דילוג לתוכן העיקרי

גלגולו של בקבוק משקה - לזכרו של ר' יוסף גואטה

מאת עמוס ספראי (מחזור ב') לשעבר רכז הבוגרים

הימים - הרי גורל הם, ימי מלחמת יום הכיפורים. הוקצבו לי מספר שעות כדי שאוכל להגיע מרכס עתקה, שבמצרים, לרמת גן, לבוא בברית הנישואין, ולחזור לשמוח עם חבריי ביחידה. מועד החתונה המקורי נדחה, בשל המלחמה, ואחת מהפסקות האש, בין לבין, איפשרה לי לקבוע את יום החתונה בחיפזון, ליום ראשון בשבוע.

ר' יעקב מדן הצליח להגיע לאולם שברמת גן, אלא שאז נתברר לו שהחתונה "הוזזה", למקום אחר. ר' יהודה שוורץ החל לעשות את דרכו לחתונה, אלא שבאמצע הדרך החליט שזו "בריחה" נועזת מדי, ושב למיטתו בבית החולים רמב"ם בחיפה.

למחרת החתונה נסענו למסיבת "שבע ברכות" בישיבה. לפני הסעודה דיבר הרב עמיטל על "משמעותה של מלחמת יום הכיפורים" (ראה "המעלות ממעמקים", עמ' 11). למחרת המשכנו לחיפה, לבקר אצל יהודה שוורץ בבית החולים בחיפה, ובערבו של אותו יום עצרנו בבית הוריי, למסיבת "שבע ברכות" נוספת ואחרונה, קודם שיבתי ליחידה במרחבי אפריקה. הפעם הגיעו חברים שלא יכלו להגיע לחתונה וביניהם ר' יוסף גואטה ז"ל ויבדל"א ר' עזריאל אבן חן. תרומתם להתכנסות היתה בקבוק שמפניה, אותו החלטנו לשמור לימים טובים יותר.

לאחר המלחמה, גמלה בלבנו ההחלטה לשמור את הבקבוק לאירוסיו של הראשון מבין ילדינו. והנה, בימים אלה, הודיעה לנו בתנו הבכורה, אוריה, על כוונתה לבוא בברית האירוסין. בקבוק המשקה שנשמר, מאז מלחמת יום הכיפורים, נפתח בשעה טובה ומוצלחת.

ר' יוסף גואטה, אחד השותפים לו, נהרג בי"ז ניסן תשמ"ג, עת היה בדרכו לצעוד, עם אלפים נוספים, במרחבי השומרון.

יהו שורות אלה זיכרון לחבר ורע, ותהא נשמתו צרורה בצרור החיים. אמן.

תא שמע – נודה לכם אם תשלחו משוב על שיעור זה (המלצות, הערות ושאלות)