שמחה ועצבות בעבודת ד' | 1

כהמשך למהלך עבודת ד' על דרך החסידות (שבעת השיעורים הקודמים, תחת הכותרת "מעט מן האור") נעסוק בהדרכות מעשיות כיצד להתמודד עם עצבות ולפתח שמחה. באופן כללי בשיעורים הבאים נלך בדרכו של האדמו"ר הזקן מחב"ד כפי שבאה לידי ביטוי בספרו המרכזי "תניא – ליקוטי אמרים" (במיוחד פרקים כ"ו עד ל"ג).

בעל התניא מתאר את עבודת האדם כזירת התגוששות בין שתי נפשות, הנפש הא-לוהית והנפש הבהמית. באופן כללי, ניתן לומר שבאדם יש חלק המושך אותו למעלה (על מגוון המשמעויות שניתן ליחס למלה "למעלה"), וכנגדו ישנו חלק שמושך כלפי מטה. כלל גדול בכל מאבק הוא, שכאשר אחד הצדדים מתנהל בכבדות ובעצלתיים הסיכוי שלו לנצח הוא אפסי. מאידך, כאשר אדם מלא מרץ וחדור מוטיבציה סיכוייו לנצח גדולים. ממילא יוצא, שעל מנת להצליח "למשוך למעלה" יש צורך בזריזות וערנות. במילותיו של בעל התניא "בזריזות הנמשכת משמחה ופתיחת הלב וטהרתו מכל נדנוד דאגה ועצב בעולם" (פרק כ"ו).

הדברים הללו פשוטים וברורים, אבל כאשר מגיעים לעולם המעשה המלא בדאגות, הלב בפעמים רבות לא במצב שניתן לכנותו כ"פתוח" (אין צורך להכביר בדוגמאות: די להיזכר בתפילות האחרונות שלנו, תפילות שנעשו לרוב מתוך רמה כזו או אחרת של "טמטום הלב"). על כן, ראשית כל יש לטכס עצה כיצד ניתן להתגבר על הדאגות וכיצד ניתן לפתוח את הלב.

לפני שנפתח בעצה כיצד להתגבר על דאגות וקשיים אנו מוכרחים לשים את הדברים על השולחן. אי אפשר לצפות לאיזשהו גימיק או פטנט שיעלים את כל הדאגות. במילים אחרות, קל מאוד לדבר אודות התגברות על הקשיים, אך קשה עשרת מונים לבצע זאת בפועל. הרב עדין שטיינזלץ מספר על רב גדול שהיה גם סוחר עשיר, שביום בהיר אבדה סחורתו ואיבד את כל כספו. ידידיו ותלמידיו חששו מאד לבשר לו את הבשורה המרה, עד שקם אחד התלמידים ולקח על עצמו את המשימה. הלך אותו תלמיד אל בית המדרש ופנה אל הרב בשאלה "אינני מבין את המשנה בברכות (נד עמוד א') האומרת ש'חייב אדם לברך על הרעה כשם שמברך על הטובה'- כיצד ניתן לברך על הרעה מתוך שמחה?!". הרב חייך, והסביר לו את המשנה בטוב טעם, אך התלמיד התעקש ואמר: "אינני מבין! הרב טוען שאם יספרו לו שכל רכושו אבד הוא ירקוד בשמחה ויברך על כך?!". "בוודאי", ענה הרב. "אם כן", אמר התלמיד, "הרב יכול להתחיל לרקוד, מכיוון שבאמת כל סחורתו אבדה". כששמע זאת הרב הוא התעלף במקום, ולאחר שהתעורר המילים הראשונות שיצאו מפיו היו "עכשיו גם אני אינני מבין את דברי המשנה".

להרחבה (לגבי שעור זה והבאים אחריו) מומלץ לראות את ספר התניא (בעיקר פרקים כ"ו עד ל"ג), "תניא עם משכיל לאיתן" וכן "ביאור תניא- הרב עדין אבן ישראל".