דילוג לתוכן העיקרי

עירובין | דף ט | תחת הקורה ובין הלחיים

 

הגמרא בדפים ח-ט דנה בשאלה האם מותר לטלטל על שפת המבוי, במרווח שתחת הקורה או שבין שתי הלחיים. כדרך שמצאנו בסוגיות אחדות במהלך הפרק, גם כאן מציעה הגמרא (דף ח עמוד ב) לתלות את הספק בשאלת אופי ההיתר מכוח הקורה שבפתח המבוי:

"לימא בהא קמיפלגי, דמר סבר: קורה משום היכר, ומר סבר: קורה משום מחיצה".


שאלה זו נוגעת ליסוד ההלכה האוסרת לטלטל במבוי שלא הותקנו בו לחי או קורה. ניתן לומר, שהגזירה מתייחסת להגדרת המקום. כלומר, חכמים קבעו שאף שהמבוי סתום בשלוש מחיצות, ודינו כרשות היחיד מדאורייתא, יש להחמיר ולהתייחס אליו ככרמלית, ועל כן הטלטול בו אסור. על פי השקפה זו, כדי להתיר את הטלטול במבוי יש לקבוע שהקורה היא מחיצה.

ביטוי בכיוון זה מצוי בגמרא בדף ט עמוד א, אשר אגב הדיון בשאלתנו בדבר הטלטול תחת הקורה קובעת:

"תני רבי זכאי קמיה דרבי יוחנן: בין לחיים ותחת הקורה - נידון ככרמלית".


כלומר, המקום הוא כרמלית עד שלא תותקן בו מחיצה, ואף לאחר שהותקנה, יש לברר עד היכן היא מועילה והאם מותר לטלטל תחתיה.

לחילופין, ניתן לומר שהגזירה איננה מגדירה את המקום, אלא מתייחסת למעשה האדם. גזירת חכמים קובעת, שאף שמדובר על רשות היחיד גמורה, נאסר לטלטל בה יותר מד' אמות, מחשש שמא טלטול כזה יוביל להוציא את החפץ אף לרשות הרבים הפתוחה למבוי. אם מדובר על חשש והרחקה בעלמא, ניתן להסתפק בהיכר בלבד, שיזכיר שהטלטול הוא אך ורק בתוך המבוי, ולא מחוצה לו.

חשוב לציין, כי המחלוקת שבסוגייתינו נוגעת הן ללחי והן לקורה, ואולם הגמרא עצמה מעלה גם אפשרות להבחין ביניהן. התוספות (ח עמוד ב, ד"ה הכל) מדגישים נקודה זו, ומבהירים כי שאלת מחיצה לעומת היכר עומדת בעינה הן ביחס לקורה והן ביחס ללחי, ובהחלט ייתכן להכריע בשאלה בדרכים שונות לגבי כל אחד מהם.

אמנם, נראה שההבחנה בין לחי וקורה נוגעת בעיקר להגדרת מחיצה. אם נתפוס את הקורה כמחיצה, הרי שהיא מועילה מדין "צורת הפתח", דהיינו צורה היוצרת כעין פתח וסוגרת את המבוי. הלחי, לעומת הקורה, איננה "צורת" הפתח, אלא נתפסת כדלת של המבוי, כפי שנרמז בסוגיה לעיל בדף ב עמוד ב. אם כן, בהקשר זה ההבדל בין לחי וקורה ברור. בכל הנוגע להיכר בעלמא, כאן הלחי והקורה קרובות יותר זו לזו, ושתיהן משרתות, למעשה, מטרה אחת.

נזכיר, לסיום, כי להלכה הכריעו ראשונים כדעה המקילה, המתירה לטלטל מתחת לקורה או בין הלחיים. עם זאת, כאשר המבוי פתוח לכרמלית, או אם המרווח שבין שתי הלחיים גדול מד' על ד' טפחים, יש לאסור את הטלטול, וראה את פרטי העניין בשולחן ערוך סימן שסה סעיף ד, ובמשנה ברורה שם.

תא שמע – נודה לכם אם תשלחו משוב על שיעור זה (המלצות, הערות ושאלות)