בחוקותי | תש''ס
א. אור החיים.
פרק כו' פסוק ג':
שאלות
1. מהו הקושי האפשרי בפסוק עליו מנסה פרשננו לענות בקטע הראשון?
2. מהי תשובתו כאן?
3. בקטע השני מבין פרשננו באופן שונה את המושג הליכה ודרך, התוכל להסבירו?
4. מה מותר ומה אסור "בהתהלכות" זו לדעתו?
5. התוכל להסביר את המושג: "המגלה פנים בתורה שלא כהלכה" ומה הסכנה הגדולה בכך?
6. בקטע השלישי עוסק פרשננו במושג "עם הארץ - חסיד" התוכל להגדירו?
7. מהי הסכנה דוקא בהתנהגות "חסידית" זו?
8. איך הוא מפרש לפי זה את פסוקנו?
ב. מדרש אריאל.
פרק כו' פסוק ה':
שאלות
1. פרשננו - בן דורנו - מחפש את מסור ההשכל עבורנו בבואו לפרש את הפסוקים, מה קושי מצא כאן ומה פירוש?
2. כנגד מי ובעבור מי הוא מסביר דבריו כאן?
3. במה ואיך פירושו זה מתאים לתפיסת עולמו?
4. מה לומד פרשננו בקטע השני בדבריו?
5. על איזה שלום מדובר כאן?
6. בקטע האחרון הוא מדבר על "שפע על טבעי" מה מביאו לכך?
7. בעצם אל מה הוא רוצה להובילנו בפירוש זה?
ג. הגיונות המקא.
פרק כו' פסוק ו':
שאלות
1. פרשננו מנסה להחדיר את השקפותיו הפולטיות בביאורו את הפסוקים, על מה הוא מבסס את דבריו כאן?
2. למה לדעתו אין השלום תוצר טבעי הבא מאליו כי אם יש קודם להלחם עליו?
3. מהי הוכחתו מן השובע והשפע?
4. אברהם, משה, דוד, שלוש דמויות מופת בעמנו, מה המשותף להם המאפשר לקשור אותם רעיונית למחשבת הפרשן?
5. בעצם מה הוא רוצנ ללמדנו כאן?
ד. משך חכמה עם פירוש הרבי. קופרמן..
פרק כו' פסוק מב':
שאלות
1. מהו לכאורה הקושי בפסוק המצריך ביאור?
2. התוכל להגדיר את המושגים "זכות אבות וברית אבות"?
3. מה "מחייב" את הקב"ה להיטיב עם הבנים?
4. במה ההידבקות במידת החסד באה במקום, או ממשיכה או משלימה את זכות האבות?
5. האבות "התאחדו" בה' בהשגתו ואהבתו, אך: "עם זאת פעמים מתעסקים בהנהגת בני אדם..." מה בדיוק רוצה פרשננו לומר כאן ועל איזה קושי אפשרי הוא משיב?
6. "עושים באיבריהם ודעתם לפניו לא תסור" התוכך להסביר, להוכיח ולנמק?
7. איך מעשי החסד אצל אלה שאינם מקיימים תורה ומצוות מביאים אותם לכך שיזכו בזכות אבות?
8. מה היתה המטרה של האבות ואיך היא מבוצעת?
9. "החסד של האבות היה קנין מצידם ולא דברי טבעי", מה פירוש ומה המסקנא?
10. מהו לפי זה האגרא ומהי הצערא?
11. מהו המסר שפרשננו רוצה להעביר לנו כאן?
תא שמע – נודה לכם אם תשלחו משוב על שיעור זה (המלצות, הערות ושאלות)