ראה | תשנ"ט
אור החיים.
פרק יב' פסוק ב':
שאלות:
1. מהו הקושי האפשרי בפסוק המצריך או מאפשר פירושו?
2. מה בדיוק אסור ואיך יש להתנהג לפי זה?
3. מה הבעיה עם ההרים דווקא?
4. על מה מתייחס פרשננו באומרו: "שבעים פנים לתורה"?
5. בקטע השני מעלה פרשננו קושי אחר, מהו?
6. פרשננו מביא גמרא המנסה להשיב על שוני בין הכתוב בשמואל לבין הכתוב בדברי הימים. התוכל להסביר?
7. מהי תשובת הגמרא לקושי זה?
8. פרשננו מעלה לכן אפשרות שתוכל להיות מציאות בה יוכלו להנות גם מק העבודה זרה, התוכל להסביר?
9. מה קרה עם דוד המלך לפי זה?
רש"ר הירש.
פרק יב' פסוק ו':
שאלות:
1. פרשננו מחפש את הקשר הלשוני והענייני אל הפסוק הקודם, מה מביאו לכך ומה מסקנתו?
2. התוכל להסביר את הרעיון של "לבוא ולהביא"?
3. היש קשר לכך גם לענין: "לראות ולהראות" ומהו?
4. מה כל זה בא לבטא לדעתו?
5. מהו "ליל ההולדת הלאומית" ומה תפקידו כאן?
6. מהו ייחודו של "המקום ההוא" בלבד?
7. מה לומד פרשננו מן הלשון "תרומת ידכם".
8. פרשננו מנסה להראות שיש כאן הושטת ידיים הדדית איך ולמה?
9. איך גם חטאות כלולות בכל ההבאה כאן?
10. במה מעשה ובכורות בהמה דומים למעשר דגן ובמה שונים ממנו?
הכתב והקבלה.
פרק יב' פסוק ח':
שאלות:
1. מהו הקושי האפשרי בפסוקנו המצריך ביאור?
2. פרשננו מתאר בהרחבה את המצב במדבר ביחס לקרבנות ואכילת בשר, מה הוא רוצה בכך?
3. מאימתי חויבו בהקרבת קרבנות?
4. פרשננו קושר את החובה להקריב לחובה למקום מסוים, מה הקשר?
5. מה ענין הנודר לכאן ובמה שונה הדין שלהם מהקרבת שלמים ו/או חובה (עיין רש"י על פסוקנו).
ספר חינוך.
פרק טו' פסוק ט':
שאלות:
1. התוכל להסביר בדיוק מהו הדין?
2. למה יש צורך בשני לאוין?
3. פרשננו מבאר את הפסוק במשלי (פרק יא' פסוק כד') "יש מפזר ונוסף עוד - וחושך מיושר אך למחסור", התוכל לפרש הפסוק?
4. לפי מה דך הקב"ה אם האדם, וכי ייתכן אחרת?
5. למה הכילות היא מחיצה של ברגל?
כלי יקר.
פרק טו' פסוק י':
שאלות:
1. מהי קושיתו של פרשננו בענין דקדוק ולשון?
2. מהי תשובתו הוא לכך?
3. מבחינת התוכן אין כמובן הבדל רב בין שתי דעות אלה מהו אם כן הרעיון בדבר סיבובי העוני בעולם?
4. מה "לא רצה הקב"ה" ומה כן רצוי שיהיה בעולם?
5. איך מסדר פרשננו דעתו עם כל הפסוקים שלכאורה מנוגדים?
6. מהו משחק האותיות בסוף הקטע?
תא שמע – נודה לכם אם תשלחו משוב על שיעור זה (המלצות, הערות ושאלות)