שיחה לפרשת תצוה - תפקיד הבגדים

  • הרב אהרן ליכטנשטיין זצ"ל

 

תפקיד הבגדים*

בגד מגן

סופר מפורסם כתב פעם: "הבגדים עושים את האדם -  לאדם. אסור שהם יעשו אותו לקולב". אם נשאל את האדם הממוצע לשאלת ייעודם של הבגדים, מן הסתם התשובה הראשונה שתינתן היא שייעודם להגנה. הבגדים מגנים על האדם בקיץ מפני החמה, ובחורף – מפני הקרה והצינה. ברמה גבוהה יותר, יאמר הנשאל שהבגדים הם סממן לתרבות ולעידון. כידוע, עולם הביגוד יצר סביבו תרבות שלמה של אופנה, עיצוב וסגנונות. בגדים שונים משדרים אמירות שונות, אשר לעיתים הלובש מודע אליהם, ולעיתים לא.

לעומת האמור, התרבות היוונית התהדרה לה דווקא בעירום. לדידם, הגוף האנושי הוא דבר שאין להתבייש בו, אלא דווקא להתפאר בו. הללו באים לידי ביטוי בגימנסיון היווני ובאמנות היוונית, אשר בשניהם התפארו היוונים בגופם, אשר פארו מודגש דווקא במערומיו. ישאל השואל: ומדוע לא? הלוא כך יצר אותנו הקב"ה! וכי יצר הקב"ה בריות נוספות אשר נועדו להיות מכוסות מעין כל?

בגד מבדיל

וודאי שהתשובה לשאלה זו היא שלילית. ואולם שורשה של התשובה נמצא בימי הגן אשר נטע ה' בעדן מקדם. אי אז, לאחר החטא, נפקחו עיניהם של אדם וחווה, ונותרו פקוחות לנצח. אדם וחווה הבינו כי עירומים הם, וכתגובה – תפרו עלי תאנה, ועשו לעצמם חגורות.

בסופה של אותה פרשיה, מתואר שלב נוסף בהיסטוריה של הביגוד:

"וַיַּעַשׂ ה' אֱ‑לֹהִים לְאָדָם וּלְאִשְׁתּוֹ כָּתְנוֹת עוֹר וַיַּלְבִּשֵׁם."

(בראשית ג', כא)

מדוע עשה ה' לאדם ולאשתו כתנות עור? מה לא היה מספיק באותם עלי תאנה, שאדם וחווה עשו לעצמם?

הפער המהותי בין כותנת מעור לעומת עלי תאנה תפורים הוא רמת העיבוד שהבגד עבר. כותנות עור עוברות עיבוד מתקדם רב יותר, ובכך – מהוות בגד משמעותי הרבה יותר. לעומת עלי התאנה, המהווים חלק מהנוף המוכר של גן העדן, הרי שכותנות העור הן חפץ זר ומוזר, פרט חדש ברקע ובמושגים של התקופה.

כותנות העור לא נוצרו על ידי האדם, אלא על ידי הקב"ה. בכך מעביר ה' לאדם מסר ברור ביותר: אינך עוד חלק מאותו עולם! היותך יצור נוסף בעולם הטבעי הוא עובדה מן העבר. עתה, כאשר יודע אתה טוב ורע, אתה נמצא במקום אחר. אם כן, כתנות העור מביעות את ניתוקו של האדם מסביבתו.

אם דיברנו לעיל על הביגוד בתור הגנה ובתור סממן תרבות, הרי שכאן מתגלה לו פן חשוב ביותר של הביגוד: ההפרדה אשר הוא יוצר בין האדם לבין בעלי החיים – מותר האדם מן הבהמה.

בגד מגדיר

תפקיד חדש לאותם בגדים אנו מוצאים בפרשתנו, פרשת בגדי הכהונה. כפי שהבגדים יוצרים פער בין האדם לבהמה, כך בגדי הכהונה יוצרים פער בין הכהן לבין העם שבשדות. וגם כאן, מדובר בהפרדה חיצונית, אשר באה לבטא את ההפרדה וההבדלה הפנימית. אם נפגוש את הכהן הגדול נדע לזהותו בקלות על פי מראהו, ועל פי צלילי פעמוני הזהב המלווים את כל צעדיו.

מעבר לכך, בגדי הכהונה מכילים תוכן משל עצמם. הרמב"ן במלחמת ה' על סוכה (ד ע"ב) מביא בשם הירושלמי דין מעניין של צורך ב'עשייה לשמה' בבגדי כהונה. הדבר משקף שוב את היותם של בגדי הכהונה משהו מעבר לסממן חיצוני. מדובר במרכיב משמעותי ביותר: הוא מבדיל את הכהן מסביבתו, מעיד על היותו כהן ומשפיע על היותו כהן.

בגד פנימי

הרחבנו עד עתה בנוגע לתפקידים שונים של הבגדים, לאורך התפתחותם בתורה. למעשה, ניתן לראות פער זה גם בפונקציה שבגדים שונים ממלאים. כאשר התורה מצווה על המכנסיים, היא כותבת:

"וַעֲשֵׂה לָהֶם מִכְנְסֵי בָד לְכַסּוֹת בְּשַׂר עֶרְוָה".

(שמות כ"ח, מב)

ניסוח כזה מופיע אך ורק בציווי על המכנסיים. הקורא מתרשם שלמכנסים יש תפקיד בסיסי יותר של כיסוי, בעוד שלשאר הבגדים יש תפקיד רוחני ועילאי יותר. לפי מספר ראשונים, פער זה בא לידי ביטוי גם להלכה. לדעתם, יש חיוב מיתה על הנכנס למקדש ללא מכנסים, בעוד שמי שחסר את שאר הבגדים אינו ראוי לעונש זה.

בגד מעיד

אותו סופר שהזכרנו בראש הדברים דיבר על תפקידם של הבגדים ביצירת האדם. אולם, לצד כל זה, המשפט מתאר סכנה גדולה: אסור שהבגד יעשה את האדם לקולב. ההשפעה צריכה להיות אמתית ומשמעותית. הבגד הוא עדות לפנימיות, סימן לה – ולא סיבה בלבד. לא ניתן לבסס את בניין האישיות, את ההשפעה החוצה – על בסיס לבוש חיצוני, מראה חיצוני ומעשים חיצוניים. פעולות האדם, מעשיו ותחושותיו צריכים לבוא מעמקי הנפש.

~*~

פרשתנו, מדברת על בגדי הכהונה. איננו מכירים ציווי דומה על בגדיהם של ישראל, ועל כן ניתן להבין שתפקידם של בגדי ישראל חוזר לתפקיד הבסיסי ביותר של הבגדים, מימי אדם הראשון. אולם, כאן עלינו לזכור פסוק חשוב, אשר שב ומחזיר את כולנו למגרש של פרשתנו:

"וְאַתֶּם תִּהְיוּ לִי מַמְלֶכֶת כֹּהֲנִים וְגוֹי קָדוֹשׁ".

(שמות י"ט, ו)

 

 

 

 

*

***************************************************************

*

* * * * * * * * * *

כל הזכויות שמורות לישיבת הר עציון ולרב אהרן ליכטנשטיין זצ"ל

עורך: אלישע אורון, תשע"ז

*******************************************************

 

בית המדרש הוירטואלי שליד ישיבת הר עציון

האתר בעברית:          http://www.etzion.org.il/vbm

האתר באנגלית:            http://www.vbm-torah.org

 

משרדי בית המדרש הוירטואלי: 02-9937300 שלוחה 5

דואל: office@etzion.org.il

* * * * * * * * * *

*

***************************************************************

*

 

 

 

*     השיחה נאמרה בליל שבת פרשת תצוה, סוכמה על ידי עמנואל מאייר, ונערכה ע"י אלישע אורון. סיכום השיחה לא עבר את ביקורת הרב.