דילוג לתוכן העיקרי

מעילה | דף ב | פתיחה למסכת מעילה

 

רוב דיני התורה מתחלקים בצורה די חדה בין חלקי השולחן ערוך השונים: יורה דעה, חושן משפט וכו'. אמנם ישנם מספר דינים שנמצאים על הגבול בין התחומים, ודין המעילה הוא אחד מהם. ייחודיותו של דין זה נובעת מכך שמבחינה טכנית מדובר בדין שמזכיר מאוד את דין גזל המוכר לנו, אלא שהנגזל במקרה הזה הוא ההקדש ולא אדם רגיל מן השורה. חלק ניכר מן החקירות והדיונים בענייני המעילה נובעים משאלת ההגדרה של איסור המעילה: האם מדובר באיסור גזל מהקדש בעל אופי של דיני "חושן משפט", או באיסור הנאה מהקדש בעל אופי הדומה יותר לאיסורים מתחום "יורה דעה"?

ניתן להמחיש חקירה זו מתוך דבריו של הגר"ח בסטנסיל על ב"מ פז עמוד ב. בגמרא שם הובאה דרשה מיוחדת שמלמדת שהיתר האכילה של פועלים בכרם שבו הם עובדים נאמר רק ביחס לפועלים של הדיוט ולא לפועלים בשירות ההקדש. התוספות על אתר (ד"ה רעך) הקשו מדוע צריך דרשה ולא נאסור מסברה מדין מעילה, ותירצו:

"דס"ד כי היכי דשרי רחמנא איסור גזל שאוכל משל חבירו הכי נמי הוה אמינא דשרי בשל הקדש".


הגר"ח על אתר הקשה שלפי דברי התוספות, שהתורה התירה איסורים כדי לאפשר לפועל לאכול, אפשר לומר גם שנתיר לפועל נזיר לאכול ענבים וכן נתיר לפועלים לאכול תרומות ומעשרות! ויישב הגר"ח שמעילה איננה איסור בעל אופי של "יורה דעה", אשר לא יעלה על הדעת להתיר לפועלים, אלא איסור של גזל הקדש וממילא הו"א שלפועלים יש זכות אכילה ממונית שמגדירה שאין כאן גזל.

רבים מן האחרונים חילקו בין תחומים ודינים שונים של המעילה ביחס לחקירתנו, וניתן למנות שלושה חילוקים מרכזיים בהקשר זה:

א. בעל נתיבות המשפט (סי' כח סק"ב) חילק בין קדשי בדק הבית שבהם האיסור הוא גזל הקדש ובין קדשי מזבח שבהם האיסור הוא איסור הנאה מקדשים.

ב. הגר"ח הנ"ל ואחרונים נוספים חילקו בין העונש על מעילה בשוגג (תשלומים ואשם) שנובע מדיני גזל הקדש ובין העונש על מעילה במזיד (מיתה) שנובע מאיסור ההנאה מהקדש.

ג. אחרונים אחרים הציעו לחלק בין מי שנהנה בגופו מן ההקדש ועובר בכך גם על איסור הנאה, ובין מי שאינו נהנה אלא רק מוציא את ההקדש לחולין שעובר רק על גזל הקדש.

אפשר להציע שהחקירה הנ"ל תלויה גם בפירוש המילה "מעילה". רש"י על התורה (ויקרא ה, טו) בעקבות הגמרא (מעילה יח עמוד א) כתב ש"אין מעילה אלא שינוי". כלומר, איסור המעילה הוא שינוי הבעלות והייעוד של החפץ הקדוש (עיין העמק דבר ויקרא ה, כא). לעומת זאת, בתרגום על אתר מתורגמת המעילה כ"שקר" ובהקשרים רבים בתורה היא מופיעה כבגידה. ייתכן שלפי פירוש זה עניינה של המעילה הוא איסור שקשור לעצם ההנאה שמבטאת זלזול ופגיעה בקודש ולא איסור של גזל ממוני.

תא שמע – נודה לכם אם תשלחו משוב על שיעור זה (המלצות, הערות ושאלות)