דילוג לתוכן העיקרי

ביצה | דף לו | עשיית גרף של רעי לכתחילה

דבר מאוס הפוגע בהנאת האדם בשבת מותר בטלטול, וכינויו ההלכתי הוא "גרף של רעי". הגמרא בדף לו ע"ב מספרת שרבה הציע לאביי לייצר באופן מלאכותי מצב של גרף של רעי: עליו להעמיד את מיטתו במקום דליפת גשמים, ואז להקל ולטלטל משם את הכלי שעליו ירדו הגשמים, שהיה מאוס עליו, ובכך להצילו מן הנזק. אביי תמה על הוראה זו:

"וכי עושין גרף של רעי לכתחלה?!".

אביי סבור היה שאין ליצור באופן מלאכותי מציאות שתחייב לטלטל כלי או פסולת מדין גרף של רעי. לבסוף אכן נגרם לו נזק, והוא הצטער על שלא שעה לעצת רבו.

להלכה קיבל הרמב"ם את תמיהתו של אביי, וקבע שאין ליצור באופן מלאכותי גרף של רעי. לעומת הרמב"ם, רוב הראשונים פירשו שיש להבחין בין שני סוגים של יצירת גרף של רעי:

א. אדם היוצר בידיו את הגורם המאוס, כגון שמשליך כמות גדולה של פסולת במטרה לאפשר את טלטולה מן המקום.

ב. אדם המביא את עצמו למקום המיאוס, כך שהמיאוס יהפוך למטרד משמעותי, ואז ניתן יהיה לפנותו.

להלכה הסיק הגר"א מפסק השולחן ערוך (אורח חיים שח, לו-לז, וראה ביאור הלכה שם) שיש להבחין בין שני הסוגים: כאשר מדובר ביצירת גרף של רעי בידיים – הדבר אסור בכל עניין, אך לגבי אדם היוצר מציאות של גרף של רעי בכך שהוא מביא את עצמו אל המיאוס הקלו בשעת הדחק ובמקום הפסד, כדרך שהקל רבה לאביי.

מדוע אין עושים גרף של רעי לכתחילה? ניתן להבין שעשיית גרף של רעי באופן יזום היא הערמה, ובדרך כלל אנו מעדיפים להימנע מהערמות הלכתיות. בניסוח שונה מעט ניתן לומר שלא רק הערמה יש כאן, אלא חיסרון מהותי בעצם יישום הלכה זו: העיקרון היסודי בדין גרף של רעי קובע שאדם אינו יכול להעביר את השבת או החג במקום מיאוס, ולכן הקלו והתירו לו לטלטל את המיאוס, אך היוזם גרף של רעי לכתחילה יוצר את המיאוס בידיו, ולכן עליו לשאת בתוצאות ולשהות במהלך השבת במקום המיאוס.

סברה זו האחרונה מבהירה חידוש מעניין שמצאנו בשיטה מקובצת (לעיל כא ע"ב) בדין גרף של רעי:

"וכי עושין גרף של רעי לכתחלה. פירוש שלא לצורך, אבל לצורך, כגון זריקת קליפין ועצמות לפנינו בשעה שאנו אוכלין, מותר ואפילו לכתחלה".

כאמור, חכמים ביקשו לאפשר לאדם התנהלות נעימה ואסתטית בשבת, ומתוך כך התירו לו לטלטל גרף של רעי. אם האדם יצר את המיאוס בידיו, אך עשה זאת כחלק מהתנהלות נורמלית ושגרתית, אכן יש לסייעו ולהתיר לו לטלטל את המיאוס, כפי שפוסק השיטה מקובצת כאן.

השולחן ערוך (שם) מוסיף וכותב:

"אין עושים גרף של רעי לכתחלה... ואם עבר ועשאו, מותר להוציאו".

אם היינו מפרשים שהאיסור לעשות גרף של רעי לכתחילה הוא מפאת ההערמה, היה מקום לומר שמי שעבר והערים יבוא על עונשו, ולא יוכל לטלטל את דבר המיאוס. ברם, אם נפרש שאין עושים גרף של רעי לכתחילה משום שכל עוד יש לאדם מקום מגורים נורמלי אסור לו לקלקלו בידיו, קל יותר להבין שמי שעבר על הוראה זו ויצר גרף של רעי יוכל לטלטלו, משום שסוף סוף כרגע המציאות אינה מאפשרת לו מגורים נאותים במקום.

תא שמע – נודה לכם אם תשלחו משוב על שיעור זה (המלצות, הערות ושאלות)