סוטה | דף י | מחיקת שמו של שמשון

במסגרת הציווי לאבד עבודה זרה מארץ ישראל מזהירה התורה (דברים יב, ד) "לֹא תַעֲשׂוּן כֵּן לַה' אֱלֹהֵיכֶם", והגמרא במסכת מכות (כב ע"א) למדה מכאן שאסור למחוק אחד משמותיו של הקב"ה.

כחלק מהדרשות העוסקות בשמשון, קובע רבי יוחנן בסוגייתנו ששמשון נקרא על שמו של הקב"ה, שנאמר "כי שמש ומגן ה' אלוקים". הגמרא מקשה על כך: "אלא מעתה לא ימחה!", כלומר כיוון שמדובר בשמו של הקב"ה – כיצד אפשר למחוק אותו? הגמרא מתרצת ששמשון לא נקרא ממש בשמו של הקב"ה, אלא שהוא הידמה לו בכך שאף הוא הגן על עם ישראל.

סוגיה זו עשויה להתקשר לשאלה שנחלקו בה הפוסקים: האם מותר למחוק שמות של אנשים שנקראו על שם הקב"ה, כגון השם 'שלום', שהתוספות בסוגייתנו (ד"ה אלא) קבעו שאף הוא מן מהשמות שאינם נמחקים?

לכאורה מסוגייתנו, המניחה שאם שמשון נקרא בשמו של הקב"ה אסור למחוק את שמו, מוכח שאכן אין למחוק שמות בני אדם שנקראו בשמו של הקב"ה, אך הרשב"ץ (תשב"ץ א, קעז) דחה ראיה זו והסביר שקושיית הגמרא מתייחסת רק למילה 'שמש', שלפי הקושיה היא אחד משמותיו של הקב"ה, ולא לשמו של שמשון.

מאידך, מדברי הרמב"ם נראה שאסור למחוק שם ה' אף אם נכתב שלא לשם קדושה (וראו ש"ך יורה דעה רעו, יב שמותר למחוק שם כזה רק לצורך תיקון), והרמ"א (יורה דעה רעו, יג) אכן כתב שלכתחילה יש להחמיר במחיקת השם 'שלום' גם כשמדובר בשמו של אדם.

אומנם, ייתכן שיש להבחין בין מי שהתכוון לכתוב שם קודש, שמחיקתו היא ספק דאורייתא, ובין מי שלא התכוון לכתוב שם קודש אלא שגה וכתב את שם ה'. במקרה השני אפשר שאין בשם שנכתב בטעות קדושה, משום שהדבר לא נעשה מדעת, והוא הדין לשם אדם הדומה לשמו של הקב"ה.