שיחה לפרשת ויצא - המלכות בעם ישראל

  • הרב יהודה עמיטל זצ"ל

המלכות בעם ישראל*

"וַיַּחֲלֹם וְהִנֵּה סֻלָּם מֻצָּב אַרְצָה וְרֹאשׁוֹ מַגִּיעַ הַשָּׁמָיְמָה וְהִנֵּה מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים עֹלִים וְיֹרְדִים בּוֹ." 
(בראשית כ"ח, יב)
אומר התנחומא במקום:
"מלמד שהראהו הקב"ה ליעקב אבינו שרה של בבל עולה ויורד, ושל מדי עולה ויורד, ושל יוון עולה ויורד, ושל אדום עולה ויורד. אמר לו הקב"ה ליעקב: יעקב למה אין אתה עולה? באותה שעה התיירא אבינו יעקב ואמר: כשם שאלו יש להם ירידה כך אני יש לי ירידה. א"ל הקב"ה: אם אתה עולה אין לך ירידה. ולא האמין ולא עלה.
ר"ש בן יוסינה היה דורש: "בכל זאת חטאו עוד ולא האמינו בנפלאותיו" (תהילים ע"ח,לב – נאמר על דור המדבר) - א"ל הקב"ה: אילו עלית והאמנת לא היתה לך ירידה לעולם, אלא הואיל ולא האמנת הרי בניך משתעבדים בהללו ארבע מלכויות בעוה"ז א"ל יעקב: יכול לעולם "אל תירא עבדי יעקב אל תחת ישראל כי הנני מושיעך מרחוק" (ירמיהו ל', י)."
(תנחומא ויצא, ב')
מדוע לא האמין יעקב בקב"ה ולא עלה בסולם?
אנו מוצאים אצל יעקב אמונה גדולה בה'. חז"ל אומרים שיעקב תיקן תפילת ערבית. ההבנה שיעקב תיקן תפילה מיוחדת קשה לכאורה – וכי לא ברור מאליו שאדם חסר-כל שהולך למקום רחוק ולא מוכר צריך להתפלל שה' יהיה בעזרו? התשובה לכך היא שיעקב תיקן שצריכים להתפלל גם בחושך, בלילה, כאשר לא רואים את ה' – זו משמעות העובדה שיעקב תיקן תפילת ערבית.
"לְהַגִּיד בַּבֹּקֶר חַסְדֶּךָ וֶאֱמוּנָתְךָ בַּלֵּילוֹת."
(תהילים צ"ב, ג)
בלילה, כשלא רואים את ה' בצורה גלויה, צריכים מידה רבה של אמונה בו. ואכן אנו אומרים בשחרית "ויציב ונכון וקיים" ואילו בערבית אנו אומרים "ואמונה כל זאת".
אולם מצד שני אנו מוצאים אצל יעקב ספקות ולבטים. בפרשתנו מבטיח לו הקב"ה:
"וְהִנֵּה אָנֹכִי עִמָּךְ וּשְׁמַרְתִּיךָ בְּכֹל אֲשֶׁר תֵּלֵךְ וַהֲשִׁבֹתִיךָ אֶל הָאֲדָמָה הַזֹּאת כִּי לֹא אֶעֱזָבְךָ עַד אֲשֶׁר אִם עָשִׂיתִי אֵת אֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי לָךְ."
(בראשית כ"ח, טו)
ואף על פי כן נאמר כמה פסוקים לאחר מכן:
"וַיִּדַּר יַעֲקֹב נֶדֶר לֵאמֹר אִם יִהְיֶה אֱ-לֹהִים עִמָּדִי וּשְׁמָרַנִי בַּדֶּרֶךְ הַזֶּה אֲשֶׁר אָנֹכִי הוֹלֵךְ וְנָתַן לִי לֶחֶם לֶאֱכֹל וּבֶגֶד לִלְבֹּשׁ."
(שם, כ)
הרי הקב"ה הבטיח לו מפורשות שיהיה עמו וישמור עליו, וכיצד יכול הוא להטיל ספק בכך?
במדרש רבה (ע', ד) אכן יש דעה המסרסת את סדר הפסוקים ואומרת שנדרו של יעקב בא לפני הבטחתו של הקב"ה. אולם גם אם נאמר כך עדיין לא פתרנו את הבעיה, שכן בפרשת 'וישלח' נאמר:
"וַיִּירָא יַעֲקֹב מְאֹד וַיֵּצֶר לוֹ ..."
(שם ל"ב, ח)
כיצד הוא פוחד אם הקב"ה הבטיח לו שישמור עליו?
הגמ' בברכות אכן מקשה כך, ומתרצת:
"דר' יעקב בר אידי רמי: כתיב "והנה אנכי עמך ושמרתיך בכל אשר תלך" וכתיב "ויירא יעקב מאד"? אמר שמא יגרום החטא."
(בבלי ברכות ד ע"א)
ליעקב הייתה אמונה מלאה בקב"ה אך לא הייתה לו אמונה באדם. הוא הכיר את חולשות האדם וידע שאדם עשוי לחטוא, ואם יחטא, לא בטוח שהבטחת הקב"ה תהיה תקפה.
בפרשת וישלח אומר יעקב לעשו:
"יַעֲבָר נָא אֲדֹנִי לִפְנֵי עַבְדּוֹ וַאֲנִי אֶתְנָהֲלָה לְאִטִּי ... עַד אֲשֶׁר אָבֹא אֶל אֲדֹנִי שֵׂעִירָה."
(שם ל"ג, ד)
חז"ל אומרים שיעקב נתן לו לבוש מלכות. עשו חייב להגיע לשעיר ולהקים שם מלוכה:
 "וְאֵלֶּה הַמְּלָכִים אֲשֶׁר מָלְכוּ בְּאֶרֶץ אֱדוֹם לִפְנֵי מְלָךְ מֶלֶךְ לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל."
(שם ל"ו, לד)
באדום מלכו מלכים הרבה לפני שעם ישראל עשו כן. עשו רץ לעשות זאת ואילו יעקב "התנהל לאיטו". על הפסוק "עד אשר אבא אל אדני שעירה" אומר המדרש:
"חזרנו על כל המקרא ולא מצאנו שהלך יעקב אבינו אצל עשו להר שעיר מימיו אלא אימתי היה הוא בא אצלו לעתיד לבוא. הדא הוא דכתיב "ועלו מושעים בהר ציון לשפט את הר עשו" (עובדיה א, כא)."
(מדרש רבה ע"ח, יד)
המדרש (מדרש רבה פ"ג, א) מקשר את מלכותו של עשו לפסוק "נחלה מבוהלת בראשונה ואחריתה לא תברך" (משלי כ', כא). ומכאן שעשו מיהר להקים מלוכה אך בסופו של דבר מלכותו מסתיימת במהרה.
יעקב מכיר בחשיבות של המלכות, אך גם יודע שמלכות אנושית יכולה להיות מושחתת. לפיכך הוא לא ממהר להקים מלוכה. הוא מעדיף שעם ישראל ירד למצרים, יעלה ממנה וישב שנים רבות בארצו עד שיהיה מתאים למינוי מלך.
זו גם משמעותו של המדרש שבו פתחנו. הקב"ה מציע ליעקב לעלות בסולם, להקים מלוכה, אך יעקב ראה איך השרים של ארבע המלכויות עולים בסולם ויורדים, והחליט שעם ישראל לא ינהג כך, אלא עם ישראל יחכה עם המלכות עד אשר יהיה מתאים למלכות. יעקב האמין בקב"ה אך לא האמין באדם. הוא הכיר בחולשות האדם ולא רצה להיחפז ולהקים מלוכה. הקב"ה ענה לו שאילו עשה זאת ברגע הנכון יכול היה להקים מלוכה שלא תרד, אך מכיוון שלא עשה זאת תשתעבד מלכותו. יעקב חרד ואמר "יכול לעולם"? והרגיע אותו הקב"ה שבסופו של דבר מלכותו היא זו שתתגבר על המלכויות האחרות.
הרב קוק (אורות המלחמה ג') מדבר על כך שמלכות עלולה להיות רעה וברברית ולכן אנו צריכים לחכות לזמן בו נוכל לנהל את ממלכתנו על יסודות הטוב והחכמה. גם הרב קוק מקשר זאת לפסוק "יעבר נא אדני לפני עבדו". מדינה יהודית עם שלטון יהודי יכולה להיות דבר טוב מאד. גם אם השלטון הוא חילוני עדיין הוא יכול לסייע רבות לעם ישראל גם מבחינה רוחנית. ברם, עלינו תמיד לזכור ששלטון אנושי עלול גם להיות רע ומושחת, ומחובתנו להישמר מזה.
 
 
*
***************************************************************
*
* * * * * * * * * *
כל הזכויות שמורות לישיבת הר עציון ולרב יהודה עמיטל זצ"ל
עורך: אלישע אורון, תשע"ח
*******************************************************
 
בית המדרש הוירטואלי שליד ישיבת הר עציון
האתר בעברית:          http://www.etzion.org.il/vbm
האתר באנגלית:            http://www.vbm-torah.org
 
משרדי בית המדרש הוירטואלי: 02-9937300 שלוחה 5
* * * * * * * * * *
*
***************************************************************
*
 
 
 
 
*     השיחה נאמרה בסעודה שלשית של שבת קודש פרשת ויצא ה'תשנ"ב, סוכמה ע"י הרב מתן גלידאי ונערכה ע"י אלישע אורון.