דילוג לתוכן העיקרי

עירובין | דף לח | שבת ויום טוב - שתי קדושות

 

הגמרא בדף לח דנה במחלוקת התנאים בעניין יום טוב ושבת - האם שתי קדושות הן, או קדושה אחת. מחלוקת זו היא בעלת השלכות רבות על שאלות הלכתיות שונות, ובסוגייתינו - על שאלת עירובי תחומין. אם קדושה אחת הם, עירוב אחד יועיל לשניהם. אם שתי קדושות הן, יש צורך בעירוב נפרד עבור כל אחד מן הימים, ובתנאים מסוימים, שאין בהם חשש להכנה מיום טוב לשבת, ניתן יהיה לערב בכיוון שונה לכל אחד מן הימים.

מהי הנקודה המבדילה בין שני הימים? לכאורה, התשובה לשאלה זו פשוטה: היות שבפועל מדובר על שני ימים נפרדים, כל אחד מהם עומד בפני עצמו. עם זאת, אפשר שניתן לראות בהפרדה בין שתי הקדושות נקודה מהותית יותר בדבר ההבדל הבסיסי שבין קדושת שבת וקדושת יום טוב.

סוגייתינו עוסקת ביום טוב הסמוך לשבת לפניה או לאחריה. קביעה זו מעמידתנו על העובדה, כי השבת לעולם חלה בזמן קבוע, בעוד שיום טוב הוא בעל מועד דינאמי, שעשוי לחול בכל אחד מימות השבוע, ובכלל זה ביום שישי או ביום ראשון. עובדה זו משקפת את עומק ההבדל בין השבת ובין היום טוב.

לשבת נאמרו בתורה שני טעמים: זכר למעשה בראשית, וזכר ליציאת מצרים. יום טוב, לעומת השבת, הוא זכרון ליציאת מצרים בלבד. פער זה בא לידי ביטוי בהבדל הברור שבין איסור המלאכה בשבת, הכולל כל מלאכה יצירתית, אף שאין בה טרחה ומאמץ; ובין איסור המלאכה ביום טוב, הנוגע אך ורק למלאכות שיש בהן טרחה, ואשר פוגעות בשמחת החג. השבת נושאת אופי שונה לחלוטין מימות החול, בעוד שהיום טוב משתלב בימות החול, ומחיל את קדושתו עליהם.

מורנו הרב ליכטנשטיין ציין, כי הדבר קשור גם למשמעותו של איסור המלאכה: ביחס לשבת קבעה תורה "מחלליה מות יומת", דהיינו שעשיית מלאכה מחללת את קדושתו העצמית של היום. ביחס ליום טוב לא מצאנו במקרא ביטוי כזה, ואף בדברי חז"ל הדבר תלוי בגרסאות שונות. על פי הגירסה שלפנינו בגמרא במסכת פסחים (דף קיח), באשר ליום טוב מדובר על "ביזוי" המועד ולא על חילולו. הוי אומר - יום טוב נושא תוכן מסויים, והפוגע בו בז לאותו תוכן. שבת מחוללת מהפיכה עמוקה יותר באופיו של היום, המובילה לכך שהעושה מלאכה בשבת - מחללה מקדושתה.

כאמור לעיל, סוגייתינו עוסקת גם באיסור הכנה. לכאורה, ניתן היה לומר שאסור להכין משבת ליום טוב, שכן קדושת השבת חמורה מקדושת יום טוב. עם זאת, מפורש בגמרא כאן כי איסור הכנה הוא גם מיום טוב לשבת (אלא אם כן הותקן עירוב תבשילין). על פי האמור לעיל, ניתן להבין זאת בנקל: היות ומדובר על ימים כה שונים באופיים ובמהותם, עלינו ליצור הבחנה וחיץ ביניהם. הדבר לא קשור רק לשאלה איזה מועד חמור יותר, אלא גם לעצם העובדה כי התאריכים שונים, וכל אחד מהם קורא שם לעצמו.

תא שמע – נודה לכם אם תשלחו משוב על שיעור זה (המלצות, הערות ושאלות)