דילוג לתוכן העיקרי

בחוקותי | תיקון האדם והטבע

קובץ טקסט

עפ"י סיכומו של הרב אליהו בלומנצוויג.

"אִם בְּחֻקֹּתַי תֵּלֵכוּ ... וְנָתַתִּי גִשְׁמֵיכֶם בְּעִתָּם וְנָתְנָה הָאָרֶץ יְבוּלָהּ וְעֵץ הַשָּׂדֶה יִתֵּן פִּרְיוֹ. (ויקרא כ"ו, ג-ד)

לכאורה, מה הברכה מיוחדת שיש כאן, לה זוכים על ידי הליכה בחוקותיו של הקב"ה. הרי, דרכה של הארץ לתת יבולה ודרכו של עץ השדה להניב פירות?

מאז חטאו של אדם הראשון, הריהו נע ונד בארץ – אין הוא מוצא את מקומו בעולם, אין הוא משתלב בהרמוניה עם כל מעשה שמיים וארץ. כל מקום שדרכה כף רגלו של אדם, אמרה אותה חלקת ארץ: "אל תבואני רגל גאוו." לפנים, ישב האדם על מקומו. חי עם חיית הארץ ועם עוף השמיים ללא פחדים, כל פירות הארץ הוכנו לפניו ללא טרחה. לא עמד הוא כחסר אונים מול הטבע אלא כשולט בו, כמי שהטבע תחת ידו.

מאז שחטא – נע ונד הוא בארץ, כוחות הטבע מאיימים עליו ואליו מכל עבר. לפנים, לא הייתה בעולם חיית טרף. לא היה נחש ארסי. עתה – הכול מאיימים עליו ומסכנים את קיומו. האדם מסתובב בעולם ובכל מקום הוא עומד מול כוחות טבע אדירים, שכביכול הם המסובבים את הכל, והכל בידם.

מאז ועד היום, מנסה האדם בכל דרך אפשרית לכבוש את הטבע ולהסיר את איומיו מעל פניו. בדורות עברו ניסו לפייס את הטבע – אדם הקריב את בניו למען לא ימיט עליו הטבע אסונות. מאוחר יותר, ניסו להשתלט על כוחות הטבע, וככל שמתפתחת הטכנולוגיה ניסיונות אלו הולכים וצוברים תאוצה.

אלא שכיום מתברר, שההצלחה אינה ממהרת לבוא. האדם הצליח להשתלט על כוחות טבע מאיימים שהיו מוכרים לו, אך אז הופר האיזון בטבע והחלו לצוץ בעיות חדשות.

המאבק בין האדם, העומד חסר אונים מול הטבע, נמשך. במאבק זה נותנת היהדות דרך פתרון אחרת – לא תיקון הטבע אלא תיקון האדם.

עם חטאו של האדם ירד עמו גם העולם, ועם תיקונו ישוב המצב לקדמותו. על ידי שיבה למצב הראשוני, יחזור העולם לכפי שצריך היה להיות. הכוונה היא למציאות בה האדם מוצא את מקומו ולא מרגיש עצמו כנאבק.

על ידי תיקון החטא ישוב האדם למצב בו אין הוא חושש בכל שעה מפני אסון טבע זה או אחר. אין הוא זורע מתוך חששות ופחדים מפני התוצאות. אין הוא הולך בדרך ובליבו חששות מפני חיות טרף.

"וְכָרַתִּי לָהֶם בְּרִית בַּיּוֹם הַהוּא עִם חַיַּת הַשָּׂדֶה וְעִם עוֹף הַשָּׁמַיִם וְרֶמֶשׂ הָאֲדָמָה וְקֶשֶׁת וְחֶרֶב וּמִלְחָמָה אֶשְׁבּוֹר מִן הָאָרֶץ וְהִשְׁכַּבְתִּים לָבֶטַח" (הושע ב', כ)

כאשר מעשי שמיים וארץ יֵראו כפי שאמנם צריכים להיראות, יוכל האדם להגיע להכרה שאמנם חכמה א-להית מתגלה בכל הבריאה. יוכל הוא אז לגלות את הבריאה עליה אמר הקב"ה "והנה טוב מאד". את חיוּת ה', המחייה את הבריאה כולה.

לכאורה, מה אם כן שכר יש כאן בדברי התורה, הרי כך צריך העולם להיות אם רק אין האדם מקלקלו? אמנם כן הוא – אין התורה באה ליתן שכר, אלא לקבוע את המציאות. הליכה בחוקות ה' ותיקון הירידה הגדולה, שנבעה מחטאו של אדם הראשון, תחזיר את הבריאה כולה לתיקונה.

לפי שעה, לא הגענו להשלמת ברכה זו. בינתיים אפשר לנסות ליישמה ביחס לנאמר בחלקו הראשון של הפסוק ולדרשת חז"ל לגביו - "'אם בחקתי תלכו' - שתהיו עמלים בתורה". לעיתים מרגיש האדם שאין הוא חי עם התורה. הוא מנהל מאבק לכבוש ולהשתלט ומרגיש עצמו חסר אונים. חובתו של האדם לתקן עצמו, עד שלפחות מאבק אחד לא יטרידו. עליו להרגיש את עצמו בתוך עולמה של תורה ובתוך עולם זה ינהל את מאבקיו ויובילם להבנה, להעמקה ולתפיסה גבוהה ומקיפה יותר. אך כל זאת, כאמור, מתוך ההרגשה שחי הוא את התורה, לא נאבק עמה מבחוץ, לא נאבק על עצם הכניסה לבית המדרש, אלא בתוך מעגל חיים זה ינהל את מאבקיו להגיע לשלמות.

תא שמע – נודה לכם אם תשלחו משוב על שיעור זה (המלצות, הערות ושאלות)