יומא | דף ב | פתיחה למסכת יומא

בהקדמתו לפירוש המשנה מכנה הרמב"ם את המסכת שאנו פותחים היום "מסכת יום הכיפורים". גם התוספתא מעניקה למשנה שם זה, שאכן מתאים לעניינה ולנושאים הנידונים בה. עם זאת, הכינוי הרוֹוח יותר למסכת, והשגור על לשוננו, הוא "מסכת יומא".

"יומא" בארמית פירושו 'היום'. 365 ימים יש בשנה, אך רק על אחד מהם ניתן לומר כי זהו "היום". הגמרא במסכת ראש השנה (כא ע"א) מכנה את יום הכיפורים "יומא רבה", וגם כאן נראה שמדובר בכינוי שעשוי להתאים ליום אחד בשנה בלבד.

תפיסה זו של יום הכיפורים מפורשת כבר בתורה. בספר שמות מופיע הציווי על מזבח הקטורת, ובסיומו (שמות ל, י) נאמר:

"וְכִפֶּר אַהֲרֹן עַל קַרְנֹתָיו אַחַת בַּשָּׁנָה מִדַּם חַטַּאת הַכִּפֻּרִים אַחַת בַּשָּׁנָה יְכַפֵּר עָלָיו לְדֹרֹתֵיכֶם קֹדֶשׁ קָדָשִׁים הוּא לַה'".

כך נאמר גם בסיום פרשיית יום הכיפורים (ויקרא טז, לד):

"וְהָיְתָה זֹּאת לָכֶם לְחֻקַּת עוֹלָם לְכַפֵּר עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִכָּל חַטֹּאתָם אַחַת בַּשָּׁנָה וַיַּעַשׂ כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה' אֶת מֹשֶׁה".

התורה מדגישה אפוא את ייחודו של יום הכיפורים ואת העובדה שהוא יום אחד בשנה בלבד.

חז"ל במדרש (ויקרא רבה כא, ד) עמדו על המייחד את יום הכיפורים:

"בימות החמה שס"ה יום. 'השטן' גימטריא שס"ד, שכל ימות השנה השטן מקטרג וביום הכיפורים אינו מקטרג".

ובמדרש אחר (אליהו רבה, פרשה א'):

"'גָּלְמִי רָאוּ עֵינֶיךָ וְעַל סִפְרְךָ כֻּלָּם יִכָּתֵבוּ יָמִים יֻצָּרוּ וְלוֹ אֶחָד בָּהֶם'... דבר אחר: 'ימים יוצרו ולו אחד' – זה יום הכיפורים לישראל, שהוא שמחה גדולה לפני מי שאמר והיה העולם, שנתנו באהבה רבה לישראל".

מורנו הרב עמיטל ז"ל (בספרו "עת רצון") הסביר את משמעותם של מדרשים אלה:

"שלוש מאות שישים וארבעה ימים שייכים לשגרה, ובהם יכול השטן לשטרג. אך ישנו יום אחד – יום הכיפורים, השובר את השגרה והמחזוריות ובו השטן אינו מקטרג. תחושתנו בימות השנה היא "וזרח השמש ובא השמש" – שגרה יומיומית. השגרתיות משפיעה גם על זיקתנו לקב"ה, בבחינת "ואותי יום יום ידרֹשון"; דרישת הקב"ה נעשית אף היא באופן שגרתי. יום הכיפורים מפר את אותה שגרה".

זהו, כאמור, עניינו של השם "יומא", המבקש להדגיש את אותו יום אחד בשנה, הנושא אופי כה מקודש.

הסוגיה הראשונה במסכת עוסקת בפרישתו של הכוהן הגדול שבעה ימים לפני יום הכיפורים. בעיון הבא נרחיב בגדרהּ של הלכה זו, אך לסיום דברינו כאן נעיר שעצם התופעה של פרישה והכנה מתקשרת לעובדה שמדובר ביום המיוחד בשנה. התוצאה המרכזית של ייחודו של היום היא שחובה עלינו להתכונן לקראתו כדי להצליח להפיק ממנו את המירב.