דילוג לתוכן העיקרי

סנהדרין דף לח – הנהגתו של רבי יהודה הנשיא

איתא בגמרא לעיל לו ע"א:
"מימות משה ועד רבי לא מצינו תורה וגדולה במקום אחד".
מן הגמרא עולה ש"גדולה" היינו עושר. ברם, נראה שלרבי יהודה הנשיא היו לא רק תורה ועושר, אלא הרבה יותר מכך. רבי זכה לכונן ממלכה ישראלית בזעיר אנפין. השלטון הרומאי בארץ ישראל באותם ימים הכיר בנשיאותו, וראה בו את הסמכות הבכירה לכל ענייני היהודים. היה ברבי יהודה הנשיא שילוב של גדולה תורנית, גדולה כלכלית וגדולה הנהגתית. על דרך זו תתבאר היטב הזיקה שהגמרא מוצאת בינו ובין משה רבנו: רבי יהודה הנשיא היה אף הוא גדול בתורה ובעושר, אך מה שחשוב יותר – במובנים רבים, הוא המנהיג הבולט והבכיר ביותר שקם לעם ישראל מיום שיצא ממצרים.
מעמדו של רבי כנשיא ישראל וכשליט בעל עצמאות תורנית, כלכלית וחברתית היה חידוש של ממש בתקופתו, כמה עשרות שנים בלבד לאחר החורבן הנורא שהתחולל בארץ בעקבות מרד בר כוכבא, חורבן שדִלדל מאוד את כוחם של ישראל בכלל ושל החכמים בפרט. והנה, זמן לא רב לאחר מכן עולה על במת ההיסטוריה רבנו הקדוש, שבמובנים רבים משיב עטרה ליושנה, ומייצב הן את עולם התורה הן את חיי החברה היהודית בארץ ישראל.
על רקע זה יובנו דברי הגמרא במסכת מגילה (ה ע"א), שרבי יהודה הנשיא ביקש לעקור את תשעה באב, אלא שלא הודו לו חבריו. מדוע ביקש רבי לבטל את צום תשעה באב? הלוא המקדש עודנו חרב! כלום באה כבר עת הגאולה?! ייתכן שרבנו הקדוש סבר שאכן כך הדבר: אמנם בית המקדש עודנו בחורבנו, אך סוף סוף חזרה לעם ישראל הנהגה יציבה, ושמא די בזה להכריז על סיום הגלות. חבריו של רבי לא הודו לו, וצום תשעה באב נותר על כנו, אך אין עוררין על ההישג הכביר שהשיג רבנו הקדוש, שייצב והעצים את מוסד הנשיאות.
אולם בסיפור בדף היומי (לח ע"א) עולה נימה שונה לחלוטין. הגמרא מספרת על שניים מבניו של רבי חייא – בן דורו וידידו של רבי יהודה הנשיא – שהיו עמו במסיבה. רבי הרגיש שהשניים אינם שמחים דיים, והורה להשקותם יין. והנה, נכנס יין ויצא סוד:
"פתחו ואמרו: אין בן דוד בא עד שיכלו שני בתי אבות מישראל, ואלו הן: ראש גולה שבבבל ונשיא שבארץ ישראל".
מטבע הדברים התקומם רבי: "בניי, קוצים אתם מטילין לי בעיניי"! מדוע אתם רואים במוסד הנשיאות שביצרתי גורם שלילי כל כך, המעכב את ביאת גואל צדק?!
הגמרא אינה משיבה על שאלתו של רבי. אך אפשר שיש כאן הד לדברי הגמרא במגילה על התנגדות חבריו של רבי לביטול תשעה באב. לדעתם, שלטון יהודי עצמאי בארץ ישראל הוא תופעה חיובית ומבורכת, אך לא ניתן לראות בה גאולה. גאולה היא אך ורק מאורע 'מושלם', שיש בו גם בניין המקדש, גם עצמאות מדינית, גם כינון יכולת צבאית וכו' וכו'. שלטון אוטונומי מצומצם בחסות רומאית אינו יכול להגדיר עצמו כשלטון של גאולה, ואדרבה, הופעת הגאולה השלֵמה מותנית בביטול של שלטון 'פשרני' ו'מתכופף' שכזה.
דומה שהמחלוקת בין רבי יהודה הנשיא ובין בני רבי חייא מלווה את עם ישראל גם במאה השנים האחרונות, מאז שב לארצו. יש טוענים: גם אם מדינת ישראל אינה מושלמת, יש בה משום שינוי לטובה והתחלה חדשה. לעומתם מצדדים אחרים בגישת 'הכול או כלום': או גאולה של ממש על ידי משיח בן דוד, או ביטול כליל של המדינה שבארץ ישראל. כידוע, המחלוקת לא הוכרעה, ודומה שאין דרך להכריעה. כל שנותר לנו (איש איש על פי דרכו) הוא להתפלל לריבונו של עולם שיגן על עמו ישראל, ויוליך אותנו בדרך הנכונה, עד שנזכה לחזרת מלכות בית דוד למקומה ולכינון בית מקדשנו ותפארתנו במהרה בימינו, אמן!
* העיון מבוסס על דברים ששמעתי מד"ר נח חכם.

תא שמע – נודה לכם אם תשלחו משוב על שיעור זה (המלצות, הערות ושאלות)