רבי עובדיה מברטנורא | 1

א. רקע כללי על חיי רבי עובדיה מברטנורא

בדורו של הרמב"ם ואף בדורות שלאחריו לא נכתבו פירושים מקיפים וכוללים על ששת סדרי משנה, מלבד פירושו של הרמב"ם. אולם מהמאה ה-15 ואילך שוב אנו מוצאים פריחה גדולה בלימוד המשנה, אשר אחד הביטויים שלה הוא פירושו הידוע והמפורסם של רבנו עובדיה מברטנורא (להלן - רע"ב).

רע"ב נולד בסביבות שנת 1435.[1] עיר מולדתו היא ברטנורא שבצפון אטליה ומכאן כינוייו הידוע, אם כי, ככל הנראה, כינוי זה דבק בו רק לאחר מותו[2]. את חינוכו התורני קיבל מאביו, וכנראה שהיה גם תלמיד של המהר"י קולון.[3] לאחר שעזב את עירו התגורר במספר מקומות באיטליה, עד אשר התקבל כרב הקהילה בעיר קאסטילו.

בשנת 1486 החל רע"ב את מסעו לארץ ישראל, כנראה ללא משפחתו. על מסעו זה הוא סיפר באריכות באגרת[4] ששלח לאביו, ובה הוא מתאר את המקומות השונים בהם ביקר בדרכו לארץ. באגרת זו הוא מתאר גם מנהגים שונים של הקהילות בהם פגש. בסך הכל לקח לו להגיע לארץ כשנתיים וחצי, וכאשר הגיע אליה התיישב בירושלים. בדרכו לירושלים הוא עבר דרך עזה, חברון וקבר רחל (הגעתו לאזור הייתה דרך מצרים).

באגרת לאביו הוא מתאר מקומות אלו:

...עד אשר הגענו לעזה...והיא עיר יפה וגדולה...ראיתי בעזה הבית אשר הפיל שמשון על פלשתים, כפי מה שספרו לי היושבים בארץ מן היהודים. ובעזה היום כשבעים בעלי בתים רבנים...ביום הראשון, בי"א ניסן, נסענו מעזה...וביום השני באנו לחברון והיא עיר קטנה...הייתי במערת המכפלה ויש עליה בנין גדול של ישמעאלים וכבוד גדול ואימה יתרה נוהגים הישמעאלים במקום ההוא...וחלון קטן יש מחוץ לחומה אשר על גב המערה ואומרים שהחלון ההוא יורד למטה נגד קברו של אברהם אבינו...ושם ניתן רשות ליהודים להשתטח ולהתפלל...נסענו מחברון ביום השלישי בבקר, בי"ג ניסן, וחברון רחוקה מירושלים מהלך חצי יום...ובאנו עד מצבת קבורת רחל...והוא על אם הדרך וירדנו מעל החמור והשתטחנו על קברה...ומרחוק מירושלים כשלשת רבעי מיל...נגלתה אלינו העיר המהוללה, קרית משושנו ושם קרענו את בגדינו כחובה וכאשר עברנו עוד מעט נגלה אלינו בית קדשנו ותפארתנו ההרוס וקרענו קריעה שנייה על המקדש...

בסופו של דבר רע"ב התיישב בירושלים, קהילה אשר מנתה באותו זמן מספר קטן של משפחות ולאחר זמן בתקופת שהותו שם הלכה וגדלה. רע"ב הפך מהרה למנהיג הקהילה האשכנזית והספרדית, והרביץ תורה לרבים. רע"ב נפטר בירושלים ונקבר בהר הזיתים. עדות על מקום קבורתו מופיעה בספר 'גט פשוט' לרבי משה בן חביב:

היום מעין זה ידוע לדרומו של ירושלים קורין אותו בערבי סילוואן, הוא לגוף בית הקברות סמוך למערה הסתומה אשר נקברו שם המרדכי ורבנו קולנימוס ורבנו עובדיה מברטנורא.

כיום מזוהה המקום בנחל קדרון, למרגלות הר הזיתים בחלק המזרחי של עיר דוד.

ב. פירושו למשנה

רע"ב חיבור שני פירושים: האחד, המוכר יותר, הוא פירושו למשנה, והשני הוא פירושו לפירוש רש"י לתורה. את חיבורו למשנה הוא החל כנראה לכתוב רק זמן מה לאחר הגעתו לארץ, משום שהוא אינו מוזכר כלל באגרת המפורטת שכתב לאביו. יתרה מזו, יש הטוענים שהוא כלל לא החל לכתוב אותו כחיבור על הכתב, ויסודו של החיבור הוא בלימוד על פה לשומעי לקחו. ד' לרנר[5] ציין בהקשר זה לעובדה שהוא לא כתב מבוא והקדמה לחיבור.

פירושו של רע"ב הפך מהר מאוד לחיבור פופולארי ומבוקש. הוא הודפס בפעם הראשונה בוונציה בשנת 1548 על ידי אחיו של רע"ב, ומכאן ואילך המשנה הודפסה עם פירושו של רע"ב לצידה כמעט בכל הדפוסים של המשניות. יש הטוענים שפירושו הוא אחד מהגורמים להתגברות לימוד המשנה במאה ה-16 ואילך.[6] עדות למרכזיות העצומה של פירושו ניתן להביא מכך שכמעט כל הפירושים שנכתבו לאחריו התייחסו לפירושו כנקודת פתיחה ממנה ממשיכים ודנים. כך כתב, בהקשר זה, ה'תוספות יום טוב' בהקדמתו לפירושו:

...אבל כאשר קם הנשר הגדול הרמב"ם ופירשה. ואחריו קם החכם השלם מוהר"ר עובדיה ברטנורה ז"ל. וחבר פירוש כי לא נסתפק בפירוש הרמב"ם...ואני בעניי הבינותי במשנה עם פי' הרע"ב ז"ל דסוגיין דעלמא אזלי בשטת פירושו מהסיבה האמורה שסוגייתו כסוגיית פרש"י בפירושו. ונפתולי אלוקים נפתלתי[7] נתחברתי בחבורה מהחבורות יצ"ו. ומדי עברי בזה הים הגדול ורחב ידים שם רמז ואין מספר. הויות קטנות עם גדולות. שם עניות דעתי תהלך עד מקום שידה מגעת. ומצאנו כמה בבות מן המשנה סתומות בלתי מפורשות. וכמו כן כמה משניות סותרות זו את זו שלא פירש ישובה. וכל זה אינו חסרון בחק המפרש. אבל החסרון מצדינו. שהמפרש ידעה ולא פרשה. שסבור היה שאינה צריכה פירוש...על כן ראיתי כי נאות לקרוא חבור זה בשם תוספות יום טוב על שם הפועל והפעול כי זה נושאו שהוסיף ביאור על ביאור הרע"ב ז"ל. אם במקום שלא באר הוא אם במקום שדברי עצמו צריכין באור. וכן תכונת הדבורים עשוים בצלם ודמות התוס' המחוברים על הגמרא ולהיות זאת תורת האדם דמאן דמוסיף מוסיפין ליה.

בעל ה'תוספות יום טוב' מצהיר שהפירוש 'תוספות יום טוב' הוא תוספת לפירוש רע"ב, כמו שהתוספות הם תוספת לפירושו של רש"י.

בדומה לכך כותב גם בעל ה'מלאכת שלמה' בהקדמתו למשנה, כאשר הוא מונה את תועלות הספר:

ראשונה, שלשון המשנה של הדפוס הראשון מפי ר"ע[8] ז"ל אגיהנה מפי סופרים וגם מפי סופרים...שנית, להגיה ביאור ר"ע ז"ל וחסרונות שחסר ממנו בקצת מקומות או קושיות שיש עליו...רביעית, כמה מקומות שקיצר ר"ע ז"ל בהם דבריו של השיגה דעתי להבינם מרוב הקצור...

דוגמא שלישית נביא מדברי הקדמתו של בעל ה'תפארת ישראל':

מהפירושים המפורסמים אשר קבלום ישראל: היה לראש פינה דברי רבינו ברטנורה ודבריו ברית, הן הן הדברים שנאמר בסיני...

מה יש בפירוש רע"ב אשר הפך אותו לאבן יסוד ללומדי המשנה?

ג. 'הרש"י' של המשנה

ה'תוספות יום טוב' בהקדמתו לפירושו מתייחס לאופיו של פירוש הרע"ב ולהבדל בינו לבין פירוש הרמב"ם. הוא מסביר כי הרמב"ם התמקד בכתיבת כללים ופירש את עיקרי הדברים, ואילו רע"ב פירש את המשנה פירוש צמוד, בדומה לפירוש רש"י לגמרא:

...כי דרך הרמב"ם בסוגיות פירושו לעשות עקרים וכללים למשנה ולכלול עניניה ולחברה. וממנה נבין כוונת המשנה ולא זו היא דרך וסוגית פירש"י שמפרש על סדר המשנה אחת לאחת ולחלקם לחלקים ודבורים קצרים. וסוגיא דעלמא אזלא כותיה כי פירושו נתפשט על המקרא ועל הגמרא. לזאת היתה סבה עצומה שהתחכם הרע"ב וחיבר פירוש שלם על המשנה. על דרך וסוגית רש"י ז"ל.

ההבדל בין דרכו של הרמב"ם לבין זו של רע"ב בולט לאור כמעט כל השוואה אקראית בין הפירושים. נעיין, למשל בפירושם של השניים למסכת סוכה פרק א' משנה א:

סוכה שהיא גבוהה למעלה מעשרים אמה פסולה; רבי יהודה מכשיר. ושאינה גבוהה עשרה טפחים, ושאין לה שלשה דפנות, ושחמתה מרובה מצילת - פסולה. סוכה ישנה: בית שמאי פוסלין ובית הלל מכשירין. ואיזו היא סוכה ישנה? כל שעשאה קודם לחג שלשים יום; אבל אם עשאה לשם חג, אפילו מתחלת השנה כשרה.

 

פירוש הרמב"ם	פירוש רע"ב
כלל הוא אצלינו סוכה דירת עראי בענן, ולפיכך לא תהא גבוהה מעשרים אמה.	סוכה שהיא גבוהה למעלה מעשרים אמה פסולה - דסכה דירת עראי בעינן דכתיב (דברים ט"ז) חג הסכות תעשה לך שבעת ימים, אמרה תורה עשה סוכה לשבעת ימים. ולמעלה מעשרים אמה אין אדם עושה דירתו דירת עראי אלא דירת קבע.
ור' יהודה אומר דירת קבע בענן ולפיכך מתירה ואפילו היתה בתכלית הגובה.	ור"י מכשיר - דסבר סוכה דירת קבע בעינן. ואין הלכה כר"י.
ושעור חללה לא פחות משבעה טפחים אורך על שבעה טפחים רוחב.
	ושאינה גבוהה י' טפחים פסולה - דדירה סרוחה היא ואין אדם דר בדירה סרוחה.
וכבר קדמו בסדר זה כללים, מהם, כל פחות משלשה כלבוד דאמי, ומהם כי שעור מקום לא פחות מארבעה טפחים ואמרו ושאין לה שלש דפנות, שיהיו שני הכותלים שלמים, והכותל השלישי אפילו היה בו טפח ומשהו מעמידו בפחות משלשה סמוך לדופן כדי שיהא הכל שעור מקום. ולסוכה זו שלש צורות, הראשונה, שיהו שלשה כתלים שלמים סמוכים זה לזה אינה צריכה שום דבר נוסף וזו צורתה[9] והצורה השנית, שיש לה שני כתלים סמוכים זה לזה, הרי זו צריכה כותל שלישי שיש בו טפח ומשהו ומעמידו בפחות משלשה סמוך לדופן כדי שיהא הטפח עם הפנוי שבינו לבין הכותל ארבעה טפחים וזו צורתה[10] וזו צריכה צורת פתח. והצורה השלישית שיש לה שני כתלים זה כנגד זה, צריכה כותל שלישי יהיה בו יותר מארבעה טפחים ויעמידנו בפחות משלשה סמוך לדופן כדי שיהא בו שעור סוכה קטנה שהוא שבעה טפחים, וגם זו צריכה צורת פתח וזו צורתה[11] והצרכנו בזה הציור האחרון ארבעה ומשהו מפני שהכתלים מובדלים זה מזה. וכבר נתבאר לך בערובין צורת פתח שאמרו קנה מכאן וקנה מכאן וקנה על גביהן, ושם ביארנו שאין צריך שיגע קנה שעל גביהן בהן.	ושאין לה ג' דפנות - דכתיב בסכת בסכת בסוכות, שנים חסרים ואחד מלא, חד לסכך דפירוש סכה סכך, פשו להו תלתא לג' דפנות. אתיא הלכה למשה מסיני ובצריה לדופן חדא ואוקמיה אטפח, נשארו שתים כהלכתן ושלישית אפילו טפח. לפיכך סוכה שיש לה שתי דפנות זו אצל זו, עושה דופן ג' שיש בו טפח ומשהו ומעמידו בפחות מג' סמוך לאחד משתי הדפנות, שכל פחות מג' כלבוד דמי, ונחשב כאילו הוא דופן של ד' טפחים ונמצא רוב דופן עשוי, והרי יש לסוכה זו ג' דפנות. וצריך לעשות לה צורת פתח. ואם שתי הדפנות הם זו כנגד זו וביניהן מפולש, מביא פס שיש בו ד' טפחים ומשהו ומעמידו בפחות מג' סמוך לאחד משתי הדפנות ונחשב כאילו יש בפס זה ז' טפחים שהוא שעור הכשר סוכה לארכה ולרחבה, שהסוכה צריכה שתהא ז' על ז' כדי שתהא מחזקת ראשו ורובו ושולחנו, ו' על ו' לראשו ורובו, וטפח על טפח לשולחנו.
ואמרו ושחמתה מרובה מצלתה פסולה, שמשמע שאם היתה חמתה וצלתה שוין שהיא כשרה, אינו אלא כשרואין כן בארץ, שאם ראינו שעור השמש בארץ כשעור המקום שהסכך מיצל עליו ואין בו שמש הרי זו כשרה, מפני שהחור שבסכך שהשמש נכנס בו פחות מן המסוכך כמו שמתבאר במופת במדע "אלמנאט'ר" שהשמש אם נכנסה דרך חור יהיה זהרורה בארץ גדול יותר מאותו החור בהחלט. ואין הלכה כר' יהודה.	ושחמתה מרובה מצלתה פסולה - הא בשוין, שהחמה כצל כשירה. ודוקא שהן שוין מלמטה בקרקעית הסוכה, דבידוע שלמעלה בסכך צלתה מרובה מחמתה, דאמרי אינשי כזוזא מלעיל כאסתירא מלרע.
	בית שמאי פוסלין - דבעו סוכה לשמה, וזו סתם נעשית. ואילו תוך שלשים לחג כיון ששואלים בהלכות החג ל' יום קודם לחג, סתם העושה סוכה לשם חג הוא עושה, אבל קודם ל' סתמא לאו לשם חג הוא. וב"ה מכשירין - דלא בעו סוכה לשם חג.

 

ניתן לראות בבירור שבעוד שהרע"ב מפרש את המשנה בצמוד למשפטים השונים שלה ולפי הסדר של הדיבורים המתחילים, הרמב"ם מפרש את המשנה מנסח כללים ורק לאחר מכן מסביר את המשנה לאור הכללים הללו. כך, לדוגמא, בראשית הפירוש למשנה זו, הרמב"ם פתח עם הבאת הכלל שיש צורך בדירת עראי ולאור זאת הוא הסביר את דין המשנה, בעוד רע"ב הביא את דברי המשנה והסביר אותם לאור העיקרון של דירת ארעי. כך גם בהמשך המשנה לעניין שלוש דפנות: הרמב"ם קודם ניסח כללים ולאחר מכן הסביר את דין המשנה, בעוד רע"ב נקט בדרך הפוכה - הוא פתח בהסבר המשנה ותוך כדי הפירוש התייחס לדיני לבוד ושיעור מקום שהוא לא פחות מארבע טפחים. הבדלים נוספים הם שרע"ב הסביר גם את מחלוקת בית הלל ובית שמאי בסוף המשנה, בעוד הרמב"ם התעלם ממנה; ולעומת זאת, הרמב"ם מביא תוך כדי פירושו דין שכלל לא הוזכר במשנה - 'שיעור חללה', בעוד רע"ב, לאור העובדה שהוא נצמד למשנה, אינו מביא דין זה.

אם כן, המטרות השונות של שני הפירושים ניכרות: הרמב"ם ראה את המשנה כאמצעי להסביר את עיקר מסקנות הגמרא ולשמש כמבוא וכסיכום לדיונים של הגמרא על המשנה, בעוד שרע"ב ראה עצמו כמפרש את המשנה הספציפית שלפניו; הוא התמקד בעיקר בה ופחות בסיכומים כללים ובהרחבות שונות.

בשיעור הבא נעסוק בדרך פירושו של הרע"ב ובשאלות מהיכן הוא שאב את פירושיו והאם הוא הוא פרשן בלבד או גם פוסק הלכה.

 

	**********************************************************
	כל הזכויות שמורות לישיבת הר עציון ולרב יוסף מרקוס, תשע"ו נערך על ידי צוות בית המדרש הוירטואלי ******************************************************* בית המדרש הווירטואלי (V.B.M) ע"ש ישראל קושיצקי שליד ישיבת הר עציון The Israel Koschitzky Virtual Beit Midrash האתר בעברית:                               http://vbm.etzion.org.il האתר באנגלית:                          http://www.vbm-torah.org משרדי בית המדרש הוירטואלי: 02-9937300 שלוחה 5 דוא"ל: [email protected]
	**********************************************************