שני 'גיבורים' מרכזיים יש בפרשתנו

  • הרב אמנון בזק

פרשת משפטים מעניקה תשובה יסודית לשאלה מדוע נגזרה על בני ישראל גזרת השעבוד הארוך למצרים. שני 'גיבורים' מרכזיים יש בפרשתנו, העבד והגר, הנזכרים שוב ושוב לכל אורכה. לגבי השניים, הזיקה לשהותו של עם ישראל במצרים ברורה. פרשת משפטים פותחת בדיני העבד, ממש כפי שבפתיחת עשרת הדברות שנזכרו בפרשה הקודמת ישנה הדגשה: "אָנֹכִי ה' אֱלֹהֶיךָ אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים", והמסר ברור: המחויבות שלכם להקפיד על כבודו וזכויותיו של העבד, נובעת מכך שאתם בעצמכם הייתם עבדים בארץ מצרים.

לגבי גר, התורה חוזרת במפורש על מסר זה, פעמיים: "וְגֵר לֹא תוֹנֶה וְלֹא תִלְחָצֶנּוּ כִּי גֵרִים הֱיִיתֶם בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם"; "וְגֵר לֹא תִלְחָץ וְאַתֶּם יְדַעְתֶּם אֶת נֶפֶשׁ הַגֵּר כִּי גֵרִים הֱיִיתֶם בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם". ואף מצוות השבת, שבעשרת הדברות הוצגה כמצווה שבין אדם למקום, כזכר למעשה בראשית, מוצגת בפרשתנו כמיועדת עבור מנוחם של שניים אלו: "וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי תִּשְׁבֹּת לְמַעַן יָנוּחַ שׁוֹרְךָ וַחֲמֹרֶךָ וְיִנָּפֵשׁ בֶּן אֲמָתְךָ וְהַגֵּר", זכר ליציאת מצרים. נמצאנו למדים, שאחת ממטרות השעבוד במצרים הייתה שעם ישראל יחוש על בשרו את הקושי הנפשי והפיזי של גרים ועבדים, וכך תתגבר המחויבות שלו לאורך הדורות לדאוג לשלומם ולרווחתם של החלשים בחברה.

שבת שלום ומבורך.