מאת
בשיעור זה נדון בהצטרפותן וזיקתן של קבוצות לעם ישראל (גבעונים, כותים, נתינים)

מאת
מה פשרו של דין `כל הראוי לבילה`? מה עניינו אצל ביכורים? מה בין ביכורים שחייבים בקריאה לביכורים שאינם חייבים בקריאה?
מאת
סוגייתנו מבארת את מחלוקת רבי שמעון וחכמים בדין ברייה. נדון בקצרה בהלכה ייחודית זו.

מאת
יעקב יוצר אצלנו את הרושם של אדם בעל אמונה עמוקה, שתיקן את תפילת ערבית בלילה, ואמונתך בלילות. אולם בפרשתנו ובחז"ל אנו רואים מקרים בהם יעקב מגלה דווקא את הצד השני של המטבע וחושש מפני הבאות. הרב עמיטל זצ"ל מסביר דואליות זו בדמותו של יעקב בעזרת ההבחנה בין אמונה בה' לאמונה באדם.

מאת
בחלקה השני של נבואת ההקדשה מובאות שתי נבואות קצרות – נבואת הצופה ונבואת האלם – הנראות כסותרות זו את זו. כיצד יש להבין את היחס ביניהן? בעיוננו נציע שני כיוונים בפתרון הבעיה, שניתן לראותם כמשלימים זה את זה.

מאת
אופציית קורבן העולה הראשונה שהתורה מעלה היא בקר – ליתר דיוק 'בן בקר', פר צעיר. די בנתון שמדובר בבהמה הגדולה ביותר המוקרבת על המזבח בכדי להצדיק את פתיחת הדיון דווקא בה. בשיעור זה נתחיל לעסוק באופי הקורבן, תוך התייחסות לתפקיד בעל הקורבן והכוהן המקריב.
מאת
המבע הדתי שמלווה את קורבן העולה ושאותו מבקש מביא הקורבן לומר? המאפיין הבולט ביותר של קורבן העולה הוא שכולו מוקטר כליל על גבי המזבח והכוהנים אינם מקבלים מאומה מבשר הקורבן (למעט עור העולה). בשיעור זה נתחיל לאפיין את קורבן העולה.

מאת
לכאורה, העימות בין לבן ליעקב הוא סכסוך משפחתי שיצא מפרופורציות, או סיפורו של מהגר בחברה בעייתית. אולם, במהלך השיעור נבחן את אפשרות נוספת, לפיה בעיני לבן ובעיני יעקב, היה לסכסוך זה - כמו גם למקרים אחרים - משמעות דתית, מעין מאבק בין אלילי לבן לבין אלוקי יעקב.

מאת
בכותרת להלכות תלמוד תורה הרמב"ם מונה שתי מצוות - ללמוד תורה, ולכבד תלמידי חכמים. בשיעור זה נראה כיצד המבנה של הלכות אלו תורם להבנת מצוות אלו ולקשר ביניהן.

מאת
בשיעור זה נעסוק במרכזיותו של הצמצום שעשה הקב"ה בבריאת העולם כיסוד למעשה המוסרי.

עמודים