מאת
בעיון זה נדון ביחס שבין השחיטה – הנחוצה בבהמות חולין וקדשים, ובין המליקה – שהינה פעולת השחיטה המיוחדת לקרבנות העוף.
מאת
הגמרא בדף ס"ז מחדשת בדעת ר' יהושע שעולת העוף עשויה להימשך ולהפוך לחטאת העוף. מה פשר אותו מהפך?
מאת
חטאת העוף שעשאה כמעשה עולה ולהפך – האם הפסול נובע מדיני הקרבן עצמו, או מעצם העשיה בו כמעשה קרבן אחר?
מאת
מדוע נתייחדו הלכות מליקת עופות מדיני שחיטת קדשים בבהמה? קרבן העוף כקרבנו של עני.
מאת
כיצד מתקיים דין פניה לימין במזבח? ומה היחס בינו לבין דין ההקפה?
מאת
בגמרא מבואר שאכילת קדשי קדשים כשרה בהיכל. בעיוננו נעמוד על משמעותו וגדריו של דין זה.

מאת
בעיון זה נברר מכוח איזו סמכות פעל יהוא בהשמידו את עבודת הבעל, שהרי לא נצטווה על כך במפורש. נטען כי מלבד ההיגיון המחייב את מיגור עבודת הבעל כתוצר לוואי של בית אחאב, אף צו התורה מחייב זאת. נעמוד על כך שיהוא מפעיל את סמכותו כמלך כדי לפעול פעולת חירום כללית ומהירה, בלי להפעיל את המנגנון המשפטי הרגיל של הוצאה להורג. בכך הולך יהוא אחר אליהו שפעל באופן דומה במעמד הר הכרמל.

מאת
מדוע המהרהר אחרי רבו נחשב כמהרהר אחר השכינה? האם כבודו של הרב זהה לכבודו של מלך מלכי המלכים? נראה, שהמדרש מבקש להשוות בין מתן התורה החד-פעמי לעם ישראל במעמד הר סיני, לבין מתן התורה היומיומי, כל רב לתלמידיו.

מאת
בשיעור זה נראה מן הנזקים של ההפרזה במידת החסד בעם ישראל לאורך ההיסטוריה.

מאת
בשיעור זה נעשה סדר בהגדרות השונות של ארץ ישראל שהצטברו לנו בשיעורים הקודמים.

עמודים