דילוג לתוכן העיקרי

וילך | תשנ"ח

לזכרה של אורה מושקוביץ ע"ה
26.09.1997
קובץ טקסט

המלבי"ם - התורה והמצוה

פרק ל"א, ז:

 

שאלות:

 

1.   מהו הקושי בקטע הראשון ואיך פרשננו מסבירו?

2.   פרשננו קובע כי יהושע והעם "חלוקים" ביניהם; במה ואיך זה מתבטא?

3.   משה קובע כאן כי יהושע והעם יבואו יחד באותה זכות אל הארץ.   מה בעצם הבעיה לכך?

4.   למה יש כאן דוקא להדגיש זכות אבות?

5.   מה עושה הקב"ה בעצמו ולמה?

6.   מה התפקיד שהקב"ה מייעד ליהושע עפ"י הסברו של משה ולמה?

7.   מה חשיבות ההדגשה כי יהושע הינו שליח?

 

 

ספורנו עם פירוש הרב י. קופרמן

פרק ל"א, יג:

 

שאלות:

 

1.   מה הקושי העקרוני-כללי בעניין הנאמר בפסוק זה?

2.   מהי דעת חז"ל - המובאת ברש"י ולמה פרשננו אינו מקבלה?

3.   מהי דעת פרשננו בעניין הבאת הילדים ואיזו חלוקה גילית הוא מציע כאן?

4.   מתי ילמדו לדעת ואיך זה יקרה בקשר לנאמר כאן?

 

 

רמב"ן

פרק ל"א, טו:

 

שאלות:

 

1.   מהי הבעיה בפסוק זה?

2.   מהי דעת האבן-עזרא?

3.   מהי דעת פרשננו?

4.   במה נבדל משה מיהושע ואיך זה שייך לכאן?

5.   מהו "הכבוד" המוזכר כאן?

 

 

אור החיים

פרק ל"א, טז:

 

שאלות:

 

1.   מהו הקושי לדעת הפרשנים ואיזה סוג קושי זה?

2.   מהי תשובתך שלך ללא קשר לתשובות הניתנו כאן?

3.   איך פרשננו מנסה להשיב על הקושי מבלי לעקם את הכתובים?

4.   בקטע השני מפרש פרשננו את הענין בצורה אחרת ומתבסס על עובדות היסטוריות.   מהי תשובתו?

5.   מהו הקושי בפסוק יז?

6.   מהי "הסתרת פנים"?

7.   איך מפרש פרשננו את הפסוק המצוטט מספר שופטים?

 

 

כלי יקר 

פרק ל"א טז:

 

שאלות:

 

1.   בקטע הראשון מצטט פרשננו פירוש חז"ל ידוע על פסוקנו ואינו מסכים עימו - למה?

2.   בקטע השני מסביר פרשננו דרך חדשה לביאור המושג "וקם"; מהי, ומה ראייתו מן הפסוקים המצוטטים?

3.   איך הם - העם - קמים עליך; במה זה מתבטא ואיך לפי זה מתפרש הפסוק?

4.   בקטע השני מסביר פרשננו איך בכל זאת פירוש חז"ל מסתדר; התוכל להסבירו?

5.   מה הן ראיותיו מן הנאמר בפסוק?

 

 

צרור המור

 

פרק ל"א, טו-טז:   ולכן אמר 'הנך שוכב עם אבותיך'.   כלומר, הרבה יש לי לידאג על מיתתך, לפי שידעתי כי מיד יסורו ישראל מדרך ה', ומי יעמוד לפני להתפלל עליהם ולמסור נפשו עליהם.   וזהו 'וקם העם הזה וזנה אחרי אלהי נכר הארץ'.   ודכוותה בחטא אהרן ומרים, נאמר וירד ה' בעמוד ענן (במדבר י"ב, ה), לפי שהיה לו לדבר עם אהרן ומרים.   וכן לפי שהקב"ה נצטער על חטא אהרן ומרים ועל פורענותם, ירד בעמוד ענן, כביכול שנתעצב על חטאתם ועל פורענותם.

ובמדרש הזוהר אמרו, 'הנך שוכב עם אבותיך',   שאמר לו הקב"ה אע"פ שאתה שוכב עם אבותיך, הנך מצוי וקיים, וזהו הנך.   וזה להורות שהוא מצוי בעולם הנפשות והוא חי וקיים.   וכן להורות שכל זמן שיהושע חי, משה היה מצוי כאלו לא מת.   וזהו 'הנך שוכב עם אבותיך וקם העם וזנה', והרי כל זמן יהושע לא עבדו ע"ז, כאלו היה משה חי וקיים, וזהו הנך מצוי וקיים.

ואמר 'וזנה אחרי אלהי נכר הארץ'.   להורות שאלו האלוהות הם נכרים ואחרים לעובדיה, צועקין אליהם ואינם עונים.   ואעפ"כ ישראל תאותם ורוחם וקרבם לעובדם, וזהו 'אשר הוא בא שמה בקרבו', שלא היה לו לומר אלא אשר הוא בא שמה.   ואחר שתאותם וקרבם עמהם, 'ועזבני והפר את בריתי'.   וזה הענין הוא כמו שאמר הנביא (ירמיהו ב', יג) אותי עזבו מקור מים חיים לחצוב להם בורות וגו'.   וכן בכאן עוזבים אותי ומפירים בריתי לילך אחרי אלהי נכר הארץ, שהם נכרים אפי' לעובדיהם.

 

שאלות:

 

1.   למה הקב"ה "צריך לדאוג" ממיתתו של משה?

2.   מה בדיוק קרה אצל אהרן ומרים ואיך זה שייך לכאן?

3.   מה מסמלת ירידת הענין לדעתו?

4.   מהי דעת הזוהר בפירושו את פסוקנו?

5.   עד מתי היה משה,מצוי וקיים" ובמה זה התבטא?

6.   בקטע האחרון של פירושנו מסביר פרשננו את עניין "בקרבו" - התוכל להסביר מה הקושי ומה הסברו?

7.   מהו הסברו למושג: אלהי נכר הארץ - ומהו חידושו בכך?

תא שמע – נודה לכם אם תשלחו משוב על שיעור זה (המלצות, הערות ושאלות)