דילוג לתוכן העיקרי

תקיעת השופר בחודש אלול

תקיעת השופר בחודש אלול

כתב הרמ"א (או"ח תקפ"א, א): "מראש חדש [אלול] ואילך מתחילין לתקוע אחר התפילה שחרית, ויש מקומות שתוקעין גם כן ערבית". לראשונה, מצאנו מנהג לתקוע בשופר בראש חודש אלול במדרש "פרקי דרבי אליעזר" (מ"ו): "ובראש חודש אלול אמר הקב"ה למשה עלה אלי ההרה, והעבירו שופר בכל המחנה... ועל כן התקינו חכמים שיהיו תוקעין בשופר בראש חודש אלול בכל שנה ושנה". ממנהג זה התפתח המנהג המוזכר ברמ"א, לתקוע בשופר בכל חודש אלול, ולא בראש החודש בלבד.

שלושה טעמים הובאו בפוסקים למנהג התקיעות באלול: הרא"ש כתב שהטעם הוא "כדי לערבב השטן", שלא יֵדע מתי ראש השנה ולא יוכל לקטרג בשעה שישראל עומדים לדין. בטור מובא טעם נוסף - "לעורר לתשובה" לקראת הימים הנוראים. טעם שלישי המובא בספר "המועדים בהלכה" לרש"י זוין הוא ע"פ הפסוק "תִּקעו בחודש שופר" - היינו חודש שלם.

בערב ראש השנה אין תוקעים בשופר, ושני טעמים בדבר: לערבב השטן, שלא יֵדע מתי ראש השנה, ולהפסיק בין תקיעות רשות (של חודש אלול) לבין תקיעות חובה (של ראש השנה).

לכאורה, הטעם הראשון זוקק ביאור: האם השטן אינו יודע מתי חל ראש השנה? וכי אין לו לוח שנה, בו יוכל לבדוק בקלות מתי חל יום הדין ולקטרג באותו יום? כפי שראינו, טעם זה - "לבלבל השטן" - מובא ביחס לשני המנהגים: לתקיעה בחודש אלול, ולאי-התקיעה בערב ראש השנה. מהו, אם כן, פשרו של הטעם המוזר הזה?

הסבר יפה מביא האדמו"ר מחב"ד זצ"ל ("ליקוטי שיחות" חלק כ"ד). הרצון לערבב את השטן ולבלבלו מופיע לראשונה בגמרא בר"ה (טז ע"א-ע"ב): "למה תוקעין ומריעין כשהן יושבין ותוקעין ומריעין כשהן עומדין? כדי לערבב השטן", וביאר רש"י: "שלא יסטין, כשישמע ישראל מחבבין את המצוות - מסתתמין דבריו". מכאן, שאין כוונתנו לבלבל את השטן כדי שלא יֵדע מתי חל ראש השנה, אלא לעורר את ישראל לתשובה, ומשעה שיחזרו בתשובה - ממילא יתבלבל השטן ולא יוכל לקטרג.

כאשר יהודי שומע את תקיעת השופר בחודש אלול - הוא מתעורר לתשובה, ככתוב: "הייתקע שופר בעיר ועם לא יחרדו?". אם אכן חוזר הוא בתשובה שלמה, הרי שדינו נגזר לאלתר לחיים עוד בחודש אלול, לפני הדין העולמי של ראש השנה, וכל קטרוגיו של השטן ביום הדין לא יעזרו דבר. מאותה סיבה אנו מפסיקים מלתקוע בערב ראש השנה: כדי להעיד שכבר חזרנו בתשובה וכביכול אין לנו צורך בתקיעות השופר. השטן, שרואה כיצד אנו מתעוררים לתשובה בחודש אלול ובטוחים שדיננו ייגזר לטובה, מבין שלא תהיה תועלת בקטרוגיו, וממילא הוא מתבלבל ומשתתק.

תא שמע – נודה לכם אם תשלחו משוב על שיעור זה (המלצות, הערות ושאלות)