נר הבדלה שנעשתה בו עבירה | 1
הגמרא בברכות נב ע"ב עוסקת בהלכות נר של הבדלה, ומביאה שאסור להבדיל על נר שנעשתה בו מלאכה אסורה בשבת. בפשטות, טעם הדבר הוא שחפץ שנעשה בו מעשה פסול אינו ראוי לברכה. אולם טעם זה מעורר קושי, שכן הגמרא מחלקת בין שני נרות שנעשו בהם מעשים בעייתיים: נר שהודלק בשבת ליולדת ולחולה מוגדר כנר ששבת ממלאכת עבירה (כי פיקוח נפש דוחה שבת), ומותר להבדיל עליו; ואילו נר שהדליקו גוי בשבת - אסור להבדיל עליו, למרות שאין כל ציפייה מהגוי לשמור שבת, ואדרבה - אם ישמור שבת יתחייב מיתה.
כמובן, הבחנה זו טעונה הסבר. ה"בית יוסף" בסי' רח"צ מתייחס לבעייתיות זו, ומסביר:
"דמאי 'שבת'? שבת ממלאכת עבירה, לאפוקי אור שהודלק לחיה ולחולה, שכיון שלא הודלק בעבירה, דהא שבת לגבי דידהו כחול דמי, מברכין עליו. אבל כשהדליקו גוי בשבת, כיון שאם היה מדליקו ישראל היה עובר - לא 'שבת ממלאכת עבירה' מיקרי".
הסבר זה תופס את השור בקרניו, ומסביר שאכן מלאכת גוי חמורה יותר ממלאכת פיקוח נפש. במלאכת גוי, אף שהאדם אינו מחוייב במצוות - לפעולה מצד עצמה יש אופי של מלאכת עבירה, ולכן אילו ישראל היה עושה אותה היה מתחייב; ואילו במלאכת פיקוח נפש - השבת נחשבת כחול לגבי העושה, לפעולה יש אופי של היתר מצד עצמה, ואין אדם בעולם שאינו מצווה לבצע אותה.
יש להדגיש, שחידושו של ה"בית יוסף" הוא כפול:
1. באשר למעמדה של מלאכת עכו"ם, מתחדש כאן שיש לה אופי של חילול שבת. ניתן להסביר זאת בכך שהגוי פוגע במעשה בראשית (אם כי, כמובן, יש לבחון מדוע "גוי ששבת חייב מיתה").
2. באשר למעמדה של מלאכת פיקוח נפש, מתחדש כאן שגם לשיטת ה"בית יוסף", הסובר ששבת דחויה (ולא הותרה) אצל פיקוח נפש, השבת נחשבת כחול לעניין זה, ולפעולה יש אופי של היתר גמור. אמנם, הגר"ע יוסף (שו"ת יביע אומר או"ח ה', יט) סבר ש"הבית יוסף" סבור ששבת הותרה אצל פיקוח נפש, ולכן הציע שבכל הדינים האחרים, פרט לשבת, שרק דוחים פיקוח נפש - הדין יהיה חמור יותר. לעומתו, ה"חלקת יואב" (או"ח ל"ב, ו) כתב ששיטת ה"בית יוסף" ניתנת להיאמר גם אם שבת דחויה אצל פיקוח נפש, ועל כן גם בשאר דיני התורה - מלאכת גוי חמורה יותר ממלאכת פיקוח נפש.
תא שמע – נודה לכם אם תשלחו משוב על שיעור זה (המלצות, הערות ושאלות)