מאת
הרב אהרן ליכטנשטיין זצ"ל מתמודד עם הקושי הקיים בהזדהות עם משמעותו של צום גדליה, מתוך ניתוח עניינו של הצום והשוואה בין תקופתו של גדליה בן אחיקם לתקופתנו אנו.

מאת
עיקר כוחו של היין – מה הוא? ומה הקשר בינו לבין חטאו של בן סורר ומורה?
מאת
האם אכן הולכים אחר הרוב בדיני נפשות? אם כן, כיצד ייתכן שדיני הראיות בממונות מחמירים יותר מדיני הראיות בנפשות?
מאת
מדוע היה פשוט לגמרא שקטן מופקע מדין בן סורר ומורה, ומדוע בכל זאת הייתה הווה-אמינא לחייבו? ביאור הסוגיה נוגע לשאלות יסוד הן בעקרונות הכלליים של ענישה הן בדין בן סורר ומורה.
מאת
האם הכישוף אמִתי? מהו כישוף ומהי אחיזת עיניים? האם מותר לבצע מופעי קוסמות?
מאת
נחלקו רבי עקיבא ורבי ישמעאל בביאור הפסוק `א-להים לא תקלל`, אם הכוונה לדיינים או לקב`ה. נדון במחלוקתם ובזיקה שבין הקב`ה ובין בית הדין.
מאת
נדון בשאלה העקרונית בעניין בעל אוב וידעוני: האם יש אמת במעשי קסמים לחיזוי העתיד? ואם יש, מדוע נצטווינו להתרחק מהם?

מאת
בתפילות הימים הנוראים אנו מבקשים פעמים רבות שה' ישמע לתפילותינו. הרב ליכטנשטיין זצ"ל מסביר את הרבדים השונים בחשיבות שמיעת התפילה, ומוסיף ש'האזנה' אף גדולה מהשמיעה, שכביכול הקב"ה מצפה לשמוע את קולנו.

מאת
בשיעור זה נעסוק בקשר הלכתי ומחשבתי מפתיע שקיים בין שני תחומים שנראים, במבט ראשון, כזרים זה לזה - אבלות ונישואין. בחלקו הראשון של השיעור נציג את הקשר, ונבחן כיצד הוא בא לידי ביטוי בהלכות ובדיונים בהם שני התחומים נכרכו יחדיו. בחלק השני נציע מספר הבנות לקשר זה, ונראה מה ניתן ללמוד ממנו.

מאת
שירת האזינו נועדה להיות עדות להיסטוריה העתידית, היסטוריה של מצוקה וישועה, ללא גלות וגאולה מן הגלות. בשיעור נפרש את פרשת האזינו, פסוק אחר פסוק, לאור עקרונות אלו.

עמודים