דילוג לתוכן העיקרי

ויקרא | הכנה וספונטניות

קובץ טקסט

פרשת השבוע פותחת במילים "ויקרא אל משה", ומסביר רש"י:

"לכל דברות ולכל אמירות ולכל צווים קדמה קריאה, לשון חיבה, לשון שמלאכי השרת משתמשין בו. אבל לנביאי אומות העולם - נגלה אליהן בלשון עראי וטומאה, שנאמר 'ויקר א-לוהים אל בלעם'".

ע"פ דברי רש"י, להתגלות הקב"ה לנביאי ישראל קודמת קריאה, בעוד שלנביאי אומות העולם הקב"ה נגלה במפתיע, ללא הודעה מוקדמת.

ניתן להוסיף, שבדומה להכנה לקראת קבלת נבואה, שחשיבותה מתבטאת בכך שהיא קיימת רק בנבואת הקב"ה לנביאי ישראל, גם להכנה קודם עשיית מצווה יש חשיבות עצומה. כפי שערכה של נבואה פחות כאשר לא קודמת לה 'קריאה' המאפשרת הכנה, כך גם ערכה של המצווה פחות בהרבה אם מקיימים אותה מייד, ללא הכנה נפשית מוקדמת.

ואמנם, הכנה למצווה מביאה את האדם להזדהות עמה, ומאפשרת ליצוק לתוך המצווה ערך רב יותר. ניתן להביא לכך מספר דוגמאות: בעיות של חמץ בפסח ניתן לכאורה לפתור גם ללא הניקיון המתמשך המלווה את ההכנות לחג, אולם להכנות אלו יש חשיבות רבה כהכנה לחג, והן תורמות להרגשה שתלווה את חג הפסח; התורה מצווה להכין מראש לשבת - "והכינו את אשר יביאו" - ורש"י בביצה ב ע"ב מסביר שדרישה זו עומדת בניגוד לסעודת חול, שאינה דורשת הכנה כלל. גם כאן ניתן לראות שבגלל חשיבותה המיוחדת של סעודת השבת, מצווה התורה להתכונן אליה ולהכין בשבילה מבעוד יום; יסוד המנהג לומר "הנני מוכן ומזומן" לפני קיום מצווה הוא בכך שאי אפשר לגשת למצווה סתם כך, ללא הכנה מוקדמת, ויש להתכונן לה כראוי. ניתן להוסיף ולומר שרעיון ההכנה הוא גם העומד ביסוד מוסד האירוסין. הקשר שבין איש ואישה הוא חם יותר וטוב יותר כאשר קודמת לו תקופת הכנה ממושכת. פילגש היא אישה שחיה עם בעלה ללא חופה וקידושין - ללא הכנה נפשית של שני הצדדים לחיים המשותפים - וזו אחת מן הסיבות לכך שקשר זה הוא פגום וחלקי.

אמנם, יש ביהדות גם מקום לספונטניות. הגמרא במגילה ז ע"ב אומרת כי "חייב איניש לבסומי בפוריא עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי", ולכאורה נראה מהלכה זו כי היהדות מעודדת מצב של ספק והיעדר יכולת הבחנה בין רע לטוב. מסתבר שכוונת הגמרא היא שאדם צריך להגיע למצב שבו הוא פועל בשכל ישר ופשוט - אינו מתעסק בשאלות מסובכות ואינו מעסיק את ראשו בלמדנות יתרה ובהתלבטויות הלכתיות. אמנם, לא לחינם מצוי מקומה של הספונטניות דווקא בפורים. לאחר שנה שלמה של הכנות, שרק בעקבותיהן ניתן לדעת בוודאות כי פרץ הספונטניות יוביל להתפרצות של שמחה בעבודת ה', ניתן לתת דרור לרגשות ולתחושות, ולעשות את הדברים בצורה טבעית וללא הכנה או מחשבה קודמת.

תא שמע – נודה לכם אם תשלחו משוב על שיעור זה (המלצות, הערות ושאלות)