עלון שבות גליון 14-15

  • רבני ותלמידי הישיבה

ב' ניסן התשל"א

על הפרק

"בניסן נגאלו; בניסן עתידין ליגאל" (ר"ה יא:).

"ליל השמורים" של גאולת-מצרים – הוא ה"ליל המשומר ובאו" לגאולה העתידה, וכשם שכל מהלכי העולם מובילים לקראת הגאולה השלימה, כן מוטבעים הם כולם בחותם יציאת-מצרים. יציאת-מצרים מהווה שורש לאמונתנו ובסיס להכרת מציאותו ית' – "אנכי ה' אלקיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים" מהווה היא פתח אל מעבר למסך חוקי הטבע, שם מתגלה שכל צעדי האנושות מודרכים ומונהגים ע"י בוראה. מתברר שהעולם אינו בריאה חד פעמית, שטטית וקבועה, אלא מתחדש הוא בכל יום ויום. כולו תהליך דינמי של השתלמות לקראת התכלית המיועדת לו, ובורא העולם והמייעד לו את מטרתו משגיח השגחה תמידית על התהליך הזה, ומכוונו בכל שלביו, ובעל כרחם של "מנהיגי ההיסטוריה" האנושיים.

זה חותם יציאת מצרים המוטבע במהלכי העולם. אולם הגאולה דאז חייבת להטביע חותמה בכל אחד ואחד. חייבת היא להחרט על לוח לבו של כל יחיד – "למען תזכור את יום צאתך מארץ מצרים כל ימי חייך".

ההשתחררות מכור הברזל הינה השתחררות מעול העבדות, מהשעבוד לכוחות זרים, להשפעות חיצוניות, לדעת אחרים, למחשבתם ולרצונם; חירות מכל שעבוד חיצוני המדכא ומשפיל את הכוחות הפנימיים העצמיים. בעור כל טעם חמץ ושאור הנוסף על עצם העיסה. טעימת לחם עוני בלבד, עוני בלא עשירות שהינה תוספות חיצוניות על הפנים העצמי.

השתחררות חפוזה – "כי בחפזון יצאת מארץ מצרים", ומיידית – בראשון לחדשי השנה, בלא משך זמן. השתחררות – שאפילו בזמן אין היא תלויה, ואף לו אינה משועבדת (עיי' גבורות ה' למהר"ל, פל"ה ופנ"א).

"החירות הצביונית היא אותו הרוח הנישאה, שהאדם וכן העם בכלל מתרומם על ידה להיות נאמן להעצמיות הפנימית שלו, להתכונה הנפשית של צלם אלוקים אשר בקרבו, ובתכונה כזאת אפשר לו להרגיש את חייו בתור חיים מגמתיים שהם שווים את ערכם" (הרב קוק זצ"ל, הגדה של פסח).

מתוך הסבת-מלכות כגון זו לשולחן בני המלכים, נספר בגאולת העבר הטבועה בהווה ופניה לעתיד, "ואנחנו לאורה הפנימי של החירות העצמית הזאת, 'חרות על הלוחות – אל תקרא חרות אלא חירות', נסע ונלך להבליט יותר ויותר את עצמאותנו הרעננה הפנימית, שקנינו ע"י גלוי השכינה, אותה החירות שקנינו ע"י הפלא הגדול היחיד בעולם, שנעשה עמנו בעת שגאלנו ה' יתברך וגאל את אבותינו ממצרים לחירות עולם" (שם).

* * *

בפרוס ראש החדשים, ראש השנה למלכי ישראל, נשלח ברכות לחתן ("הדומה למלך" – פרקי דר"א, ט"ז) רם מלכיאל נ"י לנשואיו

(ולפרישתו) – בורא עולם ישלים בניינך, ותזכה לראות בנים ובני בנים עוסקים בתורה ובעבודה.

ונצרף ברכות לידידנו יהודה שורץ נ"י לארוסיו – שנזכה במהרה לברך אף אותך ליום נשואיך.

ולכל הבאים אחריהם – שורת דירות חדשה (מבנים דו-דירתיים, מצופים אבן ירושלמית.....)

בברכת חג כשר ושמח

אליהו בלומנצוייג

עוד בעלון:

פרשיות הקרבנות / יואל בן נון

הוספות למאמר "ראש חדשים" / הרב יהודה שביב

זריזין מקדימין לבדיקת חמץ / הרב גדעון פרל

עבודת הקרבנות בזמן הזה – חלק א' / יואל עמיטל