דילוג לתוכן העיקרי

שמואל ב, ה | התבססותו של דוד בעיר דוד

לאחר סיפור כיבושה של עיר דוד, מובא מעין 'פסוק סיכום' לתקופת דוד: "וילך דוד הלוך וגדול וה' א-לוהי צבאות עמו" (י). לאחר מכן מסופר כי מלך צור שלח לדוד עצי ארזים כדי לבנות את ביתו, ואז שב המקרא ומסכם: "וידע דוד כי הכינו ה' למלך על ישראל וכי נשא ממלכתו בעבור עמו ישראל" (יב). אחרי כן מונה הכתוב את הנשים שלקח דוד בירושלים ואת הילדים שנולדו לו שם (יג-טז), ולבסוף מתוארות שתי מלחמותיו עם פלשתים.

מהו הקשר בין הסיפורים השונים שבפרק? ראשית, יש לשים לב שאין רצף כרונולוגי בין הסיפורים. כדוגמא לכך, מייד לאחר בניית ביתו של דוד מוזכרים שמות ילדיו, וביניהם שלמה, שנולד שנים רבות לאחר מכן. כמו כן, סיפור המלחמה עם פלשתים פותח במילים "וישמעו פלשתים כי משחו את דוד למלך על ישראל", ומכאן שמלחמה זו נערכה זמן לא-רב לאחר המלכתו של דוד, ולא לאחר שנשלמה בניית ביתו ולאחר הולדת ילדיו.

מהו, אם כן, הקשר בין הסיפורים השונים שבפרק? נראה, שסיפורים אלו מעידים, באופנים שונים ומכיוונים שונים, שמלכותו של דוד אכן נישאת וגדלה. לאחר שעם ישראל ממליך את דוד, המקרא מבקש להראות לנו את הצלחת מלכותו מצדדים שונים: יש לו הכרה בינלאומית, הוא מתבסס בירושלים כמלך חזק שלו נשים וילדים רבים, והוא מנצח את הפלשתים - דבר שלא הצליח לעשות קודמו בתפקיד, שאול.

ממלחמות פלשתים יכולים אנו ללמוד נקודה נוספת על אופיו של דוד כמלך: בשתי המלחמות, דוד שואל בה'. אם נשווה זאת למלחמותיו של שאול, נגלה ששאול מעולם לא שאל בשם ה', אף שהכהן נושא האפוד היה לצדו (שמואל א' י"ד). מסתבר, אפוא, שהמקרא מבקש להדגיש את הניגוד שבין מלכות שאול שנכשלה, לבין מלכות דוד, אשר שם ה' היה שגור על פיו כל ימיו, ולכן זכה שמלכותו תתקיים לעד.

תא שמע – נודה לכם אם תשלחו משוב על שיעור זה (המלצות, הערות ושאלות)