עלון שבות גליון 9

  • רבני ותלמידי הישיבה

י"ג טבת התשל"א

על הפרק

פרשיותיו הראשונות של ספר שמות, אותו פותחים אנו בשבוע זה – פרשיות הגאולה הן. דרכי הגאולה המתגלות באלו הפרשות – אינן פרטיות לגאולת מצרים, אלא הן הן דרכי גאולתן של ישראל בכל עת שנגאלין.

במדרש שיר השירים רבה (פרשה ב', י"ט) מביאים רבותינו את תשובת משה רבינו לבני ישראל המפקפקים אם ראויים הם להגאל. וכך מבהיר להם מושיעם: "הואיל והוא חפץ בגאולתכם – אינו מביט בחשבונותיכם... אינו מביט במעשיכם הרעים... אינו מביט בעבודה זרה שלכם". "מדלג על ההרים מקפץ על הגבעות" (שה"ש ב', ח').

דלוגי דודה של כנסת ישראל, הדומה לצבי ולעופר איילים, מעל כל אבני הנגף הזרויים בדרך הגאולה – פוסקים בהגיעו אל מאחורי הכתל. שם הוא ממתין, "משגיח מן החלונות, מציץ מן החרכים" (שם, ט'). מצפה לחזות ברצונה של כנסת ישראל לחזור לאדמתה – "קומי לך רעייתי יפתי ולכי לך... הנצנים נראו בארץ, עת הזמיר הגיע וקול התור נשמע בארצנו..." (שם, י'-י"ב). משתוקק הוא לשמוע את קולן של ישראל – "השמיעיני את קולך כי קולך ערב" (שם, י"ד). אותו קול שנשמע ע"י בני-ישראל בחנותם על ים-סוף, בחזק ה' את לב פרעה, "וירדוף אחרי בני-ישראל... ופרעה הקריב" (שמות י"ד, ח'-י') – "הקריב את ישראל לתשובה" (שה"ש פר' ב', ל'), תשובה על שלא השמיעו קולם בצאתם ממצרים ביד חזקה ובזרוע נטויה. ומשהשמיעו קולן, "ויצעקו בני-ישראל אל ה'" (שמות י"ד, י') – מיד: "ויושע ה' ביום ההוא אל ישראל" (שם, ל').

ראשית גאולתן של ישראל מתגלה בכסיפה ובתפילה האמיתית להשתחרר מעול הגלות. בגלות מצרים הופיע סימן גאולה זה בהבטחתו של הקב"ה לישראל: "והוצאתי אתכם מתחת סבלות מצרים" (שם ו', ו'), ודורש על כך הרבי מקוצק: הוצאתי אתכם מסבלנות מצרים. הטבחה לבטול הסבלנות לעול השעבוד במצרים, והתעוררות רצון עז ליציאה מבית-עבדים ולעליה לארץ-ישראל, ולגלוי שם ה' בעולמו.

"פקד פקדתי" (שם ג', ט"ז) – זוהי לשון גאולתם של ישראל (שמ"ר, פר' ג', י"א). הגואל האמיתי, מבאר הרב חרל"פ זצ"ל, יגלה את רצון הפקידה העליונה, ויחד עמה יעורר בישראל את רצון ההשתחררות מהגלות, את התשוקה הכנה לקבוץ כל הנפזרים אל אדמת הקדש. זהו אותו רז שנמסר לישראל מיוסף. זהו סוד גאולתם הטמון בפקידה הכפולה.

ההתעוררות האמיתית המתגלה בימים אלו בקרב פזורי העם בגלות, צעקתם ושועתם העולה השמימה, תפלתם ליושב מרום מתוך אמונה ובטחון שהוא מושיעם והוא גואלם – כל אלו מרמזים על אותו רז שנמסר לנו מיוסף, על סוד גאולת ישראל. זוהי עת הפקידה, ראשית הגאולה, שתתגלה בשלימותה במהרה בימינו.

* * *

"הנה עם בני-ישראל רב ועצום" – ר' ישראל מרוז'ין היה דורש: כשבני-ישראל מאוחדים כעם אחד – אז "רב ועצום", חזקים הם ועצומים; ואין כל אומה ולשון יכולה לשלוט בהם.

שומה עלינו לדאוג במסגרתנו שלנו לאחוד ולהדוק הקשר בין כל פזורינו. ערכו הרב של דבוק חברים בא לידי בטוי-מה בשבת גרעינים. אולם, אין בידינו להרבות בפגישות אלו, מתפקידינו למלא את החסר.

על מנת לסייע בבצוע מטרה זו – רצופות בזה כתובותיהם של כל החבר'ה באשר הם שם. אנא – השתמשו בהן! (במקרה של שינויים – דווחו!)

ראשונים – הגדודאים, שכתובתם היא: ד.צ. 3050. וביתר פרוט:

בודד בפל' א' נמצא אלי ברקוביץ.

חריף קופרמן ושטייג – ב/1. הלפרין מרקוביץ וספראי – ב/2.

אינדור, אלישביץ, בטיש, מרציאנו ושוקי לקס – ב/3.

שמעון ריין, מורלי, מוזיקנס, חמיאל וזליקוביץ – ג/1.

ביטנסקי, גרוסמן, הומינר, פורת, צדוק ורוזנפלד – ג/2.

יואב אשרי ומרנ. – ג/3. ואחרון הגדודאים שהועבר לפל' מכי"ים (פל' ד') – שלמה לוי.

החבלנים היושבים בעיר האבות היא קרית-ארבע – חמישה הם: אביבי'י, יאול, מינץ, ריקאנטי ויואל עמיטל, וכתובתם: ד.צ. 2302, ק/ג-2.

בקורס התותחנים נמצאים הלל כהן ושמואל זלצר וכתובתם היא: ד.צ. 2233/ עמ"ח מש"ק א'. ובשלב מבצעי בתותחנים נמצא ברגמן, במרומי הרמה, וכתובתו: ד.צ. 2717/א.

תושב נוסף השוכן עלי הרמה, באל-על, הוא דני שפרברג, מענו: ד.צ. 1327. ובדרום, בערב, מסייר החובש אברהם קורל, וכתובתו: ד.צ. 1166.

ואחרונים חביבים – השריונרים שכתובתם היא – ד.צ. 2015. לרענן ולשריאל הוסיפו: ת.נ. 5, ולאשר, לזאבי, ליהודה שוורץ וגם לפייניק – הוסיפו: ת.נ. 7.

וסוף דבר – בל תשכח כתותבנו: ישיבת הר עציון, אלון שבות, ד.נ. הרי חברון.

חזקו ואמצו (וגם כתבו)!

אליהו בלומנצווייג

עוד בעלון:

 

"אשר בחר בנו מכל העמים ונתן לנו את תורתו" / אלחנן בן-נון

יוסף ודניאל / דוד ויג

מותר שמן חנוכה שנתערב / הרב גדעון פרל

כשרות כלים / הרב שלמה גורן

דינם של כלי האוכל האישיים (מסטינג) / הרב יהודה עמיטל