מאת
סוגייתנו מספרת על רבי אליעזר שנתפס למינות. נדון בגִרסה המדויקת של מעשה זה (על פי ספר דקדוקי סופרים) ובמשמעותה.
מאת
בדפים יד ע"ב - טז ע"ב נידון האיסור למכור בהמות לנכרים. התוספות עומדים על הפער בין איסור זה ובין מנהג העולם להקל בכך. נעיין בדבריהם, ובייחוד בחידוש מרחיק הלכת שחידשו בהסבר הדבר.
מאת
אימתי אסור לפני דלפני עיור ואימתי מותר?
מאת
מחלוקת רבי יוחנן וריש לקיש בדין מהנה עבודה זרה. יסודו של איסור הנאה מעבודה זרה.

מאת
בנאום הקצר שנושא יהוא באוזני בדקר שלישו מתגלה בבת אחת התודעה הדתית המפעמת בו, כמי שמגשים את נבואת העונש לאחאב. בנאום זה חוזר יהוא לחוויה שחווה בעבר בתור רכבו של אחאב, ומתאר את נבואת התוכחה שנשא אליהו באוזני אחאב. נעמוד על תופעה ספרותית זו המכונה 'הבטה לאחור'.

מאת
אחד ההבדלים בין מנחת הסולת למנחות המעובדות הוא חובת תוספת הלבונה, הנזכרת בפירוש רק במנחת הסולת. אם הלבונה בעלת הריח הטוב מייצגת "נחת רוח", מתאים היה להוסיף אותה במיוחד למנחות המעובדות, לצד השמן הרב שיש במנחות אלו, והדבר היה מסמל את השותפות שיש למכין המנחה המוכנה במאכל.
מאת
בשיעורנו הקודם ראינו שיש הבדלים הלכתיים והבדלים סמנטיים בין מנחת הסולת ובין המנחות המעובדות. האם ניתן להצביע על השורש המהותי שניצב בבסיס ההבדלים האלו ומגדיר באופן אחר את האופי שני המודלים של המנחה האלו?

מאת
הרמב"ם פסק שספר תורה ומזוזה צריכים שרטוט (סימון של השורות) ותפילין לא (הלכות תפילין ומזוזה וספר תורה, א', יב), וכן הוא פסק שספר תורה ותפילין צריכים עיבוד של העור לשמה (לשם המצווה) אך מזוזה לא (שם, יא). בשיעור זה נתמקד בהלכות אלו.

מאת
בשיעור הקודם, סיכמנו שיש לממשלה היהודית האידיאלית שני תפקידים: פרקטי ורוחני. בשיעור הזה, נבחן איך שתי הפונקציות האלה מתפקדות במסגרת ממשלה לא אידיאלית, קרי ממשלה שלא מונחית על ידי ערכי התורה. תחילה, נפנה את תשומת ליבנו לסמכות של ממשלה חילונית בנוגע להיבטים הפרקטיים.

מאת
מה מקום הצער בעבודת השם ומה הדיון הסמוי שבין הבעש"ט לבין ר'נחמן על כך ואיך כל זה מתקשר למהרש"א תוכלו לקרוא במאמר הבא:

עמודים