מחשבה
מרצה כותרת תקציר סידרה
הרב איתמר אלדר הקדמה - הקדמה עשר הספירות הינן הגדרות קבליות של הצורות השונות של הופעת האלוקות בעולם. ניתן ללמוד עליהן בשני רבדים: הרובד הראשון הוא הרובד המיסטי, בו לומדים את מהות הספירה, והרובד השני הוא הרובד הקיומי, המנסה לתרגם את הספירות להבנת ההנהגה האלוקית בעולם. כיוון זה בולט בהגות החסידות, ואנו נלך בעקבותיו. מבוא לעשר הספירות
הרב איתמר אלדר שיעור 1 - מלכות (א) ניתן לראות שתי גישות מרכזיות בהסבר הקשר שבין האדם לאלוקים. גישה אחת - גישת הוגי ימי הביניים - טוענת שהאלוקים רחוק מאוד מן האדם, במקום ובזמן, ונשגב מכדי שיוכל האדם להתקשר איתו. גישה שנייה - גישת הקבלה ובעקבותיה החסידות - טוענת ש"לית אתר פנוי מיניה", והאלוקים נמצא בכל מקום ואף באדם עצמו. יתירה מזו: כיון ש"אין מלך בלא עם", האלוקים כביכול זקוק לאדם כדי למלוך. אלוקות קרובה זו, היוצרת קשר עם האדם ואף זקוקה לו - זוהי המלכות. מבוא לעשר הספירות
הרב איתמר אלדר שיעור 2 - מלכות (ב) המלכות - "לית לה מגרמה כלום", הן מצד הקב"ה, שללא האדם אינו יכול למלוך, והן מצד האדם, שאינו יכול להיפגש עם המלכות בלי ויתור והסתלקות. ויתור זה בא לידי ביטוי בשלושה מישורים: התיאולוגי - האדם מפסיק להאמין בכל דבר אחר; השכלי - האדם מפנים עד כמה הוא לא מבין כלום; והמידותי - האדם חייב להיות עניו ולבטל עצמו כדי לפנות מקום לשכינה. מבוא לעשר הספירות
הרב איתמר אלדר שיעור 3 - מלכות (ג) הראי"ה קוק עומד על כך שההתקרבות לקב"ה נעשית דרך גילויו בעולם הזה. על כן, התפילה פותחת בשם אדנות, שהוא כינוי למלכות, ועוברת דרך כל צורכי האדם בעולם הזה. בעזרת תפילה כזו יכול האדם לרומם את עצמו ואת השכינה הנמצאת בגלות אל מקורה העליון, וזהו "ייחוד קודשא בריך הוא ושכינתיה". מבוא לעשר הספירות
הרב איתמר אלדר שיעור 4 - יסוד (א): `זכר ונקבה ברא אותם` על פי המדרש המבאר שהאדם נברא זכר ונקבה משני צדי גוף אחד ורק אח"כ הופרד לשני גופים, ניתן לראות גם בקב"ה כביכול שני צדדים, צד זכר וצד נקבה, שננסרו והופרדו. לאחר הנסירה נוצר פירוד בין שני צדדים אלו, אך זהו הבסיס ליצירת חיבור מחודש, שלם יותר מן הקודם. היסוד הוא נקודת החיבור. ניתוק ובעקבותיו חיבור מחודש זה עובר כחוט השני לאורך כל ההיסטוריה של עם ישראל והעולם. מבוא לעשר הספירות
הרב איתמר אלדר שיעור 5 - יסוד (ב): הזיווג ושמירת הברית המדרש מבאר כי פעמים שהכרובים הסתכלו איש אל אחיו ופעמים אל הבית, והדבר תלוי במעשיהם של ישראל. בקבלה נלקח מכאן יסוד חשוב: עם ישראל במעשיו אחראי למצב הפירוד או האחדות בין קודשא בריך הוא ושכינתיה. הדבר אמור כלפי כל המצוות, אולם במיוחד כלפי שמירת הברית והזיווג, ולכן הברית המרכזית - ברית מילה - נמצאת באיבר הזיווג. ספירת היסוד היא ספירת החיבור, ספירת הברית, ספירת השלום, ולכן מחיבור נכון באה ברית שלום. מבוא לעשר הספירות
הרב איתמר אלדר שיעור 6 - יסוד (ג): צדיק יסוד עולם ישנה זיקה , ולעיתים אף זהות, בין השכינה לבין כנסת ישראל. שתיהן מיצגות את המלכות - ביטוי למלכות ה' בעולם. הצדיק הוא היסוד המקשר בין כנסת ישראל לקב"ה. לכן, על הצדיק להיות מקושר הן לקב"ה והן לעם ישראל כולו, בבחינת סולם המוצב ארצה וראשו מגיע השמימה. בגלל אופייה המחבר של ספירת היסוד, היא חייבת להיות מסוגלת להכיל את הכל - את כל השפע האלוקי, וכך גם הצדיק צריך להיות מסוגל להכיל את כל השפע האלוקי מחד, ומאידך - להיות מסוגל להעביר אותו לכל אחד ואחד מכלל ישראל. מבוא לעשר הספירות
הרב איתמר אלדר שיעור 7 - יסוד (ד): השבת (1) לשבת יש אופי כפול. לעיתים היא מייצגת את בחינת הנקבה - המלכות, ולעיתים את בחינת הזכר - היסוד. השבת גם מושפעת מימי המעשה וגם משפיעה עליהם. מצד האדם יש בה בחינת קבלה ובחינת עונג, וזהו אף עניינה של הכפילות - "זכור" ו"שמור" - בציווי השבת. מבוא לעשר הספירות
הרב איתמר אלדר שיעור 8 - יסוד (ה): השבת (2) שתי הבחינות בשבת, בחינת המלכות ובחינת היסוד, באות לידי ביטוי כבר בפסוקים בתורה ובטעמים הניתנים למצו?ת השבת. רגע השיא של השבת הוא בשעת הסעודה השלישית, שעה שבה מתחברות שתי הבחינות - ייחוד קודשא בריך הוא ושכינתיה - ולכן זוהי עת רצון, רעוא דרעוין. כפילות נוספת היא הכפילות בין דין לבין חסד, וגם ביחס אליה - בסופו של יום נוצר האיחוד בין שתי הבחינות. מבוא לעשר הספירות
הרב איתמר אלדר שיעור 9 - חסד וגבורה (א): שורשן החסד והגבורה, הנמצאות משני צדי עץ הספירות, מבטאות שתי הנהגות שונות של הקב"ה - הנהגת חסד והנהגת דין. בבריאת העולם היה צורך בצמצום האין-סוף וביצירת חלל פנוי שבתוכו ניתן היה לברוא עולם, ולתוך העולם להשפיע מן האין-סוף בצורה מדודה ומוגבלת, שלא תהרוס את העולם. ההשפעה היא החסד וההגבלה היא הגבורה, ויש צורך בשתיהן כדי לקיים את העולם. מבוא לעשר הספירות
הרב איתמר אלדר שיעור 10 - חסד וגבורה (ב): ריחוק וקירוב סיפור בריאת העולם מתואר בשם אלוקים, ולאחר מכן שוב הוא מסופר בשם הוי"ה. שם אלוקים ושם הוי"ה אלו שתי הנהגות של הקב"ה את העולם. שם הוי"ה מבטא את הקרבה לאדם ואת הדו-שיח עמו, ואילו שם אלוקים מבטא את הריחוק וההתגלות דרך הטבע, דרך אמצעי. הנהגת הקב"ה את העולם שרויה במתח מתמיד בין הקרבה והריחוק, בין החסד והדין, ובסופו של דבר, ביחס לאדם - האהבה מקלקלת את השורה. מבוא לעשר הספירות
הרב איתמר אלדר שיעור 11 - חסד וגבורה (ג): ההלכה והסדר המתח שבין החסד לבין הגבורה בא לידי ביטוי גם בפניית האדם אל אלוקיו: האם באופן ישיר ובלתי אמצעי, כי "מלוא כל הארץ כבודו" והוא "ממלא כל עלמין", או שמא בהגבלות ובסייגים שמציינת ההלכה? האם המציאות היא כולה קודש, או מורכבת מקודש וחול? מה קדם למה: החסד לדין, או להיפך? ייתכן ששאלה זו קשורה למחלוקת האם בריאת העולם החלה מן הלילה (דין), או מן היום (חסד). מבוא לעשר הספירות
הרב איתמר אלדר שיעור 12 - חסד וגבורה (ד): אהבה ויראה וסדר קדימותן השאלה מה קדם למה בין החסד והגבורה שייכת גם לאדם: האם האהבה קודמת ליראה או להיפך? אצל הרמב"ם ישנה אהבה ומתוכה צומחת יראה, אך בעל התניא מחדש שישנן שתי אהבות: אהבה מצד החסד, המובילה ליראה, המובילה לאהבה יותר גדולה - מצד הגבורה. אצל רבי נחמן היראה קודמת לאהבה, כיון שהיראה מפנה מקום בלב האדם לקבל את האהבה. מבוא לעשר הספירות
הרב איתמר אלדר שיעור 13 - תפארת (א): שם הוי`ה - ברוך אתה! ספירת תפארת נמצאת במרכז עץ הספירות ומהווה ספירה מקשרת ומאחדת בין צד ימין לשמאל ובין הספירות העליונות לתחתונות. היא מהווה נקודת חיבור, אך גם מהווה מקור לספירות אלו. כינויה הוא שם הוי"ה, שהוא 'שמו הפרטי' של הקב"ה, ועם שם זה ומציאות זו של הקב"ה כנוכח מול האדם אנו נפגשים בכל ברכה בה אנו מברכים את הקב"ה - "ברוך אתה ה'". מבוא לעשר הספירות
הרב איתמר אלדר שיעור 14 - תפארת (ב): הברכות - רצוא ושוב בנוסח הברכות אנו פותחים בהתיחסות לקב"ה בגוף שני - "ברוך אתה", אך מייד בהמשך הברכה עוברים אנו לגוף שלישי, נסתר - "אשר קדשנו", ולא 'אשר קדשתנו'. גדולי החסידות עמדו על תופעה זו ונתנו בה טעם. בשיעור נסקרים דבריהם של רבי אלימלך מליז'נסק, רבי צבי אלימלך שפירא מדינוב ורבי צדוק הכהן מלובלין. בנוסף נראה שישנה מעלה של עם ישראל כעם המסוגל לעמוד מול הקב"ה עצמו, מה שאין כן אצל יחידים מתוך העם. מבוא לעשר הספירות
הרב איתמר אלדר שיעור 15 - תפארת (ג): `אשר נתן לנו תורת אמת` התורה היא מספירת תפארת, כיוון שהיא הבסיס והיסוד לעולם. התורה מורכבת, על פי הקבלה, משמותיו של הקב"ה. על פי רבי יוסף ג'קטילה, כל מילה מיצגת לבוש לשם משמותיו של הקב"ה, ועל פי הרמב"ן בפיסוק אחר של האותיות והמילים מתקבלים שמותיו של הקב"ה. על פי בעל התניא, התורה מבטאת את צמצום הרצון האלוקי ולכן מהוה את הלבוש לקב"ה, וממילא קודשא בריך הוא ואורייתא - חד הם. מבוא לעשר הספירות
הרב איתמר אלדר שיעור 16 - תפארת (ד): `אמת מארץ תצמח` ספירת תפארת מכונה בקבלה גם אמת. מדובר באמת חדשה, ארצית, אנושית, המשלבת בתוכה את הדין ואת החסד, ולכן מהווה את קו האמצע - קו הרחמים. התורה, המיוצגת על ידי ספירת תפארת, יוצרת אף היא שילוב אנושי בין ערכים מנוגדים, ומותאמת לצרכים האנושיים, שאינם מסוגלים להתמודד עם ערכים מוחלטים. מבוא לעשר הספירות
הרב איתמר אלדר שיעור 17 - נצח והוד (א): `סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמיימה` נצח והוד הן ספירות הממשיכות את המגמה והכיוון שיצרו ספירות חסד וגבורה, אך הן מגשימות כיוון זה והופכות אותו ממשי יותר, ארצי יותר. לכן הכינוי שלהן הוא צבאו-ת, המסמל את הכוח הבא לידי ביטוי בפועל. הן גם נמשלו לרגליים המחברות בין הגוף והקרקע - בין הספירות העליונות והספירות הארציות. מסיבה זו גם נבואת הנביאים (להבדיל מנבואת משה רבנו) באה מספירות אלו, המחברות בין דבר ה' לבני האדם. מבוא לעשר הספירות
הרב איתמר אלדר שיעור 18 - נצח והוד (ב): 'שושביני החתן בבית שושביני הכלה' ספירות נצח והוד אינן יונקות מחסד וגבורה רק בהתאמה לצד שלהן בעץ הספירות, אלא גם בהצלבה: גבורה יוצרת קשר עם נצח, וחסד עם הוד. במפגש זה יכולים הצדדים השונים של חסד ודין להשפיע אחד על השני וליצור מפגש פורה ומאוזן, שיבוא לידי ביטוי במלכות. מפגש זה ייעשה דווקא למטה, בספירות התחתונות, המייצגות את השאיפה למימוש, ולא בספירות העליונות, המיצגות את האידיאה. מבוא לעשר הספירות
הרב איתמר אלדר שיעור 19 - מבוא לשלוש הספירות הראשונות ספירות כתר, חכמה ובינה מהוות את החלק העליון של הספירות. הן נקראות גם 'ספירות המוחין' כיוון שהן השכל והמוח המניע את הכוחות הפועלים בעולם על ידי הספירות שתחתיהן. ספירות חכמה ובינה נקראות גם 'אבא' ו'אמא', כיוון שהן יוצרות חיבור בין חסד לדין. חיבור כזה קיים גם בספירות התחתונות, אלא שבספירות התחתונות החיבור הוא הפיך ואינו קבוע, ואילו בספירות העליונות החיבור הוא קבוע ותמידי - 'תרין רעים דלא מתפרשין' - ולכן יכול להוות בסיס ויסוד לכל הספירות התחתונות. האהבה (חכמה) והיראה (בינה) נפגשות שתיהן בעמידת האדם מול הקב"ה. מבוא לעשר הספירות
הרב איתמר אלדר שיעור 20 - חכמה (א): בחכמה יסד ארץ ספירת החכמה היא ראשית הבריאה - ראשית המעבר מן האין אל היש. כל דבר הנעשה בפועל, יש לו לפני כן תכנית כלשהי - אידיאה. רעיון ראשוני זה הוא החכמה. השלב בו הרעיונות טרם מתגבשים לכדי דברים מעשיים. על פי זה, אדם המדבר דברי חכמה הוא אדם שמאחורי דבריו ישנו רעיון - אידיאה, ודבריו הם השתלשלות הרעיון הזה והבאתו לידי מימוש בפה. מבוא לעשר הספירות
הרב איתמר אלדר שיעור 21 - חכמה (ב): `החכמה תחיה בעליה` רבי נחמן מתאר את ההתבוננות בעולם כהתבוננות בשכל של כל דבר. נראה שכוונתו אינה לשימוש שכלי בהתבוננות, כי אם הגעה אל החיו?ת של כל דבר, אל נקודת הראשית שלו, אל החכמה. כדי להגיע למפגש כזה - אין לאדם להיעזר בכלי השכל, אלא בבחינת מלכות ש'אין לה מגרמה כלום', כדוגמת הלבנה המקבלת את אורה מן החמה. הראי"ה קוק יוצר שילוב בין כלי השכל, אותם פסל ר' נחמן, ובין התחושות והרגשות הצריכים ללוות את האדם בעבודת ה', ובכך יוצר שילוב מדהים בין מדע ורגש, חכמה ותבונה, גלוי ונעלם. מבוא לעשר הספירות
הרב איתמר אלדר שיעור 22 - בינה (א): `בחכמה יבנה בית ובתבונה יתכונן` את היחס שבין החכמה והבינה ניתן לצייר בכמה דרכים. ייתכן לומר שהבינה מגדירה ותוחמת את החכמה, וייתכן שהבינה היא ידיעה לעומת החכמה שהיא אמונה. לעומת החסידות, המעדיפה את האמונה התמימה על פני הידיעה, רואה רבי יוסף ג'קטילה את הבינה כשער הכרחי כדי להגיע אל החכמה. כינויה של הבינה - 'מי' - מרמז על יכולת ההולדה שלה את שאר הספירות, כיון שהיא מתחמת את הרעיונות הגבוהים ומגדירה אותם, ולכן היא נקראת 'אם הבנים'. מבוא לעשר הספירות
הרב איתמר אלדר שיעור 23 - בינה (ב): אני בינה לי גבורה הבינה היא הראשונה בספירות המצמצמת ומגבילה, ועל כן היא הראשונה בצד שמאל - צד הדין. ישנו דמיון בין הבינה והמלכות כיון שאחת מבטאת את הדין העליון והשנייה את הדין התחתון, כפי שהוא בא לידי ביטוי. כדי להמתיק את הדינים יש לעשות זאת בשורשם, כלומר בבינה. המתקת הדין אינה העלמתו אלא יצירת הקשר בין השורש והדין - בין העונש והתועלת שתצמח ממנו. כאשר 'אם הבנים' היא גם 'אם הדינים' המענישה, הרי שהדין מומתק כיון שהוא ניתן ביד רכה ואוהבת. מבוא לעשר הספירות
הרב איתמר אלדר שיעור 24 - הספירה העשירית - דעת או כתר? ישנן בקבלה עשר ספירות, אך ניתן לומר שהספירה העשירית היא הכתר העליון וכן ניתן לומר שהיא הדעת המחברת. מה עומד בשורש המחלוקת? על פי בעל התניא הכתר הוא האין-סוף העליון, ואילו תפקידה של הדעת הוא לחבר: לחבר בין ספירת החכמה לבינה ובין שתיהן לשבע התחתונות. הדעת אינה רק אוסף ידיעות טכני אותן צריך לזכור אלא היא נקודת החיבור שאינה מאפשרת להתנתק. מבוא לעשר הספירות

עמודים