם ניתן "ליצור" ברכות על מנת להשלים את המניין? כיצד פתרון זה יסתדר עם איסור ברכה שאינה צריכה?
311		ברכה על דבר איסור	אביעד ברטוב ונעם מלכי	השיעור עוסק במחלוקת הרמב"ם והראב"ד, האם ניתן לברך על דבר איסור. האם מחלוקתם עוסקת רק בברכות הנהנין, או גם בברכות המצוות? ממה נובע הפטור לדעת הרמב"ם? האם ניתן להשוות בין אכילת דבר איסור לבין אכילה ביום כיפור?
312	ברכות לה ע"א	אסור לו לאדם שיהנה מן העולם הזה בלא ברכה	אביעד ברטוב ונעם מלכי	מהו אופיין של ברכות הנהנין? האם אלו ברכות שבח או ברכות מסוג אחר? האם חובתן היא מדאורייתא או מדרבנן? האם אופי ברכות המצוות זהה לאופי ברכות הנהנין, או שמא הן שונות זו מזו?
313	ברכות לה ע"ב	שינויים בהלכה?!	אביעד ברטוב ונעם מלכי	הגמרא קובעת שאין מברכים על שמן זית מפני שהוא מזיק לבריאות. האם לאור הידוע כיום יש לשנות הלכה זו? מה הדין כאשר המציאות המוכרת לנו שונה מזו שהייתה מוכרת לחז"ל? האם עלינו להמשיך ולפסוק כנהוג, או שמא יש באפשרותנו לשנות את ההלכה?
314	ברכות לה ע"א	נטע רבעי	אביעד ברטוב ונעם מלכי	השיעור עוסק באיסור ערלה ובמצוַת נטע רבעי. מהו היחס בין שתי המצוות? האם אלו מצוות נפרדות, או שמא המשך של אותה מצווה? האם מצוות אלו נוהגות גם בחו"ל?
315	ברכות לו ע"ב	מה מברכים על שוקולד פרה עם עוגיות?	אביעד ברטוב ונעם מלכי	השיעור עוסק בנושא בו אנו נתקלים רבות: מה לברך על שוקולד עם חתיכות של עוגיות. במסגרת זאת עוסק השיעור בסוגיית 'כל שיש בו מחמשת מיני דגן', ומציע שתי הבנות להבנת דין זה.
316	ברכות לה ע"ב	לעבודה ולמלאכה	אביעד ברטוב ונעם מלכי	ידוע כי התורה רואה חשיבות רבה בשילוב חיי המעשה עם לימוד התורה, אולם כיצד יש לשלב אותם? מה צריך להיות העיקר - הלימוד או המעשה? וכיצד כל זה מתחבר לבית המדרש הוירטואלי?
317		מה מברכים על סוכר?	אביעד ברטוב ונעם מלכי	השיעור עוסק בברכתם של פירות שעברו שינויים שונים מרגע קטיפתם. מה יש לברך על סוכר? האם ישנה חשיבות למטרה לשמה שתלו אותו? מה יש לברך על עוגיות הקוקוס בפסח?
318	ברכות לז ע"א	ברכת מעין שלוש	אביעד ברטוב ונעם מלכי	על מה מברכים ברכת 'על המחיה'? מהו אופייה של ברכה זו? האם חיובה מדאורייתא או מדרבנן? האם אדם שבירך ברכת המזון במקום 'על המחיה' - יצא ידי חובה או לא?
319	ברכות לח ע"א	לפעמים המרק הוא רק תירוץ!	אביעד ברטוב ונעם מלכי	מה דינם של מיצים והפרשות היוצאים מפירות וירקות? האם ברכתם כברכת הפרי או "שהכל"? מה יש לברך על המרקים השונים?
320	ברכות לג ע"א	ברכה שאינה צריכה	אביעד ברטוב ונעם מלכי	ידוע חומרו של איסור ברכה שאינה צריכה, אך מהו אופי איסור זה? האם האיסור הינו מדאורייתא או מדרבנן? מה נקרא ברכה לעניין זה, ומה נכנס לגדר שלא לצורך? כיצד ניתן לתקן ברכה שאינה צריכה?
321		יין	אביעד ברטוב ונעם מלכי	מה דינו של יין מבושל? האם ברכתו נשארת כפי שהייתה, או שמא היא משתנה בעקבות בישולו? מה דינם של היינות בימינו? מה דינו של הפסטור?
322		מיחייב איניש לביסומי בפוריא - האמנם?	אביעד ברטוב ונעם מלכי	ידועה אמרתו של רבא כי 'חייב איניש לבסומי בפוריא', אולם האם קביעה זו מוסכמת על כולם? האם יש שחשבו שקיים איסור להשתכר בפורים? מה הכוונה ב"עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי"?
323		מצוַת מחיית עמלק	אביעד ברטוב ונעם מלכי	האם ניתן לקבל גרים מזרע עמלק? האם שאלה זו רלוונטית לימינו? כיצד ניתן ליישב את הרגש והמוסר הטבעי עם מצוַת מחיית עמלק? וכיצד תפסו בחסידות את המצווה הזו?
324		בדיקת חמץ	אביעד ברטוב ונעם מלכי	כיצד יש לבצע את ביעור החמץ? האם ישנה חובה לרכוש חמץ על-מנת לבערו מן העולם? מדוע יש צורך גם בבדיקת הבית וגם בביטול החמץ? כיצד יש להתייחס למנהג של החבאת חתיכות החמץ לצורך הבדיקה?
325		סוף זמן אפיקומן	אביעד ברטוב ונעם מלכי	ידועים דברי המשנה כי "אין מפטירין אחר הפסח אפיקומן", אולם האם הדברים חד-משמעיים? האם ישנה אפשרות להמשיך ולאכול גם לאחר סוף זמן אפיקומן? מה היה ה'פטנט' של בעל ה'אבני נזר', ובמה חלקו עליו שאר האחרונים?
326		מצה עשירה	אביעד ברטוב ונעם מלכי	מה דינה של מצה עשירה? האם מי פירות יכולים בכלל להחמיץ את העיסה? האם מותר ללוש לכתחילה עיסה במי פירות בפסח? מה נפסק להלכה בנוגע למצה עשירה?
327		ברכת הריח	אביעד ברטוב ונעם מלכי	מהו המחייב של ברכת הריח? האם זו ברכת הנהנין או ברכת השבח? מה הנפקא-מינה בין ההסברים? מי ששכח ולא בירך לפני שהריח - האם יכול לברך לאחר מכן? האם ישנם דינים מיוחדים לברכת הריח בהבדלה שבמוצאי שבת?
328		זריזין מקדימין למצוות	אביעד ברטוב ונעם מלכי	ידוע הכלל כי זריזים מקדימים למצוות, אולם מהו מקור כלל זה? האם חובה זו הינה מדאורייתא או מדרבנן? מה הדין במקרה שכלל זה מתנגש עם הידור מצווה אחר?
329	ברכות מב ע"ב	שיעור קביעות סעודה	אביעד ברטוב ונעם מלכי	כידוע, במידה ואדם קבע סעודה על 'פת הבאה בכיסנין' - עליו לברך ברכת המוציא וברכת המזון. כיצד נמדדת קביעות זו? האם ישנו שיעור אובייקטיבי או שמא הדבר תלוי בכל אדם ואדם? מה חידש ה'מגן אברהם' בעניין זה, ומהי הנפקא-מינה הגדולה שיש לדבריו?
330	ברכות מד ע"א	פת הבאה בכיסנין	אביעד ברטוב ונעם מלכי	מהו המחייב של ברכת המזון? האם אלו המרכיבים של הסעודה, או שמא קביעות הסעודה על מאכלים מסוימים? כיצד יש לקבוע את שיעור קביעות סעודה? מהי פת הבאה בכיסנין ומה מברכים עליה? מה מברכים על פיצה ובורקס?
331	ברכות מה ע"א	ברכת הזימון	אביעד ברטוב ונעם מלכי	מהו הטעם לברכת הזימון? האם חובת הזימון הינה מדאורייתא או שמא רק תקנת חכמים? האם מדובר בחלק מברכת המזון או רק בתוספת? מהי רמת החיוב של נשים בברכת הזימון? האם הן יכולות להצטרף לזימון של גברים?
332	שבועות	הרחקה בין בשר לחלב	אביעד ברטוב ונעם מלכי	מה הקשר בין חג השבועות להרחקה בין בשר לחלב? מהן השיטות השונות בנוגע לזמן שצריך לחכות בין אכילת בשר לחלב ומה טעמן? האם יש צורך להמתין בין אכילת חלב לאכילת בשר?

בשבתך בביתך פסחים

#		כותרת	המחבר	תקציר
333	פסחים צ"ט ע"ב	הגם לכבוש את המלכה עמי בבית על איסור אכילה בערב פסח ושבת	ר' אביעד ברטוב	כידוע, ישנו איסור לקבוע סעודה בערב שבת. הגמרא בתחילת פרק ערבי פסחים דנה באיסור זהה בערב הפסח. האם מדובר באותו איסור? מהו הטעם לאיסור זה? האם ישנו הבדל בין סעודות שונות? האם איסור זה קיים גם בכל ערב יום טוב?
334	פסחים קח ע"א	מצוות הסבה	ר' אביעד ברטוב	בזמנים עברו היו נוהגים להסב במהלך הסעודה, ונוהג זה קבע כמה הלכות שהידועה שבהם היא ההסבה בליל הסדר. מה היא בדיוק ההסבה? מה הדין כיום במצב בו איננו נוהגים להסב כלל? באילו חלקים מליל הסדר יש להסב ומתי היא מעכבת ודורשת חזרה? האם נשים צריכות להסב
335		חיוב נשים בפסח שני	אוהד פיקסלר	האם ישנו הבדל בין רמת חיובה של האישה בפסח ראשון לחיובה בפסח שני? האם הסיבה שבגללה לא הקריבה פסח ראשון, משפיעה על רמת חיובה בפסח שני? ובאופן כללי, האם ישנו חיוב על האדם למנוע מצב שהוא יעבור על איסור שנעשה בעבר?

בשבתך בביתך יומא

#		כותרת	המחבר	תקציר
336	יומא פ"ב ע"א	מצוות חינוך ביום הכיפורים	אוהד פיקסלר	בניגוד למצוות אחרות בהם ישנה חובה כללית לחנך את הילדים, ביום הכיפורים אנו מוצאים דיונים מפורשים בנושא. האם הדין ביום הכיפורים זהה לדין בשאר המצוות? מהו היקף החיוב על הקטנים ביום הכיפורים? האם מותר לקטן להתענות למרות שהוא פטור מכך? על מי מוטל החיוב הזה? מהו דינם הבנות הקטנות?
337	יומא פה ע"א	בגדרי פיקוח נפש	ר' אביעד ברטוב	מהו המקור לדין שמחללים שבת לטובת פיקוח נפש? האם שבת הותרה בפני פיקוח נפש או רק דחויה בפניו? כיצד בודקים האם המצב שלפנינו הינו מצב של פיקוח נפש? האם זו שאלה סוביקטיבית או אוביקטיבית?

בשבתך בביתך מגילה

#		כותרת	המחבר	תקציר
338	מגילה כד ע"א	מעמד סומא במצוות	כתריאל זשוראוועל	נחלקו התנאים האם הסומא חייב במצוות. כיצד ניתן להבין את השיטה הפוטרת אותו מהמצוות? האם קיים הבדל בין מצווות עשה למצוות לא תעשה? האם קיים הבדל להלכה בין סומא מלידה לבין אדם שנהיה סומא במהלך חייו?
339	מגילה כה ע"ב	קדושת בית כנסת	כתריאל זשוראוועל	האם יש לבית הכנסת קדושה, ומהיכן היא נובעת? האם מדובר בקדושה מדאורייתא או מתקנת חכמים? מהו היקפה של קדושה זו? באילו תנאים ניתן למכור את בית הכנסת? האם קדושה זו חלה על כל המבנה או רק על חלקו?

בשבתך בביתך בבא קמא

#		כותרת	המחבר	תקציר
340	ב ע"א	אבות נזיקין או עונשין - פתיחה למסכת בבא קמא	אביעד ברטוב	מהם אבות הנזיקין? האם ישנה הפרדה בהלכה בין התחום הפלילי לתחום האזרחי, כפי שקיים במפשט הכללי. האם מטרת דיני הנזיקין הינה לחנך את האדם או להענישו? האם ישנו איסור להזיק?
341		אומד לנזיקין ופטור אונס בחובל	איתמר ניצן	הגמרא קובעת כי יש אומר לנזיקין. כלומר, במידה והחפץ או המכה לא היו יכולים לגרום לנזק שנגרם, המזיק פטור מלשלם. על מה מבוסס פטור זה? האם הדבר נובע מהבנה כי מדובר באונס, או מכיון שאיננו מייחסים את המעשה למזיק? האם ישנו דין של אומד בנזיקין במשפט הכללי?
342		בור- איבעי ליה לעיוני ולמיזיל	אביעד ברטוב	בשיעור זה נעסוק בהבנת מעמדו של אב הנזיקין בור. האם אב הנזיקין 'בור', הינו המשך לאב הנזיקין 'שור', או שמא אב הנזיקין בור הינו אב מחודש שהרעיון הנזיקי שבו הוא הכוונת התנהגות של בעלי הבורות. בעזרת שאלות אלו ועוד נבחן את דיני בור, ובעיקר את הפטור המיוחד הקיים בו - פטור כלים בבור.

בשבתך בביתך סנהדרין

#		כותרת	המחבר	תקציר
343	ג' ע"ב	דעת מיעוט	ר' אוהד פיקסלר	כידוע, התורה קבעה כי יש ללכת אחר הרוב, אולם עדיין נשאלת השאלה - מהי משמעות דעת המיעוט? האם יש לה מעמד משפטי? האם יש משמעות לדעת המיעוט שלא בבית הדין אל בפסיקת הלכה?

בשבתך בביתך סוכה

#		כותרת	המחבר	תקציר
344		מסכת סוכה - שיעור פתיחה	ר' אביעד ברטוב	השיעור הינו שיעור פתיחה ללימוד מסכת סוכה. בשיעור זה נסקור בקצרה את מבנה המסכת, ונדון בכמה נושאים מהותיים בנוגע לסוכה. האם ישנה מצווה לבנות סוכה, או שמא המצווה היא רק לשבת בסוכה? מהי משמעותה של בניית הסוכה ברובד המחשבתי?
345	נ"א ע"ב	התיקון הגדול של שמחת בית השואבה - על הפרדה בין נשים לגברים	ר' אביעד ברטוב	כחלק מההכנות במקדש לשמחת בית השואבה היו בונים במקדש תוספת מיוחדת לצורך עזרת נשים. מדוע נבנתה מחיצה זו ומה הייתה מטרתה? האם אותה הדרישה קיימת גם בימינו בבית הכנסת? ובצורה כללית, האם על האדם לבנות לעצמו מחיצות מן העולם או להיות מעורב בעולם?

בשבתך בביתך עבודה זרה

#		כותרת	המחבר	תקציר
346	ב ע"א	ראשוני אשכנז- ג' ימים לפני יום אידם	אוהד פיקסלר	שיעור זה ממישך לעסוק באיסור הסחר עם הגויים לפני ימי אידם, ובוחן את יחסם של ראשוני אשכנז לאיסור זה. רבנו גרשום לימד זכות על הנוהגים להקל באיסור זה וזאת הן מטעם כי מוטב יהו שוגגין ואל יהו מזידין, ובנוסף משיקול הפרנסה. מהן ההשלכות של היתרים אלו על הפסיקה להלכה? מה טען המאירי על הנצרות? כיצד יש להתייחס להלכה זו בימינו?
347	ז ע"א	ספקות בהלכה	אוהד פיקסלר	מהו הדין במקרה של ספק בפסיקת ההלכה? כיצד מכריעם להלכה? ידוע הכללכי בדינים דרבנן הולכים אחר המקל, מהו גדר כלל זה? כיצד יש להסבירו לדעת הרמב"ם? מהם דרכי פסיקת ההלכה בספיקא דדינא? האם ניתן להכריע על פי רוב פוסקי הדורות הקודמים? מהיכן נובעת הגישה המחמירה בכל שאלה?
348	יא ע"ב	חוקות הגויים	אביעד ברטוב	מהו מקור האיסור ללכת בחוקות הגויים? מהו ההבדל בין איסור זה לאיסור ההליכה בדרכי האמורי? מהו הטעם לאיסורים אלו? האם מותר לירות מטחי כבוד בהלוויה צבאית?
349	יג ע"ב	מכירת נשק לגויים	אוהד פיקסלר	מהו טעם האיסור למכור נשק לגויים? באילו מקרים הותר איסור זה? האם איסור זה חל כלפי כל הגויים? האם מותר למדינת ישראל לבצע עסקאות נשק עם מדינות זרות?
350	י"ז ע"א	איסור קרבה אל הערווה	אוהד פיקסלר	מהם גדרי ההרחקה בין איש לאישה האסורים זה לזה? מהי דעת הרמב"ם לגבי מגע של חיבה? מהן ההשלכות של שיטת הרמב"ם? האם ניתן ללכת על חוף הים?
351	ט"ו ע"א	איסור מכירת בהמה גסה לנוכרי	אביעד ברטוב	מהו טעם איסור מכירת בהמות לגויים? האם יש לאיסור זה קשר עם איסור שביתת הבהמה בשבת? מה הקשר בין איסור זה לאיסור מחמר? האם ניתן למכור על ידי מתווך?
352	כז ע"ב	רופא גוי	אוהד פיקסלר	המשנה בתחילת פרק שני, קובעת כי ישנו איסור ללכת אל רופא גוי. ממה נובע איסור זה? מתי בכל זאת ישנו היתר לפנות לרופא גוי? מהו תוקפו של איסור זה בימינו? האם לרופא גוי ישנה נאמנת כדי להכריע בשאלות הלכתיות, כדוגמת הלכות נידה?
353	כט ע"ב	יין נסך	אביעד ברטוב	מהו טעם איסור יין נסך? האם מדובר בתת איסור מהלכות עבודה זרה או שמדובר באיסור בפני עצמו? האם אדם יכול ליטול תרופה בה מעורב יין נסך? האם מדובר באיסור הנאה כללי או רק באיסור אכילה?
354	ס"ד ע"ב	גר ותושב	אוהד פיקסלר	שאלת היחס למיעוטים הגרים במדינת ישראל עמדה על פתחה של ההלכה מאז ימי קום המדינה. מהו יחס היהדות לאנשים אלו? מהי ההגדרה של גר תושב? האם קיים גר תושב בימינו? האם יחס האומות אלינו הינו שיקול בסוגיה זו?
355	ס"ד ע"ב	חכם וחסיד אומות העולם	אוהד פיקסלר	שיעור זה משלים את הדיון לגבי מעמד הגויים המקבלים שבע מצוות בני נוח, וזאת לאור דברי הרמב"ם בהלכה אחת בהלכות מלכים. מהו יחסו של הרמב"ם לסוגיה זו? מי נחשב חכם אומות העולם ומי חסיד?
356	ע"ה ע"ב	טבילת כלים (ב)	אוהד פיקסלר	מהם הכלים שעלינו להטביל? מאילו חומרים הם עשויים, ולאיזה שימוש הם נועדים? בחלקו השני של השיעור נרחיב את הדיון לגבי סוגי כלים שהתחדשו במאה השנים האחרונות (כלי פלסטיק, כלים חשמליים, כלי חד פעמיים ועוד) ונבחן האם ישנה חובה להטבילם.
357	מ ע"ב	צלמים - מעמדם של פסלים מסופקים	ר' אביעד ברטוב	מה דין צלמים אשר לא ידוע אם הם נעשו לנוי או לע"ז? האם יש לחשוש למיעוט של צלמים שנעשו לע"ז?

בשבתך בביתך ביצה

#		כותרת	מעביר	תקציר	תאריך השיעור	איכות
358		שמחת יום טוב	אוהד פיקסלר	במספר מקומות בתורה מוזכרת חובת השמחה בחגים. מהי שמחה זו? מהם גדריה ההלכתיים? האם השמחה מתבטאת באכילה? כיצד ניתן לקיים את שמחת החג בימינו כאשר אין קרבנות שלמים? מה הקשר בין מצות השמחה לעמידת האדם לפני ה'? כיצד קשר הרב סולוביצ'יק בין מצוות השמחה בחגים למצוות עונג שבת?

בשבתך בביתך מנחות

#		כותרת	המחבר	תקציר
359	מנחות מ"ב ע"א	ברכות הציצית	אוהד פיקסלר	הגמרא במספר מקומות דנה בברכות הציצית, ובשיעור זה ננסה ללמוד מספר נקודות עקרוניות על הציצית מתוך סוגיות אלו. האם יש לברך על עשיית הציצית? מדוע שונה הציצית מכל שאר המצוות? האם ציצית הינה מצוות עשה שהזמן גרמא? מדוע ישנה אפשרות לאסור ללכת עם ציצית בליל שבת?

גמרא פסחים

#		כותרת	המחבר	תקציר
360	כא ע"א	פסחים פרק ב' דף כא ע"א	הרב עזרא ביק	המאמר עוסק במספר נושאים העולים בתחילת הפרק השני וקשורים לפרק הראשון של המסכת: האם אדם שנתן חמץ לבהמתו והיא הכניסה את זה לביתו עובר על "בל ייראה" ועל "בל יימצא"? האם מותר למכור חמץ לנכרי בתוך שלושים יום לפני הפסח? האם ניתן ליהנות מהחמץ בזמן שריפתו?

גמרא סוכה

#		כותרת	המחבר	תקציר
361	שיעור פתיחה	מצוות ישיבה בסוכה	הרב שמואל שמעוני	הדפים המסיימים את הפרק השני של מסכת סוכה (כה. ואילך) עוסקים במצוות ישיבה בסוכה. בשיעור זה לא ניכנס עדיין לסוגיות עצמן, אלא נקדים הקדמה כללית על אופייה של מצווה זו. נתמקד בשתי שאלות מרכזיות: האחת - מה נכלל במסגרת מצווה זו, דהיינו, אילו פעולות הן בגדר ישיבה
362	שיעור 2	העוסק במצווה פטור מן המצווה	הרב שמואל שמעוני	אנו מתחילים את לימודנו דווקא במקרי פטור מישיבה בסוכה. הפטור שבו נעסוק בשיעור זה אינו פטור מקומי למצוות סוכה כי אם פטור כללי: דין העוסק במצווה פטור מן המצווה, המיושם במשנתנו בהלכה "שלוחי מצוה פטורין מן הסוכה".
363		אכילה בסוכה בלילה ראשון וכל שבעה לשיטת חכמים	הרב שמואל שמעוני	אופי מצוות אכילה בסוכה בלילה ראשון וכל שבעה לשיטת חכמים. הבנות הראשונים השונות בדברי הגמרא "אי בעי אכיל ואי בעי לא אכיל". חילוק האם החיוב הוא מדין אכילה או מדין ישיבה. מקור הדין מ"תשבן כעין תדורו" והלימוד מליל ראשון של פסח.
364		חיוב נשים וקטנים בסוכה	הרב שמואל שמעוני	חיוב נשים בסוכה: האם נשים פטורות מסוכה מהדין הכללי של מצוות עשה שהזמן גרמא או שיש מקור ייחודי למצוות סוכה? אם ישנו מקור ייחודי האם הוא מצד "תשבו כעין תדורו" או מגזירה שווה מפסח. מדוע לא חייבו את הנשים מצד "אף הן היו באותו הנס?". חיוב קטנים בסוכה: מדוע סיכך שמאי לתינוק בן יומו? האם זה מצד "תשבו כעין תדורו" או מצד חינוך?
365	סוכה לז ע"ב - לח ע"א	נענוע לולב	הרב ברוך וינטרוב	המשנה והגמרא בדפים לז:-לח. דנות בנענוע הלולב. בשיעור נעסוק בשאלה מהו יסוד החיוב לנענע את הלולב, וכיצד הוא משתלב בנוף הכללי של מצוות לולב מחד ושל תפילת ההלל מאידך. נעיין גם בדינים דומים, כגון משמוש בתפילין ובציצית, וננסה לראות אם יש קשר בינם ובין נענוע הלולב. לבסוף נבחן אם יש ליסוד החיוב השלכה על זמן הנענוע ואופן ביצועו.
366	סוכה לט ע"ב	ברכת המצוות	הרב ברוך וינטרוב	בשיעור זה נבחן את מהותה של ברכת המצוות ומדוע מברכים אותה לפני עשיית המצווה. נדון אם מדובר בברכת שבח או שמא בברכה מסוג אחר, וביחס בין הברכה לבין המצווה עצמה. במהלך הדיון נביא מחלוקת אפשרית בין הבבלי והירושלמי אם ברכת המצוות דאורייתא או דרבנן, ונשאל אם הדבר קשור בהכרח בשאלת אופייה של הברכה. לבסוף, נראה אם כל ברכות המצוות עשויות מעור אחד או שמא יש ביניהן הבדלים, והאם ניתן לראות בברכה אחת יותר מקיום אחד.
367	סוכה מ ע"א	הנאתו וביעורו שווין	הרב ברוך וינטרוב	הגמרא בדף מ. אומרת כי אסור להשתמש בפירות שביעית לכביסה, כיוון שבשימוש זה יש פער בין שעת ביעור הפירות לבין ההנאה מהם. מן הגמרא עולה גם כי עצים המשמשים להסקת תנורי אפייה, שימוש שאף בו קיים פער שכזה, כלל אינם מתקדשים בקדושת שביעית. השיעור יעסוק ביחס בין שתי הלכות אלו – חלות הקדושה ואיסורי השימוש – ויבחן אם יש קשר ביניהן. במהלך השיעור נתייחס גם למושג הכללי של איסורי קדושה וננסה להבין מה יסודו.

גמרא ברכות

#		כותרת	מעביר	תקציר	תאריך השיעור	איכות
368	שיעור 12	דף יב: המלך הקדוש והמלך המשפט	הרב עזרא ביק

גמרא כתובות

#		כותרת	מעביר	תקציר	תאריך השיעור	איכות
369	טו ע"ב	היא אומרת בתולה נשאתני והוא אומר אלמנה נשאתיך	הרב שמואל שמעוני	הסוגיה הפותחת את הפרק השני מהווה סיכום מסוים של סוגיות רבן גמליאל ורבי יהושע מסוף הפרק הראשון, והשיעור מתמקד בחלק הנוגע למחלוקתם בעניין "היא אומרת משארסתני נאנסתי ונסתחפה שדהו, והוא אומר לא כי אלא עד שלא ארסתיך והיה מקחי מקח טעות". הגמרא מחלקת בין מצב של ברי וברי למצב של ברי ושמא, ויש לבחון את הדין במצב של שמא ושמא ואת טיבו של הצירוף המדובר. הגמרא מעלה הצעה מפתיעה, שרוב הפועל לטובת אחד הצדדים יכול להגדיר סיטואציה של ברי וברי כברי ושמא, והשיעור בוחן מספר דרכים לבאר תופעה זו.
370	טז ע"א	שור שחוט לפניך	הרב שמואל שמעוני	ראשית השיעור עוסקת בתפקיד המיגו במסגרת צירופיו של רבן גמליאל. האם המיגו שמבוסס על יכולת האישה לטעון "מוכת עץ אני" הוא מיגו פשוט? כיצד ניתן להבין את הדרך בה הוא מועיל? המשך השיעור עוסק בשיטת רבי יהושע, המחלק בין מיגו זה למקרה של "הפה שאסר הוא הפה שהתיר", שבו אין "שור שחוט לפניך". חילוק זה זכה להסברים שונים ומגוונים בראשונים, הסברים הנוגעים בשאלות יסוד בנוגע למיגו, "הפה שאסר" וגדרי מוחזקות בקרקע ובמטלטלין.
371	יז ע"א	מת, כלה ומלך	הרב שמואל שמעוני	הברייתא עוסקת בסדרי קדימויות של מלך, מת וכלה. מדוע קודמת הכלה למת? האם הדבר תקף גם ביחס לקרובי המת האבלים עליו? מדוע אין המלך יכול למחול על כבודו? הראשונים מעלים גישות שונות בנושא זה, הנוגעות לשורש מוסד המלכות בישראל. כיצד נתפס ויתור שלו על כבודו למטרת מצוה? האם יש הבדל בין ויתור של המלך לטובת כלה מאשר לסתם אדם?
372	נ ע"ב	חיוב פרנסה	הרב יאיר קאהן	לפי דין תורה, רק הבנים יורשים את אביהם. בנים אלו חייבים לדאוג לצורכי הבנות, ולכן הם חייבים במזונותיהן ובפרנסתן. מהי ההגדרה של פרנסה? האם אפשר לגבות את הפרנסה גם ממטלטלין? האם "שמין בדעת האב"?

גמרא גיטין

#		כותרת	המחבר	תקציר
373	יט ע"ב	שטרא פרסאה - שטרות העולים בערכאות של עכו"ם	הרב משה טרגין	מהו מעמדם של שטרות שנעשו בערכאות של גויים? האם יש הבדל לעניין זה בין שטרי ראיה לבין שטרי קניין? מה היחס בין דין זה לבין "דינא דמלכותא דינא"?
374	כז ע"א	המביא גט ואבד	הרב משה ליכטנשטיין	גט שאבד - האם הבעיה היחידה איתו הוא אי-הידיעה למי הוא שייך, או שמא עצם הנפילה יוצרת בו ריעותא? כיצד ניתן להחזיר את הגט ע"פ סימנים? מה הדין בשאר השטרות, אם אבדו ונמצאו?

גמרא קידושין (סדרה ראשונה)

#		כותרת	המחבר	תקציר
375		פתיחה למסכת קידושין	הרב אהרן ליכטנשטיין	האם יש איסור לבוא על אישה בלי קידושין? מהו הגדר של איסור זה? מהי פילגש, ומהו מעמדה? האם מותר לאדם מישראל לקחת לו פילגש? האם מותר למלך לקחת לו פילגשים?

גמרא קידושין (סדרה שלישית)

#		כותרת	המחבר	תקציר
376	כט ע"א - ל ע"ב	מצוות הבן על האב חלק ב'	הרב ברוך וינטרוב	בשיעור שעבר עמדנו על היסוד הכללי של חובת האב כלפי בנו. כעת נעסוק בשתי מצוות פרטיות: מילה ופדיון. נחקור מיהו המחויב, הבן או האב; ואם הבן הוא המחויב – מדוע הוטל החיוב, בסופו של דבר, על כתפי האב. שאלה זו תועלה באופן כללי, ולאחר מכן באופן פרטי ביחס לכל אחת מן המצוות.
377	כט ע"ב - ל ע"ב	וְלִמַּדְתֶּם אֹתָם אֶת בְּנֵיכֶם	הרב ברוך וינטרוב	בשיעור זה נעסוק בחובה השלישית של האב כלפי בנו: ללמדו תורה. נבחן חיוב זה לאור האפשרויות השונות שהעלינו בשיעורים הקודמים בהבנת חובות האב כלפי בנו, ותוך כדי כך נדון גם במצוַת תלמוד תורה באופן כללי.
378	לב ע"ב - לג ע"א	מִפְּנֵי שֵׂיבָה תָּקוּם וְהָדַרְתָּ פְּנֵי זָקֵן	הרב ברוך וינטרוב	התנאים נחלקו ביחס שבין 'שיבה' ו'זקנה', מתוך הנחה ש'זקנה' משמעה חכמה. אנו נדון האם מדובר בשני תְנאים שונים או בתנאי עיקרי ובתנאי משני, ביחס שבין קימה להידור, ובהבדל הכללי שבין רוב שנים לרוב חכמה.
379	לג ע"א - לג ע"ב	כבוד רבו	הרב ברוך וינטרוב	בשיעור זה נעיין בחיובו של אדם לכבד את רבו. נדון מה היחס בין החיוב לכבד כל חכם, אותו בחנו בשיעור הקודם, לבין החיוב לכבד רב. ננסה לראות אם יש לחיוב זה מקור עצמאי, ואם כן – מהו, ומה אופיו. במהלך הדיון ייבדקו הנפקא מינות השונות: גדר רבו, בן רב ואב תלמיד ועוד.
380	לד ע"א - לה ע"א	פטור נשים ממצות עשה שהזמן גרמא	הרב ברוך וינטרוב	בשיעור הקודם עמלנו להגדיר מהי מצות עשה שהזמן גרמא. בשיעור זה ייבחנו גדרי הפטור של נשים ממצוות אלו, תוך עיון בשאלה אם יש משמעות לקיומן למרות היותן פטורות, ובהשלכותיו של קיום זה הן על מהות הפטור הן על אופי הקיום. לאחר שנעיין בשאלה זו, ניגש ללימוד הילפותות השונות לפטור נשים ממצוות עשה שהזמן גרמן, וננסה להכריע לאיזה כיוון בהבנת הפטור נוטה כל אחת מהן.
381	כט ע"ב, לד ע"א	תלמוד תורה לנשים	הרב ברוך וינטרוב	בשיעורים האחרונים קיבלנו מבט כללי על מערכת חיובי המצוות בנשים. בשיעורים הקרובים נדון באופן פרטני יותר במצוות מסוימות, ונתחיל בתלמוד תורה. בשיעור זה נעסוק בגדרי החיוב והפטור של אישה במצות לימוד תורה ובגדרי האיסור וההיתר בדבר. נתמקד במחלוקת האחרונים אם יש קיום של תלמוד תורה בלימוד המצוות השייכות באישה, או שמא זהו הכשר מצוה בלבד.
382	לד ע"ב - לה ע"א	מצות פרייה ורבייה	הרב ברוך וינטרוב	שיעור זה יעסוק במחלוקת חכמים ורבי יוחנן בן ברוקה אם נשים חייבות במצות פרייה ורבייה. נבחן את השיטות השונות בגדרי מצוה זו, והאם נשים שייכות בגדרים אלו. בתוך עיון זה ניגע בשאלות הקשורות למידת פעילותה של האישה במעשה הביאה: מחויבותה למסור את נפשה על גילוי עריות, האם קנאים פוגעים בישראלית הנבעלת לגוי ועוד.
383	לה ע"א - לה ע"ב	מעמד נשים כבנות מצווה	הרב ברוך וינטרוב	בשיעור זה נעסוק במעמד האישה בשלושה תחומים פרטיים - איסורין, ממונות, וחיוב ההורגהּ - וננסה לראות אם ניתן להסיק מהם מסקנות כלליות לגבי מעמד האישה. במהלך הדיון תעלה שאלת כשרות האישה לשמש כדיין וכעד, והיחס בין דיינות ועדות בכלל.
384	לו ע''ב-לז ע''א	מצוות התלויות בארץ	הרב ברוך וינטרוב	המשנה בדף לו: מנסחת את הכלל הידוע: "כל מצוה שהיא תלויה בארץ אינה נוהגת אלא בארץ". בשיעור ננסה לרדת לפשרו של המונח "מצוה שהיא תלויה בארץ" לאור שני הפירושים שמציעה הגמרא, ולאור ההבדל בין סוגיית הבבלי לסוגיית הירושלמי. האם הכוונה לארץ ישראל, או שמא ל"ארץ" במובן של "קרקע"? האם קיומן של מצוות אלו תלוי בארץ ישראל, או שמא החפצא שלהן אינו מצוי אלא בה? מתוך שאלה זו נצא לבאר את מחלוקת הראשונים אם מצות הבאת ביכורים נחשבת מצוה התלויה בארץ.
385	לח ע"ב-לט ע"א	ספק ערלה בחוץ לארץ	הרב ברוך וינטרוב	אף שנושא השיעור הוא ספק ערלה בחו"ל, יעסוק חלקו הראשון בדין הכללי יותר של ספקא דאורייתא ובדרכים השונות להכרעת ספקות אלו. לאחר בחינת נושא זה, ניגש לראות מה הן השלכותיו על סוגייתנו, ומה יסוד ההבדל שבין ספק איסור ערלה בחו"ל לבין שאר האיסורים. במהלך השיעור נדון במעמד רוב, קרוב וחזקה, באיסורי גברא מול איסורי חפצא ועוד.
386	לט ע"ב	העושה מצווה אחת	הרב ברוך וינטרוב	האם "כל העושה מצוה אחת מטיבין לו", או שמא דווקא המקיים את מצוות כיבוד הורים, גמילות חסדים, הכנסת אורחים, הבאת שלום בין אדם לחברו ותלמוד תורה? בשיעור זה נעסוק בתשובת הגמרא לסתירה שבין המקורות השונים, ובתוך כך נבחן את ייחודיותן של המצוות הללו שמפרטת המשנה בתחילת מסכת פאה. נעיין גם בפירושו של הירושלמי למשנתנו ובמשמעותו לשאלה שהעסיקה את ההוגים היהודים, אם יש צורך לקיים את כל המצוות על מנת להגיע לשלמות.
387	לט ע"ב	אַחֵר	הרב ברוך וינטרוב	דמותו של אחר, הוא אלישע בן אבויה, ריתקה רבים לאורך הדורות, מן האמוראים הקרובים אליו ועד לסופרים בני זמננו. דמותו של תלמיד חכם ששנה ופירש, גדול דור שבגד באמונתו, בעמו ובאלוהיו, מעוררת שאלות רבות: ההייתה ההתמוטטות צפויה מראש? כלום היו זרעי הרשעה טמונים באלישע כבר מתחילתו, או שמא הוא זה שהביא על עצמו את הרעה במו ידיו? מהו היחס בין אלישע בן אבויה, העושה את דרכו מעולם התורה החוצה, לרבי עקיבא, ההולך בדרך ההפוכה? ומהו המסר שניתן ללמוד מסיפורו של אחר?
388	מ ע"א	חילול שם שמים	הרב ברוך וינטרוב	רגילים אנו למימרות העוסקות בחומרתו הגדולה של חילול השם. אחת מהן מופיעה בסוגייתנו: "אין מקיפין בחילול השם, אחד שוגג ואחד מזיד". הראשונים התלבטו בדבר פירושה של מימרה זו ובדבר מקורה, ובשיעור ננסה, לאור דבריהם, לעמוד מעט על משמעותו של חילול השם ולהבחין בין שני אופנים שלו.

גמרא בבא קמא

#		כותרת	המחבר	תקציר
389	ב ע"א	"אבות מכלל דאיכא תולדות" - הבנת מושג התולדות בהלכה	הרב משה טרגין	באופן כללי' נוהגת ההלכה לקבוע הגדרות ברורות למקרה שאליו מתייחס כל דין ודין. מדוע בכל זאת בנזיקין ובתחומים נוספים בהלכה מצאנו שלאבות המפורשים ישנם תולדות המרחיבים את המקרה הבסיסי שאליו מתייחס הדין? בשאלה זו עוסק שיעור זה, ובמהלך הדברים מנסה להבחין בין הלכות שבהם הדין תלוי בעיקרו במעשה המדוייק שנעשה לעומת הלכות אחרות, כמו נזיקין, אשר מוקד הדין בהם תלוי בתוצאה בשטח.
390	ב ע"ב	האיסור להזיק לממון אחרים	הרב משה טרגין	האם יש איסור בגרימת נזק? מתברר, כי למרות שמהגמרא קשה למצוא מקור לאיסור שכזה, בראשונים ובאחרונים עלו מספר כיוונים לאיסור: בחלקם - כחלק מאיסור רחב וכללי יותר, ובחלקם - כאיסור מיוחד להזיק.
391	ה ע"א	מניין אבות הנזיקין של רבי חייא	הרב משה טרגין	בשיעור זה נדון ברשימתו של ר' חייא אשר הרחיב את היריעה לכ"ד אבות נזיקין. נדון במשמעות הכללת גזלן, טוען טענת גנב, ועדים זוממים ברשימת אבות הנזיקין.

גמרא בבא מציעא

#		כותרת	המחבר	תקציר
392	צו ע"א	בעיות רמי בר חמא	הרב עזרא ביק	הגמרא מביאה כמה בעיות בשם רמי בר חמא, בעניין אדם ששאל בהמה למטרות שונות ומשונות. השיעור עוסק בהבנת ארבע השאלות הראשונות. לדעת רש"י, הן נוגעות לגדרי השומרים הכלליים, ואילו לדעת הרמב"ם הן נוגעות רק לשאלה בבעלים.
393	ג ע"ב	ה"קל וחומר" מהודאה לעדים	הרב יאיר קאהן	כיצד לומדת הגמרא "קל וחומר" מהודאה לעדים (כדי לחייב שבועה כאשר עדים העידו שהנתבע חייב מקצת הטענה)? ייתכן להבין שימוש זה בשתי צורות: ייתכן שה"קל וחומר" הוא סברה המרחיבה את דין "מודה במקצת" לעדים (כי עדים נאמנים יותר מהודאה), או ייתכן שזהו לימוד המבוסס על כך שבאופן כללי - כוחה של עדות גדול מכוחה של הודאה.
394	ג ע"ב	המחייב של שבועה	הרב יהושע אמרו	הגמרא מוצאת "צד שווה" לשורה של מקרים שחייבים להישבע בהם: כולם באים על ידי טענה וכפירה. הראשונים הבינו את ה"צד השווה" הזה באופנים שונים. הרמב"ן הבין שטענה וכפירה היא הרחבה של דין "מודה במקצת", וחובת השבועה מבוססת על החשד שהנתבע משקר. רש"י, לעומתו, סובר שטענה וכפירה הוא מושג כללי יותר, המחייב שבועה גם בעד אחד וגם במודה במקצת. ניתן להבין שלדעת רש"י השבועה נצרכת כאשר יש חשד שהנתבע משקר, כאשר טענת התובע חזקה יותר מהכחשת הנתבע, או בכל מקרה שהתובע טוען טענה כלשהי.

דף יומיומי קידושין

#		כותרת	המחבר	תקציר
395	קידושין יח	ירושה לעשו	הרב אביהוד שוורץ	בגמרא נאמר שעשו היה ישראל מומר. האם ניתן להסיק מכאן מסקנה כללית ביחס למעמדם של האבות?
396	קידושין לא	מי שאינו מצווה ועושה	הרב ברוך וינטרוב	רבי חנינא קבע כי גדול המצווה ועושה ממי שאינו מצווה ועושה. האם יש ערך לקיומו של מי שאינו מצווה ועושה, והאם הוא יכול לברך על קיומו? האם כל הפטורים עשויים מעור אחד?
397	קידושין לב	כבוד זקן וכבוד חכם	הרב אביהוד שוורץ	בגמרא נחלקו תנאים אם חובה לכבד כל זקן, או שמא דווקא תלמיד חכם. מה יסוד המחלוקת?
398	קידושין מב	שליח לדבר עבֵרה	הרב שמואל שמעוני	"אין שליח לדבר עבירה". על מה מבוסס דין זה? מה פשר סברת "דברי הרב ודברי התלמיד דברי מי שומעים"? האם השליחות עצמה בטלה, או שמא רק העברת האחריות על האיסור?

דף יומיומי בבא קמא

#		כותרת	המחבר	תקציר
399	ב"ק ה	היזק שאינו ניכר	הרב ברוך וינטרוב	מה יסוד החיוב בהיזק שאינו ניכר למי שסובר כי חייבים עליו מדאורייתא?
400	ב"ק כז	מגבלותיו של רוב	הרב ברוך וינטרוב	הגמרא מדייקת מן המשנה שלעניין מיקח וממכר "היינו כד היינו חבית", ואפילו במקום בו מבדילים רוב האנשים בין המונחים. האם יודה לכך גם רב, הסובר שהולכים בממונות אחר הרוב?
401	ב"ק מח	הנכנס לחצר חברו שלא ברשות	הרב ברוך וינטרוב	מה דינו של בעל הבית שהזיק שלא בכוונה למי שפלש לשטחו ללא רשות?
402	ב"ק נט	שומה אגב השדה	הרב שמואל שמעוני	סוגייתנו עוסקת בבירור דין המשנה, שבנזקי שן אין משלמים תמיד את ערך היבול שנאכל, אלא כפי הפגיעה בשדה. ננסה לברר מעט את גדרו של דין זה.
403	ב"ק סה	הגוזל חפץ ועלה ערכו	הרב שמואל שמעוני	הכלל הרגיל הוא, שגנב וגזלן משלמים את הקרן כשעת הגזֵלה, בין לחומרה (אם ערך החפץ ירד מאז) בין לקולא (אם ערך החפץ עלה). בסוגייתנו מחדש רבה, שאם הגזלן שבר את החפץ בידיים, הוא מתחייב בערך הגבוה מבין השניים. על מה מבוסס חיוב זה?
404	ב"ק פו	שבת ונזק	הרב שמואל שמעוני	נחלקו אביי ורבא, האם על חבלה שעתידה להתרפאות משלמים גם תשלומי נזק או רק תשלומי שבת. מה היחס בין שני תשלומים אלו? האם יש לחלק בין חבלה זמנית באדם לחבלה זמנית בבהמה?
405	ב"ק פט	מכירת כתובה	הרב ברוך וינטרוב	כיצד יכולה אישה למכור את כתובתה? והרי זה דבר שלא בא לעולם!
406	ב"ק צג	תשלומין: כשעת הגזלה או כשעת השינוי?	הרב שמואל שמעוני	"גזל פרה מעוברת וילדה, רחל טעונה וגזזה – משלם דמי פרה העומדת לילד, ודמי רחל העומדת ליגזז... זה הכלל: כל הגזלנים משלמים כשעת הגזלה". האם יש לשלם את דמי הרחל כשהיו בשעת הגזלה, או כפי דמיה בשעה שהיא עומדת להיגזז (דהיינו עם צמר רב יותר)? הראשונים נחלקו בדבר, ובעיון זה ננסה לנתח את תפיסותיהם, ואת היחס בין סוגיה זו לבין סוגיית שבירתה של חבית גזולה שערכה עלה משעת הגזֵלה (לעיל סה ע"א).
407	ב"ק צה	קניין שינוי שלא על ידי גזלן	הרב ברוך וינטרוב	האם שינוי קונה גם למי שאינו גזלן?
408	ב"ק קא	הקוף הצבע	הרב שמואל שמעוני	הגמרא מסתפקת בבגד של ראובן שנצבע בסממנים של שמעון, אם חייב ראובן לשלם לשמעון, והיא תולה זאת בשאלה כללית אם "חזותא מילתא היא". מה פשר שאלה זו? ומדוע אינו חייב לשלם על מה שנהנה?
409	ב"ק קיב	יתומים ששחטו פרה שאולה ודין גזלה בשוגג	הרב אביהוד שוורץ	"הניח להם אביהם פרה שאולה... כסבורים של אביהם היא וטבחוה ואכלוה – משלמין דמי בשר בזול". הלכה זו הובאה כראיה במחלוקת הפוסקים בדין גזלה בשוגג.

דף יומיומי בבא מציעא

#		כותרת	המחבר	תקציר
410	ב"מ כג	השבת אבֵדה בטביעות עין וחקירת יסוד בדין סימנים	הרב אביהוד שוורץ	הגמרא קובעת שמשיבים אבדה לתלמיד חכם על פי טביעות עין. לאור הלכה זו נראה חקירת יסוד בדין השבת אבדה על פי סימנים.
411	ב"מ לג	כיצד השומר קונה את הכפל	הרב ברוך וינטרוב	כיצד השומר זוכה בכפל? נחלקו בדבר הבבלי והירושלמי, וייתכן שמחלוקתם משקפת מחלוקת יסודית בהבנת מהותו של חוזה ההפקדה בכלל.
412	ב"מ לח	מכירת פירות על ידי השומר	הרב שמואל שמעוני	בנסיבות מסוימות שומר יכול, ואף חייב, למכור את הפיקדון כדי להצילו. מניין לשומר היכולת למכור את הנכס? ומה יסוד חובתו לעשות כן: דיני השבת אבדה או דיני שומרים?
413	ב"מ לט	אפקעתא דמלכא בשביעית	הרב שמואל שמעוני	"נטושים – דבעל כרחן, דכתיב 'והשביעִת תשמטנה ונטשתה' – אפקעתא דמלכא". מה ניתן להסיק מסוגייתנו באשר לשאלה מי מפקיר את פירות השביעית – התורה או האדם?
414	ב"מ מו	קניין חליפין	הרב שמואל שמעוני	מה היחס בין קניין סודר סמלי לבין סחר חליפין?
415	ב"מ נג	דבר שיש לו מתירין	הרב שמואל שמעוני	מה יסודו של דין דבר שיש לו מתירין? מה פשר החילוק שהעלו הראשונים בין מין במינו למין בשאינו מינו? האם דין זה הוא מהתורה או מדרבנן?
416	ב"מ סה	ריבית בדרך מיקח וממכר	הרב אביהוד שוורץ	ריבית היא תוספת שמוסיף הלווה על סכום ההלוואה. האם ייתכן איסור ריבית גם בעִסקה שאינה הלוואה, כגון במכירה?
417	ב"מ עב	גביית הקרן של הלוואה בריבית	הרב אביהוד שוורץ	נחלקו רבי מאיר וחכמים אם מותר למי שהִלווה בריבית לגבות את הקרן. במה בדיוק נחלקו?
418	ב"מ צג	מבוא לדיני שומרים	הרב אביהוד שוורץ	כמבוא לדיני שומרים נציג את היסוד הכללי של 'מסגרת השמירה', שיש לו כמה וכמה משמעויות בתחום זה.
419	ב"מ קב	קניין חצר בחצר מושכרת	הרב שמואל שמעוני	למי קונה חצר מושכרת – למשכיר או לשוכר? האם זו שאלה בגדרי שכירות או בגדרי קניין חצר? האם ניתן להקנות חצר לעניין קניין חצר?
420	ב"מ קט	חזרת שבח ביובל	הרב שמואל שמעוני	"'ויצא ממכר בית' – ממכר חוזר, שבח אינו חוזר". האם יש חילוק בין שבח הבא מאליו לשבח הבא בידיים? האם הבעלות על שבח הקרקע נובעת מבעלות על הקרקע או מההשקעה בשבח?
421	ב"מ קיג	כניסה לבית הלווה לגביית משכון	הרב אביהוד שוורץ	"כִּי תַשֶּׁה בְרֵעֲךָ מַשַּׁאת מְאוּמָה לֹא תָבֹא אֶל בֵּיתוֹ לַעֲבֹט עֲבֹטוֹ". נציג שני טעמים אפשריים לאיסור ונפקא מינה ביניהם.

דף יומיומי בבא בתרא

#		כותרת	המחבר	תקציר
422	ב"ב ח	פטור תלמידי חכמים ממסים	הרב ברוך וינטרוב	מדוע תלמידי חכמים פטורים ממסים?
423	ב"ב ל	סוגיית שכוני גוואי	הרב אביהוד שוורץ	סוגייתנו מעמתת בין פסיקותיהם של רבא ורב נחמן בשתי מחלוקות משפטיות בעניין בעלות בקרקע. הגמרא מיישבת את הסתירה, אך עיוננו יתמקד בניסיון לברר מדוע מלכתחילה חשבה הגמרא שהפסקים סותרים, על פי חידוש מעניין של הר"ן בדיני מוחזקות בקרקע.
424	ב"ב לב	שטרא זייפא	הרב שמואל שמעוני	האם ניתן להוציא ממון בעזרת מיגו? האם יש חילוק לעניין זה בין קרקע למיטלטלין?
425	ב"ב לה	כל דאלים גבר	הרב ברוך וינטרוב	הגמרא מגבילה את דין "כל דאלים גבר" למצב שאיכא למיקם עלה דמילתא. מה מלמדת אותנו הגבלה זו על מהותו של הדין?
426	ב"ב נה	דינא דמלכותא דינא	הרב ברוך וינטרוב	שמואל קבע כי "דינא דמלכותא דינא". מה טעם הדבר? האם דין זה נוהג גם בארץ?
427	ב"ב ס	פרייה ורבייה בזמן גזרות	הרב שמואל שמעוני	"ומיום שפשטה מלכות הרשעה, שגוזרת עלינו גזירות רעות וקשות, ומבטלת ממנו תורה ומצות... דין הוא שנגזור על עצמנו שלא לישא אשה ולהוליד בנים, ונמצא זרעו של אברהם אבינו כלה מאליו". האומנם?
428	ב"ב סג	תנו חלק לפלוני בנכסיי	הרב ברוך וינטרוב	הרשב"ם מפרש כי פסיקת סומכוס בסוגיית "תנו חלק לפלוני בנכסי" נשענת על דינו הכללי "ממון המוטל בספק חולקין". הריטב"א הקשה על פירושו, שבמקרה זה אין דררא דממונא, ובזה לא אמר סומכוס את דינו. בעיוננו ננסה ליישב את קושיית הריטב"א.
429	ב"ב סח	סנטר וסוללות חשמל	הרב ברוך וינטרוב	האם יש הבדל עקרוני בין שני הפירושים למילה "סנטר"? באמצעות שאלה זו נבחן כלפי מה אמר רבן שמעון בן גמליאל את שיטתו כי המוכר דבר מה, מכר עמו את כל תשמישיו.
430	ב"ב סט	התחייבות למכור	הרב ברוך וינטרוב	הגמרא קובעת כי אם אמר המוכר לקונה שהוא מוכר לו קרקע ודקלים, ואין דקלים בקרקע, צריך המוכר לקנות דקלים ולתת לקונה. מדוע? והרי אין אדם מקנה דבר שלא בא לרשותו!
431	ב"ב פ	צדיק – גזעו מחליף	הרב אביהוד שוורץ	סוגייתנו מביאה בדרך אגב דרשה הנוגעת למידותיו של הצדיק. נעיין באותה דרשה ובמחלוקת מעניינת בדבר אחת ממידותיו של הצדיק.
432	ב"ב פג	מנהג המדינה במכירת חלקי בהמה	הרב ברוך וינטרוב	מדוע הביאה התוספתא לגבי מכירת חלקי בהמה את העיקרון הכללי שהכול הולך אחר המנהג?
433	ב"ב פד	בין אונאה למיקח טעות	הרב ברוך וינטרוב	הגמרא משווה בין דינו של רב חסדא בעניין "מכר לו שוה שש בחמש" לבין פסק המשנה בדין "מכר לו חטין יפות ונמצאו רעות". האם השוואה זו עומדת למסקנה? האם שינוי מן האיכות שהוסכם עליה הוא מיקח טעות, או שמא אונאה בלבד?
434	ב"ב פט	שמא יאמרו הרמאין...	הרב ברוך וינטרוב	"על כולן אמר רבן יוחנן בן זכאי: אוי לי אם אומר, אוי לי אם לא אומר. אם אומר – שמא ילמדו הרמאין. ואם לא אומר – שמא יאמרו הרמאין: אין תלמידי חכמים בקיאין במעשה ידינו". למה חשש ריב"ז: האם לאיסורים שייכשלו בהם הרשעים, או שמא לממונם של הישרים?
435	ב"ב צא	יציאה מן הארץ מסיבה כלכלית	הרב ברוך וינטרוב	האם מותר לצאת מהארץ לצורך כל סחורה, כפי שמשמע בירושלמי, או שמא רק כשיש רעב בארץ, כפי שעולה מסוגייתנו?
436	ב"ב צג	"גמל האוחר בין הגמלים": בין רוב לחזקה (רובא דליתא קמן)	הרב אביהוד שוורץ	סוגייתנו מבחינה בין רוב ובין חזקה בממונות. נעמוד על אופייה הייחודי של החזקה הנידונה בסוגייתנו ועל הקשר בינה ובין רובא דליתא קמן.
437	ב"ב צח	גודלו של בית בעסקות שונות	הרב ברוך וינטרוב	מן התוספתא במסכת סוכה עולה שגודלו המינימלי של בית הוא ארבע על ארבע. ממשנתנו משמע שמדובר בשיעור גדול יותר. כיצד יתיישבו המקורות?
438	ב"ב קד	טעות במידת קרקע	הרב ברוך וינטרוב	המשנה עוסקת בשינוי ממידת "בית כור עפר" שהוסכם עליה. מדוע אין דינו של רבא "כל דבר שבמדה ושבמשקל ושבמנין אפילו פחות מכדי אונאה חוזר" חל על המיקח?
439	ב"ב קח	פתיחה לפרק "יש נוחלין": ירושה – חלות אוטומטית או מעשה ידי אדם?	הרב אביהוד שוורץ	כמבוא לפרק "יש נוחלין" נציג חקירת יסוד בדיני ירושה: האם הירושה חלה מאליה, או שמא היא סוג של "מעשה בית דין", דהיינו מעשה אנושי (הגם שהוא נעשה, כמובן, על פי הכללים שקבעה התורה)?
440	ב"ב קכ	שאלה בהקדש והקדש טעות	הרב ברוך וינטרוב	כיצד הסיקה הגמרא כי בית שמאי, הסבורים ש"הקדש טעות הקדש", שוללים גם שאלה בהקדש?
441	ב"ב קלב	שני סוגי אומדנה	הרב ברוך וינטרוב	סוגייתנו מקשה על שתי פסיקות של רב נחמן התלויות בשאלה אם אזלינן בתר אומדנא ונראות כסותרות זו את זו. מהן האומדנות שהגמרא דנה בהן? האם ייתכן שלא ללכת אחר אומדנות כלל?

דף יומיומי סנהדרין

#		כותרת	המחבר	תקציר
442	סנהדרין טז	דינו של כוהן גדול	הרב אביהוד שוורץ	סוגייתנו שואלת מניין שכוהן גדול נידון בבית דין של שבעים ואחד. נבחן את משמעותה של הלכה זו להבנת מעמדו של הכוהן הגדול והשוני בינו ובין מעמדו של המלך.
443	סנהדרין יח	עדות מלך ועדות כוהן גדול	הרב שמואל שמעוני	נעיין מעט בטיב הפקעתו של מלך מעדות ובטיב שייכותו של כוהן גדול בה.
444	סנהדרין יט	מלך שמחל על כבודו לדבר מצוה	הרב שמואל שמעוני	"מלך שמחל על כבודו אין כבודו מחול" – מדוע? האם חכמים שוללים ממלך לחלוטין את האפשרות למחול במקום מצוה?
445	סנהדרין כ	משפט המלך	הרב ברוך וינטרוב	הלכות "משפט המלך" – האם הן זכויות של המלך, או שמא סמכויות שלו?
446	סנהדרין כא	כותב לשמו שתי תורות	הרב ברוך וינטרוב	האם המלך חייב לכתוב שני ספרי תורה? מה ההבדל בין שני ספרי התורה שלו? נעיין בפסקי הרמב"ם בנושא.
447	סנהדרין כז	מחלוקות אביי ורבא בפסול עדים	הרב ברוך וינטרוב	מה טעמו של דין עדים זוממים? האם יש קשר בין מחלוקת אביי ורבא בדין זה לבין מחלוקתם בעניין פסולו של אוכל נבלות להכעיס?
448	סנהדרין כח	אין העדים נעשין זוממין עד שיזומו שניהם	הרב ברוך וינטרוב	מדוע "אין העדים נעשין זוממין עד שיזומו שניהם"? ומה הראיה שהביא רמי בר חמא מדין זה לפסול קרובים לעדות משותפת?
449	סנהדרין מא	עד שיתיר עצמו למיתה	הרב ברוך וינטרוב	מדוע אי אפשר לדון אדם למיתה אם לא התיר עצמו למיתה? מה משמעותו של עונש המוות בתורה?
450	סנהדרין מו	שמעון בן שטח והמכשפות	הרב שמואל שמעוני	לסיפור שמעון בן שטח והמכשפות היה סיום טרגי, המשקף עמדה מורכבת כלפי כללי המשפט.
451	סנהדרין נג	חיובי מיתות בית דין: קטגוריות בחיוב כללי או חיובים ספציפיים?	הרב שמואל שמעוני	המתחייב בנפשות – האם הוא מתחייב חיוב מיתה ספציפי, או שמא חל עליו חיוב מיתה כללי, אלא שטכניקת ההמתה תלויה בעבֵרה שעבר?
452	סנהדרין סח	בן סורר ומורה קטן	הרב שמואל שמעוני	מדוע היה פשוט לגמרא שקטן מופקע מדין בן סורר ומורה, ומדוע בכל זאת הייתה הווה-אמינא לחייבו? ביאור הסוגיה נוגע לשאלות יסוד הן בעקרונות הכלליים של ענישה הן בדין בן סורר ומורה.
453	סנהדרין עח	החיוב במכה המביאה למוות	הרב ברוך וינטרוב	המכה את חברו ומת הלה מפצעיו – אימתי נתחייב המכה: האם מיד בשעת המכה, או שמא רק עם המיתה? מה יסוד המחלוקת בין חכמים ורבי נחמיה במי שאמדוהו למיתה והקל ולאחר מכאן הכביד ומת?
454	סנהדרין צח	מדוע חששו האמוראים מחבלי משיח? מה פשר השיחה בין שמואל ושבור מלכא בעניין חמורו של המשיח? ביאור במחלוקת האמוראים מי יאכל שני משיח.	הרב ברוך וינטרוב	מדוע חששו האמוראים מחבלי משיח? מה פשר השיחה בין שמואל ושבור מלכא בעניין חמורו של המשיח? ביאור במחלוקת האמוראים מי יאכל שני משיח.

דף יומיומי מכות

#		כותרת	המחבר	תקציר
455	מכות ב	מלקות בעדות בן גרושה ובן חלוצה	הרב אביהוד שוורץ	"כיצד העדים נעשים זוממין? 'מעידין אנו באיש פלוני שהוא בן גרושה או בן חלוצה', אין אומרים: יעשה זה בן גרושה או בן חלוצה תחתיו, אלא לוקה ארבעים". נדון בטיבו ובפשרו של עונש המלקות בהקשר זה.
456	מכות י	בשבח תלמוד תורה	הרב אביהוד שוורץ	אגב דין תלמיד שגלה, שמגלים רבו עמו, נעסוק במעלתו ובסגולתו המיוחדת של תלמוד תורה.
457	מכות כב	מניין המלקות וסמכותם של חכמים	הרב ברוך וינטרוב	כיצד הגבילו חכמים את מספר המלקות המרבי לשלושים ותשע? האם מדרשת הכתובים, או שמא מתקנה דרבנן? למי עצמה גדולה יותר - לחכמים או לתורה?

דף יומיומי שבועות

#		כותרת	המחבר	תקציר
458	ט	כפרה על שמיעטתי את הירח	הרב שמואל שמעוני	דאמר ריש לקיש: מה נשתנה שעיר של ראש חודש שנאמר בו 'לה''? אמר הקבה: שעיר זה יהא כפרה על שמיעטתי את הירח" (ט ע"א). נעמוד על כמה מן הביאורים שניתנו למימרה פלאית זו.
459	יד	תוספת על העזרה	הרב אביהוד שוורץ	אין מוסיפין על העיר ועל העזרות אלא במלך ונביא ואורים ותומים וסנהדרין של שבעים ואחד, ובשתי תודות ובשיר. מדוע דרושים גורמים רבים כל כך להחלטה להוסיף על העזרה?
460	לד	עדות ידיעה בלא ראייה בדיני נפשות	הרב ברוך וינטרוב	מה נתחדש בהבנת המציאות של ידיעה בלא ראייה בעקבות הבאת דינו של רבי אחא על "גמל האוחר בין הגמלים"? האם יש משמעות לעדות ידיעה בדיני נפשות?
461	מ	טענו חיטים והודה לו בשעורים	הרב ברוך וינטרוב	נבאר את מחלוקת רבן גמליאל וחכמים בטענו חיטים והודה לו בשעורים, ואת הדיון בסוגייתנו בטענו חיטים ושעורים והודה לו באחד מהם, על פי החקירה שלמדנו אתמול על אודות היסוד המחייב בשבועת מודה במקצת.
462	מד	כל הנשבעין שבתורה נשבעין ולא משלמין	הרב שמואל שמעוני	האם היה מקום להגיד דין נשבע ונוטל בשבועות דאורייתא?
463	מז	דין "היו שניהן חשודין" ואופייה של שבועת "שכנגדו חשוד על השבועה"	הרב ברוך וינטרוב	פסיקתו של רב נחמן בשניהם חשודים על השבועה ש"יחלוקו" - האם היא עשויה להתיישב עם דינו הכללי של רבי אבא שמתוך שאינו יכול לישבע משלם?

דף יומיומי עבודה זרה

#		כותרת	המחבר	תקציר
464	טו	איסור מכירת בהמות לנכרים: האם ההלכה עשויה להשתנות עם השתנות תנאי החיים?	הרב אביהוד שוורץ	בדפים יד ע"ב - טז ע"ב נידון האיסור למכור בהמות לנכרים. התוספות עומדים על הפער בין איסור זה ובין מנהג העולם להקל בכך. נעיין בדבריהם, ובייחוד בחידוש מרחיק הלכת שחידשו בהסבר הדבר.
465	טז	רבי אליעזר והמינות	הרב אביהוד שוורץ	סוגייתנו מספרת על רבי אליעזר שנתפס למינות. נדון בגִרסה המדויקת של מעשה זה (על פי ספר דקדוקי סופרים) ובמשמעותה.
466	כח	חילול שבת על סכנת איבר	הרב ברוך וינטרוב	האם מחללים את השבת על סכנת איבר?
467	לח	כללי היתר בבישולי נכרים	הרב אברהם סתיו	בסוגייתנו מובאים שני היתרים בבישולי נכרים. מה היחס ביניהם? היש ביניהם קשר מהותי?
468	מא	איסור צלמים	הרב ברוך וינטרוב	מה בין צלם לעבודה זרה?
469	מד	מרחץ של אפרודיטי	הרב אביהוד שוורץ	היאך התיר רבן גמליאל לרחוץ במרחץ של אפרודיטי? לאיזה מצב בדיוק נוגע ההיתר הזה?
470	עא	מנת המלך	הרב אביהוד שוורץ	סוגייתנו עוסקת ביהודי המבקש מנכרי סיוע בתשלום "מנת המלך". נסקור בקצרה את הפירושים השונים שהציעו הראשונים לדברי הגמרא.

דף יומיומי הוריות

#		כותרת	המחבר	תקציר
471	ט	חיוב נשיא בשמיעת קול	הרב ברוך וינטרוב	האם נשיא מביא קרבן שבועת העדות? ואם לא - מדוע? כיצד הדבר קשור למעמד המלך כלפי בית הדין?

דף יומיומי זבחים

#		כותרת	המחבר	תקציר
472	מט	למד מן הלמד	הרב אברהם סתיו	בגמרא נאמר שאין למידין למד מלמד בקדשים. בעיון זה ננסה לעמוד על סברתו של כלל זה.
473	סה	דיני המליקה	הרב ברוך וינטרוב	מדוע נתייחדו הלכות מליקת עופות מדיני שחיטת קדשים בבהמה? קרבן העוף כקרבנו של עני.
474	סח	בין שחיטה למליקה	הרב אביהוד שוורץ	בעיון זה נדון ביחס שבין השחיטה, הנחוצה בבהמות חולין וקדשים, ובין המליקה, שהינה פעולת השחיטה המיוחדת לקורבנות העוף.
475	ע	מליקת עוף טריפה	הרב אברהם סתיו	דעת ר' מאיר היא שמליקת עוף טריפה מטהרתו מטומאתו. האם חידושו הוא בהבנת פסול טריפה? או שמא בהבנת דין מליקה?

דף יומיומי מנחות

#		כותרת	המחבר	תקציר
476	כ	ברית מלח	הרב אברהם סתיו	בעיון זה נבחן את דין מליחת הקרבן ונדון האם יש דין הקרבה במלח או רק דין שהקרבן יהיה מומלח.
477	מ	מיני הבגדים החייבים בציצית	הרב אביהוד שוורץ	על רקע דברי הגמרא בסוגייתינו בדבר פטור בגד של עור מציצית, נחלקו פוסקי הדור האחרון בחיובם של בגדי ניילון למיניהם בציצית. נדון במחלוקת זו.
478	מו	הלחם והכבשים - הקדמה לסוגיות שתי הלחם	הרב אביהוד שוורץ	הגמרא בדפים מ"ה-מ"ט עוסקת בשאלות שונות הנוגעות למנחת "שתי הלחם" ולכבשי השלמים המוקרבים עימה. נדון במקורות הסוגיה במקראות, וביסוד הזיקה בין הלחם והכבשים.
479	נד	תוספת מים למנחת חוטא	הרב אביהוד שוורץ	האמוראים נחלקו האם יש להוסיף מים למנחת חוטא. נדון בתוספת המים למנחות באופן כללי, וכן באופיה המיוחד של מנחת חוטא.
480	סב	אופן התנופה ומשמעותה	הרב אברהם סתיו	מהי משמעותה של הנפת שתי הלחם למעלה ולמטה וכנגד ארבע הרוחות?
481	סה	דרוש על ויכוח ריב"ז והצדוקים	הרב ברוך וינטרוב	הצדוקים והבייתוסים נחלקו עם הפרושים לגבי מועד הבאת העומר, וממילא זמן ספירת העומר וחג השבועות. בגמרא מתואר דיון שנערך בעניין בין רבן יוחנן בן זכאי לבין אחד מזקני הבייתוסים, אשר במשמעויותיו נעיין בעיון זה.
482	פב	שלמים ומעשר שני	הרב אביהוד שוורץ	הגמרא בדפים פ"א-פ"ב עוסקת באפשרות להביא שלמים ותודה ממעות מעשר שני. נדון בזיקה העקרונית שבין שלמים ומעשר.
483	קז	הנודר קטן והביא גדול	הרב ברוך וינטרוב	מהי סברת חכמים, הטוענים שהנודר קטן יכול להביא גדול? והאם הם סוברים כך גם במחליף ממין למין?

דף יומיומי חולין

#		כותרת	המחבר	תקציר
484	ו	קבלת גזירתם של רבי אמי ורבי אסי	הרב ירון בן צבי	רבי מאיר ורבן גמליאל גזרו על הכותים שיהיו כעובדי ע"ז ולא קיבלו את גזירתם. לאחר מכן רבי אמי ורבי אסי גזרו אותה הגזירה וכן קיבלו את גזירתם.
485	יא	רובא דליתא קמן	הרב ירון בן צבי	להלכה לא חוששים למיעוט. אולם, מהו הדין כאשר לאותו המיעוט מצטרפת חזקה המסייעת לו?
486	מג	ח"י טריפות נאמרו למשה בסיני	הרב אביהוד שורץ	חכמים קבעו כי הטריפות למיניהן נלמדו בהלכה למשה מסיני. נדון במשמעותה המעשית של קביעה זו.
487	נז	מחקר מדעי ורוח הקודש - ביאור דרשני במעשה רבי שמעון בן חלפתא והנמלים	הרב אביהוד שורץ	הגמרא מספרת סיפור מדהים על ניסוי שערך רבי שמעון בן חלפתא בנמלים. נדון במקצת דברי המפרשים בנושא, ובמשמעותם לסוגיות העוסקות בענייני טריפות.
488	סג	רב וצייד	הרב אביהוד שורץ	עוף טהור נאכל במסורת. מי מוסמך לקבוע את המסורת? האם יהיה זה רב תלמיד חכם, או שמא דווקא צייד-זאולוג, הבקיא בעופות למיניהם?
489	קיב	תפקידה של המליחה	הרב אביהוד שורץ	סדר המליחה בשלימותו.
490	קיג	תהליך המליחה	הרב אביהוד שורץ	נדון ביחס שבין איסור בישול ואיסור אכילה בבשר וחלב.
491	קל	ממון שאין לו תובעים	הרב ירון בן צבי	מדוע אדם שהזיק את מתנות הכהונה (קודם שנתן אותן) אינו חייב לשלם את שווים לכהן, ולמי שייכות המתנות קודם שניתנו.

דף יומיומי בכורות

#		כותרת	המחבר	תקציר
492	כא	לפני עור במקח וממכר	הרב אביהוד שורץ	דיון בשאלה האם המוכר דבר מה לחבירו אחראי לכך שהלוקח לא ייכשל באיסור.
493	כד	חזיר הכרוך אחר רחל	הרב ירון בן צבי	דיון במחלוקת רבן שמעון בן גמליאל וחכמים בנוגע לשאלה האם בהמה מניקה ולדות של אחרות או לא.

דף יומיומי ערכין

#		כותרת	המחבר	תקציר
494	ו	לב מלך ביד ה'	הרב ירון בן צבי	נעסוק קבלת 'דבר מסויים' ממלכות לשם בניין בית המקדש.
495	כז	מסירתו לגבוה	הרב ירון בן צבי	נעסוק בשוני שבין פעולת העברת הבעלות בדיני מקח וממכר לדיני הקדש.

דף יומיומי תמורה

#		כותרת	המחבר	תקציר
496	ד	יסוד דין תמורה לאור סוגיית "כל מילתא דאמר רחמנא לא תעביד"	הרב אביהוד שורץ	סוגייתינו עוסקת במחלוקת האמוראים הכללית בעניין "כל מילתא דאמר רחמנא לא תעביד". מדוע נשנתנה מחלוקת זו דווקא במסכת תמורה?
497	יח	עדותו של רבי פפייס, ואיסור "בל תאחר" בקורבנות	הרב אביהוד שורץ	בכדי להצדיק את ההלכה שולד שלמים קרב על המזבח, מעיד רבי פפייס על ולד כזה שנולד בפסח והוקרב בחג הסוכות. הגמרא דנה בעניין "בל תאחר" ביחס לעדות זו, ונרחיב מעט בסוגיה זו.
498	לא	כספו של בדק הבית	הרב ירון בן צבי	דיון בשאלה האם משלמים את שכר בעלי המלאכה שבמקדש מכסף בדק הבית או מכסף אחר.

דף יומיומי מדות

#		כותרת	המחבר	תקציר
499	לה	פרצות שפרצו מלכי יון	הרב אביהוד שורץ	נזכיר את המשמעות שמעניק הגר"א לי"ג הפרצות שפרצו מלכי יון בסורג שלפני החיל.

דף יומיומי נידה

#		כותרת	המחבר	תקציר
500	נו	מרכז הסחר העולמי בתדמור	הרב אביהוד שורץ	נעסוק במעמדה המיוחד והבעייתי של העיר תרמוד-תדמור.
501	סב	בדיקת מעבדה לזיהוי דם נידה	הרב אביהוד שורץ	לאור דברי המשנה המתארת בדיקת כתם בשבעה סממנים, נדון באופן כללי את השלכתה של בדיקת מעבדה בבירור מקורו והרכבו של הדם.

דף יומיומי ברכות

#		כותרת	המחבר	תקציר
502	יב	המלך הקדוש	הרב אביהוד שורץ	לקראת חודש אלול הממשמש ובא, נדון בהוספת המלך הקדוש והמלך המשפט בעשרת ימי תשובה.
503	יט	"ודאי עשה תשובה"	הרב אביהוד שורץ	נדון בדברי ר' ישמעאל אודות תלמיד חכם המזדרז לעשות תשובה על חטא שחטא בו עוד באותו יום.
504	מ	שם ומלכות	הרב אביהוד שורץ	ברכה שאין עימה שם ומלכות אינה ברכה. נביא מדבריו של מורנו הרב ליכטנשטיין שליט"א ביחס לתפקיד השם והמלכות בנוסח הברכה.
505	מד	פת טפלה	הרב ירון בן צבי	דיון במעמד המליח ובסיבת טפלותו של הפת.
506	סד	סיום למסכת ברכות	הרב ירון בן צבי	נעסוק בבירור דברי הגמרא 'תלמידי חכמים מרבים שלום בעולם'.

דף יומיומי שבת

#		כותרת	מעביר	תקציר	תאריך השיעור	איכות
507	ז	כרמלית	הרב אברהם סתיו	דיון בגדריה ואופיה של הכרמלית.
508	ט	סמוך למנחה'	הרב ירון בן צבי	האם אדם צריך להפסיק מלימודו כשהגיע זמן תפילה?
509	מז	מוקצה בשלהבת	הרב אביהוד שורץ	נדון בגדר מוקצה בשלהבת, ובהיתר לטלטל תנור חימום חשמלי בשבת.
510	עז	חללי עלמא	הרב אברהם סתיו	דיון בדרכי ההסבר השונות שנותן רב יהודה למעשי הבריאה.
511	פב	טומאת עבודה זרה	הרב אביהוד שורץ	נציג את חידושו של הרמב"ם בדבר המקור בתורה לטומאת עבודה זרה, ונביא את ביאורו של האדמו"ר מליובאויטש לדברי הרמב"ם.
512	קח	בין עור לעור	הרב ירון בן צבי	נדון בשאלה האם מותר לכתוב תפילין על עור של עוף ממין טהור שהוא נבילה.
513	קיב	סנדל שנפסקה רצועתו	הרב אברהם סתיו	דיון בשאלת טעמו ואופיו של היתר טלטול סנדל שנפסקה רצועתו בכרמלית.
514	קיד	לבוש מסודר	הרב ירון בן צבי	נעסוק בביאור הסיבה שרק לתלמיד חכם מחזירים אבידה על פי טביעת עין.
515	קלא	מכשירי מילה	הרב אביהוד שורץ	נדון ביסוד דברי ר' אליעזר ביחס למכשירי מילה הדוחים את השבת.
516	קמא	שחיה בשבת	הרב ירון בן צבי	נדון באפשרות ללכת עם בגדים רטובים בכרמלית בשבת.
517	קנא	"טועמיה חיים זכו"	הרב אביהוד שורץ	דברים לקראת סיום מסכת שבת, בזיקה לקביעה כי מחללים שבת עבור החי, אך לא עבור המת.

מורה נבוכים

#		כותרת	מעביר	תקציר	תאריך השיעור	איכות
518	שיעור 8	תורת התארים ובעיית השפה הדתית בין "מורה נבוכים" ל"אנעים זמירות"	הרב חיים נבון	תורת התארים היא שפִּרסמה את שמו של הרמב"ם בעולם ההגות הכללי של ימי הביניים. הרמב"ם לא המציא תורה זו, אך הוא פיתח ושכלל את התפיסות שהוצעו לפניו, וגיבש תורת תארים שיטתית ומרשימה. תורת התארים השלמה של הרמב"ם עוסקת בבעיה רחבה מאוד: הגבלת השפה הדתית הלגיטימית בתיאורו של הקב"ה. בשיעור נעסוק בבעיות שמצא הרמב"ם בייחוס תארים לא-לוהים; בחומרה הרבה שראה בכך; בתארים שהתיר בכל זאת להשתמש בהם – הלוא הם תוארי הפעולה; ובמשמעויות המעשיות של שיטתו. בסוף השיעור נציין בקצרה כמה מן הביקורות הבולטות שיצאו על תורה זו.
519	שיעור 19	השגחה	הרב חיים נבון	בפרק יז מן החלק השלישי במורה דן הרמב"ם בסוגיית השגחת הקב"ה על העולם. בדיונו הוא מציג חמש השקפות, הממלאות ספקטרום רחב ביותר – מן השוללים את ההשגחה כליל ועד המביאים אותה למרב האפשרי. ההשקפה החמישית שהוא מביא היא שיטתו שלו בנושא.
520	שיעור 25	"דרך הרוב": האם התורה מתאימה לכולם?	הרב חיים נבון	פרק לד מן החלק השלישי במורה הוא פרק קצר ביותר. הרמב"ם קובע שהתורה מכוונת לאדם הנורמלי, השכיח, ומתעלמת מהאנשים החריגים יוצאי הדופן. לדבריו, אי אפשר לחוקק תורה שמתאימה לכולם, ויש אנשים שהתורה אינה ההנהגה הטובה ביותר עבורם. קביעה מהפכנית זו עוררה סערות רבות, המתחוללות עד ימינו אלה ממש. ואכן, שיעור זה הוא שיעור חריג בסדרת השיעורים שלנו, מפני שהוא עוסק פחות בדברי הרמב"ם עצמו, ויותר בדברי מפרשיו בני זמננו.

הלכות שבת

#		כותרת	המחבר	תקציר
521	שיעור 3	הגדרת מלאכת בישול (ח"ב)	הרב ברוך גיגי	האם "בישול" יכול להיעשות דווקא באמצעות אש? האם כבישה ומליחה, הנעשות ללא אש, אסורות אף הן משום "מבשל"? מהי עוצמת האש המחייבת משום בישול?
522	שיעור 10	עירוי מכלי ראשון	הרב ברוך גיגי	מה רמת האיסור של עירוי מכלי ראשון? הירושלמי דן בשאלה זו, והראשונים הרבו להתייחס אליה. השיעור מתייחס גם לעירוי על דבר עבה ולעירוי אחר עירוי.
523	שיעור 19	שהייה - ח"ג	הרב ברוך גיגי	מהן הגדרת "גרוף" ו"קטום"? כיצד הן משליכות על היתר השהייה על פלטה ובתוך תנור חשמלי? האם איסור שהייה בכלל נוהג בימינו?
524	שיעור 22	חימום מאכלים בשבת	הרב ברוך גיגי	שיעור זה עוסק בדרכים שונות לחימום מאכלים קרים בשבת: נתינה סמוך למדורה, קדרה על גבי קדרה, הנחה על גבי פלטה חשמלית ונתינה בתוך תנור חשמלי שעתיד להידלק בשבת (באמצעות שעון שבת).
525	שיעור 24	הטמנה - ח"ב	הרב ברוך גיגי	מהי "הטמנה"? האם מותר להטמין קדרה כאשר חלק ממנה נשאר גלוי? כיצד מותר לכסות תבשיל שעל גבי פלטה חשמלית בשמיכות?
526	שיעור 27	החזרה, החלפה והוספת להטמנה	הרב ברוך גיגי	השיעור דן במחלוקת ת"ק ורשב"י בענין החלפה והוספה בהטמנה בשאלת דיעבד ומלכתחילה. הוא דן בשאלה האם יש הטמנה אם חוזר וטומן תבשיל שנתגלה ובשאלה באילו תנאים ניתן להחזיר קדרה להטמנה?
527	שיעור 35	זורה	הרב ברוך גיגי	השיעור דן במלאכת זורה ובמחלוקת האחרונים במהותה וביחסה למלאכת בורר. סוגיית "זורה ורוח מסייעתו" נידונת באריכות על השלכותיה, בנוסף לשיטת הירושלמי בעניין.
528	שיעור 63	צידה בדגים ובכינים	הרב ברוך גיגי	האם ישנו חיוב צד בצידת דגים? מדוע הירושלמי מחייבו משום קוצר ולא משום צד? האם ישנו איסור לצוד דגים מביבר קטן? מה דין צידת כינים?
529	שיעור 67	בעלי חיים איטיים בטבעם וצידת נחש	הרב ברוך גיגי	מהו מעמדם של בעלי חיים איטיים כנמלים, תולעים, צבים, וכיו"ב, בנוגע למלאכת צידה? האם ישנו איסור לעייף חיה עד אשר היא תחשב כניצודה? מה דין צידת נחש על מנת שלא ישכנו?
530	שיעור 96	מוחק (ד) – העלמת כתב ע"י אכילה, קריעה  ושריפה	הרב ברוך גיגי	מה דין אכילת עוגה שעליה כתובות מילים? האם אכילה נחשבת מחיקה? האם ישנו הבדל בדין אם הכתה הוא ממין העוגה או ממין אחר? מה יש לעשות הלכה למעשה עם עוגת יום הולדת?
531	שיעור 103	מלבן (ב)	הרב ברוך גיגי	בשיעור שעבר ראינו את שיטת ר"ת שקבע כי ליבון שייך רק בבגדים ובמים, ולא בשאר משקים. בשיעור זה נציע הסבר נוסף בשיטתו, ונבאר גם את שיטת הרמב"ן החולק עליו. מהו פסק ההלכה בנוגע לליבון שאינו במים?
532	שיעור 108	מלבן (ז)	הרב ברוך גיגי	מתי מותר ומתי אסור לנער בגד מלכלוך טיט שעליו בשבת? האם מותר לשפשף בגדים לצורך ניקוים בשבת? האם שייך איסור ליבון בחמה? מה דין הנחת בגדים רטובים בסמוך לאש?

שיעורים בנושא השמיטה

#		כותרת	המחבר	תקציר
533	שיעור 11	סיוע לאחרים בעבודות האסורות בשמיטה	הרב משה טרגין	בשנת השמיטה אסור למכור כלי עבודה המשמשים לעבודת קרקע לאדם שעלול לעבוד בהם, מדין "לפני עיוור לא תתן מכשול". על מי נאסר הדבר? האם איסור זה נדחה מפני דרכי שלום? מה הדין כאשר גוי עובד באדמה?

הלכות שמיטה

#		כותרת	המחבר	תקציר
534	שיעור 11	הפקרת הפירות	הרב מתן גלידאי	מהי מצוות ההפקר? מהו המקור, ומהם הדינים בפועל של מצווה זו? האם בעל השדה נדרש להפקיר בעצמו את פירותיו, או שמא הפקרת הפירות מתרחשת באופן אוטומטי? האם גם הקרקע מופקרת בשביעית? למי מיועד ההפקר? האם יש לבקש רשות מבעל השדה?

המצווה השבועית

#		כותרת	מעביר	תקציר	תאריך השיעור	איכות
535	פרשת מקץ	האם מותר ליהודי למכור את עצמו לעבד עברי	הרב בנימין תבורי

הלכות מדינה

#		כותרת	המחבר	תקציר
536	שיעור 4	המשטר המדיני	הרב חיים נבון	מהו המשטר האידיאלי לפי התורה? האם מלך, דמוקרטיה או אולי התורה כלל אינה מעודדת שלטון ארצי? מדוע כהנים אינם יכולים לשמש כמלכים?
537	שיעור 5	תוקפם ההלכתי של חוקי המדינה	הרב חיים נבון	האחרונים הזכירו עקרונות הלכתיים שונים המעניקים תוקף לחוקי המדינה: דינא דמלכותא דינא, תקנות הקהל ומשפט המלך. מהם הגדרים ההלכתיים של כל אחד מעקרונות אלו?
538	שיעור 6	סמכויות שיפוט	הרב חיים נבון	מהי מערכת המשפט התורנית? האם ההלכה מנסה להשיג צדק, או להשיג סדר חברתי? האם השופטים עוסקים בשאלות תיאורטיות, או רק בפתרון סכסוכים? כיצד יכולים הסנהדרין והמלך לחרוג מכללי ההלכה?
539	שיעור 7	נשים ונוכרים בתפקידים ציבוריים	הרב חיים נבון	האם אפשר למנות נשים ונכרים לתפקידים ציבוריים? ייתכן להבחין בין תפקידים העוברים בירושה לבין תפקידים שמתמנים אליהם; בין תפקידי שררה כגון מלך לבין תפקידים שאין בהם שררה; בין תפקידים נבחרים במשטר דמוקרטי לבין תפקידים לא-נבחרים. האם הציבור יכול לקבל על עצמו נשים ונוכרים לתפקידים אלו?
540	שיעור 9	מוסר המלחמה	הרב חיים נבון	מהו מוסר הלחימה של התורה? פרשת שמעון ולוי בשכם מהווה מקור ראשוני לדיון בפוסקים, האם מותר לפגוע במהלך מלחמה באזרחים לא-לוחמים. כמו כן, התורה מצווה במפורש להשאיר רוח פרוצה במצור על עיר, כדי לאפשר לאויבים להימלט, ואף אוסרת על ונדליזם שאינו כרוך באיבוד-נפשות (השחתת עצי פרי). חלק מהפוסקים כתבו שמוסר הלחימה של התורה משתנה עם הדורות, כאשר המוסר הכללי משתנה.
541	שיעור 14	יחסי ממון בין הבעל לאשתו	הרב חיים נבון	לפי החוק הישראלי, בזמן גירושין יש לחלק בין בני הזוג את הרכוש המשותף שצברו במהלך הנישואין ("הלכת השיתוף"). האם כלל זה חל גם בבתי הדין הרבניים? האם הלכת השיתוף נכללת ב"דינא דמלכותא דינא"?
542	שיעור 19	זכויות יוצרים (ב)	הרב חיים נבון	האם ההלכה מגינה על זכויות יוצרים? בשיעור זה נבחן שלוש דרכים להרחיב את ההלכה, כדי לאפשר הכרה בזכויות יוצרים (בהנחה שהן אינן מוגנות): דינא דמלכותא דינא, מנהג האומנים ותקנות חכמים.
543	שיעור 23	המתות חסד	הרב חיים נבון	האם מותר לבצע המתות חסד באנשים החולים במחלות ממאירות? באופן עקרוני, גוסס נחשב כחי ואסור להורגו, אך במקרא מצאנו ששאול המלך ביקש מנער עמלקי להכותו ולהורגו. האם יש הבדל בין מניעת טיפול להארכת חיים לבין המתה בידיים? האם מותר לחולה להתפלל שימות?

הלכות מלכים ושלטון

#		כותרת	המחבר	תקציר
544	שיעור 1	מצוות מינוי מלך	הרב משה ליכטנשטיין
545	שיעור 2	מעמדה הייחודי של שושלת בית דוד	הרב משה ליכטנשטיין
546	שיעור 3	היבטים מעשיים ופולחניים של המלוכה	הרב משה ליכטנשטיין
547	שיעור 4	השלטון בעבר ובהווה	הרב משה ליכטנשטיין
548	שיעור 5	הצורך בנבואה והצורך בהסכמת העם במינוי שליט	הרב משה ליכטנשטיין
549	שיעור 6	הדחה, כוהנים ושופטים	הרב משה ליכטנשטיין

עבודת ה'

#		כותרת	המחבר	תקציר
550	שיעור 6	"ויצו ה' א-להים על האדם" - חיים של מִצווה (ח"א)	הרב אהרן ליכטנשטיין	היהודי מוגדר על ידי היותו מְצֻוֶה. האם הדבר נוגד את מטרת המימוש העצמי? כיצד יש להבין את הקביעה ש"גדול המְצֻוֶה ועושה ממי שאינו מְצֻוֶה ועושה"?
551	שיעור 9	עשה תורתך קבע: מרכזיותו של תלמוד תורה (ח"ב)	הרב אהרן ליכטנשטיין	התורה צריכה להיות מרכזית בעולמו של כל יהודי פשוט, ולא רק בעולם של רבנים וראשי ישיבות. הדרישה הרדיקלית לעשות את התורה קבע מציבה מחוייבות מיוחדת להעמקה בלימוד התורה. על כך ניתן ללמוד מהשאלות שנשאל כל יהודי בבית דין של מעלה: אם פלפל בחכמה, אם הבין דבר מתוך דבר, ואם קבע עיתים לתורה. על האדם להיות מעורב בלימודו, מבחינה רגשית ושכלית, ולהקדיש ללימוד את הזמן הראוי. השיעור עוסק בשאלות הקשורות לחובה זו: כיצד מפתחים מוטיבציה ללמוד? כיצד הופכים לתלמידי חכמים?
552	שיעור 11	קביעת יעדים בצמיחה רוחנית: התמחות או הרחבה? (ח"ב)	הרב אהרן ליכטנשטיין	גם ברמה האישית וגם ברמה הציבורית, יש ערך גם להתמחות ולהרחבה. יש לחתור למעין "חינוך ליברלי": מצד אחד - להשיג רמת קיום בסיסית, וכן זהירות וזריזות, ביחס למצוות כולן, שכן במישור הקיום הממשי ואף במישור הגשמת הערכים, יש צורך ברמה מינימלית של עבודת ה' בכל המרחב השלם של קיומנו. עם זאת, מצד שני, חשוב שיהיה דחף כלשהו להתעלות, שאיפה להתמסרות וללהט שתוסיף מימד איכותי מעבר לעבודה הרגילה והיומיומית, לפחות בתחום אחד.
553	שיעור 12	קביעת יעדים בצמיחה רוחנית: התמחות או הרחבה? (ח"ג)	הרב אהרן ליכטנשטיין	מהם סיכוני הצמצום הרוחני? אסור שההתמחות הרוחנית תזניח תחומים שלמים בעבודת ה' ותתייחס אליהם בזלזול. גם בקרב חז"ל מוצאים מגוון גישות דתיות, וכך קבעו חז"ל שר' חנינא בן תרדיון עסק בתורה בלבד, ולא בגמילות חסדים. כשבוחרים תחום התמחות רוחנית, יש לתת את הדעת לשלבים השונים בחיים, לצרכי החברה, ולכשרונות האישיים. אין פתרון אחיד למציאת האיזון הראוי.
554	שיעור 23	לב טהור - על תיקון המידות ואיזון הערכים (ח"א)	הרב אהרן ליכטנשטיין	הרמב"ם קובע שיש לחזור בתשובה לא רק ממעשים רעים, אלא גם ממידות רעות, כלומר, מתכונות אופי שליליות. מהן המידות האלו? מדוע היינו חושבים שאין כאן חיוב תשובה? מדוע הוא קובע ש"אלו העוונות קשים מאותן שיש בהן מעשה"? לאור הנ"ל, כיצד נבין את אופי חיוב התשובה?
555	שיעור 25	"ושמרו דרך ה'" - חשבון נפש הציבור הדתי המודרני (ח"א)	הרב אהרן ליכטנשטיין	בנסיבות בהן ההשקפה הדתית-מודרנית מוצאת את עצמה תחת התקפה (בעיקר מצד החרדים), יש מקום לחשבון נפש כפול: א. האם דרכנו לגיטימית? ב. האם אנחנו באמת פועלים בהתאם להשקפתנו? קודם כל, יש להכיר במה שמשותף בינינו לבין החרדים. הנקודות העיקריות שבהן אנחנו חלוקים שונות בארץ ובחו"ל: בחו"ל המוקד הוא היחס לתרבות והשכלה כללית, ובארץ - היחס לציונות ולמדינה. אנחנו דוגלים בהשכלה כללית משום שאפשר ללמוד ממנה על מורכבות החוויה האנושית. מדוע זה כה חשוב?

ליקוטי מוהר"ן

#		כותרת	מעביר	תקציר	תאריך השיעור	איכות
556	שיעור 44	תורה ג' מליקוטי מוהר"ן	הרב דן האוזר
557	שיעור 45	תורה ד' מליקוטי מוהר"ן	הרב דן האוזר
558	שיעור 46	מעשה ממטר	הרב דן האוזר

יסודות החיים ההלכתיים

#		כותרת	המחבר	תקציר
559	שיעור 2	זמן היום	הרב עזרא ביק	ההלכה מחייבת התייחסות לזמן, למצוות רבות יש זמן מסויים, ויש הבדל בין יום ליום, בין יום ללילה ובין השעות השונות ביום. זמן הלכתי זה שונה מהזמן "הרגיל" שלנו - היום מתחיל מהלילה, השעות הן שעות זמניות, ואנו נאלצים להתאים את עצמנו לקצב של ההלכה.
560	שיעור 7	ט"ו בשבט	הרב עזרא ביק	המשותף לרוב ההלכות העוסקות במאכל מן הצומח הוא נתינת חלק מן היבול למישהו אחר ורק לאחר מתן זה התבואה שייכת לבעלים. מצוות אלו הן מצוות התלויות בארץ שבה לכל אחד יש חלק אך יש חובות שהן תנאי מקדים להנאה מפירות הארץ. ההלכות הן חלק מירושת הארץ. הלכות רבות תלויות בזמן למשל ט"ו בשבט הוא ראש השנה לאילנות במובן ההלכתי.
561	שיעור 13	פסח: חלק א' – מצה ומרור	הרב עזרא ביק	בליל הסדר האדם חווה בכל שנה מחדש את היציאה מעבדות לחרות. כדי לסיים בלי להותיר מקרבן הפסח האדם צריך להתארגן מראש לשיתוף עם אחרים. רק לבן חורין יש אפשרות להיות נדיב ולהתחלק במיותר. הסדר הוא חווית למידה של יציאת מצרים. המצוות של ליל הסדר מבטאות את היציאה מעבדות לחירות ולגאולה ואת השירה הפורצת כהלל על הגאולה.
562	שיעור 22	עמידה לפני ה'	הרב עזרא ביק	הרמב"ם מפרט את הדברים שמעכבים את התפילה. הטהרה הכרחית כי תפילה כוללת עמידה לפני הקב"ה - השראת שכינה. ההכנות לתפילה שאינן מעכבות נובעות מתפיסת התפילה כעמידה בפני המלך. נדון בתוכן הברכות עצמן ובבקשה לקבלת התפילה.
563	שיעור 24	בין שבת ליום טוב	הרב עזרא ביק	בשבת לא יוצרים כדי להאזין לצירה שפועמת מתוכנו, מבפנים. לעומת זאת ביום טוב לא יוצרים כדי להאזין לנוכחותו של הקב"ה ולצמוח יותר מן הרגיל. לחגים יש תכונות שאדם לא יכול להשיגם בעצמו. לדוגמא אדם אינו יכול להשיג את החירות בעצמו אלא זקוק לכוחו של הקב"ה. בשונה משבת ביום טוב לא השביתה כשלעצמה היא העיקר אלא סילוק המפריעים החיצוניים הנגרמים מעיסוק בעבודה, במלאכות. בחול המועד יש היפרדות ממטלות שמאפשרת מספר ימים להטמעת הסגולות הטרנסצנדנטיות. את הסגולות האלו צריך לחוות במועדים בכל שנה מחדש.

קנייני תורה

#		כותרת	המחבר	תקציר
564	שיעור 1	פתיחה	הרב אליקים קרומביין	שיעור זה הוא שיעור פתיחה לסדרת השיעורים "מ"ח קנייני תורה". בשיעור זה נראה כי "קנייני התורה" אינם רשימה של אמצעים ללימוד תורה בלבד, אלא מדובר בהדרכות, מעלות ומידות המקיפות את כל החיים הרוחניים.
565	שיעור 4	'במיעוט דרך ארץ'	הרב שמואל שמעוני	שיעור זה יעסוק במידה "בתלמוד", הקניין הראשון מארבעים ושמונת הדברים שהתורה נקנית בהם. תחילה נראה כי שינון ההלכות, עוד קודם הבנתן ולימודן לעומק, קודם, לפי הדרכות חז"ל, לעיון ולהעמקה, ולאחר מכן נסביר מדוע. בהמשך נצביע על שלבים הכרחיים נוספים ללימוד. בסוף השיעור נעמוד על החשיבות בלימוד מרב דווקא, ולא רק דרך לימוד ספרים, ובכך שהלומד תמיד יראה עצמו כתלמיד.
566	שיעור 7	בשכלות הלב	יש"י גזונטהייט	בתחילת המגילה אסתר מגלה פאסיביות ועושה כפי שנאמר לה על ידי מורדכי ואח"כ על ידי המלך ושריו. נקודת השינוי החלה באסתר היא כאשר אומר לה מורדכי כי עליה להחליט מי היא ומה היא עושה למען עם ישראל. עלינו ללמוד מכך על הקרבה למען עמ"י, על אכפתיות כלפי עמ"י.
567	שיעור 9	"ביראה"; על השימוש במתודות מדעיות בלימוד תורה	ר' אביעד ברטוב	שיעור זה יעסוק במידה "ביראה", ויתמקד בשאלת השימוש של מדעי היהדות בלימוד תורה. נציג כמה גישות לשאלה זו, בין היתר את גישתו של הרב קוק. לאחר מכן נצביע על המתיחות שבין עולם המחקר לבין בית המדרש, ועל היתרונות שברכישת 'חכמה כללית' לבן תורה. בסוף השיעור נדגיש את החשיבות של הקדמת היראה לחכמה.
568	שיעור 11	בשמחה	הרב אמנון בזק	שיעור זה יעסוק במידה "בשמחה", ויתמקד בהצגת היראה והשמחה כמידות משלימות החשובות לעבודת ה' בכלל, וללימוד תורה בפרט.
569	שיעור 14	לב טוב	ר' אריאל ג'יאן	שיעור זה יעסוק במידה "לב טוב", תוך הצגת קשת רחבה של פירושים למידה זו.
570	שיעור 21	במשנה	הרב ד"ר יעקב נגן	שיעור זה יעסוק במידה "במשנה". ללימוד המשנה יש יתרונות רבים, אך לימוד נכון שלה דורש הכרה של כלים ספרותיים שונים, העוזרים להבין את משמעותה. השיעור יציג כמה מן הכלים הללו,  ולאחר מכן ידגים כיצד הם עוזרים להבין את המשנה "כל מצוות האב על הבן..." (קידושין, פרק א', משנה ז).
571	שיעור 25	השמח בחלקו	הרב דוד עצמון	בשיעור זה נעסוק במידה "השמח בחלקו". בראשית השיעור נבדוק את המידה הכללית של "השמח בחלקו", תוך ישום הדבר למידה פרטית של של קניין תורה. לאחר מכן נציין פרשנויות שרואות במידה זו של קנייני תורה מידה נפרדת ושונה מן המידה הכללית של "השמח בחלקו".
572	שיעור 38	אוהב את המישרים	הרב משה אברמן	בשיעור זה נעמוד על החשיבות שביושר שבלימוד כתנאי הכרחי ללימוד תורה, ונראה שיש לו שתי בחינות: תהליך הלימוד, דהיינו ישרותו של הלומד ביחס ללימוד, והתוכן הנלמד, דהיינו הבנה ודקדוק של הסוגיה הנלמדת. לימוד כן ואמיתי מתרחש רק כאשר האמת היא נר לרגלו של הלומד, וכאשר הוא מתעמק בסוגיה לפני שהוא מציע את חידושיו.
573	שיעור 41	נושא בעול עם חברו	הרב שלמה ריסקין	בשיעור זה נעסוק במידה "נושא בעול עם חבירו". נראה כמה פירושים ל"חבר" המדובר, וכיצד פרשנות זו משפיעה על הבנתנו את המידה ואת תרומתה ללימוד תורה. בסוף השיעור נראה כיצד כל זה מסביר את החשיבות של הקשר המשולש שבין האדם, זולתו, והקב"ה.
574	שיעור 43	המביא דבר בשם אמרו	הרב יצחק לוי	בשיעור זה נעסוק במידה "המביא דבר בשם אמרו". ראשית, נעסוק בסוגיית הגמרא המסבירה מדוע המביא דבר בשם אמרו מביא גאולה לעולם, ונראה כמה פרשנויות לסוגיה. לאחר מכן נציג כמה פרשנויות לקניין תורה זה, ונראה את חשיבותו ואת תרומות ללימוד תורה.
575	שיעור 46	מעמידו על הלשום	עידו טל	בשיעור זה נעסוק במידה "מעמידו על השלום", ונלך בדרכו של הרמב"ם, המסביר כי מידה זו היא חלק מקבוצת מידות העוסקת בלימוד תורה בצוותא. בהמשך נסביר כי יש לחלוק על החבר ללימוד מתוך מגמה של שלום, ולא מתוך שנאה. נראה גם את דברי הרב צבי יהודה, שהתורה מתגלה דווקא מתוך שלום הכולל בתוכו את הריבוי, כיוון שתורת אמת הינה תורה אחת המכילה את הכל.
576	שיעור 49	מכיר את מקומו	הרב צבי יהודה קוק	שיעור זה יעסוק במידה "מכיר את מקומו" על פי הרצ"יה קוק זצ"ל. השיעור יעסוק בחשיבות המיוחדת של המקום למהותו של האדם בכלל וללימוד תורה בפרט.
577	שיעור 50	"אינו שמח בהוראה"	אביעד פתוחי חותם	שיעור זה יעסוק במידה "אינו שמח בהוראה", ויציע שלושה פירושים למידה זו, משלוש נקודות מבט שונות: תכונותיו של הלומד, תחושותיו של הרב המלמד, ודרכי הלימוד.
578	שיעור 51	אחרי ארבעים ושמונה	הרב עזרא ביק	שיעור זה הוא שיעור סיום לסדרת השיעורים. השיעור יעסוק באיכותה המיוחדת של התורה לעומת הכהונה והמלכות, ויסביר כיצד מ"ח קנייני התורה מהווים הליכה בדרכי התורה.

תורה לשמה

#		כותרת	המחבר	תקציר
579	שיעור 9	ההדרכה המעשית ללימוד "לשמה"	הרב אליקים קרומביין

מוסר

#		כותרת	המחבר	תקציר
580	שיעור 4	ענווה (ח"א)	הרב אליקים קרומביין	למידת הענווה חשיבות מיוחדת: אם האדם ירגיש כי הכל אצלו בסדר, הוא לעולם לא ינסה לתקן את עצמו ולהשתפר. אולם, ההרגשה כי "אני אפס" איננה רצויה, שכן היא תביא את האדם למצב של פאסיביות ובטלנות; דווקא הערכה עצמית גבוהה תומכת בענווה ותביא לידי תוצאות מעשיות.

מורשת הגר''א

#		כותרת	המחבר	תקציר
581	שיעור 3	דרך הפשט	הרב אליקים קרומביין	הגר''א ותלמידיו דבקו באמת ודייקנות - האם בשל כך יש להאמין יותר ל'סיפורי ליטאים'? ממה נבע בטחונו שמסקנותיו אמתיות? הגר''א דבק מאוד בפשט - במה הדבר מתבטא, ומה הן השלכות על דרכו על פסיקת ההלכה ומסורת הלימוד הליטאית?
582	שיעור 4	התורה כמהות אחת	הרב אליקים קרומביין	האם ניתן להגיע לוודאות בפסיקת הלכה כפי שסבר הגר''א? לפי הגר''א כל התורה שבעל פה רמוזה במשניות; כיצד הדבר משפיע על לימוד התורה לפי תלמידו הגדול ר' חיים מוולוז'ין?
583	שיעור 17	לימוד חכמות במסורת תלמידי הגר''א	הרב אליקים קרומביין

אגרות ראיה

#		כותרת	המחבר	תקציר
584	שיעור 0	מבוא	הרב תמיר גרנות	כתבי הרב קוק שייכים לסוגות שונות. שיעור זה יעסוק בתורת הרב קוק דרך עיסוק באיגרותיו. נסביר מדוע בחרנו באיגרות, ונתאר את מבנה השיעור והתכנית השנתית. לאחר מכן נביא בקצרה את תולדות הרב ואת המסגרת הכרונולוגית של כתיבת האיגרות, ונלמד על המסגרת הכללית של האגרות מתוך הקדמת הרב צבי יהודה לאגרות.

שואה ואמונה

#		כותרת	המחבר	תקציר
585	שיעור 1	פתיחה	הרב תמיר גרנות	סדרת השיעורים תבחן מקורות שונים לאור האמונה לאחר השואה. השיעורים יבחנו מספר דברים אצל דמויות שעמדו באמונתם לאחר השואה: כיצד היא השפיעה על האידיאולוגיה שלהם? כיצד היא השפיעה על החוויה הדתית או על הפרקטיקה הדתית שלהם? וכיצד היא השפיעה על התאולוגיה שלהם? באופן כללי, ישנן שתי גישות לשואה: מדובר באירוע חד פעמי שמחייב התייחסות נפרדת ומיוחדת, או שההבדל בין השואה לבין אירועים אחרים בהיסטוריה היהודית והכללית הוא כמותי, אך לא מהותי. השיעורים יעסקו, רובם ככולם, בכתבים שלידתם אחרי השואה, מתוך מבט רטרוספקטיבי.
586	שיעור 5	השואה כעונש בהגות החרדית - מבט כללי	הרב תמיר גרנות	השיעור נפתח בביקורת שהופיעה במשך השנים על תורת הגמול ביחס לשואה. לאחר מכן עובר הרב לבחינה שיטתית של תורת הגמול. הרב מונה מספר הסברים שהובאו בספרות: צידוק הדין, גלגול נשמות, הסבל והאושר האמיתיים, הערכה נכונה של החטא וערבות הדדית. הסברים אלו מעלים שאלה נוקבת: כיצד אפשר לחנך לאור תפישות עולם שכאלו?
587	שיעור 6	על הדרשה ועל הפרישה - הרבי מבעלז והרב טייכטאל אל מול השואה	הרב תמיר גרנות	סקירת תולדות האדמור מבעלז. לפני יציאתו את הונגריה לארץ ישראל, הוא מבטיח שליהודי הונגריה לא יקרה כל רע. הסתירה שעולה מדרשתו היא שהוא מכנה את הציונים נביאי שקר, בעוד הוא רואה עצמו כנביא אמת, אך הוא יוצא מהונגריה עם דרכון ציוני לארץ ישראל. מחלוקת בין האדמו"ר לרב טייכטאל בפירוש דרשתו של ר' אלימלך "דבר אל בני ישראל ויסעו".
588	שיעור 10	ציונות לאחר השואה בדרשותיו של האדמו"ר מצאנז קלויזנבורג	הרב תמיר גרנות	דרשותיו של האדמו"ר לפורים עוסקות באופן קבוע בשאלת הגאולה החלקית, כפי שעולה מתוך המגילה וכפי שהיא משתקפת בתקופתו. מחלוקת מרדכי ואסתר משקפת מחלוקת בשאלה כללית - אם יש סבל לנגד עינינו ועכשיו אפשר להציל - האם אין חובה לעשות כן בלי חשבונות? האין התעלמות מן הסבל, ואפילו למען ציפיית גאולה אמתית, בגדר אי-רגישות וחוסר-מוסריות? כיצד עונה האדמו"ר על שאלה זו? מהו מעמדה של ירושלים לאחר מלחמת ששת הימים לדעתו של האדמו"ר?

שואה ואמונה - שנה שנייה

#		כותרת	המחבר	תקציר
589	שיעור 3	שורשי הרשע – על המקורות של ממלכת השטן	הרב תמיר גרנות	נסיון להבין מהי הקרקע התרבותית עליה נבטו שורשי השואה. בחינת פרספקטיבות נוספות על מקורות הרשע הנאצי, אשר יורדות לשורשי מקורותיו, ומחזקות את הטענה כי הנאציזם היווה הופעה של רוע מטיפוס שונה לחלוטין.

תפילת העמידה

#		כותרת	המחבר	תקציר
590	שיעור 3	ברכת אבות (ח"א)	הרב עזרא ביק	הברכה הראשונה נקראת ברכת אבות. הברכה מציגה את האלוקים - מקבל התפילה - בפני המתפלל. ההבנה כי אנו מתפללים לאלוקי האבות מאירה לנו את הדרך שבה עלינו להתפלל
591	שיעור 4	ברכת אבות (ח"ב)	הרב עזרא ביק	מה פירוש הביטוי "גומל חסדים טובים"? אילו "חסדי אבות" זוכר הקב"ה? מה משמעות תארי הקב"ה -"מלך עוזר ומושיע ומגן"?
592	שיעור 6	קדושה	הרב עזרא ביק	מהי קדושה? מעצם הגדרתה, הקדושה שייכת לעולמו של הקב"ה. באופן פרדוקסלי, היא נמצאת דווקא בעולמנו, ואנו נדרשים להקדיש את ה'. כיצד אנו יכולים להקדיש את הקב"ה? מהו ההבדל בין הקדשת ה' לבין קבלת מלכותו?
593	שיעור 17	ברכת המינים	הרב עזרא ביק	בברכת המינים אנו מבקשים על אובדן הרשעים. איננו מסתפקים בבקשה על אובדן הרשעה, אלא אנו מבקשים שיאבדו מייצגי הרשעה בעולם - הרשעים ומלכות הזדון. ברכה זו עומדת בניגוד לעיקרון של "יתמו חטאים ולא חוטאים", אך אי אפשר לשאוף למלכות ה' בלי מלחמה בלתי-מתפשרת ברוע.
594	שיעור 18	משען ומבטח	הרב עזרא ביק	ברכה זו מדגישה את נושא הביטחון. ביטחון בה' אינו ביטחון שיהיה טוב, אלא ביטחון שאם האדם יקבל החלטות מתוך כוונות ערכיות מוסריות נכונות - הקב"ה יסייע להגשמת אותן מטרות. הביטחון אינו שהקב"ה יסייע להגשים את החלטות האדם. רק על הצדיקים, הלוקחים אחריות על סביבתם ומקבלים החלטות מוסריות וערכיות, אנו מתפללים שה' יסייע להם במלחמה למען הטוב.
595	שיעור 19	ירושלים ודוד	הרב עזרא ביק	אף שתפילת העמידה מייחדת לדוד ברכה עצמאית, הוא מופיע גם בברכת ירושלים. משמעות הצירוף בין ירושלים לבין דוד המלך היא חיבור בין הרוחני לבין הפוליטי. שכינת ה' בקרב בני האדם מחייבת חברה שיכולה לשמש בסיס לשכינה.
596	שיעור 20	צמח דוד	הרב עזרא ביק	אף שדוד מוזכר בברכת ירושלים, הבקשה על צמיחת צמח דוד מייחדת לעצמה ברכה נוספת. הזכרת המושג "צמח" מדגישה שאין אנו מבקשים רק להגיע למטרה מסויימת, אלא על ההתקדמות והצמיחה אליה. בקשת הישועה משמעותה בקשה לשלמות - הליכה אל ה', חיים של התקדמות מתמדת לעבר האין סוף.
597	שיעור 23	מודים (ח"א)	הרב עזרא ביק	פירוש המילה "מודים" בברכת ההודאה אינו נתינת תודה, אלא הודאה והכרה במלכותו של הקב"ה. שבועת אמונים זו מהווה המשך של עבודת העבד לרבו במסגרת התפילה.
598	שיעור 25	שלום	הרב עזרא ביק	ברכת השלום היא הברכה האחרונה של תפילת העמידה, ובה אנו נפרדים מהמלך. השלום הוא המציאות העליונה; מציאות שבה הכל אחד, שכל הניגודים שבעולמנו משתלבים לאמת אחת. בברכה זו ובברכת כוהנים אנו מבקשים על שלום וחנינה. אנו מבקשים שחוויית התפילה תמשיך להאיר בנו, והביטוי לכך הוא השלום.
599	שיעור 26	לאחר התפילה	הרב עזרא ביק	לאחר התפילה אנו אומרים "אלוקי נצור". תפילה זו היא אחת מתפילות אישיות רבות המופיעות בגמרא. עד כה דיברנו על התפילה כעבודת המלך, אך יש בתפילה גם מקום לזעקה, לשיחה ספונטנית ואישית של הנפש עם הקב"ה. לאחר סיום העבודה, לפני שיוצאים מעם המלך, יש מקום לבטא, במילים פשוטות ואישיות, את שאיפות הנפש הפרטיות.
600	שיעור 27	כל עצמותי תאמרנה	הרב עזרא ביק	קיימים דינים רבים לתנועות הגוף בתפילה, להכנת הגוף לתפילה, למקום התפילה ועוד. משמעותם של דינים אלו עולה מתוך ראיית התפילה כעמידה בפני המלך ועבודתו. עבודת המלך דורשת הכנה ועמידה בכללים נוקשים, ובכך מתקיים "כל עצמותי תאמרנה - ה' מי כמוך".

שלוש עשרה מידות

#		כותרת	המחבר	תקציר
601	שיעור 2	י"ג מידות: ה' ה'	הרב עזרא ביק	האם מונים את "ה' ה' " כשתי מידות, מידה אחת או כלל לא? למה שם הוי"ה בכלל נחשב למידה של רחמים, ומדוע התמדת נוכחות אותו שם למרות החטא נחשבת למידה נוספת ושונה מהתגלותה לפני החטא? מהו היחס בין שני שמות הוי"ה?
602	שיעור 4	י"ג מידות: רחום וחנון	הרב עזרא ביק	מהו ההבדל בין רחום לבין חנון? מהו היחס בין שתי מידות רחמים אלו למידות שקדמו להן, שהיו יותר שמות כלליים של הקב"ה מאשר מידות רחמים? מה מאפיין את מידת הרחמים ומהיכן היא באה? למה בכלל יש חנינה?
603	שיעור 7	י"ג מידות: אמת	הרב עזרא ביק	למה מידת האמת היא חלק ממידות הרחמים של הקב"ה? נראה שמקומה הטבעי הוא בין מידות הדין? האם זו בכלל מידה עצמאית, או שמא היא חלק ממידת החסד? למה אמת היא מידה של חסד, ואיך היא פועלת כדי לאפשר קיום לחוטא למרות חטאיו? מהי משמעותה של הבחירה החופשית של האדם? כיצד היא פועלת ומשפיעה עליו? מהו היחס בין מידת האמת למידת השלום בעולם? במה קשורה האמת לחזרתו בתשובה של האדם לאחר שיחטא?

שיעורים בכוזרי

#		כותרת	המחבר	תקציר
604	שיעור 1	רבי יהודה הלוי וספר הכוזרי	הרב איתמר אלדר	המאמר מהווה פתיחה לעיסוק בספר הכוזרי. מי היה ר' יהודה הלוי? מהיכן נטל את המתודה של הדו-שיח? מהו מקור עלילת ה"כוזרי", ומה פשר החלום בכלל וחלומו של מלך כוזר בפרט? מדוע ר' יהודה הלוי מספר שמלך כוזר התגייר כבר בסוף המאמר הראשון, ולא בסוף הספר - בסופו של הויכוח?
605	שיעור 4	יחסו של רבי יהודה הלוי לפילוסופיה (א')	הרב איתמר אלדר	רבי יהודה הלוי תוקף את הפילוסופיה פעמיים: בפעם הראשונה בתגובתו האמוציונלית של המלך בדבר חוסר הרלוונטיות של דברי הפילוסוף לצרכיו, ובפעם השנייה - בתשובה הלוגית, לאורך כל הספר, הדנה בשאלה האם ניתן להסתמך על ההיגיון בלבד.
606	שיעור 11	דחיית האיסלאם	הרב איתמר אלדר	כמו יחסו לנצרות, ריה"ל דוחה גם את האיסלאם בעיקר בשל העובדה שהמוסלמי נזקק לתורת ישראל ולעדותו כדי להוכיח את המופתים. סיבה נוספת לדחיית האיסלאם היא כתיבת הקוראן בשפה שאינה מדוברת בכל העולם, בעוד שספר זה פונה לכל אנשי העולם. למעשה, אלו הן הנקודות המבחינות בין הדתות שהתחילו מהשכל לבין היהדות שתחילתה בהתגלות.

ליקוטי מוהר''ן

#		כותרת	המחבר	תקציר
607	שיעור 1	ח"ן, חכמה ומלכות	הרב דן האוזר

הגותו של רבי נחמן

#		כותרת	המחבר	תקציר
608	שיעור 3	פשיטות- חלק ב'	הרב איתמר אלדר	השיעור עוסק בעקרונות העולים מחלקו השני של ה"מעשה מחכם ותם". מצד אחד, מלכו של עולם מתאווה להתגלות ולמלוך על האדם; אך מצד שני, ההשתהות של האדם ושאיפתו להוכחות לוגיות ושכליות - הן הגורמות לו לשקוע בספיקות ולא להגיע עד הקב"ה.
609	שיעור 7	ממלא כל עלמין	הרב איתמר אלדר	השיעור עוסק במחלוקת הידועה: האם הקב"ה 'סובב כל עלמין', או 'ממלא כל עלמין' - האם הקב"ה הוא חיצוני לעולם, או שהוא אימננטי לו. השיעור סוקר את שיטתם של הרמב"ם ושל שפינוזה. באופן עקרוני, ר' נחמן חשב שהקב"ה הוא אימננטי במציאות, אך שיטתו שונה מהותית משיטתו של שפינוזה.
610	שיעור 10	החלל הפנוי	הרב איתמר אלדר	למרות שיטתו של ר' נחמן בדבר האימננציה האלוקית בעולם, הוא דן בהרחבה ב"חלל הפנוי". כיצד ניתן לדבר על היעדר שכינה בתורתו של ר' נחמן? האם יש קשר בין נקודה זו לבין בחינת 'סובב כל עלמין'? מהו הפתרון לאדם שנפל למדרגה זו?
611	שיעור 21	מחלוקת א' - אש התורה ומֶי המחלוקת	הרב איתמר אלדר	לכאורה נראה שבמחלוקת יש מרכיבים שליליים בלבד. לא כן סובר ר' נחמן. ישנם מצבים שלולא המחלוקת לא ניתן היה להשיג השגות מסוימות. המחלוקת נוצרת בשני אופנים: כאשר הצדיק אוצר בקרבו את תורתו, וכאשר כל היצורים האנושיים זועקים ומשוועים למים שיפיחו חיים בנשמותיהם.
612	שיעור 22	"זומם רשע לצדיק וחורק עליו שיניו, ה' ישחק לו כי ראה כי יבוא יומו"	הרב איתמר אלדר	בחלקו הראשון, השיעור סוקר בקצרה את ההבדל שבין כבוד מלכים לבין כבוד ה' ואת הסיבות למחלוקת. בחלקו השני עוסק השיעור במקור נוסף של מחלוקת: רצונם של החולקים, בעומקו של דבר, דווקא להסכים עם הצדיק. דיון זה נעשה על רקע העיסוק בנושא המחשבות הזרות הבאות לאדם באמצע תפילתו.
613	שיעור 26	הניגון(א) - ניגון של צדיקים ושל רשעים	הרב איתמר אלדר	ממה יונק הניגון את כוחו? האם יש קשר בין ניגון של רשעים לבין ניגון של צדיקים? מהי הסכנה הטמונה בכוחו של הניגון של הרשעים? כוחו של הניגון הוא בכך שהוא יכול לחבר בין השפע האלוקי לבין האדם, בדומה ללימוד הגמרא על שלל הדעות הקיימות בה.
614	שיעור 28	הניגון(ג): הניגון כבורר את הרוח	הרב איתמר אלדר	הדרך להישמר מנפילה מ'טוב עין' ל'רע עין' היא הכוח המדמה. מהו הכוח המדמה? האם יש קשר בין הניגון לבין הכוח המדמה? המאמר עוסק בשאלות אלו ובתפקידה של הנגינה בבניית המלכות בישראל, כפי שהתגלמה ביחסים שבין שאול לדוד.
615	שיעור 29	הניגון(ד): 'יודע נגן'	הרב איתמר אלדר	הניגון יכול להתגבר על התאוות שמקורן בכוח המדמה בשני תנאים: שיהיה ניגון של שמחה, ושהכלי והמנגן יהיו שלמים. מטרת הניגון היא לברור את הרוח הטובה מתוך הרוח הרעה, לדון לכף זכות כל אדם ואדם ולמצוא את הנקודה הטובה והבריאה. זהו בעצם תפקידו של המנהיג. הוא צריך להיות 'יודע נגן' כדי להאיר את הנקודות הטובות בעמו, וכך לחברם למקור חיותם.
616	שיעור 30	ניגון(ה'): ניגונו של האין-סוף	הרב איתמר אלדר	הניגון העליון ביותר הוא ניגונו של האין-סוף, המושר על ידי הצדיק ויכול להעלות גם את האנשים שנפלו לחלל הפנוי, המוקף על ידי האין-סוף. העיסוק בניגון זה נעשה על רקע ניתוח הסיפור 'מעשה ממלך עניו'.

מבוא לעשר הספירות

#		כותרת	המחבר	תקציר
617	שיעור 1	מלכות (א')	הרב איתמר אלדר	ניתן לראות שתי גישות מרכזיות בהסבר הקשר שבין האדם לאלוקים. גישה אחת - גישת הוגי ימי הביניים - טוענת שהאלוקים רחוק מאוד מן האדם, במקום ובזמן, ונשגב מכדי שיוכל האדם להתקשר איתו. גישה שנייה - גישת הקבלה ובעקבותיה החסידות - טוענת ש"לית אתר פנוי מיניה", והאלוקים נמצא בכל מקום ואף באדם עצמו. יתירה מזו: כיון ש"אין מלך בלא עם", האלוקים כביכול זקוק לאדם כדי למלוך. אלוקות קרובה זו, היוצרת קשר עם האדם ואף זקוקה לו - זוהי המלכות.
618	שיעור 2	מלכות (ב')	הרב איתמר אלדר	המלכות - "לית לה מגרמה כלום", הן מצד הקב"ה, שללא האדם אינו יכול למלוך, והן מצד האדם, שאינו יכול להיפגש עם המלכות בלי ויתור והסתלקות. ויתור זה בא לידי ביטוי בשלושה מישורים: התיאולוגי - האדם מפסיק להאמין בכל דבר אחר; השכלי - האדם מפנים עד כמה הוא לא מבין כלום; והמידותי - האדם חייב להיות עניו ולבטל עצמו כדי לפנות מקום לשכינה.
619	שיעור 3	מלכות (ג')	הרב איתמר אלדר	הראי"ה קוק עומד על כך שההתקרבות לקב"ה נעשית דרך גילויו בעולם הזה. על כן, התפילה פותחת בשם אדנות, שהוא כינוי למלכות, ועוברת דרך כל צורכי האדם בעולם הזה. בעזרת תפילה כזו יכול האדם לרומם את עצמו ואת השכינה הנמצאת בגלות אל מקורה העליון, וזהו "ייחוד קודשא בריך הוא ושכינתיה".
620	שיעור 6	יסוד (ג'): צדיק יסוד עולם	הרב איתמר אלדר	ישנה זיקה , ולעיתים אף זהות, בין השכינה לבין כנסת ישראל. שתיהן מיצגות את המלכות - ביטוי למלכות ה' בעולם. הצדיק הוא היסוד המקשר בין כנסת ישראל לקב"ה. לכן, על הצדיק להיות מקושר הן לקב"ה והן לעם ישראל כולו, בבחינת סולם המוצב ארצה וראשו מגיע השמימה. בגלל אופייה המחבר של ספירת היסוד, היא חייבת להיות מסוגלת להכיל את הכל - את כל השפע האלוקי, וכך גם הצדיק צריך להיות מסוגל להכיל את כל השפע האלוקי מחד, ומאידך - להיות מסוגל להעביר אותו לכל אחד ואחד מכלל ישראל.
621	שיעור 7	יסוד (ד'): השבת (1)	הרב איתמר אלדר	לשבת יש אופי כפול. לעיתים היא מייצגת את בחינת הנקבה - המלכות, ולעיתים את בחינת הזכר - היסוד. השבת גם מושפעת מימי המעשה וגם משפיעה עליהם. מצד האדם יש בה בחינת קבלה ובחינת עונג, וזהו אף עניינה של הכפילות - "זכור" ו"שמור" - בציווי השבת.
622	שיעור 8	יסוד (ה'): השבת (2)	הרב איתמר אלדר	שתי הבחינות בשבת, בחינת המלכות ובחינת היסוד, באות לידי ביטוי כבר בפסוקים בתורה ובטעמים הניתנים למצוַת השבת. רגע השיא של השבת הוא בשעת הסעודה השלישית, שעה שבה מתחברות שתי הבחינות - ייחוד קודשא בריך הוא ושכינתיה - ולכן זוהי עת רצון, רעוא דרעוין. כפילות נוספת היא הכפילות בין דין לבין חסד, וגם ביחס אליה - בסופו של יום נוצר האיחוד בין שתי הבחינות.
623	שיעור 11	חסד וגבורה (ג'): ההלכה והסדר	הרב איתמר אלדר	המתח שבין החסד לבין הגבורה בא לידי ביטוי גם בפניית האדם אל אלוקיו: האם באופן ישיר ובלתי אמצעי, כי "מלוא כל הארץ כבודו" והוא "ממלא כל עלמין", או שמא בהגבלות ובסייגים שמציינת ההלכה? האם המציאות היא כולה קודש, או מורכבת מקודש וחול? מה קדם למה: החסד לדין, או להיפך? ייתכן ששאלה זו קשורה למחלוקת האם בריאת העולם החלה מן הלילה (דין), או מן היום (חסד).
624	שיעור 14	תפארת (ב'): הברכות - רצוא ושוב	הרב איתמר אלדר	בנוסח הברכות אנו פותחים בהתיחסות לקב"ה בגוף שני - "ברוך אתה", אך מייד בהמשך הברכה עוברים אנו לגוף שלישי, נסתר - "אשר קדשנו", ולא 'אשר קדשתנו'. גדולי החסידות עמדו על תופעה זו ונתנו בה טעם. בשיעור נסקרים דבריהם של רבי אלימלך מליז'נסק, רבי צבי אלימלך שפירא מדינוב ורבי צדוק הכהן מלובלין. בנוסף נראה שישנה מעלה של עם ישראל כעם המסוגל לעמוד מול הקב"ה עצמו, מה שאין כן אצל יחידים מתוך העם.
625	שיעור 15	תפארת (ג'): "אשר נתן לנו תורת אמת"	הרב איתמר אלדר	התורה היא מספירת תפארת, כיוון שהיא הבסיס והיסוד לעולם. התורה מורכבת, על פי הקבלה, משמותיו של הקב"ה. על פי רבי יוסף ג'קטילה, כל מילה מיצגת לבוש לשם משמותיו של הקב"ה, ועל פי הרמב"ן בפיסוק אחר של האותיות והמילים מתקבלים שמותיו של הקב"ה. על פי בעל התניא, התורה מבטאת את צמצום הרצון האלוקי ולכן מהוה את הלבוש לקב"ה, וממילא קודשא בריך הוא ואורייתא - חד הם.
626	שיעור 18	נצח והוד (ב): 'שושביני החתן בבית שושביני הכלה'	הרב איתמר אלדר	ספירות נצח והוד אינן יונקות מחסד וגבורה רק בהתאמה לצד שלהן בעץ הספירות, אלא גם בהצלבה: גבורה יוצרת קשר עם נצח, וחסד עם הוד. במפגש זה יכולים הצדדים השונים של חסד ודין להשפיע אחד על השני וליצור מפגש פורה ומאוזן, שיבוא לידי ביטוי במלכות. מפגש זה ייעשה דווקא למטה, בספירות התחתונות, המייצגות את השאיפה למימוש, ולא בספירות העליונות, המיצגות את האידיאה.
627	שיעור 21	חכמה (ב'): "החכמה תחיה בעליה"	הרב איתמר אלדר	רבי נחמן מתאר את ההתבוננות בעולם כהתבוננות בשכל של כל דבר. נראה שכוונתו אינה לשימוש שכלי בהתבוננות, כי אם הגעה אל החיוּת של כל דבר, אל נקודת הראשית שלו, אל החכמה. כדי להגיע למפגש כזה - אין לאדם להיעזר בכלי השכל, אלא בבחינת מלכות ש'אין לה מגרמה כלום', כדוגמת הלבנה המקבלת את אורה מן החמה. הראי"ה קוק יוצר שילוב בין כלי השכל, אותם פסל ר' נחמן, ובין התחושות והרגשות הצריכים ללוות את האדם בעבודת ה', ובכך יוצר שילוב מדהים בין מדע ורגש, חכמה ותבונה, גלוי ונעלם.
628	שיעור 23	בינה (ב'): אני בינה לי גבורה	הרב איתמר אלדר	הבינה היא הראשונה בספירות המצמצמת ומגבילה, ועל כן היא הראשונה בצד שמאל - צד הדין. ישנו דמיון בין הבינה והמלכות כיון שאחת מבטאת את הדין העליון והשנייה את הדין התחתון, כפי שהוא בא לידי ביטוי. כדי להמתיק את הדינים יש לעשות זאת בשורשם, כלומר בבינה. המתקת הדין אינה העלמתו אלא יצירת הקשר בין השורש והדין - בין העונש והתועלת שתצמח ממנו. כאשר 'אם הבנים' היא גם 'אם הדינים' המענישה, הרי שהדין מומתק כיון שהוא ניתן ביד רכה ואוהבת.
629	שיעור 27	כתר (ג'): כתר מלכות	הרב איתמר אלדר	הדרך להגיע לכתר, על פי רבי נחמן, עוברת קודם כל דרך השתיקה שאינה מגבילה את המציאות בהגדרות וסייגים, ובכך האדם מוותר על כבודו ונותן מקום לכבודו ולרצונו של הקב"ה להיכנס אל תוכו. שתיקה זו מתאפיינת בויתור על התירוץ, בעמידה מול הקושייה באומץ ובשתיקה, ולעיתים היא אף ויתור על עצם הלימוד בכלֵי החכמה והדעת הרגילים. כך, מתוך השתיקה והביטול העצמי, משיג האדם את האין - את הכתר.
630	שיעור 30	אושפיזין ג': "כי הנה המלכים נועדו" - משיח בן יוסף ומשיח בן דוד	הרב איתמר אלדר	יוסף הוא היסוד, וכמו היסוד המקשר בין התפארת, הכוללת בתוכה את כולם, לבין המלכות, כך גם יוסף מקשר את עם ישראל מתקופת האבות בספר בראשית, דרך משה ואהרן המעלים את עצמותיו, ועד סוף כיבוש הארץ בימי יהושע כאשר הוא נקבר. כך גם משיח בן יוסף מלווה את עם ישראל בדרך להשלמת הגאולה עד לבוא משיח בן דוד. דוד הוא המלכות, הוא מייסד את כסא ה' בעולם, הוא גם נעים זמירות ישראל אשר מתוך בקשותיו האישיות, לכאורה, מיוסדת תפילת הכלל של עם ישראל. החיבור לעתיד לבא - והיו לאחדים בידך - של בית יוסף ובית דוד הוא חיבורה של המלכות עם היסוד, הנושא על גביו את שאר הספירות, וזהו החיבור של כלל הספירות מן הכתר העליון ועד המלכות בארץ.

מבוא לחסידות

#		כותרת	המחבר	תקציר
631	פרשת לך-לך	לדמותו של אברהם	הרב איתמר אלדר	בשיעור זה נבחנת דמותו של אברהם כפי שראו אותה המדרשים ובעקבותיהם גדולי החסידות. אברהם נתפס כמתחיל ומחדש, הוא פורץ דרך חדשה שלא היתה קיימת, ומורה לנו כיצד יש לסלול דרך חדשה. אברהם נתפס גם כמתנתק ומתבודד, התבודדות המובילה להקשבה עצמית ולחזרה אל עצמך. אברהם מלמד אותנו כיצד להקשיב לעולם ולראות בתוכו את קול ה' הקורא לאדם, ולבסוף מלמד גם כיצד יש למסור את נפשנו ביד ה' בבחינת "מושכני אחריך נרוצה", וללכת בעקבות ה' אל הלא נודע.
632	תשעה באב	מלך בהיכלו או מלוא כל הארץ כבודו	הרב איתמר אלדר
633	פרשת ויקהל	שבת - 'כגונא' (א)	הרב איתמר אלדר	השיעור מבקש 'לגעת' בשבת מנקודת המבט החסידית. הצוהר שדרכו הוא יחדור לעולם מופלא זה, הוא נסיון פרשני חסידי לדברים הנפלאים מן הזוהר הקדוש, הנאמרים בין קבלת שבת לערבית בחלק מן המנהגים - 'כגונא'. בקטע זה יש חלוקה בין שמו של הקב"ה לקב"ה עצמו., בנוגע לאחדות כיצד מהווה השבת מפתח וכלי שאיתו ניתן להביא לאחדות 'למטה', ובעקבותיה תופיע האחדות למעלה? איך אפשר להבין את משמעותה של ה'ישיבה על הכסא', אותה מעכב ד' יתברך עד שתושלם האחדות מכח השבת למטה?
634	פרשת פקודי	שבת - 'כגונא' (ב)	הרב איתמר אלדר	מהי ספירת המלכות ומה הקשר בינה לליל שבת? מדוע משתמש הזוהר בדימוי של חתן וכלה בהקשר של כניסת השבת? עד כאן ראינו שהשבת פונה לקב"ה, ובפסקה השלישית מתחדש שהיא פונה גם לעמ"י. בפיוט שאומרים בתפילת ליל שבת "לכה דודי", מי היא המזמינה את הדוד לקראת הכלה? ומי הוא הדוד? מהי המשמעות של האכילה בשבת? כיצד משפיעה השבת על הנשמה?
635	פרשת תזריע	בצאתי לקראתך לקראתי מצאתיך	הרב איתמר אלדר	כיצד נבראו בתחילה אדם וחוה, האם כשני אנשים שונים או בגוף אחד? מהי הנסירה עליה מדובר, ומה מטרתה? מהו ההבדל בין זכר ונקבה? מהי התעוררות מלמטה , ומהי התעוררות מלמעלה, ומה היחס ביניהם?
636	פרשת שופטים	מלך במשפט יעמיד ארץ	הרב איתמר אלדר	מהו תפקידם של השופטים? מן הפסוקים בתחילת הפרשה עולה נימה דומיננטית של הדגשת הסדר והמשפט האלקיים. איך זה מסתדר עם העובדה ש'רחמנא ליבא בעי'? האם השוטרים 'הרודין את העם אחר מצותם', הם התמונה האופטימלית של הנהגת ד' בקרב עם ישראל? ר' נחמן מדבר לע החשיבות הרבה שיש לפוסקים בעולם התורה. מדוע גנוזה החכמה האלקית בארץ, בהלכה, בפסיקה שלכאורה מצומצמת וארצית? וכיצד דרך אלו, ניתן לטפס אל החכמה האלקית ולהשיגה? האם ההלכה הפסוקה, היא המאפשרת לאדם לגעת בחכמה האלקית? האם קיום ההלכה מעמיד את ה' ורצונו אצל האדם, ומתוך כך יכול לבוא גם אל החכמה האלקית? מהי החשיבות של לימוד ההלכה?

המועדים בחסידות

#		כותרת	המחבר	תקציר
637	חנוכה	הדלקה עושה מצווה או הנחה עושה מצווה	הרב איתמר אלדר	גדולי החסידות, ר' לוי יצחק מברדיטשב ו"מי השילוח", התייחסו למחלוקת האם "הדלקה עושה מצווה" או "הנחה עושה מצווה" כמתייחסת ליסודות בעבודת ה': האם עדיפה עבודה מהתלהבות או בקביעות יבשושית? ומה יעשה מי שאין לו התלהבות - יעבוד את ה' במצבו או ימתין להתעוררות האהבה בינו לבוראו? האם פרטי הדינים חשובים, או שמא ההתלהבות בעבודה הכללית?

ליקוטי הלכות

#		כותרת	המחבר	תקציר
638	שיעור 2	התעוררות: משמעותה של השכמת הבוקר - ח"ב	הרב דן האוזר	ר' נחמן קובע שהזריזות היא בחינת אמונה. מהי משמעותה של אותה זריזות? המאמר עוסק בשאלה זו על רקע עיון בהבדל שבין מידת הדין למידת החסד, ותוך דיון ביכולת ובצורך של האדם להיפגש עם מה שמעבר לו.
639	שיעור 4	הלכות ציצית- הלכה ב'	הרב דן האוזר	כהקדמה לדיון בהלכות ציצית ובהיתר להיכנס בציצית לבית הכסא, דן המאמר בהבדל המהותי שבין 'כבוד מלכים', הנראה במבט ראשון כדבר חשוב אך בעצם הא ריק מתוכן, לבין כבוד א-לוקים, המוסתר והצנוע. ההבדל בין שניהם בא לידי ביטוי בשאלה 'איה מקום כבודו', שיכולה להציל את מי שנפל בספקות קשים.
640	שיעור 8	קשר של תפילין	הרב דן האוזר	ר' נתן, בהסברו על קשר של תפילין, עורך הקבלה בין הקשר שבין יעקב לרחל לבין הקשר שבין האדם לקב"ה. עמידה של האדם מול ה' היא עמידה מול הראשית כולה, וממילא היא דורשת 'היפוך הלב', המתבטא בנאמנות ובעקשנות להחזיק בנאמנות. עמידתו של האדם מול האחר באה לידי ביטוי בנפתולי התפילין והתפילה. השיעור עוסק בנקודות אלו על רקע ניתוח הקשר שבין יעקב לרחל וללאה, המבטא את המתח שבין ה"עלמא דאיתגליא" לבין ה"עלמא דאיתכסיא".
641	שיעור 9	בינת השכווי	הרב דן האוזר	ההבחנה המוזכרת בברכת השחר הראשונה, בין היום לבין הלילה, אינה אלא ההבחנה בין האמת לבין השקר. חוסר הוודאות אינו אלא חוסר היכולת להבדיל בין שניהם. האיבר שבו משתמש החסיד כדי להבדיל בין האמת לבין שקר הוא הלב, ולא המוח. המאמר עוסק בשאלת חוסר הוודאות, ביחס בין האובייקטיבי לסובייקטיבי, ובמשמעות ספירת ה'כתר'. כל זאת - על רקע עיון במעשה בבן מלך ובן שפחה שנתחלפו.
642	שיעור 11	"כשתסעו וישאלו אתכם מה פעלתם, תאמרו - 'רוח' " / בין קפקא, ר' נחמן ופסח	הרב דן האוזר	הצדיק הוא המשלים והממשיך את רוח החיים של כל אחד ואחד, והוא הנותן פיתרון לחיסרון שבעולם. פילוסופים כמו קפקא וז'אק דרידה התייחסו אף הם לחיסרון, אך הפכו אותו לעצם העניין. הבדל זה בא לידי ביטוי בהבדל התהומי שבין יחס הפילוסופים למילה הכתובה ולחיי האדם לבין יחסו של ר' נחמן לאותם גורמים. הדיון בנושאים אלו נעשה על רקע פועלן של דמויות שונות: יעקב ועשיו, יונה, נח וחם, ועל רקע השקפתו של ר' נחמן אודות ההבדל שבין חמץ למצה.
643	שיעור 14	על אמונת חכמים, מסורת וזהות בעידן פוסט-מודרני - עיון משווה עם ר' נחמן	הרב דן האוזר	מהי המשמעות של אמונת חכמים? מהו היחס בין לימוד תורה עיוני, המנותק מזרימת החיים והחיצוני לאדם, לבין לימוד תורה המגיע מתוך החיים והקשור קשר אמיץ לאדם הלומד? איזה סוג של לימוד מועדף על ר' נחמן? האם ה'מחלה' הפוסט-מודרנית הגיעה גם לבית המדרש? מהי הטענה של הפוסט-מודרניות? מהו הפתרון שמציעה מלכות בית דוד על פי הבנתו של ר' נחמן? המאמר עוסק בשאלות אלו ובהגדרה החדשה של הזהות על פי ר' נחמן, מול האין-זהות המודרנית והרב-זהות הפוסט-מודרנית.
644	שיעור 16	"ופתח התיבה בצידה תשים" - ח"ב	הרב דן האוזר	כהמשך למאמר הקודם, דן המאמר בהבדלים העקרוניים שבין אברהם ללוט בנוגע למידת החסד וליחס שבין ה"אני" ל"אחר", ובהסבר מדוע ר' נחמן לוקח את הפתרון מנח ו"נותן" אותו גם ללוט.

מעגל השנה

#		כותרת	מעביר	תקציר	תאריך השיעור	איכות
645	שיחה ליום הזכרון לחללי צה"ל	שיחה ליום הזכרון לחללי צה"ל תש"ן	הרב אהרן ליכטנשטיין	אורך השיעור: 0 שעות ו-45 דקות.

מדרשי הלכה

#		כותרת	המחבר	תקציר
646	שיעור 1	מדרשי חז"ל - על מה ולמה	ר' אליהו שי	ללימוד מדרשי ההלכה חשיבות גדולה בהיותם חוליה מקשרת בין התורה והתלמוד. כמו כן, לימוד מדרשי ההלכה מאפשר לעמוד על דרך לימוד התורה של חז"ל. בשיעורים אלו נלמד את מדרשי חז"ל וננסה להבין את יחס בין פשט הכתובים והדרשה. אף שנתמקד במדרשי ההלכה, נעסוק גם במדרשי האגדה שהרי גם בהם באה לידי ביטוי דרך לימוד של חז"ל.
647	שיעור 2	מקושש זה צלפחד?	ר' אליהו שי	ר' עקיבא דורש שצפלחד הוא המקושש. נראה שדרשה זו אינו מבוססת על דימיון לשוני פורמלי אלא על הקבלה של מכלול הפרשיות. ר' יהודה בן בתירא חולק עליו ומפרש שצלפחד היה מן המעפילים. נסביר שאף דרשה זו בנויה על העובדה שצלפחד מת "במדבר", וחטא המעפילים הוא חטא שכל עניינו מדבר.

מחשבת ההלכה

#		כותרת	המחבר	תקציר
648	שיעור 27	מלך	הרב חיים נבון	האם מצוַת המלכת המלך היא מצווה אידיאלית, או שהיא נאמרה רק כנגד תרעומת העם? מהי שיטת השלטון האידיאלית על פי התורה? ומהו היחס הנכון בין הכהונה לבין המלוכה?
649	שיעור 28	סמכויות שיפוט	הרב חיים נבון	מהו המעמד הרוחני של מערכת המשפט? מה ניתן ללמוד מחלוקת הדינים לרמות שונות? ומה המעמד של המלך בתוך מערכת המשפט?

מחשבה בספר בראשית

#		כותרת	המחבר	תקציר
650	שיעור 20	טעמי המצוות - ח"א	הרב חיים נבון	האם יש טעמים למצוות? האם ראוי לנו לחפש אחר טעמים אלו, או שמא עלינו לקיים את המצוות כגזירות מלך, בלי להתיימר להבין אותן?
651	שיעור 21	טעמי המצוות - ח"ב	הרב חיים נבון	בהנחה שיש למצוות טעמים - מהם טעמים אלו? בין הוגי ישראל, היו שטענו שהמצוות הן צורך גבוה, היו שציינו את ההשפעה הפסיכולוגית על מקיים המצוות, אחרים הזכירו שהמצוות הן 'סוד' הטבוע בטבע והיו שראו בהן סמלים לערכים נשגבים. בהמשך המאמר, מובאים טעמים למצווה אחת - מצוַת ברית המילה: התקדשות, קרבן, ברית לאומית ומיעוט הדחף המיני

דרכי העיצוב של הסיפור המקראי

#		כותרת	המחבר	תקציר
652	שיעור 5	המשך משמע לשוני נילווה: משמע משתקף	הרב יונתן גרוסמן	בשיעור זה נתעסק במשמע המשתקף: הדהוד משמעות נוסף של מילה בתודעת הקורא, אף שברורה המשמעות הראשית של המילה. נביא דוגמאות לתופעה מסיפורי יוסף בבור, מסיפור משה ואהרן במצרים והימלטות דוד משאול. המשמע המשתקף רב במדרשי שמות, ובכך מסתיים השיעור.
653	שיעור 11	המילה המנחה א'	הרב יונתן גרוסמן	מה היא מילה מנחה ומה הם מאפייניה? בשיעור זה נתחיל את עיוניינו במילה המנחה. תחילה נגדיר ונאפיין בקווים כללים את המילה המנחה, אחר כך נתייחס למילה המנחה אצל חז"ל ונסיים במילה המנחה אצל פרשני ימה"ב
654	שיעור 12	המילה המנחה (ב)	הרב יונתן גרוסמן	בשיעור זה נמשיך לעיין במילה המנחה. כיצד משתמש הסיפור במילה המנחה על מנת להעביר מסרים? בשיעור זה נראה שני סוגים של מסרים המועברים על ידי המילה המנחה. הדגם הראשון הוא 'הבלטת נושא העומק' והדגם השני הוא 'הענקת אווירה לסיפור'. נעיין בסיפור משיחת דוד למלך, בחטיבת תלונות בני ישראל בדרכם ממצרים להר סיני בברית סיני ובכמה סיפורים נוספים.
655	שיעור 14	המילה המנחה (ד)	הרב יונתן גרוסמן	בשיעור זה נמשיך ונסיים את העיסוק במילה המנחה. תחילה נביא דוגמאות לשימוש במילה המנחה המביא לאירוניה: כך בסיפור שמשון והזונה העזתית וכן בסיפורים נוספים. הנחייה הפוכה היא עוד דרך למימוש המילה המנחה: הכתוב מבקש לרמוז לקורא שהמילה המודגשת דווקא אינה מתממשת. נסיים בהתייחסות לצמד מילים מנחות, ונביא כדוגמא את רא"ה שמ"ע כצמד משלים.

תנך שמואל א

#		כותרת	המחבר	תקציר
656	פרק ב (1)	תפילת חנה	הרב אמנון בזק	עיון במבנהָ ובתוכנה של תפילת חנה מגלה כמה וכמה קשיים בייחוסה לחנה. בשיעורנו ננסה לפתור קשיים אלו במסגרת פתרון בעיה כללית יותר של אי-התאמה בין מזמורים וכותרותיהם.
657	פרק ח (1)	תנה לנו מלך	הרב אמנון בזק	פרק ח' מתאר את אחד האירועים הדרמטיים במקרא: בקשת ישראל למלך. פרשת מלך כתובה בתורה, ואף על פי כן הגיבו הקב"ה ושמואל עצמו בשלילה רבה לבקשה. בשיעור ננסה לבאר: מדוע? האם מלוכה בישראל היא תופעה חיובית או שלילית?
658	פרק ח (2)	משפט המלך	הרב אמנון בזק	לאחר שביקשו ישראל מלך, נשלח שמואל לתאר את "משפט המלך". שמואל מתאר תיאור קודר את העתיד לקרות. האם תיאורו של שמואל מבטא מציאות לגיטימית? מה ביקש שמואל להשיג בתיאור זה, ובאילו אמצעים הוא נקט? על זאת ועוד - בשיעור שלפנינו.
659	פרק ט (1)	המפגש הראשון עם שאול	הרב אמנון בזק	בפרק ט' אנו פוגשים לראשונה בדמותו של שאול, בסיפור ארוך שבו מחפשים שאול ונערו את האתונות. מה טיבו של סיפור זה? עיון בסיפור מגלה תובנות משמעותיות בדבר אופיו של שאול ובאשר למידת התאמתו להיות המלך הראשון בישראל.
660	פרק י (1)	האותות לשאול	הרב אמנון בזק	שמואל שולח את שאול לדרך שבה הוא אמור לקבל שלושה אותות, אשר יבססו את רעיון משיחתו למלך. מה טיבם של אותות אלו? מה חשיבות הפתגם "הגם שאול בנביאים"? מדוע לא סיפר שאול לדודו על משיחתו למלך?
661	פרק י (2)	המלכת שאול	הרב אמנון בזק	סיפור המלכת שאול מעורר כמה קשיים: מדוע השתמש שמואל דווקא בדרך של הטלת גורל? מדוע נחבא שאול אל הכלים, אף שידע שייבחר בגורל? ולמה לא יידע שמואל את שאול מראש על הטקס? על שאלות אלו ואחרות - בשיעור שלפנינו.
662	פרק יא	המלחמה עם עמון (חלק ב)	הרב אמנון בזק	לאחר שהתמנה שאול למלך בפרק י', עולה נחש העמוני על יבש גלעד בפרק י"א, מבלי שאיש פונה אל שאול לעזרה. שאול חוזר מעבודתו עם הבקר, ורק אז שומע במקרה על המאורעות. מה פשר תופעה זו? כיצד ניתן לקרוא את פרק י"א לאחר פרק י'? על המשך התיאור הכפול בפרקי מלכות שאול - בשיעור שלפנינו.
663	פרקים יג-יד	המלחמה הראשונה עם הפלשתים	הרב אמנון בזק	"בן שנה שאול במלכו ושתי שנים מלך על ישראל": האומנם?! מה טיבו של פסוק זה?בהמשך השיעור נדון בפתיחת המרד בפלשתים על ידי שאול ויונתן, ונעמוד על המסר הטמון במערכה זו, שהיא חסרת תקדים מבחינת הפערים שבין הכוחות.
664	פרקים יג-יד	המלחמה הראשונה עם הפלשתים (חלק ב)	הרב אמנון בזק	שאול מאבד את מלכותו משום שלא חיכה לשמואל. למה התעכב שמואל עד לרגע האחרון? לאיזה אירוע בתורה מקביל הסיפור, ומה משמעות ההקבלה?
665	פרק טו	מלחמת שאול בעמלק (חלק א)	הרב אמנון בזק	מצוות מחיית עמלק מעוררת שאלות מוסריות רבות, שלחלקן נתייחס בשיעור זה: מדוע הצטוו בני ישראל למחות את זכר עמלק? מה משמעות הפנייה של שאול לקיני לסור מתוך עמלק? מה היה חמור כל כך בהשארתו של אגג מלך עמלק בחיים?
666	פרק טו	מלחמת שאול בעמלק (חלק ב)	הרב אמנון בזק	לאחר שעמדנו על הסיבה להשארת אגג מלך עמלק בחיים, יש להבין מדוע מעשה זה כל כך חמור, עד שגרם לשאול לאבד את מלכותו. השיעור יעסוק בין השאר בשאלה זו, ובהיבט העקרוני של הנאה משלל מלחמות שבא בהן ציווי על החרמה מלאה.
667	פרק יח (2)	נישואי דוד ומיכל	הרב אמנון בזק	לאחר שהתחייב שאול לתת את בתו למי שיכה את גלית, עליו לעמוד בהתחייבותו כלפי דוד. האם שאול אכן נוהג ביושר בנושא זה? ומה טיבה של מערכת היחסים הייחודית שבין מיכל לבין דוד?
668	פרק יט (1)	בריחת דוד	הרב אמנון בזק	ניסיונות הפגיעה של שאול בדוד עוברים לשלב חדש. כיצד מתמודד דוד עם המציאות החדשה? מה המשמעות הרעיונית של השימוש שעושה מיכל בתרפים ובכביר העזים בסייעה לדוד להימלט מיד שאול?
669	פרק כ (1)	בין יונתן לדוד	הרב אמנון בזק	קשיים משמעותיים עומדים בפני המנסה לקרוא את פרק כ' ברצף עם פרק י"ט. מדוע מופתע יונתן מדברי דוד כי שאול רוצה להרגו? וכיצד מצופה מדוד להשתתף בסעודת החודש, לאחר שזה עתה נמלט בעור שיניו משליחי שאול שבאו לעשות זאת? מה עומד מאחורי תופעות אלו?
670	פרק כא	דוד בנוב	הרב אמנון בזק	דוד בורח אל אחימלך בנוב ומקבל ממנו סיוע. בסופו של דבר, מוצאים אחימלך ובני משפחתו להורג בגלל מעשה זה. מה מידת האחריות של דוד להריגת כוהני נוב? האם נענש על כך?
671	פרק כה	פרשת נבל הכרמלי (ח"א)	הרב אמנון בזק	המקרא מתאר את בקשתו של דוד מנבל הכרמלי ואת דחייתה. האם הייתה הצדקה לבקשה זו, או שמא הצדק עם נבל? באילו דרכים מביע המקרא את שיפוטו בנושא זה?
672	פרק כה	פרשת נבל הכרמלי (ח"ב)	הרב אמנון בזק	לאחר סירובו של נבל לבקשת עבדי דוד, מבקש דוד לפגוע בנבל. האם צדק דוד בכך? באילו דרכים מביע המקרא את עמדתו בנושא? וכיצד הצליחה אביגיל לשכנע את דוד לחזור בו מכוונותיו?
673	פרק כה	פרשת נבל הכרמלי (ח"ג)	הרב אמנון בזק	בשיעור זה נסיים את פרשת דוד ונבל. במה זכה דוד, שאביגיל הצילה אותו מן החטא? מה פשר תגובתו של נבל לדברי אביגיל? ומה משמעותה של חתימת הסיפור, העוסקת במערכות היחסים שבין דוד לנשותיו?
674	פרק כז	ימי צקלג	הרב אמנון בזק	דוד בורח שנית לפלשתים ומקבל מאכיש את צקלג, המשמשת לו כבסיס ממנו הוא פועל נמרצות כנגד השבטים הנודדים בדרום. כיצד רואה המקרא את מעשיו של דוד? האם צדק דוד בשעה שלא החיה איש ואישה, ובשעה שגילה, כלפי חוץ, נאמנות רבה לאכיש מלך גת?
675	פרק כח	שאול בעין דור (חלק א)	הרב אמנון בזק	שאול שואל בה', אך ה' מסרב לענות לו. מדוע? מה גרם לשאול לפנות לבעלת האוב? כיצד ידעו בעלת האוב ושאול כי שמואל הוא זה שעלה באוב? שיעור זה עוסק בחלקו הראשון של הסיפור הדרמטי שהתרחש בעין דור, ערב מותו של שאול המלך.
676	פרק לא	מות שאול	הרב אמנון בזק	שאול המלך יוצא לקרב האחרון בידיעה שהוא עומד למצוא בו את מותו. שיעור זה יעסוק בגבורתו של המלך שאול, בקבורתו ובקשר שבין שניהם.
677	פרק כ (2)	פרשת החצים	הרב אמנון בזק	בשיעור זה נמשיך לעקוב אחר התפתחותה של מערכת היחסים בין דוד ויונתן על רקע הניסיון לדעת מה כוונותיו של שאול כלפי דוד. בין השאר נעסוק בשאלה מה היה הצורך בחידת החצים, אם ממילא נפגשו דוד ויונתן ישירות בסופו של דבר.